שחר חרל"פ נולד עם פייסבוק ב־2004. הוא פעיל באינסטגרם ובסנאפצ'ט ומתכתב בקביעות עם כל השכבה בוואטסאפ, אבל חשבון בפייסבוק הוא לא מתחזק.
"זה נראה לי לאנשים מבוגרים, 30 כזה ומעלה", מסביר חרל"פ בעודו מגולל מטה בהסתייגות את פיד הפייסבוק של הח"מ על לפטופ שפתוח מולו. "זה לא מאוד צבעוני, אין בזה הרבה תמונות, משעמם קצת. זה מזכיר לי את החלק של הטוקבקים בכתבות באתר של ערוץ 5 וכאלה, ואתה יודע מה עוד זה מזכיר לי? את המייל של אמא שלי".
אתה מתכוון לאאוטלוק?
"כן, זה. בפייסבוק נמצאים ההורים והדודים ובאינסטגרם נמצאים כל החברים שלי, כל השכבה. בטח כשאהיה מבוגר יהיה לי פייסבוק כי לכל המבוגרים יש ונראה שזה מעניין אותם, אז בטח גם אותי זה יעניין כשאהיה בן 30".
ההערכה שחרל"פ הצעיר מפטיר כבדרך אגב היא שאלה שמעסיקה את עולם הרשתות החברתיות ובעיקר את הבעלים של תאגידי הענק בתחום, פייסבוק, סנאפצ'ט ואחרים: האם הרתיעה של בני נוער מפייסבוק והעדפתם את הרשתות אינסטגרם, סנאפצ'ט ואחרות על פני המלכה מעידה על היחלשותה של פייסבוק בקרב צעירי העולם, או שמא לכל גיל יש רשת חברתית שמדברת אליו, וכשם שחרל"פ טוען - כשבני ה־13 יהיו מבוגרים הם פשוט יצטרפו לפייסבוק?
ההתרחקות של בני הנוער מפייסבוק אינה מגובה בתחושות בלבד, אלא במחקרים. השבוע פירסמה חברת המחקר האמריקאית אי־מרקטר, שעורכת מחקרים בנושאי התנהלות רשתית ושיווק באינטרנט המשמשים תאגידי ענק ועוזרים להם לגבש את מדיניות הפרסום שלהם, מחקר חדש שצופה ירידה של 3.5% בהיקף השימוש בפייסבוק ב־2017 בקרב בני 12־17 בארה"ב. "פייסבוק ממשיכה לצמוח בעולם ומספר המשתמשים שלה מגיע ליותר מ־2 מיליארד בני אדם", מסביר אנליסט אי־מרקטר, אוסקר אורוזקו, "אבל הצעירים חושבים שהיא מעניינת פחות ועוברים לסנאפצ'ט ולאינסטגרם. אלה מהם שבכל זאת נשארים בפייסבוק נראים מעורבים פחות, מתחברים בתדירות נמוכה יותר ומבלים פחות זמן בפלטפורמה".
פייסבוק ערה למגמה הזאת, ולכן רכשה את אינסטגרם ב־2012 ואת וואטסאפ ב־2014, שתי רשתות חברתיות פופולריות מאוד בקרב צעירים. מרק צוקרברג ניסה לרכוש גם את סנאפצ'ט, אבל נתקל בסירוב. הוא זיהה שאחד היתרונות העיקריים של הרשת הזאת על פייסבוק ואינסטגרם הוא פונקציית ה"סטורי", שמאפשרת למשתמש לשתף עם עוקביו תמונות וסרטונים שנמחקים אוטומטית כעבור 24 שעות, ולאחר שקיבל את הריג'קט החליט פשוט להעתיק את הסטורי מסנאפצ'ט ולהטמיע אותו באינסטגרם. ההעתקה הבוטה הזאת שינתה את מאזן הכוחות, ביטלה את היתרון המשמעותי של סנאפצ'ט על אינסטגרם והחזירה את הכוח והשליטה בשוק לידי התמנון הקרוי פייסבוק. "בזמן שהבעיה העיקרית של צעירים עם פייסבוק הוא נושא הפרטיות והקושי של המשתמש לשלוט במה קורה עם המידע שהוא מייצר", מסביר ד"ר אלעד שגב מהחוג לתקשורת באוניברסיטת ת"א, "הסטורי של סנאפצ'ט מאפשר שליטה גבוהה יותר בהודעות ובפרטיות המשתמש. יש פה צורך של הצעירים לשמר דפוסי תקשורת ישנים, במקרה הזה הדיבור, שבניגוד לכתב, מתפוגג באוויר ונעלם".
