למשרד האוצר אין כל מושג מהן התחייבויות המדינה לפנסיה של גמלאי צה"ל. כך או כך, הפנסיה החציונית לגמלאי מערכת הביטחון מגיעה ליותר מ־18 אלף שקל בחודש, פי שניים ופי שלושה מהפנסיה של עובדי המדינה, והשופטים מגיעים לפנסיה של עד 92 אלף שקל בחודש.
לצד כל הנתונים הללו מתברר כי תשלומי הקצבאות והתמיכות של הביטוח הלאומי עלו בשנה אחת בלבד ב־83 מיליארד שקל, ל־308 מיליארד שקל בשנה החולפת. בקצב הזה לא יהיה למדינה בעוד שנים אחדות כסף לשלם לקשישים, ילדים, נכים ונתמכים אחרים.
כל אלה הם חלק מהנתונים והמסקנות מהדוחות הכספיים של הממשלה, שאותם פירסם אתמול רוני חזקיהו בדוח הראשון שלו מאז שמונה לחשב הכללי במשרד האוצר.
חזקיהו מודה כי למשרד האוצר אין אפילו קצה של מושג מהי עלות הפנסיה התקציבית בצה"ל, 18 חודשים לאחר שנחתם הסיכום בין ראשי משרד האוצר לראשי מערכת הביטחון. החשב הכללי כנראה מופתע ממה שהתגלה לעיניו בתחום הזה, אבל גם קודמתו, מיכל עבאדי־בויאנג'ו, העירה הערה דומה ביחס לפנסיות בצה"ל.
וכך כתב חזקיהו בדוח שפורסם אתמול: "עד מועד פרסום הדוח הכספי, טרם נקבעו תקנות ליישום עקרונות הסיכום התקציבי לתקציב הביטחון לשנים 2015־2020, אשר קבעו כללים חדשים לחישוב פנסיית הגישור של משרתי הקבע". לכן, אומר חזקיהו, "חישוב החבות בגין הפנסיה התקציבית במערכת הביטחון הוא חלקי ואינו מייצג את מלוא החבות". רק לשם הדגשה: מדובר בהרבה מאוד מיליארדי שקלים, ואין לאיש באוצר מושג מהו הסכום המדויק שלהם".
פנסיית גישור היא פנסיה המשולמת לכל משרתי הקבע מזמן פרישתם מצה"ל, כשהם בני 43־53, על פי דרגתם, ועד הגיעם לגיל הפנסיה הנהוג במדינה, 67 לגברים ו־62 לנשים.
מדוח החשב הכללי עולה כי בין מקבלי הגמלאות מהמדינה צועדים בראש הטבלה השופטים והדיינים. הפנסיה הממוצעת שלהם מגיעה ל־41,022 שקל, לפני נבחרי הציבור עם 19,352 שקל, גמלאי השב"כ והמוסד עם פנסיה חודשית של 18,557 שקל, הפנסיונרים של משרד מבקר המדינה שמקבלים 16,794 שקל, גמלאי צה"ל עם 13,565 שקל, השוטרים והסוהרים שהגמלה שלהם מגיעה ל־10,770 שקל, הפנסיונרים ממערכת הבריאות עם 7,201 שקל, כל גמלאי המדינה שמקבלים בממוצע 6,587 שקל בלבד, ופחות מכל, כמה עצוב, דווקא גמלאי מערכת החינוך עם 6,521 שקל בלבד.
נפסיק לקבל פנסיה?
בשנה האחרונה ביצע המוסד לביטוח לאומי שינויים בלוחות התמותה שעל פיהם הוא מחשב קצבאות, בשל העלייה בתוחלת החיים. השינוי גרם לעלייה של 36 מיליארד שקל בקרנות הביטוח, מעבר להעלאת תוספת הוותק לזקנה שנקבעה בחוק ההסדרים לשנה הנוכחית, והביאה לתשלומים שיבוצעו בסכום של עוד 18 מיליארד שקל. שינויים דמוגרפיים יוסיפו עוד 27 מיליארד שקל לחישוב.
כדאי לחברות הכנסת המתנגדות להעלאת גיל הפרישה להפנים את הנתונים הללו, שכן בעוד שנים אחדות יתקשה הביטוח הלאומי לשלם את קצבאותיו בשל הזינוק ב־30 השנים האחרונות בתוחלת החיים בישראל ואי העלאת גיל הפרישה לנשים לפי שעה.
אז הנה הנתונים המפחידים: כבר בשנת 2026 (כן, בעוד תשע שנים בלבד!) יעבור המוסד לביטוח לאומי למצב גירעוני, כאשר התקבולים יהיו נמוכים מהתשלומים. בשנת 2045 תתרוקן כליל קופת הקרן של המוסד, ולכן הוא כבר לא יהיה מסוגל לשלם את הקצבאות.
סך כל נכסי המדינה עומד נכון לסוף שנת 2016 על 549 מיליארד שקל לעומת 525 מיליארד שקל בסוף שנת 2015. לסכום הזה יש להוסיף את ערך קרקעות המדינה - 421 מיליארד שקל, ואת התמלוגים הצפויים לקופת המדינה מאוצרות הטבע שבבעלותה - 22 מיליארד שקל. התחייבויות המדינה הן בסוף 2016 לא פחות מ־2.424 טריליון שקל, לעומת 2.3 טריליון שקל בסוף שנת 2015.
אז אל תתפלאו אם בשנים הקרובות יהיה צורך להעלות את המסים ואת תשלומי הביטוח הלאומי בשיעורים גבוהים. אחרת המדינה תהיה לא רחוקה מפשיטת רגל.
