yed300250
הכי מטוקבקות
    ג'ונתן גרינבלט. "אנחנו עובדים עם ארגונים מוסלמיים ומתנגדים לצו איסור הכניסה שהוציא טראמפ"
    המוסף לשבת • 19.10.2017
    "הצורך למחות נגד נשיא אמריקאי שלא מגנה נאצים הוא התנסות חדשה עבורנו"
    "זה מפחיד", אומר ג'ונתן גרינבלט, ראש הליגה נגד השמצה, על מה שקורה עכשיו באמריקה | על הזינוק העצום במספר התקריות האנטישמיות ("הקהילה היהודית לא הייתה במצב כזה חרדתי כבר שנים") | על הניאו–נאצים שמרימים ראש ("הם קיבלו רוח גבית מטראמפ") | ועל הצוות שמקיף את הנשיא ("אנשים שמאמינים בעליונות לבנה עובדים בבית הלבן") | אבל גם ההסכם עם איראן ותנועת ה–BDS מדאיגים את האיש שעומד בחזית המאבק בשנאה, ומגיע בשבוע הבא לכנס ראשון מסוגו של הארגון בישראל
    ציפי שמילוביץ, ניו-יורק

    בשבוע שעבר הגיע חבר בית הנבחרים, הרפובליקני דיינה רורבאקר, לפגישה בקונגרס והביא איתו איש תקשורת ימני בשם צ'ארלס ג'ונסון, המשמש בזמנו החופשי כמכחיש שואה לייט. הוא לא אומר שהיא לא קרתה, הוא רק מכחיש את קיומם של תאי גזים וחושב שמספר היהודים שנרצחו לא עולה על רבע מיליון. עד ממש לא מזמן, רורבאקר לא היה מעז אפילו לחשוב להביא אדם כזה לתוככי בניין הקונגרס המקודש, אבל השנה היא 2017, וזו אפילו לא ידיעה בחדשות. כמה ימים לאחר מכן העלה חשבון טוויטר השייך לחברה בבעלות אנתוני סקארמוצ'י – המיתוס שכיהן במשך עשרה ימים כמנהל אגף התקשורת בבית הלבן – שאלון בצורת מבחן אמריקאי שתהה כמה יהודים נרצחו בשואה. לא, לא כל התשובות היו נכונות.

     

    במשרדו בקומה גבוהה בגורד שחקים בשדרה השלישית במנהטן, או כשהוא בריצות בשדות תעופה מטיסה לטיסה, מביט ראש "הליגה נגד השמצה" והמנכ"ל שלה, ג'ונתן גרינבלט, בטוויטר, והצוואר שלו תפוס מתנודות חוסר אמון. למרות שזו עבודתו, אלה הם חייו והוא רואה ושומע הכל, גרינבלט עדיין לא מאמין שהאנטישמיות, יחד עם שאר אחיותיה למשפחת השנאה, מצאו פינת ישיבה נינוחה באמצע המיינסטרים האמריקאי ובתוככי הממשל.

     

    "זה מחריד. כמעט בלתי אפשרי לתפוס את הצורה שבה השד הזה יצא מהבקבוק, והמהירות שבה זה קרה", אומר גרינבלט בסופו המאוחר של עוד יום מתיש. "אף אחד מהצדדים, ימין ושמאל, לא נקי, אבל כרגע אנחנו חיים במציאות שבה אנשי ימין קיצוני, שמאמינים בעליונות לבנה, עובדים בבית הלבן. וזה מפחיד", הוא אומר וחוזר בהדגשה על המילה "מפחיד", "חייבים לזכור ולהזכיר כל הזמן, כי זה הפך להיות נורמלי שאנשים כאלה מסתובבים במקומות הכי חשובים".

     

    איך זה שפתאום יש כל כך הרבה אנטישמים באמריקה?

