הסיבה שמנצ'סטר סיטי מקדימה את מנצ'סטר יונייטד בפסגת טבלת הפרמייר־ליג פשוטה מאוד: המילה השנייה בשמה מתחילה באות C, שמקדימה את האות U באלף־בית האנגלי.
מלבד העובדה הזו, לאחר חמשת מחזורי הפתיחה שתי נציגות מנצ'סטר צמודות זו לזו בפסגה עם מאזן זהה לחלוטין: 13 נקודות, 16 שערי זכות, 2 שערי חובה. הן גם היחידות בליגה שטרם הפסידו העונה, ואם זה יימשך כך, מאבק האליפות יהיה עניין פרטי שלהן.
נכון, זו הייתה התחזית גם בתחילת העונה שעברה, כאשר פפ גווארדיולה הצטרף לסיטי וז'וזה מוריניו נחת בכיסא החם באולד טראפורד. סיטי פתחה גם את העונה שעברה עם שישה ניצחונות רצופים ומרשימים. רק שההמשך היה פחות מזהיר. המאמן הקטאלוני הבין די מהר שהחיים בפרמייר־ליג קשים הרבה יותר ממה ששיער, וסיטי סיימה את העונה במקום השלישי, 15 נקודות פחות מהאלופה צ'לסי.
ואם עונת הבכורה של פפ באנגליה הייתה מאכזבת, זה עוד כלום לעומת מה שעבר על מוריניו ויונייטד, שסיימו במקום השישי. למזלו של "המיוחד", יונייטד זכתה בליגה האירופית, מה שסידר לה כרטיס לליגת האלופות.
חמישה מחזורים זה זמן קצר מדי להסקת מסקנות, אך כשרואים את הביצועים הפושרים של האלופה צ'לסי, טוטנהאם הלא יציבה, ליברפול חסרת ההגנה וארסנל שצברה 7 נקודות מתוך 15, אפשר להבין מדוע כמעט כולם מסכימים שהעונה הזו עומדת להיות מרוץ ראש בראש של שתי המנצ'סטריות.
זיכרונות מהקלאסיקו
דו־קרב כזה מעורר זיכרונות מהעבר הלא רחוק, כאשר גווארדיולה ומוריניו אימנו את ברצלונה וריאל מדריד.
את העונה הראשונה באנגליה ניצלו שניהם כדי לעשות שיעורי בית, להבין מה לא מספיק טוב. הם גם ידעו שעם כל הכבוד למוניטין שצברו, לבעלי הבית לא תהיה יותר מדי סבלנות אם ההצלחה לא תגיע - ומהר. מוריניו למד זאת על בשרו כשרומן אברמוביץ' פיטר אותו מצ'לסי לפני שנתיים, באמצע העונה.
גווארדיולה ומוריניו הם לא מאמנים מן השורה. לכל אחד מהם פילוסופיה סדורה ועקרונות ברורים, ושניהם ממשיכים לעצב את קבוצותיהם בשיטתיות ובסבלנות. פפ האמין תמיד במשחק המסירות הקצרות במרכז המגרש, בלחץ קדמי ובמגינים שלא מפסיקים לתקוף. וכן, גם בשוערים שמשחק הרגל אצלם הוא טבע שני. לכן ג'ו הארט, אליל אוהדי סיטי, נזרק מהקבוצה.
אחת הבעיות של סיטי בעונה שעברה הייתה המגינים: בקארי סאניה, פבלו סבאלטה, גאל קלישי ואלכסנדר קולארוב לא עמדו בקצב הרצחני של הפרמייר־ליג. הגיל עשה את שלו.
הרבה גבות הורמו כאשר סיטי הוציאה בקיץ 130 מיליון יורו על שלושה מגינים – בנז'מין מנדי, קייל ווקר ודנילו – אולם כבר עכשיו אפשר לומר שמדובר במהלך ששינה את הקבוצה כולה. לא רק שווקר ומנדי לא מפסיקים לפרוץ באגפים, הם גם נותנים לקבוצה את האיזון שחסר לה ויוצרים שטחי פעולה גדולים יותר עבור הקשרים דויד סילבה, ברנרדו סילבה ובעיקר קווין דה בריינה.
