סיפור על גאווה וחושך

זה קרה לפני כמעט 13 שנים. היא, בכירה במשרד החינוך, הזמינה אותי לחתן את בנה. בסופה של החתונה ניגש אליי י', צעיר עם שני גדמי ידיים, עד המרפק, וביקש ללחוץ לי את היד. התקשיתי. התכווצתי. "מה קרה, אני מפחיד?" שאל בחיוך קסום, "נעים מאוד, אני אח של החתן".

כמה ימים חלפו. רשויות האומנה בישראל הציעו לנו להביא אל ביתנו את בננו. הוא הפך לבן בית. בימים אלה אנו מתכוננים לבר המצווה שלו. אני מתרגש, שמח, מאושר. אבל... הוא דומה ל־י'. פלאי הבריאה וההשגחה הובילו אל ביתנו ילד ללא ידיים. כך, המפגש עם י' התגלה כמפגש הכנה.

כמה ימים אחר כך פגשתי אותו. "תראה", הוא אמר, "אף אחד לא יוכל ללמד את בנך להשתמש בידיו כמוני. אני אבוא בימי שישי ואלמד אותו".

כך, ללא תמורה, הגיע י' בכל יום שישי. בננו ידע בגיל חצי שנה לאכול בקבוק תוך שהוא אוחז אותו ברגליו. הוא ידע לסדר פאזלים עם הרגליים, אפילו התמסר עם לאו מסי כשזה ביקר בארץ. י' הפך לבן בית, חלק מהמשפחה.

* * *

ערב אחד קיבלתי טלפון. "שלום הרב, יש לי שאלה. אנחנו משפחה דתית מכובדת. והנה, אח שלי, הודיע לנו שהוא הומו, שהוא מתחתן באירוע רב משתתפים ומתכנן להזמין את כל המשפחה. מה לעשות?" בטרם הספקתי להשיב, הוא אמר: "החתן של האח שלי, הוא בלי ידיים". הבנתי מיד במי מדובר. הבנתי למה האח בחר להיוועץ בי. השבתי מיד — משפחה זה משפחה. כולכם הולכים לחתונה.

אבל נעלבתי. מה גרם ל־י' לא לספר לי על החתונה הקרבה? ביום שישי לאחר מכן שאלתי את י': למה? והוא אמר: "אה... זה הזמנות אישיות, לא הספקתי לחלק".

המתנתי. היה לי ברור שאני בא לחתונה. אולי לא לחופה, אבל בטח לשמוע, לרקוד, לחבק.

כעבור כמה ימים פגשתי את חברתי פרופ' יולי תמיר, שרת החינוך דאז. היא הכירה את הקשר ביני לבין י'. ובלי להתבלבל אמרה: "אתם הדתיים... איך לא באת לחתונה של י'???" עכשיו כבר באמת נעלבתי.

י' הסביר שלא רצה להביך אותי, להעמיד אותי בניסיון. טוב ליבו וכו'. ואני — ימים התייסרתי. איך חשב שלא אבוא, שלא אשמח אתו?

* * *

חבר הכנסת יגאל גואטה מש"ס אולץ להודיע שיתפטר לאחר שנכח בחתונה של זוג הומואים וחטף פשקווילים ומחאות. "השתתפתי בה כדי לכבד את בני משפחתי בשל מחויבותי לאחותי, אם החתן, שאיתה אני נמצא ביחסים טובים למרות הפערים האידיאולוגיים".

מי שלא מבין שלא מפרקים משפחה, לא יהסס לפרק את העם. מי שלא מבין מה הם יחסי אח ואחות, לא מבין מה היא משפחה. יחסי משפחה אינם יחסים על תנאי. התפטרותו של גואטה היא תוצאה של מחאה שאין בה קמצוץ יהדות, טיפה של אהבת אדם, קורטוב של משפחתיות.

* * *

השבת קוראים בפרשת ניצבים. שבוע לפני ראש השנה מתחילים בפסוקים הללו:

"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם, רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל. טַפְּכֶם, נְשֵׁיכֶם, וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ, מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ".

חכמים דרשו: "היום — זה ראש השנה". המשמעות פשוטה: אתה לא יכול לעמוד לדין אם לא הבנת את הערך של "כולכם". יש מה ללמוד ולקבל מכל אחד. גם אם כאלה שרחוקים ממך. שונים מהשקפת עולמך.

פסוקי "אתם ניצבים" צצו אצלי שוב מסביב לפרשת ח"כ גואטה.

* * *

בימים אלה אנו שוקדים על הכנת סרט בר המצווה. לא היה לנו ספק: י' יהיה אחד הכוכבים שלו.

* * *

את הסיפור העליתי בפוסט. או אז הגיב י' וכתב: "... עד היום אני מצטער על זה"...