חוסר מודעות, חוסר ברירה וחשש מעימותים: זכויות הנשים החרדיות נרמסות שוב ושוב על ידי המעסיקים שלהן, כך עולה מעדויות שמתפרסמות לראשונה ב"ממון". קו חם מיוחד לחרדיות שהוקם על ידי שדולת הנשים יסייע להן להכיר את זכויותיהן.
"עבדתי כ־8 שנים כמנהלת חשבונות בגוף כשרות", מספרת פ', חרדית בשנות השלושים לחייה. "הובטחה לי העלאת שכר, ולא ניתנה. כשניגשתי למנהל לשאול מה קורה, הוא ענה לי 'אה, הגעתי למסקנה שבשביל אישה חרדית את מרוויחה מספיק'".
קראו עוד: זה לא צנוע להגיד "מגיע לי"
פ' ממשיכה ומספרת כי "ביום בהיר אחד המנהל החליט שהוא מוציא את הנהלת החשבונות למיקור חוץ. הוא קרא לי והודיע שהחל ממחר אני עוברת לחצי משרה ושאעשה רק פקידות. וכמובן, המשכורת תרד ב־60% כי תעריף למזכירה שונה משל מנהלת חשבונות. באותו רגע לקחתי את התיק ועזבתי את העבודה. הוא סירב לשלם לי את כל זכויותיי והגענו לבית דין לעבודה".
תנאים נוחים לנצלנים
בביה"ד לעבודה קיבלה פ' חלק מהתביעה שהגישה נגדו. היא טוענת כי יש "ניצול מחפיר" של נשים חרדיות בשוק התעסוקה. "הרבה פעמים האישה החרדית מחפשת פרנסה בשעות שישתלבו עם גידול הילדים ובתנאים סביבתיים שיתאימו לה כחרדית, מה שיוצר תנאים נוחים למעסיקים נצלנים", היא אומרת. "גם בחברות היי־טק מעסיקים נשים חרדיות בסכומים שמגיעים לפעמים לחצי ממשכורות ההיי־טק בשוק. בתמורה, הנשים מקבלות הסעה ושעות שמתאימות להן".
אתמול השיקה שדולת הנשים קו סיוע מיוחד לנשים חרדיות בנושאי תעסוקה. בחודשים האחרונים הגיעו לשדולה מספר פניות שעסקו בנושא והן החליטו להקים קו, אותו יזמה מיכל צ'רנוביצקי, אישה חרדית בעצמה וחברת הנהלה בשדולה. הנשים החרדיות הן קבוצת אוכלוסייה מוחלשת במיוחד, וזה מאפשר למעסיקים לנצל אותן עד תום. יש לנשים חרדיות חשש מפני עימותים מול המעסיקים שלהן, שרובם גברים, ולכן הן לא עומדות על זכויותיהן. הקו החם אמור לתת מענה לאותן נשים.
חופשת לידה? אסור
חלק מהפניות שהגיעו לשדולה בשבועות האחרונים עסקו בהפרת זכויות מחפירה של מעסיקים. לדוגמה, אישה שעבדה ביישוב החרדי שבו היא מתגוררת ולא קיבלה אפילו תלוש שכר. לטענתה, קיבלה הנחה בארנונה במקום משכורת. אישה נוספת טוענת שפוטרה בשל היותה בהיריון.
מ' מספרת ל"ממון" שהוצעה לה משרה במשרד ממשלתי, אבל "חודש אחרי הראיון אמרו לי שלא מקבלים אותי כי אני בהיריון ולכן לא אתחיל את השנה". מ' שוקלת לנהל הליך משפטי נגד אותו משרד, והיא מספרת שלדעתה יש בעיה קשה מאוד של מודעות לנושא של זכויות עובדים. "גיסתי רצתה לקחת חודשיים נוספים לחופשת לידה בלי תשלום והבוס שלה אמר לה שאסור. היא אפילו לא התווכחה איתו", היא אומרת.
