בחזרה לאייטיז

עבור כל מי שהשתעשע בילדותו במשחקי מחשב, יש סדרות שדי להזכיר את שמן כדי להציף זיכרונות. אצל ילידי שנות ה־80 אחת הסדרות האלה היא "סוניק". הקיפוד הכחול, שממהר תמיד לרוץ תוך שהוא אוסף מטבעות, זכה לא רק לככב במשחקים ולהפוך לקמע של חברת סגה, אלא קיבל גם סדרת אנימציה משלו ומקום של כבוד בתרבות הפופ המערבית.

אם גדלתם על סוניק וניסיתם לחזור למשחקים המבוססים עליו באחרונה, סביר שגיליתם שהם לא ממש כיפיים כפי שזכרתם. לא רק היעדר אפשרות השמירה; גם המהירות הגבוהה מדי והאצבע הקלה על הדק הענישה: כל פספוס זעיר של פנייה או לחיצה יכול להוביל למוות.

Sonic Mania

למרבה הפלא, Sonic Mania החדש דווקא מביא עימו ישועה. זה לא סתם משחק סוניק טוב, אלא כזה הקרוב יותר למשחקי העבר הזכורים לטוב. הוא דו־ממדי, עם גרפיקת רטרו ומהירות מטורפת, אך בו־בזמן אפשר להבין את מבנה השלבים שלו ולהשתפר בהם בלי לשבור את הראש. גם מהירות התגובה שנדרשת מהשחקן כאן קצת יותר אנושית, גם בלי להיות סלחנית מדי.

נמצאים כאן חלק מהשלבים שהכרתם במשחקי סוניק הוותיקים, בגרסאות ששונו ועודכנו קצת, כולל משחקוני הבונוס התלת־מימדיים. אלה נראים מיושנים ופרימיטיביים כיום, רק שהפעם זה בכוונה. הם שונו ועודכנו כדי שיהיו נוחים יותר, ונוספו להם פאזלים חדשים. בהמשך תגלו אזורים שמעולם לא ראיתם במשחקי עבר. ויש גם מצב לשני שחקנים, ומצבי משחק נוספים, ביניהם אחד שכל־כולו בדיחה פנימית, שרק מעריצי סוניק יבינו.