יום כיף בת"א
מבתי הקפה של השדרה ועד המנגל הערבי–יהודי של המדרון
מכל ההזיות של בנימין זאב הרצל בקשר לאלטנוילנד, נראה שתל־אביב הכי הצליחה לו. פתוחה, גיי־פרנדלית, בינלאומית ופלורליסטית, עם אוכל נהדר, מסיבות מטורפות וחופים נפלאים – בעיניי היא ההישג המוחשי ביותר של הציונות. ואין כמו סיור בחלק הדרומי שלה, משדרות רוטשילד ועד לפארק המדרון ביפו, כדי להמחיש זאת.
לאורך השדרה: שדרות רוטשילד הפכו למעין אייקון של החיים הנינוחים בבועה. הן מתחילות בתיאטרון הבימה ויורדות דרומה עד לרחוב הרצל. את הטיול לאורכן מומלץ לעשות לאט, ליהנות מכל רגע, לשתות אספרסו באחד מבתי הקפה, ובצהריים ליהנות מהמבורגר לוהט ב"סוסו אנד סאנס", ההמבורגרייה האופנתית של השף עומר מילר בפינת רוטשילד והרצל (אם תהיה לכם סבלנות לעמוד בתור).
השוק החדש: מכאן אפשר להמשיך לרחוב אלנבי, שהיה פעם הרחוב המרכזי בעיר, ולבקר בשוק אלנבי־רוטשילד, שנפתח במעין שדרה פנימית מקורה. לאורכו פועלים עסקי מזון כאלה שיוצרים למעשה סוג של מעדנייה או תפנוקייה: מנקניקיות פליאו ועד למרקי ראמן יפאניים משובחים. מול פתח השוק נמצא סניף של הפיצרייה "טוני וספה" – שהיא לדעת רבים הטובה בעיר.
שוק לוינסקי: מהשוק המפונפן ממשיכים במורד אלנבי, שהופך לרחוב העלייה, וימינה בלוינסקי לשוק לוינסקי, שהיה פעם השוק הגדול המרכזי של העיר לפני שאיבד את הבכורה לשוק הכרמל. בימי השבוע הוא רגוע, אבל בשישי הוא עולה על גדותיו.
במתחם הזה אפשר למצוא עדיין חנויות המציעות מגוון קולינרי עצום: תבלינים, פיצוחים ופירות יבשים, מאפיות אתניות, מעדניות מופלאות ומסעדות חדשות הנפתחות בקצב מסחרר. רק פה עוד אפשר למצוא מסעדות בולגריות, פרסיות או טורקיות מסורתיות. ובימים יפים מגיעים לפה המוני צעירים ומתחרדנים בשמש בבתי קפה קטנים שמוציאים החוצה שולחנות וכיסאות. בסמטת מרחביה להקה קטנה מנגנת מוזיקה נעימה וקצבית, והמסעדות עובדות בטורבו כדי לעמוד בביקוש.
פלורנטין: משוק לוינסקי פונים שמאלה ברחוב הרצל וממשיכים דרומה ולמטה לפלורנטין, שהפכה גם היא משכונה מוזנחת לאזור שמושך אליו צעירים רבים. בסופי שבוע הכל כאן מפוצץ – ברים, חומוסיות, מסעדות, בתי קפה – ולמקום פנוי צריך לחכות. הגאות הזאת קשורה גם לנדל"ן: הרבה מאוד בניינים חדשים נבנו כאן בעשור האחרון. האזור הלוהט ביותר בפלורנטין מבחינה קולינרית נמצא בשדרות וושינגטון. שם נפתחו לאחרונה הקרפרי "ברטון", הפיצריה החדשה "אבא אבן" המצטיינת במבחר פיצות טעימות מאוד ודקות מדק, וגם ה"שניצל ביר" המגיש מבחר של שניצלים בליווי בירה – כמו בברלין. "טומאטומטו", מסעדת פסטה חדשה והיפסטרית, מציעה פסטות שמיוצרות בעבודת יד מול עיני הלקוח. בקצה השדרה הזאת פועל הבר הוותיק "באגסי", שהוא למיטב ידיעתי המקום הכשר היחיד בשכונה, כך שגם חובשי כיפה יכולים לאכול ולשתות בו.
יפו: אם לא חם מדי, מפלורנטין אפשר להגיע ברגל ליפו, לאזור שוק הפשפשים והשוק היווני, שהפכו בשנים האחרונות לאחד מאזורי הבילוי המיוחדים בעיר. כאן נפתחו עשרות מקומות חדשים, מסעדות, ברים וחנויות אופנה וריהוט. הבעיה הגדולה היא החניה, כך שעדיף להגיע ברגל, באופניים או במונית. בשוק היווני כדאי לאכול במקומות חדשים כמו "רעמסס", "יריחו" או "הצוענייה". ואם אתם חוצים את רחוב יפת ועולים קצת למעלה, תמצאו את עצמכם יורדים לנמל יפו, שאחרי שיפוץ מסיבי הפך גם הוא לאזור בילוי לכל המשפחה.
גן המדרון: התחנה האחרונה במסלול נמצאת בגן המדרון ביפו, שהיה פעם מזבלה גדולה והפך לפארק ירוק ורחב ידיים, על גבול יפו־בת־ים. למטה נמצא חוף גבעת עלייה. לכאן מגיעות משפחות יהודיות מתל־אביב ומשפחות ערביות מיפו ומבלות אלה לצד אלה על החוף, עם המנגלים ומזרני הגומי וכדורי הים והמטקות, במין דו־קיום ברור מאליו. אין מה לדבר, לנוכח מחזה כזה הרצל היה מתמוגג.