     

    מפגין עם דגל קו־קלוקס־קלאן. "לא לבלום את התופעה. לחסל אותה"
    מפגין עם דגל קו־קלוקס־קלאן. "לא לבלום את התופעה. לחסל אותה"

     

     

    "צריך לעשות הבחנה בין אנשים שמחזיקים בדעות אנטישמיות לבין תקריות אנטישמיות של ממש. הליגה נגד השמצה עוקבת אחרי אנטישמיות בארצות־הברית כבר עשרות שנים. בשנת 1964 החזיקו לא פחות מ־30 אחוז מהאמריקאים בדעות אנטישמיות. בסקר שעשינו השנה, המספר עמד על 14 אחוז. זה אמנם עדיין למעלה מ־30 מיליון אמריקאים, אבל בסך הכל הירידה היא דרמטית. אנחנו אנשים מאוד מצליחים באמריקה, לאורך עשרות שנים השתלבנו והגענו לעמדות הכי חשובות מבלי לוותר על הזהות היהודית. יש אפילו מטבח כשר בבית הלבן. הפרדוקס הוא שבמקביל יש גם הרבה יותר תקריות אנטישמיות, במיוחד בשנה האחרונה. בחצי הראשון של 2017 הייתה עלייה של 76 אחוז במספר התקריות ביחס לאותה תקופה ב־2016".

     

    76 אחוזים?

     

    "76 אחוזים. ונדליזם של מוסדות והטרדות מילוליות ופיזיות של אנשים. זה נתון מפחיד", הוא חוזר ומדגיש שוב את המילה "מפחיד", "בוודאי במציאות הנוכחית. הקהילה היהודית באמריקה מעולם לא פרחה ושיגשגה יותר מאשר עכשיו, אבל גם לא הייתה במצב כזה חרדתי המון שנים".

     

    מה קרה?

     

    "בארה"ב תמיד הייתה אנטישמיות, תמיד הייתה גזענות, זה לא חדש. מה שהשתנה זו האווירה הפוליטית שהפכה את הדברים האלה למקובלים. קיצונים שנדחקו במשך שנים לפינות אפלות מרגישים עכשיו שמותר להם. קמפיין הבחירות הביא אותם מהשוליים אל תוך המרכז. ניאו־נאצים ראו ציוצים שלהם זוכים לציוצים חוזרים ממועמד לנשיאות וקיבלו רוח גבית שלא הייתה להם. וזה רק הצד הימני של המפה. מצד שמאל יש כמובן את ההתנגדות למדינת ישראל, ה־BDS, כל מה שקורה בקמפוסים. ומעל כל זה נמצאות הרשתות החברתיות, שמוסיפות בלי הפסקה קיסמים למדורה".

     

    הייתי אומרת שמעל כל זה נמצא נשיא שיש לו, איך נאמר, רגשות מעורבים כשמדובר בניאו־נאצים.

     

    “זו אכן בעיה. אנחנו מתעסקים עם נשיאים אמריקאים מאז וודרו ווילסון ב־1913, אבל עוד לא היה נשיא שלא מסוגל לגנות ניאו־נאצים באופן ברור ובהיר, בזמן שאין לו בעיה להשתלח בשחקני פוטבול שלא עומדים בהמנון. הצורך למחות נגד נשיא אמריקאי שלא מגנה נאצים הוא בהחלט התנסות חדשה עבורנו".

     

    המטרה: לעלות ליגה

     

    הליגה נגד השמצה, ADL בשמה האמריקאי הידוע, היא מוסד יהודי ותיק בדיוק כמו שהוא מכובד. שנאת יהודים בארצות־הברית של תחילת המאה שעברה הייתה רק קצת מתחת לשנאת שחורים, אבל ההחלטה לעשות משהו בעניין הגיעה רק אחרי שליאו פרנק, צעיר יהודי מטקסס, הורשע ברצח נערה בת 13 למרות שלא ממש היו נגדו הוכחות. הוא נחטף מתא הכלא שלו בג'ורג'יה ועבר לינץ' נוראי לפני שנתלה מול המון חוגג. ההלם הגדול הוביל את איש ארגון "בני ברית" בעל השם מחסל האירוניה אדולף קראוס להקים ארגון שתפקידו המוגדר יהיה להיאבק באנטישמיות בארה"ב.

     

    עיקר משאביה של הליגה מוקדש לעבודת נמלים של איסוף מידע על תקריות במקומות הנידחים ביותר באמריקה. היא עובדת בצמוד לאף־בי־איי והפכה עם השנים לארגון שנאבק בכל סוגי השנאה וחוסר השוויון. רק בשנה האחרונה פירסמה הליגה מגוון של גינויים – מאיסור הכניסה למוסלמים, דרך ההחלטה לגרש ילדי מהגרים לא חוקיים, ועד הצו של טראמפ שמונע גיוס טרנסקסואלים לצבא ארצות־הברית.