"היו חברות שאמרו לי 'אז תחזרי מוקדם מהחופשה, מה הבעיה?', או כאלו שאמרו שהם מבינים את המעסיקים שלא קיבלו אותי כי חייבים להיות שם בתחילת השנה. זה משהו די נפוץ".
י', שהועסקה בעבודות תפירה, מספרת על אפליה בינה לבין עובדות שאינן חרדיות. "אף אחד לא העז להגיד לעובדת החילונית 'צאי מוקדם, אין עבודה', או 'יש הפסקת חשמל, לכי הביתה'. יותר מזה, לה יעשו פנסיה אחרי חצי שנה ולי רק אחרי שנה", היא אומרת, ומוסיפה: "אני עובדת תמורת 3,800 שקל בחודש ועובדת בדיוק כמו הבחורה שלידי, שמרוויחה 5,000 שקל בחודש".
יוזמת הקו, מיכל, מספרת כי אמנם קיים בשדולה קו ייעוץ משפטי, אבל נשים חרדיות, ערביות ונשים מהפריפריה כמעט שלא פונות אליו. "אני פועלת בחברה החרדית שנים רבות, והיעדר הפניות לא נובע ממצב טוב יותר בעבודה," היא אומרת. "אם כבר, דווקא הפוך - זו מודעות נמוכה יותר או חשש מפנייה לגוף שאינו חרדי. הרבה מהעובדות החרדיות הן מפרנסות יחידות, אז הן חוששות מכל פעולה מול המעסיק".
המתנדבות: עורכות דין וסטודנטיות חרדיות
"יש עניין של חשיפה לקו", אומרת מיכל. "נשים חרדיות ברובן לא חשופות למדיה הכללית ולרובן אין גישה לאינטרנט, ככה שהפרסום מולן צריך להיעשות במדיה החרדית ובשפה חרדית. זה מה שאנחנו עושות עכשיו בשדולה עם הקו הייעודי. המתנדבות שיענו בקו יהיו עו"ד וסטודנטיות למשפטים חרדיות".
מיכל, חרדית בעצמה שמתגוררת באלעד, היא יו"ר תנועת "עיר ואם לקידום נשים חרדיות" וחברת הנהלה בשדולת הנשים. היא מספרת שיש בעיות ספציפיות לעובדות חרדיות. "למשל, כמעט כל מערכת החינוך החרדית היא בבעלות פרטית, והעובדות לא מאוגדות בארגוני המורים. יש שם המון בעיות של הפרת זכויות", לדבריה. "זה תחום ספציפי שצריך להתמחות בו". את הקו תנהל עו"ד גילי פטרן.
"אני לא מאלה של אכלו־לי־שתו־לי, אבל אני רואה את הצורה שבה פונים אליי", אומרת י', "או שיותר נכון לא פונים, ופשוט קובעים עובדות. בין אם זה שכר לא הולם, ואם יש העלאה, אז לנו לא ייתנו, אין דבר כזה ותק או משהו כזה. גם יצאתי בזמנו לחופשת מחלה כשהייתי בהיריון, והבוסית לא הסכימה לתת לי טופס לביטוח הלאומי".
ולמה זה קורה? "הם יודעים שאין לנו הרבה אפשרויות", אומרת י'. "לא כל מקום עבודה מתאים מבחינת השעות והסביבה, ולנשים חרדיות לא תמיד יש תעודות, למרות שיש ניסיון וידע. וכמובן יש את נושא הילדים, שבדרך כלל אני זו שאשים אותם בגן ואוציא אותם, אז זה אומר לחפש משרה חלקית, וכשאת מוצאת את זה כבר לא תעזבי".
נשים חרדיות הן כמובן המפרנסות העיקריות בבית ובמקביל גם המטפלות בילדים ובמשק הבית. "נשים חרדיות הן סופרוומן", מתבדחת י'. "מסתפקות במשכורות נמוכות בהרבה כי אין ברירה. לאישה החרדית יש משבצת מאוד מצומצמת בעבודה. אנחנו לא מודעות לכל החוקים ואנחנו בדרך כלל שקטות וצייתניות. אם נשים בעולם העסקים נחשבות פחות, אז נשים חרדיות נמצאות בתחתית".
