yed300250
הכי מטוקבקות
    גלעד
    חדשות • 17.10.2017
    קיצור תולדות ההטרדות
    גלעד שגב

    אז לכל מי שלא התעדכן על המפיק ההוליוודי הסורר, או על 83 אחוזים מהנשים המצריות שחוו הטרדה, או על עוד ועוד פרשיות, הנה התקציר:

     

    הכל התחיל כשמין אחד יצא קצת חזק יותר פיזית מהמין האחר, ועל הבסיס הזה עד היום יש אינסוף עיוות, ואינסוף אפליה, ואינסוף מקרי אונס והטרדה.

     

    ובמקום שהיצור החזק קצת יותר פיזית הזה ישתמש בכוחו אך ורק להגן ולקדש, הוא על פי רוב מטריד, ומכביד, ומתיש, ולא רגיש.

     

    ועם הזמן, הפחד וההרגל בילבלו את היצור הפחות חזק פיזית כדי להשלים עם זה, בלית ברירה, או לבלוע רוק. וזה לא אומר שזה בסדר, ההפך.

     

    ואם הייתה מכונת זמן, הייתי חוזר ליצור הקצת חזק יותר פיזית, בפעם הראשונה שהוא ניצל את כוחו לכיבוש, לרעה, ונותן לו סטירה, ועלבון, והסבר, שכוח קצת יותר זה רק כדי לכבד ולהגן.

     

    כל כך הרבה שנים, והיצור הטיפה יותר חזק פיזית למד כל כך מעט.

     

    וגם במקומות הכי נאורים כביכול, עדיין על פי רוב, לא מצאו את החוכמה להתמודדות עם הבעיה האמיתית שהיא חוסר ביטחון. כי ככה זה כשאתה שואב את הביטחון שלך מלהיות קצת יותר חזק פיזית: אתה חכם כמו שריר של יד מכה, כמו לשון חלקלקה, שלא מחוברים לכוח האמיתי שבך.

     

    אז אתה קצת יותר חזק פיזית, אבל הזמן מראה כמה אתה חלש בכל דבר אחר כשאתה חי את זה עדיין.

     

    גבר אמיתי מתמודד עם חוסר הביטחון שלו, גבר אמיתי נלחם בפחדים של עצמו, מטפל בהם כמו פציעה, עד שיהיה גבר שלם, שיהיה ראוי לאהוב אישה.

     

    ואם יתחבר לביטחון שלו, הוא גם לא יצטרך לשלם בחייו כדי למות במקומה במלחמה. כי אם יהיה לו ולחבריו ביטחון לא תהיה סיבה למלחמה. והוא יוכל להתרכז, בה ובאהבה.

     

    ואל תצפו לקבל ביטחון מהאישה, זה לא "גברי", תנו אותו לעצמכם, מיתרונותיכם, ותרעיפו אותו על הדור הבא. וכך תהיו יצורים סוף־סוף באמת חזקים, שכמו מעטים מדי מחבריכם נותנים ביטחון אמיתי לנשים שלצידכם, רק מכוח האהבה לעצמכם.

     

    והלקח הזה, של הטיפול העצמי בבעיית הביטחון, נכונה לא רק לשני המינים אלא לכל מי שקצת יותר חזק במשהו ממישהו: זה לא מגדיל אותך להתחזק על חשבון האחר, זה מגדיל אותך כשאחר מתחזק בזכותך.

     

    ותכניסו למעגל פנימה עוד דמויות שאתם כך מולם: ילדים, חברים לעבודה, בעלי חיים. אתם לא כובשים - אתם משחררים; אתם לא תוחמים - אתם תומכים.

     

    כבר כמה מיליוני ו־2017 שנים שהדברים האלה לא משתנים. כמה מופלא יהיה להיות מאלה שמשנים לא בחקיקה אלא מכוח הבנה עמוקה. זה לא נושא של שוויון (שפשוט מגוחך לדבר עליו כי הוא מובן מאליו) - זה פשוט להילחם בדבר שצריך להילחם בו, בחוסר ביטחון, בפחד, ופעם אחת באמת לנצח. ובמקום למות בקרבות שתוצאתם המשך שיעבוד פנימי גם אם כביכול ניצחת, עדיף לחיות למען חופש. כי מלחמה עם עצמך היא לא עד מוות, היא עד החיים, החיים שראוי לחיות אותם, ואין בהם כובש, ואין בהם נכבשים, אין שנותנים אותם ואין שלוקחים, יש רק חיים שיש בהם את הזכות מדי פעם להיות מאפשרים.

     


    פרסום ראשון: 17.10.17 , 23:45
    yed660100