חמישה ימים לפני הבחירות הכלליות לבונדסטאג — מפלגת "אלטרנטיבה לגרמניה", שהיא מפלגת הימין הקיצוני הראשונה שתיבחר לפרלמנט הגרמני מאז מלחמת העולם השנייה, מתייצבת במקום השלישי בסקרים.

בגרמניה מופנה הזרקור בימים אלה לתחרות בין המפלגות הקטנות. זאת מכיוון שמעטים מטילים ספק בניצחונה של הקנצלרית אנגלה מרקל ומפלגתה הימנית האיחוד הנוצרי־דמוקרטי. היריבה העיקרית של מרקל, המפלגה הסוציאל־דמוקרטית שבראשה עומד מרטין שולץ, משתרכת הרבה מאחוריה בהפרש של כ־15%.

נראה שהצלחתה של "אלטרנטיבה לגרמניה", הצלחה שניכרת בסקרים אך יותר מכך בפעילות השטח, מעודדת את נציגיה להקצין את מסריהם. לפני שבועיים קרא המועמד הראשי של המפלגה, אלכסנדר גאולנד, "לשים סוף" לעיסוק בעבר הנאצי של גרמניה ו"להפסיק להאשים" את גרמניה על שנות הנאציזם. "כשם שהבריטים יכולים להתגאות בווינסטון צ'רצ'יל", אמר גאולנד בכנס של המפלגה, "יש לנו את הזכות להתגאות בהישגיהם של החיילים הגרמנים בשתי מלחמות עולם". אולם עיקר מסריה של המפלגה מתמקדים בשנאת זרים ובאיסלאמופוביה.

למרות הצלחתה המסתמנת של "אלטרנטיבה", חרם חד־משמעי מצד כל שאר המפלגות מונע כל אפשרות של כניסה שלה לקואליציה. רבים בגרמניה כבר מדברים בגלוי על נאציזם בין שורות "אלטרנטיבה", ובראשם שר החוץ זיגמר גבריאל, שאמר: "לבחירה בנאצים אין מחילה".

"אלטרנטיבה לגרמניה" נהנית מהריק שנפער בין מרקל, שנעה בשנים האחרונות למרכז המפה הפוליטית, ומפלגת הנפ"ד הניאו־נאצית. החלטותיה ה"שמאליות" של מרקל בשנים האחרונות, ובראשן החלטתה לפתוח את גבולות המדינה לפליטים מסוריה בקיץ 2015, קירבו אותה לשותפתה בממשלת האחדות, המפלגה הסוציאל־דמוקרטית. וכך, בוחרים מאוכזבים שמסתכלים לימינה של מרקל מוצאים רק את "אלטרנטיבה" ואת הנפ"ד.

אלא שמפלגת הנפ"ד נתפסת כקיצונית ביותר, ומעטים האנשים שמעיזים לבחור בה. ל"אלטרנטיבה לגרמניה", לעומת זאת, יש חזות מהוגנת, ונראה שרוב הבוחרים בה הם מצביעי מחאה, בדומה לאמריקאים שהעלו את טראמפ לשלטון ובדומה לבריטים שבחרו לעזוב את האיחוד האירופי.

על פי הסקרים הנוכחיים מסתמנות שתי אפשרויות לקואליציה בגרמניה. האפשרות הראשונה היא ממשלת אחדות נוספת, עם המפלגה הסוציאל־דמוקרטית. האפשרות השנייה היא שותפות של האיחוד הנוצרי־דמוקרטי, "המפלגה הליברלית החופשית" ומפלגת השמאל "הירוקים". אם אכן תורכב ממשלת אחדות ו"אלטרנטיבה" תהיה המפלגה השלישית בגודלה, יהיו ראשיה ראשי האופוזיציה, מה שיקנה להם זכויות נרחבות בהרכב הוועדות.