פערי שכר דרמטיים בין מורים צעירים למורים ותיקים בישראל. כך קובע הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נוה בסקירה מיוחדת שפרסם אתמול שעוסקת בשכר המורים במערכת החינוך הישראלית.

לדברי הכלכלן הראשי, שכר המורים בישראל עלה באופן משמעותי בעשור האחרון, בזכות הרפורמות השונות, וכיום ממוצע השכר של המורים הישראלים הוא מעל לממוצע בהשוואה למדינות המפותחות.

עיקר הפער בשכר בין מורים ותיקים למורים צעירים נובע מהתפתחות השכר בשלבים המאוחרים יותר של הקריירה, כלומר בתקופה שמעבר ל־10 שנות הוראה. בעוד שמורה ביסודי בעל ותק של 10 שנות הוראה מרוויח פי–1.31 ממורה מתחיל, מורה בפסגת טבלת השכר מרוויח פי–2.05 ממורה בעל ותק של 10 שנות הוראה. העלייה הגדולה בשכר בשלבים המאוחרים יותר של הקריירה היא חריגה בהשוואה בינלאומית.

צילום : ידיעות אחרונות

ב־15 שנות העבודה הראשונות מגמת התפתחות השכר בישראל איננה חריגה, במיוחד לא ב־10 השנים הראשונות, אולם לאחר מכן שכר המורים בישראל ממשיך לעלות באופן משמעותי. זאת בניגוד למגמה ביתר המדינות, כאשר בחלקן השכר למעשה כמעט מגיע לשיאו לאחר כ־15 שנה. כלומר, בישראל תגמול המורים על פי וותק, ולא על פי משתנים אחרים, הוא חריג.

על המידה בה המצב בישראל חריג ניתן ללמוד גם מהעובדה כי בבתי ספר יסודיים בישראל היחס בין השכר בפסגת טבלת השכר לבין השכר לאחר 10 שנות הוראה, הוא הגבוה ביותר מבין מדינות ה־OECD. בהשוואה דומה עבור מורים בחטיבה עליונה ישראל מדורגת במקום השני.

הסכמי השכר האחרונים שנחתמו בספטמבר 2016 ומארס 2017 כללו התייחסות לפערי השכר בין מורים ותיקים לצעירים. בהסכמים נקבעה תוספת דיפרנציאלית שקלית, כאשר התוספת למורים צעירים כמעט כפולה מהתוספת לעובדים בדרגות גבוהות. על פי משרד האוצר, הסכמים אלו צפויים לצמצם את פערי השכר בין מורים ותיקים לצעירים מ־270% ל־245%.