את החגיגה הזאת, של הדרה מגזרית קשה ומכעיסה, הגיע הזמן להפסיק. מעסיקים רבים ניצלו ומנצלים את האישה החרדית בשכר חודשי, בהעלאות שכר, בתנאי עבודה ותגמולים. לא במקרה הצביע סקר שנערך בשנה האחרונה על ידי המכון החרדי למחקרים על כך שחמישית מהנשים החרדיות העובדות מרגישות מקופחות במקומות העבודה. זה כ־40% יותר מנשים בשאר המגזרים בארץ.

במשך שנים נחשבה ההוראה כתעסוקה המועדפת לנשים, והחרדיות האמינו שה"טובות להוראה" על משקל ה"טובים לטיס". הביקוש למשרות עלה פי כמה וכמה על ההיצע והיה מאבק על חלקי משרות ומילויי מקום. המשכורות, בהתאם, היו מן הנמוכות בעולם השכר. בחמש השנים האחרונות מתרחש מהפך, וההשתלבות בפועל בהוראה (למעט חינוך מיוחד) מושכת רק מיעוט מבוגרות הסמינרים. לצד תחום ההיי־טק הנחשב, הנחשק והמושך, צומח מגוון גדול של אלטרנטיבות תעסוקתיות עם משכורות בסיס גבוהות יחסית למה שקיבלו המורות של פעם. הצעירות שנכנסות לשוק העבודה משוות את תנאי שכרן למורות ותיקות ומרגישות נפלא, אך מהר מאוד הן מגלות שהן מנוצלות.

לעובדת החרדית חשש קיומי מפיטורין וחשש לתפוס את מקומה של "עושת הצרות" ותובעת הזכויות. כמו כן, הדי.אן.איי החרדי מקשה על רבות לנהל מלחמות על זכויותיהן. החרדית מתחנכת משחר ילדותה ל"צניעות". לא רק בלבוש, אלא באורח החשיבה. הבלטת יתרונותיה ושיווק עצמי אגרסיבי, מרכיב חשוב להצלחה בעולם העבודה המודרני, זרים לאופייה ולהתנהלותה ונתפסים כיהירות. הביטוי "מגיע לי", מזוהה עם גאווה פסולה.

כמו כן, הבורות בזכויות גדולה פי כמה וכמה בעולם החרדי בהשוואה לעולם הכללי, ולכן קל לנצל את החרדית ו"למכור" לה קופונים של קניות במקום זכויות סוציאליות, אם בכלל. למעבידים נוח "לזרוק" את מספר ילדיה וחופשות ההיריון שלה כסיבה להפחתת משכורת, ולהתעלם ממסירותה לעבודה ומהתמדתה במקום עבודה הנתפס בעיניה כראוי.

בקרוב יגיע גם המהפך בעמידה על זכויות. לצד ה"מפה לאוזן" החזק, לצד סיפורי הזוועה על מקומות עבודה הידועים כאלופי ניצול הנשים החרדיות, לצד הצורך הקיומי בשכר הגון, והחשיפה למידע על זכויות עובדים גם באינטרנט, לדור החדש של העובדות החרדיות נמאס. הן לא מוכנות שתלוש המשכורת שלהן יראה כמו זה של עובדות מסוג ב'. מעסיקים חכמים ייקחו זאת בחשבון.