גווארדיולה אמר על כך: "המגינים החדשים הם צעירים, יש להם המון אנרגיה והם יכולים לעלות ולרדת כל הזמן. הם מרווחים את המשחק שלנו, ולכן לקשרים יש את המקום למסירות הקצרות באמצע. אני אוהב שהמסירות הן לארבעה, חמישה או שישה מטרים, לא יותר. זה נותן לקבוצה תנועתיות".
בשלושת המשחקים האחרונים, שבהם ווקר ומנדי פתחו בהרכב, סיטי כבשה 15 שערים ולא ספגה כלל: 0:5 מול ליברפול, 0:4 על פיינורד בליגת האלופות ו־0:6 נגד ווטפורד בשבת.
ואי אפשר שלא לדבר על קון אגוארו, שבסיום העונה שעברה נראה היה שהוא בדרך החוצה מהקבוצה. גווארדיולה לא הסתיר שהוא מאוכזב מתרומת החלוץ הארגנטינאי בכל מה שקשור להפעלת לחץ על שחקני היריב. אז אגוארו הקשיב, הפנים, ונראה העונה שונה לחלוטין, מעבר לעובדה שכבש חמישה שערים בשלושת המשחקים האחרונים.
לצידו ממשיך לזהור היהלום הברזילאי בן ה־20 גבריאל ז'סוס, שהתאקלמותו באנגליה הייתה סופר־מהירה ומאזנו בסיטי פשוט מדהים: 11 שערים ב־15 משחקי ליגה.
עוצמה מול טכניקה
ובעוד גווארדיולה בונה שוב קבוצה של שחקנים זריזים, טכניים ונמוכים (מזכיר לכם משהו?), הקים מוריניו באולד טראפורד קבוצה עוצמתית, פיזית ומאוד גבוהה. מרואן פלאיני ונמניה מאטיץ' מתנשאים ל־1.94 מ', פול פוגבה 1.91 מ' ורומלו לוקאקו 1.90 מ'.
לעומת סיטי שהשתוללה בקיץ, יונייטד הייתה צנועה יותר בשוק ההעברות (הכל יחסי, כן?). האדומים רכשו שחקנים ב־164 מיליון יורו, התכולים הוציאו 240 מיליון על שישה טאלנטים - לא כולל ז'סוס שהגיע באמצע העונה שעברה.
יונייטד פחות טכנית מסיטי, אך מחפה על כך בעוצמות, מה שבא לידי ביטוי גם בשחיקת היריבות. שלשום הביסה את אברטון 0:4, כאשר שלושת השערים האחרונים נכבשו אחרי הדקה ה־83, כשהיריבה נפלה מהרגליים. כך קרה גם ב־0:4 מול סוונזי.
בנוסף, יונייטד חזרה לנצל את הכוח של אולד טראפורד. בפעם הראשונה זה שש שנים היא ניצחה בשלושת משחקי הבית הראשונים (כבשה 10 שערים ולא ספגה). בעונה הקודמת, להזכירכם, היא ניצחה רק בשמונה מ־19 משחקי הבית.
כמו סיטי, יונייטד עדיין אינה קבוצה מושלמת, ואפשר היה לראות זאת כאשר ריאל מדריד, בלי כריסטיאנו רונאלדו, ניצחה אותה די בקלות בסופרקאפ האירופי. אבל ממשחק למשחק היא צוברת ביטחון, וגם יוצרת הרתעה. המבחן הגדול הבא שלה יהיה ב־14 באוקטובר באנפילד, מול ליברפול. לסיטי מצפה עוד לפני כן מבחן רציני ב־30 בספטמבר, מול צ'לסי בלונדון.
בינתיים שתי המנצ'סטריות רוצות להמשיך באותו הקצב, של יותר משלושה שערים למשחק. רק חבל שאנחנו צריכים לחכות עוד יותר מחודשיים וחצי עד לדרבי הראשון של העונה, ב־9 בדצמבר באולד טראפורד. דבר אחד בטוח: יש למה לחכות.
