המתקנים והתנאים במגזר הערבי אינם טובים בלשון המעטה, ולכן ההורים מחפשים להכניס את הילדים לקבוצות יהודיות, עם מחלקות נוער מובילות ותשתיות טובות. זה עולה להם לא מעט כסף, לפחות בהתחלה, אבל בהמשך הם בדרך כלל קוצרים את הפירות.
נראה לי שבתי הספר לכדורגל שקיימים במגזר, ברוב המקרים נועדו אך ורק כדי לגבות כסף. אין שם מתקנים ראויים, חסרים מאמנים טובים ומנוסים, אין תכנים מספיק מקצועיים.
מדינת ישראל צריכה להשקיע הרבה יותר במגזר הערבי. אנחנו אזרחי המדינה, משלמים מסים ותורמים בכל התחומים. במיוחד בכדורגל, שבו יש דו־קיום ללא מעורבות פוליטית.
גם ראשי הערים במגזר צריכים להשקיע הרבה יותר בתשתיות הספורט. נכון, עדיין צומחים כוכבים, אבל אין לי ספק שהכמות והתדירות של הצלחתם היו יכולות להיות גדולות יותר, ולא רק פעם בכמה שנים.
עכשיו זה זמן הפריחה של דיא סבע ומואנס דאבור, לפני כמה שנים אלה היו נג'ואן גרייב, וואליד באדיר ועבאס סואן, והרבה קודם לכן היינו רפעת טורק, עלי עותמן ואני. התקופות שלוקח לכוכבים חדשים לצמוח הן לפעמים ארוכות מדי, ולא באשמת הספורטאים עצמם.
עם השקעה נכונה בתשתיות ובתכנים יצמחו כאן הרבה יותר שחקנים מוכשרים. רק בבני־סכנין יש מחלקת נוער טובה ותשתיות טובות, עובדים שם נכון ורואים תוצאות. עובדה, בקבוצת הבוגרים של המועדון יש יותר שחקני בית מאשר במכבי חיפה, שמבוססת בעיקר על רכש וכמעט כל מי שעולה שם מהנוער משוחרר.
את מודל סכנין צריך לאמץ במגזר בכל עיר ובכל כפר. ידוע שבהתאחדות יש פרויקטים של איתור כישרונות צעירים, ואני באופן אישי, ששיחקתי הרבה שנים בליגת העל ובנבחרת ישראל, מחכה לטלפון או לפנייה מהם. שיתקשרו ויגידו: זאהי, תעזור לנו לאתר כישרונות במגזר הערבי בצפון. יש לי ניסיון, יש ידע, כולם מכירים אותי, ועד העונה האחרונה גם אימנתי. אם יקראו לי, אתייצב מיד לעזור, ללמד ולכוון.
