יום כיף בבני ברק

כמה טיפים מעשיים לפני שאתם מתחילים את יום הכיף שלכם בעיר הקודש והחסידות: א. נשים, לאף אחד לא יותר מדי אכפת איך אתן לבושות. מכנסיים, כל עוד לא קצרים מדי - הם בסדר. מגופיות עדיף להימנע. אם את מכוסה בצורה בסיסית ולא יותר מדי מושכת תשומת לב, יהיה בסדר. ב. גברים - את כיפת הקרטון תשאירו בבית. ותחסכו מכל מי שאתם מדברים איתו את ה"ברוך־השם" ב־300 קמ"ש, זה מאולץ. ג. תזמון - בני ברק היא מקום לבלות בו את חמישי בלילה.

לאטקעס ששוות את הקלוריות

כדי להיכנס לאווירה, את הלילה תבלו במלון המפואר בעיר, מלון אריסטוקרט (כולם קוראים לו מלון ויז'ניץ, הנה עצה בחינם ממקומית). החדרים יפים משהייתם מצפים, אבל אין Fi־Wi ואין טלוויזיות בחדרים, מה שאומר שיש יותר זמן לפרייה ורבייה. אם תהיתם, לא תקבלו כאן עיסוי פילינג־רגל־קרושה.

אחרי ארוחת בוקר בסיסית, תמשיכו לנקודה הראשונה. לא באמת באתם לכאן בשביל הארכיטקטורה והמוזיאונים. באתם בשביל לקנות דברים בזול ולצלם תמונות לאינסטגרם, לגיטימי. ובכל זאת, אם יש אתר מורשת אחד שלא תפספסו, זה בית הכנסת איצקוביץ' (רחוב הרב שך פינת רבי עקיבא).

מעדני זהבה

את בית הכנסת הזה הקים אחד, איצקוביץ', שרק רצה שמכוניות יפסיקו לנסוע לו בשבת ליד הבית, כמה אירוני. אותו איצקוביץ' הפך את אחד מחדרי ביתו לבית כנסת, כי באותם ימים, לפי חוקי המנדט, תנועת מכוניות נאסרה בשבת ליד בתי כנסיות. בית הכנסת אמנם לא תוכנן על ידי גאודי, אבל בנייתו מעולם לא הושלמה רשמית. אם תעלו לקומה הראשונה, תוכלו לשכוח מהבטון החשוף. עשרות חדרי התפילה שמפוזרים כאן מפוארים למדי ומלאים מתפללים 24/7. סוג של AM:PM לדוסים, למקרה שבאמצע הלילה עלה לך המאנץ' לערבית במניין.

ממש מולכם תוכלו לראות כמה מהפיצוציות שמתפרנסות מתנועת המתפללים הערה. למסעדה הקטנה שממול יש לאטקעס ששוות את הקלוריות, וב"שלוימל'ה", הפיצוציה שליד, יש אווירה ששווה ביקור. המוזיקה חסידית ורועשת, הממתקים נדירים ובזול, ובימי חמישי מוכרים פה צ'ולנט ראוי לשמו.

אם תמשיכו כמה מטרים לרב שך 14, תגיעו למעדניית שטיסל המפורסמת. תהיו חכמים ותקנו בה כמות מהשניצלים הכי טעימים בעולם. עוד טעימים פה: הכרוב הממולא וקיגל תפוחי האדמה שמגיע במגש הגדול והרותח.

מכאן המשיכו לעלות את רחוב רבי עקיבא. עובדה כיפית: נקעתי רגל בעלייה הזו פעמיים - אל תרוצו אותה בעקבים, לא משנה לאיזה כיוון. ברחוב רבי עקיבא 110 נמצאת קונדיטוריית כץ, מגדניה שמפזרת ניחוחות אייטיז. זה השלב בו אתם מתפצלים. אחד מבני הזוג נשאר בקונדיטוריה להתלהב מהזאכר טורט. בן הזוג השני הולך כמה צעדים שמאלה לחנות הגרביים הצמודה וקונה את מלאי הגרביים השנתי שלכם במחיר של גרב אחד בתל־אביב, אין בעד מה.

שלוימלה

הורים לילדים (או במקרה שלי, דודות להמון אחיינים) עוברים במוטי טופ (רבי עקיבא 104) ומתעצבנים שאין את השמלות המתוקות האלו גם במידות שלנו. משם ממשיכים לחנות הקשתות והסרטים של ננה הלפרין (רבי עקיבא 95). במגזר החרדי סרטים וקשתות נחשבים לחלק מהותי מהלוק, לא משנה בת כמה את. אם לא התאמת סרט עם פפיון מכוסה נוצות לשמלה שלך, בשביל מה לצאת מהבית?

