בשבוע שעבר צייץ שר החינוך נפתלי בנט בחשבון הטוויטר שלו: "איך מכינים ילדים לשוק העבודה המשתנה שהם יפגשו בעוד 20 שנים?... עברית, אנגלית, מתמטיקה, יזמות וערכים". על סמך מה הוא קובע זאת? הרי אם יש משהו שאפשר לומר על העידן שבו אנו חיים הוא שהוא מלא באי־ודאות. האם השר משתמש בהתפתחות הטכנולוגית כתירוץ להוכיח את החשיבות של מה שממילא הוא חושב שצריך ללמד?

עתיד המהפכה הטכנולוגית לוט בערפל. עם זאת, יש כיוונים שאפשר לשער שיתפתחו מאוד כבר בעשור הקרוב, על סמך בחינת ההשקעות במחקר ובפיתוח בחברות הענק כמו IBM, גוגל, טסלה ודומותיהן. כיוונים אלה לא בהכרח מחזקים את קביעותיו של שר החינוך. למשל, אחד הכיוונים המבטיחים בטווח של חמש שנים הוא קידום היכולת של מכונות לומדות לבצע עיבוד טבעי של שפה, דבר שמשמעותו בין השאר פיתוח של יכולות תרגום משפה לשפה ברמה טבעית והקשרית שהיום עדיין לא קיימת. אם בעתיד הקרוב נוכל להיחשף לכל תוכן, בכל שפה, מתורגם לעברית, מדוע דווקא לימודי אנגלית צריכים להיות במרכז?

באותה מידה, עיבוד נתונים נעשה כבר היום ברמה גבוהה מאוד על ידי מכונות. לא בכדי הצפי הוא שמקצועות כמו הנהלת חשבונות וראיית חשבון הם בסיכון להיעלם. האם, לפיכך, דווקא מתמטיקה ברמה מתקדמת צריכה להיות בעדיפות עליונה?

לעומת השקעת־היתר באנגלית ובמתמטיקה, מערכת החינוך שלנו לא נותנת לילדינו את הכלים הבסיסיים שאמורים להפוך אותם לבעלי מה שקרוי בשפה המחקרית "אוריינות דיגיטלית". מי מסביר לילדים על המהפכות הטכנולוגיות שהתרחשו בשני העשורים האחרונים ואת משמעויותיהן? מי מנתח את הכוחות הטכנולוגיים, הכלכליים, הפוליטיים והמשפטיים הפועלים להטות התפתחויות טכנולוגיות לטובת העשירים או לטובת הכלל? ילדים מתבגרים חייבים להבין את חשיבות הזכות לפרטיות והאפשרויות השונות לפגוע בה ואת הצורך באבטחת מידע. הם חייבים לפתח מיומנויות התנהגות ברשתות חברתיות. הם צריכים להבין את דרך פעילות הרשתות שמשאירה אותם כלואים בבועת המידע המוגבלת שלהם, ולדעת להבדיל בין עובדות לפייק־ניוז.

ללמידה של יחסי הטכנולוגיה עם המציאות יש השפעה על ילדים. הסקר השנתי על שימושי אינטרנט בישראל שערכה חברת בזק בתחילת 2017 מלמד שכאשר בני נוער מבינים את משמעותה של פרטיות, הם יודעים לשנות בעצמם את הגדרות הפרטיות ברשתות החברתיות שבהן הם משתמשים. מחקרים אחרים מלמדים שכאשר אנשים מבינים מהו תוכן שיווקי או מה זה פייק־ניוז, הם לומדים לבור את המוץ מן התבן. זה לא אומר שלא צריך להמשיך ללמד עברית, חשבון ומדעים ואף מיומנויות חברתיות. אלא שבמקום קביעות נחרצות מה חובה ללמד דווקא בעולם החדש והמורכב, כדאי לומר בצניעות - מה שבאמת חשוב הוא להרחיב את הידע, להעמיק את החשיבה, להבין את הדינמיקה של ההתפתחות הטכנולוגית ולהפנים שצריך להתמודד איתה ושאפשר גם להשפיע עליה.

לפחות חמש יחידות ב"אוריינות דיגיטלית". √

ד”ר שוורץ־אלטשולר היא ראש התוכנית לדמוקרטיה בעידן המידע במכון הישראלי לדמוקרטיה