     

    גרינבלט, 46, נכנס לתפקיד ראש הליגה ב־2015, במקום אייב פוקסמן המיתולוגי, שניהל את הארגון כמעט 30 שנה. החלפתו של פוקסמן באיש צעיר עם רקע טכנולוגי נועדה בין היתר לשדרג את הליגה למציאות שבה הרשתות החברתיות קובעות הכל. כמי שעבד בעמק הסיליקון והתעסק באופן מעשי בתוכנות, ידע גרינבלט שהוא יצטרך להעלות את הליגה ליגה. "המאבק נגד שנאה מתנהל היום בפייסבוק", הוא אומר, "אנחנו עובדים עם החברות הגדולות ביותר – גוגל, אפל, מייקרוסופט – ומחפשים פתרונות טכנולוגיים. בחודש הבא נפתח בסיליקון ואלי מרכז שיתעסק רק בזה".

     

    כבר כשהגיע לתפקיד נשבו רוחות רעות בחוץ, אבל הבחירות לנשיאות הפכו אותן להוריקן. "כמו כולם היינו מופתעים מאוד ממה שקרה ב־2016", אומר גרינבלט, "ותשעת החודשים הראשונים של טראמפ בבית הלבן רק סיפקו עוד הפתעות. צריך להבין שאנחנו לא לבד: כל המיעוטים בארה"ב עוברים תקופה מאוד לא נעימה. רק בחודש שעבר סיכמנו עם ממשלת מקסיקו על פרויקט שבמסגרתו נעביר השתלמויות לעובדי קונסוליה מקסיקנים בכל 50 המדינות. היספאנים, בעיקר יוצאי מקסיקו, רואים עלייה עצומה בהטרדות ובאיומים. אפילו אם הם נמצאים כאן באופן חוקי לגמרי, הם עדיין פוחדים להתלונן במשטרה, אז הם הולכים לקונסוליה המקסיקנית ושם לא יודעים איך להתמודד עם זה. ננסה עכשיו לעזור להם".

     

    מה לגבי מוסלמים?

     

    "אותו דבר. ב־2016 דיווח האף־בי־איי על עלייה של 67 אחוז בפשעי שנאה נגד מוסלמים. אנחנו עובדים עם ארגונים מוסלמיים ומתנגדים לצו איסור הכניסה שהוציא טראמפ. הליגה נגד השמצה היא ארגון יהודי, כמובן, אבל בפועל אנחנו לא רואים דתות, צבעים או נטייה מינית. שנאה זו שנאה זו שנאה, ואנחנו נילחם נגדה בכל מקום".

     

    יועצם של שני נשיאים

     

    ג’ונתן גרינבלט היה רק בן 21 כשעבד בקמפיין הנשיאותי של ביל קלינטון ב־1992 והמשיך משם לתפקיד במשרד המסחר. לאחר מכן עבר לשוק הפרטי והקים חברה לייצור ולשיווק מים מינרליים, שהייתה אחת הראשונות בטרנד המוכר היום כ"קפיטליזם מודע חברתית", והשקיעה מיליוני דולרים באספקת מים נקיים למדינות כמו בנגלדש, קונגו והונדורס. הוא גם פיתח פלטפורמה שתפקידה היה לעזור לאמריקאים שרוצים לתרום בשירות ציבורי למצוא מקומות מתאימים. בקיצור, יש לו לב ליברלי מדמם.

     

    ב־2011 חזר גרינבלט לבית הלבן, הפעם תחת הנשיא ברק אובמה, ושימש כראש המחלקה לחדשנות חברתית ולמעורבות ציבורית. בין היתר, עבד בצמוד לאובמה על הקמת פרויקט "שומר אחי אנוכי", שנועד לעזור לצעירים שחורים באזורי מצוקה.

     

    אתה מבין מדוע לא אוהבים את אובמה בישראל?

     

    "אני חושב שקרו דברים קטנים וקרו דברים גדולים. בתחילת הנשיאות שלו הוא נסע לקהיר ולאיסטנבול, אבל לא לירושלים, ואנשים נפגעו מזה. העסקה עם איראן בוודאי לא עזרה לו. מצד שני, הוא העניק לישראל את הסיוע הצבאי הכי גדול בהיסטוריה ושם את ביטחון המדינה בעדיפות עליונה. הוא היה מוקף יועצים יהודים וגם היה קול חזק מאוד נגד אנטישמיות. אני זוכר שהפעם הראשונה בחיי שבה פגשתי את אלי ויזל הייתה כשהוא ביקר באגף המערבי אצל אובמה. אז כמו כל דבר, איטס קומפליקייטד".