רק במסנג'ר
המציאות בישראל דומה מאוד לזו שבארה"ב: גם כאן ניכרת רתיעה ברורה של בני 12־17 מפייסבוק. לא צריך להיות חוקר דגול כדי להבין שמהמקום שבו נמצאים ההורים, הדודים והסבתות המפדחות בני הנוער יברחו כמו מאש, שכן הקשר ההדוק בין הימצאות מבוגרים והיעדר קוליות הוא תופעה על־דורית. בני הנוער בישראל גרים, פיזית ממש, באינסטגרם, בוואטסאפ ובסנאפצ'ט. הצעירים יותר, בכלל בני 10 ופחות, אוהבים מאוד גם את מיוזיקלי, רשת חברתית שמציעה למשתמש לצלם את עצמו עושה ליפסינג לצלילי שירים מוכרים. יניב וייצמן, בעלי teenk, חברת פרסום לבני נוער, טוען שהמציאות בכל הקשור לשימוש של בני נוער בפייסבוק עגומה יותר ממה שמראים נתוני המחקר של אי־מרקטר, כי "הנתונים כוללים את היקף השימוש בשתי אפליקציות למעשה - פייסבוק ומסנג'ר של פייסבוק, ואם נכנסים לעומק הנתונים רואים שרוב בני הנוער שכן משתמשים בפייסבוק משתמשים למעשה במסנג'ר בלבד. כלומר, היקף ההיחשפות לפיד של פייסבוק בקרב בני נוער נמוך ממה שנתוני אי־מרקטר מראים, וזה משמעותי מבחינת מפרסמים, כי בניגוד לאפליקציית פייסבוק עצמה, במסנג'ר של פייסבוק אין פרסומות". וייצמן מוסיף שבני הנוער נרתעים מאוד מפרסומות קלאסיות, כלומר באנרים שהם פרסומות (להבדיל מתוכן שווקי שדווקא מדבר אליהם), וזו סיבה נוספת שפייסבוק, עמוסת הפרסומות, נתפסת בעיניהם כזירה לא סימפטית.
בניגוד לחרל"פ, שמעולם לא פתח חשבון פייסבוק, בני נוער מעט יותר מבוגרים ממנו מחזיקים בחשבון פייסבוק אבל משתמשים בו באופן די מצומצם. "אני הכי פעיל בסנאפצ'ט, אחר כך באינסטגרם ובסוף גם קצת בפייסבוק", מספר אור לוי בן ה־16 ממושב צרופה שליד עתלית. "התחלתי עם פייסבוק, פתחתי שם חשבון בגיל 7 כדי לשחק איזה משחק שכולם דיברו עליו, ומאז אני שם. אני מעלה תמונות ועדכונים לסנאפצ'ט ולאינסטגרם שלי לפעמים כמה פעמים ביום, בזמן שלפייסבוק אני לא ממש מעלה דברים אלא רק עובר על תוכן בקבוצות שאני חבר בהן כמו אוהדי ברצלונה בישראל, למשל. זה נורא מעצבן בפייסבוק שכל מיני אנשים שאתה לא מכיר, כולל מבוגרים, מציעים לך חברות".
אם אתה רוצה להתחיל עם מישהי, איפה תבדוק אם יש לה חבר?
"אתחיל עם הסנאפצ'ט, כי אם יש לה חבר חדש בטח שם יהיו תמונות, ואחר כך אבדוק באינסטגרם כי שם יהיו תמונות אם מדובר בקשר של כמה חודשים. בפייסבוק לא אחפש, אין מצב. אנשים לא מעלים יותר תמונות לפייסבוק".
בדומה ללוי, גם חסן הרבאת בן ה־17 וחצי מכפר־כנא מחזיק בחשבון פייסבוק, אבל לא מעלה אליו תכנים. "אני נכנס לפייסבוק רק כדי לקרוא אייטמים מצחיקים או חדשות", הוא מספר, "וכל התקשורת שלי עם חברים היא בוואטסאפ ובאינסטגרם. אם, נגיד, אני הולך למסיבה עם חברים, אעלה משם תמונות רק לאינסטגרם, כי יש לי שם הרי 1,300 עוקבים ובפייסבוק יש לי 600 חברים בסך הכל והרבה מהם בכלל לא בגילי. אם ארצה לדעת אם לבחורה מסוימת יש חבר אני בטח לא אבדוק בפייסבוק שלה, רק באינסטגרם. למה? כי אינסטגרם זה יותר סודי כזה, לא כמו פייסבוק. אעדיף לבדוק דבר כזה ברשת שיש בה יותר פרטיות מפייסבוק".
"אינסטגרם זה הבית"
הסימנים הכי מובהקים לכך שזירת ההתרחשות הרלוונטית לבני נוער אינה פייסבוק הם כוכבני הרשת הצעירים. קים מור אזולאי מראשל"צ, למשל, בת 15, כוכבת אינסטגרם ויוטיוב ובעלת בלוג אופנה: "התחלתי מהאינסטגרם ומשם הכל התפתח. זו הבמה, זה הבית המרכזי כי יש לי שם 153 אלף עוקבים, ומשם אני מוציאה תכנים לפעמים גם למקומות אחרים - יוטיוב, מיוזיקלי וסנאפצ'ט, למרות שהם די נפלו ברגע שאפשר לעשות סטורי גם באינסטגרם. לא אכתוב סטטוס משום מקום בפייסבוק, זה נהיה משעמם. רק אם יש לי דברים עסקיים אפרסם בפייסבוק, וזה כי אני רוצה להגיע גם לקהלים חדשים ומבוגרים יותר. יש לי פוסטים שהם נגיד מחשבות שלי על החיים וזה, אז אותם אני מעלה לפייסבוק וזה מושך קהל דווקא מבוגר יותר, למשל אנשים בני 38 כמו אמא שלי. בני הגילים האלה נמצאים בפייסבוק ותתפלא, אבל גם הם נהנים לעקוב אחרי לפעמים".