פיקניק צהריים

ברבי עקיבא 67 שוכנת פינת הגלידה. בשורות בתחום הגלידה אין פה לצערי, אבל בפינה הצפופה הזו קרו דברים. שידוכים נסגרו פה, עסקאות נחתמו פה. לא סתם פינת הגלידה הפכה כבר מזמן לציון מקום. היא חלק אינטגרלי כל כך מהעיר, עד שאני די בטוחה שגם אם העיר תחרב מחר, פינת הגלידה תישאר לעמוד.

בצומת קחו שמאלה לרחוב ירושלים. בירושלים 20 תמצאו את מעדני זהבה. הכל פה טעים. המעושנים, הכבושים והמבושלים. קחו לכם מגש טעימות לאחר כך - אני לוקחת אתכם לעשות פיקניק צהריים. אל תשכחו לקנות כאן את עוגת השמרים שוקולד של מאפיית מוישי'ס. היא נראית תמימה, אבל היא נותנת נוקאאוט לכל עוגת שמרים מרובדת חמאה שתיתקלו בה. גם את קיגל תפוחי האדמה הטוב בעיר תמצאו כאן. פעם חיסלתי אחד שלם כזה בעצמי, אבל לא מדברים על זה.

חזרה לפיקניק הצהריים שלכם: ב"מנטה בייגל" בירושלים 23 תקנו לעצמכם כמה בייגלים וגבינת שמנת. משם לכו 250 מטר ותגיעו לגינה שליד העירייה. התמקמו על כר דשא ותיהנו מהנוף. מהעירייה חזרו במעלה רחוב ירושלים לצומת פינת הגלידה, ומשם המשיכו את שארית רחוב רבי עקיבא.

עוד מקטגוריית "להביא הביתה": מעדניית לייב'לה (רבי עקיבא 58). תגידו שפייגי שלחה אתכם, נראה לי שהם עוד זוכרים אותי פה. מדובר במקרר הסלטים היפה בעיר. אל תחזרו הביתה בלי לפחות שלוש קופסאות ארבע'ס - גרגירי חומוס ממכרים שכיף לנשנש. סלט החצילים התאילנדי, החומוס הביתי, הטחינה, סלט הקישואים והכרובית - הכל טרי ומתחסל במהירות על פרוסת חלה לוהטת.

צ'ולנט וי–איי–פי

הגעתם לחלק היוקרתי של הרחוב, ואולי קצת חבל שזללתם לפני שנחתתם פה, כי הבגדים יפים, איכותיים וזולים. גברים, אל תחששו לקנות כאן חליפות. כן, הן זולות, אבל האיכות גבוהה. נשים, שימו לב לביגוד הבייסיק שמסתתר בכל חנות. החולצות הבסיסיות שתמיד צריך? כאן הן עולות פחות.

עד שתגיעו לתחילת הרחוב, השמש תשקע. היום חמישי בערב, והגעתם לעיר הזו כדי לאכול מנה הגונה של צ'ולנט. יש הרבה מקומות טובים וראויים לאכול בהם קערה מהבילה עם איזו חלה רותחת ובירה קפואה בצד. המקום החביב עלי הוא טופ שף ברחוב ראב"ד 26. כאן מפנקים בצ'ולנט טבעוני למעוניינים, ולחלופין בצ'ולנט וי־איי־פי שמוגש עם אקסטרה בשר. אומרים שכל האוכל המוכן פה משובח - מעולם לא שרדתי אחרי הצ'ולנט כדי לבדוק.

אם היה לכם מזל, נתקלתם בטיול שלכם בבני ברק כמו שאני מכירה אותה. עיר מכילה, מנומנמת כשזה נוגע אליכם אבל מלאת חיים כשזה נוגע לכל היתר. כזו שבה פאנצ'ר־מאכער שמתקן גלגל אופניים הוא סיבה להתקהלות שכונתית. עיר שבה תוכלו לראות משפחות שלמות של ילדות לבושות בבגדים זהים, ילדות שסוחבות עגלת תינוקות עם אבטיח לכבוד שבת. מקום קסום, וקרוב מספיק הביתה בשביל שתהפכו את הגיחה הזו לקבועה.