דוח ביקורת פנימית של משרד הכלכלה חושף כי הנהלת המשרד פעלה בניגוד להוראת מנכ"ל וגרמה לפגיעה ממושכת ביצואנים, תוך "התקפלות" בפני משרד הביטחון.

הביקורת הפנימית הוגשה באוגוסט האחרון לאחר יותר משנה של בדיקות, והיא מתייחסת לענפי יצוא שמוגדרים כ"דו־שימושיים": כאלו שנועדו לשימוש אזרחי, אבל אפשר למכור אותם גם לצרכים צבאיים. מדובר במוצרים שמיוצאים מישראל בכ־750 מיליון דולר בשנה (נכון ל־2015) וכדי לאשר כל עסקה נדרש אישור מהיר ממשרד הכלכלה וגם ממשרד הביטחון.

64 יום לקבלת אישור

הביקורת מצביעה על סחבת שגרמה נזקים ליצואנים בגלל "עיכובים בטיפול בבקשות", כולל מקרים שבהם הטיפול "התעכב הרבה מעבר למוגדר". באחד המקרים נמשך הטיפול 64 יום "במקום 5 ימים כמוגדר". בבקשה ליצוא לסין, לגביו הטיפול יכול להגיע עד חצי שנה לאחר הארכות, הטיפול ארך יותר מ־8 חודשים. זאת בניגוד לנוהל שנקבע יחד עם משרד הביטחון ובו הוגדרו לוחות זמנים מוסכמים. הנוהל קובע "חובת התייעצות והמתנה למענה במסגרת 5 ימים".

כפי שנחשף ב"ממון" לפני שנה, משרד הביטחון הציב למשרד הכלכלה דרישות הסותרות לעיתים את הסיכומים בין המשרדים. כתוצאה מכך נוצרו עיכובים ממושכים שעוררו זעם מצד חברות גדולות. חלקן איימו להוציא את פעילותן מישראל, ולהעביר קווי ייצור למדינות אחרות. בכיר במלאנוקס הודיע למשרד שיועברו קווי ייצור, וגם הנהלת ג'נרל מייקרוייב מירושלים הזהירה מפיטורים ו"פגיעה אנושה בפעילות". חברות נוספות, חלקן פועלות בפריפריה, דיווחו כי נאלצו לפטר עובדים.

אחד העובדים במשרד הכלכלה, עמירם הלוי, דרש מהנהלת המשרד לפעול בהתאם להוראות מנכ"ל וטען שהמשרד "מתקפל בפני סחבת של משרד הביטחון". בהמשך זומן לשימוע וסמכויותיו נשללו, בתיאום עם משרד הביטחון. הלוי הוא האחראי על תחום היצוא הדו־שימושי, ומשרד מבקר המדינה מטפל בבקשה שהגיש להגן עליו מהתנכלות.

מהדוח עולה כי ב־2016 הגיע מינהל סביבה ופיתוח במשרד הכלכלה לסיכומים עם משרד הביטחון, שהגדירו מחדש סדרי עבודה ולוחות זמנים. אלא שב"הגדרה מחדש" היו חלקים ש"סותרים את הסיכומים הבין־משרדיים" שנקבעו בעבר. "סיכומים אלה לא הועברו ללשכה המשפטית שנכון למועד הביקורת הכירה רק את הסיכום הבין־משרדי מ־2014 שלא היה רלוונטי", נכתב בדוח. גם היצואנים לא הכירו את הסיכומים. גם הלוי לא עודכן למרות ש"בתקופה הרלוונטית היה גורם מוסמך למתן רישיונות". הביקורת מצדדת בעמדת הלוי, שיש לפעול לפי הוראות מנכ"ל המוכרת לציבור היצואנים וגם לו.

הביקורת מציינת שהוויכוחים שנוצרו גרמו "להצגת המשרד באור שלילי", ומצביעה על תופעה חמורה נוספת: "למשרד אין כל דרך לוודא כי המוצרים או השירותים המיוצאים ברישיון אכן לא מגיעים בסופו של דבר לגורמים בעייתיים". מההמלצות למנכ"ל עולה שבעיה זו נוצרת על רקע חוסר יעילות - כאשר מתבצעות בדיקות מיותרות. לפי הדוח, יש "להקל על התהליך, לזרזו ולשפרו". הבדיקות המיותרות נחשפו לפני שנה ב"ממון", ובכתבה תואר כיצד המשרד מעכב אפילו עסקאות יצוא גדולות מישראל לארה"ב, שביקשו לבצע חברות אמריקאיות שפועלות בארץ, כמו אפל ואינטל. מהביקורת הפנימית עולה כי העיסוק בחברות כאלה גוזל את רוב המשאבים, ויש להעניק "אישור מהיר במקרים של עסקאות של גורמים המוכרים לרגולטור".

"הבדיקות נחוצות"

ממשרד הכלכלה נמסר: "ביצוא דו־שימושי נדרשת לעיתים בדיקה מעמיקה כחלק מהמאמץ למניעת הפצת מוצרים שעלולים לשמש למטרות טרור. בחינת המוצרים, המתבצעת במקביל גם על ידי משרד הביטחון, עשויה להשפיע על לוחות הזמנים למתן אישורי היצוא. עמירם הלוי ידע היטב על מדיניות המשרד בנושא האישורים ואף ביקש לערער עליהם בפני מנהליו. נערך לו הליך מינהלי כדין, שבסופו הוחלט ליטול ממנו את הסמכות. תוכן הדוח כפי שהובא על ידיכם אינו מדויק כלל. הדוח עוסק בתקופה מלפני כשנה וחצי ומאז נעשו תהליכי התייעלות ושיפורים משמעותיים שיימשכו גם בעתיד".