את הנוסחה הזאת לא מפצחים במעבדות הבית־ספריות, ולא פותרים בשיעור פיזיקה. איך הופכים תיכון למוצלח? איך גורמים לכך שהתלמידים ישאפו, ינסו, ילמדו, יתמידו ובסופו של דבר יצליחו? התשובה לשאלה הזאת מתגבשת ומתעצבת מדי יום בכיתות ובחדרי המורים. נתונים חדשים חושפים את בתי־הספר והרשויות המקומיות שהצליחו לגלות את הדרך להצלחה.
משרד החינוך חושף הבוקר לציבור את התמונה החינוכית המקיפה של בתי־הספר העל־יסודיים בכל אחת מהרשויות המקומיות בארץ. הנתונים יתפרסמו באתר "שקיפות בחינוך", שם הציבור יוכל לגלות מה בדיוק קורה במקום מגוריו ובתיכון שאליו הולכים הילדים. תמונת המצב כוללת מגוון רחב של מדדים — מאחוזי זכאות לבגרות, דרך איכות התעודה (גובה הציונים ולמידת מקצועות יסוד כמו מתמטיקה ואנגלית בהיקף מורחב ומוגבר) ועד אחוזי הנשירה של תלמידים.
ברשויות המקומיות ישנה דריכות רבה לקראת פרסום הנתונים, שמשפיעים במידה רבה על תדמית הרשות ועל אופי האוכלוסייה הנמשך אליה. נתוני זכאות מחמיאים הופכים לא פעם לקמפיינים מקומיים, ומנגד כאשר הם אינם מחמיאים האופוזיציה המקומית עושה בהם שימוש לניגוח הרשות. עבור ההורים, הנתונים קריטיים להחלטה לאן לרשום את ילדיהם (אם הנושא פתוח להחלטתם), ויש משפחות שאף משנות את מקום המגורים לצורך הרשמה לבית־ספר מסוים.
זה שנים, ובאופן לא מפתיע, את רשימת הזכאים לבגרות, ובוודאי לבגרות איכותית הכוללת היקף לימודים מוגבר במתמטיקה ובאנגלית וממוצע ציונים גבוה, מובילים בתי־ספר שנחשבים ל"חזקים" — האוכלוסייה הלומדת בהם מגיעה לרוב מרקע סוציו־אקונומי גבוה, וחלק מבתי־ספר אלו נוהגים למיין את הקבלה אליהם. כך נעשה לדוגמה באולפנות ובישיבות תיכוניות רבות וכן בבתי־ספר כנסייתיים. המיון עשוי להיערך במבחני קבלה ועשוי להיערך באמצעים כלכליים: חלק מבתי־הספר המובילים גובים אלפי שקלים מההורים עבור תוספת שעות לימוד, ובחלקם ההורים נוהגים לשלם אלפי שקלים לשיעורים פרטיים והדבר הופך לסטנדרט. המשמעות היא שמי שאין לו את הכסף הדרוש מתקשה להשתלב במוסדות אלו — ובהמשך גם במוסדות יוקרתיים להשכלה גבוהה. הפרופיל בצמרת הרשימה קבוע למדי, אך למרות זאת לעיתים מצליחים בתי־ספר חדשים לכבוש מקום ברשימה. מדובר בבתי־ספר ממלכתיים שבזכות מאמץ יוצא דופן של הצוות החינוכי ובתמיכת ראשי הרשויות שמציבים את החינוך במקום גבוה בסדר העדיפויות הצליחו להגיע להישגים מרשימים. כך לדוגמה בשנים האחרונות נמצאים בצמרת טבלת ההישגים תיכונים מבית־ג'ן, מירכא, מכאוכב, מאשדוד ומקריית־עקרון ששייכים לאשכולות סוציו־אקונומיים נמוכים יחסית. "תקצוב שוויוני הוא תנאי הכרחי לצמצום פערים, אך הוא אינו מספיק", אומרת ד"ר חנה קורלנד, ראש התוכנית לניהול ולארגון מערכות חינוך במכללה האקדמית לחינוך באורנים. "המרכיב המרכזי שעשוי לחולל תמורה משמעותית בהישגים טמון באיכות המורים. הנהגה בית־ספרית חזקה ממלאת תפקיד חשוב במיוחד בשיפור בית־הספר".
מנכ"ל משרד החינוך, שמואל אבואב, אמר כי אין לו ספק שהאתר יהווה כלי עבודה משמעותי בעבור הרשויות, ציבור החינוך בישראל ובעבור ההורים שיוכלו לקבל תמונת מצב פרטנית ומלאה על המוסד שבו לומד ילדם. לדברי שר החינוך, נפתלי בנט, מערכת השקיפות פורסת מסד נתונים רחב במיוחד. "ההשקעות הרבות מצביעות באופן ברור שצימצמנו את הפערים בחינוך היסודי ובחטיבות הביניים. יש לנו עבודה בתיכון ובכוונתנו לשנות גם שם את המצב", אמר בנט. "באתר עוד שורה רחבה של נתונים, וזה חלק מהמדיניות שאני מוביל ומאמין בה: מקסימום מידע ומקסימום כלים להורים. האתר הינו כלי מהפכני".