     

    מאידך, בישראל אוהבים מאוד את טראמפ.

     

    "הציבור הישראלי מסתכל על טראמפ רק מנקודת מבט ישראלית, וזה קצת שונה מהזווית של יהודים־אמריקאים. יש הרבה דברים שבהם אנחנו מאוד לא מסכימים עם טראמפ, אבל יש מקומות שכן. למשל, אנחנו תומכים בעמדה שלו לגבי הסכם הגרעין עם איראן. האיראנים מעולם לא חזרו בהם מהאיומים להשמיד את ישראל, הם מסבסדים טרור, ואנחנו התנגדנו לעסקה הזו מההתחלה. באופן כללי, אני מאמין גדול ב'כל ישראל', אני מאמין בג'ואיש פיפל. הקהילה בניו־יורק לא רואה דברים כמו הקהילה בתל־אביב, וזה בסדר וזה טבעי. בסופו של דבר, אווירה פוליטית משתנה כל כמה שנים, אבל יהודים נשארים יהודים".

     

    בשבוע הבא יגיע גרינבלט לארץ כדי להשתתף ב"ועידת ישראל ללכידות חברתית", שמארגנת הזרוע הישראלית של הליגה. באירוע שייערך ביום שלישי, בהאנגר 11 בתל־אביב, ישתתפו אושיות מימין ומשמאל – משה (בוגי) יעלון מחד וח"כ עמיר פרץ מאידך – ובשורה של פאנלים ינסו לדבר באופן תרבותי עד כמה שאפשר על נושאים נפיצים. הפאנל המעניין ביותר ינסה לחזות כיצד תיראה ישראל כשתחגוג את יום העצמאות ה־100, בשנת 2048.

     

    "זו פעם ראשונה שאנחנו עושים דבר כזה בישראל", אומר גרינבלט, "בארה"ב אנחנו נלחמים עבור כולם, אבל המשרד שלנו בירושלים מנסה לקדם בעיקר דו־קיום".

     

    אז איך תיראה ישראל בשנת 2048?

     

    "אני חושב שיהיה בסדר. אני יודע שישראלים מרוצים מהחיים במדינה שלהם יותר מאזרחי רוב המדינות בעולם. יש לכם תקשורת מאוד, נקרא לזה צבעונית, מערכת משפטית חזקה ומערכת פוליטית, שעם כל הבעיות שלה, היא עדיין דמוקרטיה בועטת. זה לא אומר שאין הרבה בעיות ואתגרים, ועל כל זה צריך לדבר".

     

    כשיחזור לארה"ב תחכה לגרינבלט המציאות שבה נמכרות תחפושות של אנה פרנק לקראת ליל כל הקדושים, ניאו־נאצים מתכננים מצעדים נוספים, והמנהיג המפורסם ביותר שלהם, ריצ'רד ספנסר, מוזמן להרצאות באוניברסיטאות גדולות. גרינבלט, שאשתו מרג'אן היא פליטה יהודייה מאיראן, דרוך, אבל מסרב להיכנס לפאניקה. "העבודה הזו היא מתנה. עבדתי בשוק הפרטי ועבדתי בממשלה, אבל זו העבודה הכי טובה שהייתה לי, במיוחד כי המצב הוא כזה".

     

    מה אתה אומר לשלושת הילדים שלך בימים כאלה?

     

    "הילדים שלי יודעים כמה מזל יש לנו ולהם. ארצות־הברית היא גן עדן ליהודים. היא הייתה מקלט לסבא שלי, ניצול שואה, ומקלט לאשתי ולמשפחה שלה, שגם הם באו לכאן בגלל הזהות היהודית. אבל ברור שחשוב מאוד להישאר ערניים. אנחנו לא רוצים לעצור את התרחבות התופעה. אנחנו רוצים לחסל אותה. אני חושב שאף אחד לא ראה את זה בא פתאום במאה ה־21, אבל יש לנו 100 שנות ניסיון של מאבק נגד שנאה ואנחנו לא פוחדים". ¿

     

    Tzipis@ynetus.com

     

     


    פרסום ראשון: 19.10.17 , 17:55
    yed660100