גם עומר מזרחי בן ה־17 מרעננה, שעוסק באיפור ובטיפוח ומפרסם סרטונים של עצמו מנסה כל מיני תכשירי טיפוח חדשים, פועל כמעט רק ביוטיוב ובאינסטגרם, שם יש לו כ־60 אלף עוקבים.
מזרחי מזהה בפייסבוק ניחוח נוסטלגי: "אני לא מעלה סרטונים לפייסבוק אבל כן יוצא לי לפעמים לשתף ממוריז מאיזה 5־6 שנים אחורה, כשהייתי ילד. רוב הפעילות שלי בפייסבוק היא להסתכל על סרטוני בישול וכאלה, אבל כמעט שלא משתף כלום. יש בפייסבוק המון תוכן, יותר מדי. אפשר לכתוב שם פוסטים ארוכים מאוד אבל העוקבים שלי רוצים תמונות, לא מילים. אף אחד לא יכתוב לך מגילת אסתר באינסטגרם או ישתף את הבלגן שהיה לו מול איזה שירות לקוחות מעצבן. זה דברים שיש רק בפייסבוק".
בני הנוער המעטים שכן פעילים בפייסבוק מאוד, כמו סופי קרסנובסקי בת ה־15 מבת ים, למשל, ממעטים לייצר תוכן ובעיקר משתפים תכנים של אחרים. קרסנובסקי מעידה על עצמה כמי שלא מייצגת את רוב חבריה, כי בניגוד אליהם היא פעילה בהרבה מסגרות: מועצת הנוער העירונית של בת־ים, מד"א, מש"צים והנוער העובד. בנוסף, חלק ממשפחתה עדיין חיה באוקראינה, והפייסבוק מתגלה כרשת החברתית היעילה ביותר כדי לשמור איתם על קשר.
"אני פעילה באינסטגרם, סנאפצ'ט ופייסבוק במידה שווה", היא אומרת, "אבל בניגוד לאינסטגרם, שם אני מעלה תמונות מושקעות שעברו פילטר, ולסנאפצ'ט, שם אני מעלה תמונות יומיומיות, בפייסבוק אני רק עושה שיירים לגיפים וממים מצחיקים מכל מיני קבוצות".
אלא שיש בכל זאת הבדל אחד בין ההתנהלות של בני הנוער הישראלים והאמריקאים ברשתות החברתיות, והוא השירות הצבאי של רוב האוכלוסייה היהודית בארץ. "לקראת הצבא אתה רואה חזרה של הצעירים לפייסבוק", אומר וייצמן מ־teenk. "מכיוון שבצבא הם מכירים הרבה חברים חדשים, ופייסבוק נתפסת בעיניהם כפלטפורמה טובה לשמירה על קשר עם חברים חדשים, אז הם פועלים בפייסבוק די הרבה מרגע הגיוס. אפקט דומה אינו מתרחש בארה"ב, אף שגם שם רוב בני הנוער עוזבים את הבית בגיל 18 ומכירים חברים חדשים בלימודים בקולג'.
לנוכח השפעת השירות הצבאי על ההתנהלות הרשתית של בני הנוער היהודים בארץ, האם ההערכה של חרל"פ כי בגיל 30 הוא יהיה עמוק בפייסבוק נכונה? והאם חסן, שסיים לאחרונה תיכון ומתחיל בימים אלה לעבוד במפעל עופות, ימצא את עצמו מעמיק את פעילותו בפייסבוק בשלב מסוים?
"המתבגרים שמשתמשים כיום ברשתות חברתיות חדשות לא יעברו לפייסבוק כשיתבגרו", טוען אלעד ד"ר שגב. "הממשקים של פייסבוק בעוד כמה שנים ייראו אחרת, הכל משתנה סביבנו, אך עם זאת מתאים את עצמו לדפוסי התקשורת החברתיים שקיימים איתנו משחר ההיסטוריה. מה שאנחנו בעיקר עדים לו בכל האימוצים הטכנולוגיים החדשים זה שהסביבה הטכנולוגית מנסה להתאים את הקצב שלה להתפתחות האבולוציונית שלנו, ולא ההפך". כלומר, שחר חרל"פ לא יצטרך להתאים את עצמו לפייסבוק בגיל 30. זו היא שתתאים עצמה אליו.
