קולו הצרוד של סטיב ג'ובס בפתיחת האירוע, הדרך הגאונית שבה צייר במילים פשוטות את חזונו של מפעל חייו, מבהירים למה הייתה אפל זקוקה לאייפון X כמו לאוויר לנשימה. למעשה, הוא הגיע ברגע האחרון ממש.

כבר שנים שאפל מייצרת אייפונים מגניבים לאללה, אבל אף אחד מהם לא הצליח לשחזר את אפקט הוואו, את הריגוש הכמעט־רוחני שחולל בנו האייפון הראשון. האייפונים האחרונים נמכרו היטב, אבל שוועת המעריצים על השמרנות העיצובית המתמשכת הגיעה עד המטה בקופרטינו. עד אמש כבר שכחנו שאפל ידעה פעם לעצור את נשימתנו. במלאת עשור להשקת האייפון הראשון, עם חנוכת מטה ה"חללית" המסחרר שחזה, אייפון X הוא מחווה נאה לזכרו של ג'ובס.

הלהיט החדש חשוב לא רק להגדלת הר המזומנים של אפל. הוא חשוב לתעשייה העולמית, ובעיקר למתחרותיה של אפל, כי הוא קובע סטנדרטים חדשים. חברות ענק קוריאניות וסיניות יכולות להמציא מחדש את הגלגל, לשייט בפסגות הטכנולוגיה עם מכשירים מעוררי התפעלות. אבל רק האלמנטים שתחליט אפל לשלב באייפון שלה יהפכו מיידית לאלה שלפיהם תתיישר כל התעשייה. יותר מזה — אפילו מה שאפל רק מתכננת לייצר, לפי שמועות, הופך מיד מודל לחיקוי: שנים לפני שהופיע השעון הראשון שלה, האפל ווטש, הרמזים על קיומו הריצו את יצרניות הסלולר לצאת עם וריאציות משלהן לנושא.

אז הביטו על האייפון X: כך ייראו הסמארטפונים הבאים שלנו, זולים כיקרים. בעלי מסך רחב, רחב מאוד, פרוס "מקצה לקצה" ללא שוליים, וללא כפתור פיזי בחזיתם. הם יזהו אותנו פשוט לפי תווי פנינו — חסל סדר טביעת האצבע — ויישמעו לקולנו. יהיו בהם שתי מצלמות ראשיות עם זום אמיתי. והמשחקים שנשחק בהם ישלבו בתוכם את הסביבה הטבעית שלנו, בזמן אמיתי.

גם המחיר המוגזם של האייפון X לא צריך להפתיע. אפל יודעת עלינו הכל, גם את הסוד הגלוי, שסמארטפון אולטימטיבי יפהפה שווה לנו הרבה יותר ממחירו. תשכחו כבר מ"סמל הסטטוס" — הסמארטפון הפך לבן לוויה הכרחי במעגל חייהם של מיליארדים. נכון, אייפון X יעניק לרבים מהם את הריגוש הילדותי בשיגור אימוג'י של קקי מדבר, אבל גם ערך מוסף אמיתי לחיים, לעבודה ולשעות הפנאי.