בית משפט השלום בתל אביב קבע היום כי הדיון בתביעה על הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות שהוגשה נגד כוכב "האח הגדול" שי חי תתנהל בדלתיים פתוחות, וללא צו איסור פרסום על הפרטים.

קודם לכן פסק בית המשפט כי על חי לשלם פיצויים של 1.2 מיליון שקל לתובעת, מכיוון שלא הגיש כתב הגנה לתביעה. אך פסק הדין בוטל בהמשך לבקשת עורכי דינו, והמשפט יתנהל במועד מאוחר יותר, לאחר הגשת כתב ההגנה.

הפרשה החלה לפני למעלה משנה וחצי כאשר אישה שעבדה עם כוכב הריאליטי התלוננה נגדו במשטרה וטענה כי הפיץ לכאורה תמונות אינטימיות שלה, לאחר שפרץ ביניהם סכסוך. הקולגה לעבודה הגישה תלונה על הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות בגין הפצת תמונותיה. תיק החקירה המשטרתי נסגר, אך בחודש יולי הגישה האישה ערר נגד ההחלטה לסגור את התיק. טרם התקבלה הכרעה בעניין.

שי חי טען אז בראיון ל"ידיעות אחרונות" כי לא הוא היה זה שהטריד לכאורה מינית – אלא דווקא היה מי שהוטרד. בחודש יוני אף הגיש נגד המתלוננת תביעה נזיקית על סך 1.6 מיליון שקל לבית המשפט בגין לשון הרע והטרדה מינית. המתלוננת הגישה נגדו במקביל תביעה נזיקית על סך 1.2 מיליון שקל בגין הטרדה מינית, פגיעה בפרטיות ולשון הרע, באמצעות עורכת הדין יערה רשף.

לאחר שלא הגיש כתב הגנה במועד לתביעה זו, ניתן נגד שי חי פסק-דין לפיו עליו לשלם לתובעת את סכום התביעה. הבוקר בוטל פסק-הדין לבקשת חי, שחויב לשלם הוצאות לטובת התובעת, אך ניתנה לו האפשרות להגיש כתב הגנה.

קודם לכן הגיש חי באמצעות עו"ד מוטי שחר בקשה לאסור את פרסום פסק הדין ואף ניצל את ההזדמנות לבקש לנהל את כל הדיון בדלתיים סגורות. בבקשה טען כי פרסום פסק הדין יפגע בשמו הטוב ויגרום נזק למשפחתו.

חלק גדול מהפרטים שעולים בתביעה וכן תגובתו של שי חי לטענות כבר פורסמו בכתבה במוסף "7 לילות" ביולי האחרון.

בכתבה דווח כי הקולגה לעבודה של שי חי הגישה נגדו תלונה במשטרה על הטרדה מינית ופגיעה בפרטיות בגין הפצת תמונותיה. בחקירתה סיפרה עוד כי בזמן שהייתה עדיין חברה קרובה של חי ובת זוגו, תניה גרבר, השניים שיתפו אותה בסיפורים על קשריו המיניים לכאורה של חי עם קטינות. התיק בחשד להפצת התמונות נסגר בטיעון כי "מכלול הנסיבות אינן מצדיקות הגשת כתב אישום", אך כאמור הוגש ערר נגד ההחלטה.

לאחר דיון ממושך בבית משפט השלום בתל אביב החליט השופט אריאל צימרמן להתיר את פרסום פסק הדין ולדחות את בקשת שי חי כי ההליך יתנהל תחת איפול גורף. בכך נעתר בית-המשפט לבקשת "ידיעות אחרונות" אשר יוצג על ידי עורכת הדין שירה בריק-חיימוביץ' ממשרד עורכי הדין ליבליך מוזר שטענה כי בעבר עשה חי בעצמו שימוש בכלי התקשורת להעברת מסרים, בין היתר בנושא התביעה והתלונה שהוגשה נגדו. עו"ד בריק-חיימוביץ' טענה לעליונות עקרון פומביות הדיון והציגה בפני בית המשפט פרסומים רבים, ביניהם גם את הראיון של חי במוסף "7 לילות", לאחר סגירת התיק במשטרה נגדו, שבו הוא פרסם את גרסתו באשר לתמונות האינטימיות ששלחה לו מגישת התלונה בהרחבה ולפרטי פרטים, סיפר על מעצרו ועל טענות נוספות שנשמעו כלפיו בהקשרים מעין אלה. "האמנם, לאחר החשיפה התקשורתית הנ"ל של המשיב, הוא מצפה שתתקבל טענתו לפיה עובדת קיומו של פסק דין בהיעדר הגנה נגדו בתביעה נזיקית – היא שתשחיר את שמו ותגרום לו לנזקים?", שאלה עורכת הדין בריק.

בית-המשפט קיבל את טענת "ידיעות אחרונות" כי לאור הראיות לפרסומים הרבים שכבר נעשו בפרשה, "האורווה ריקה והסוסים ברחו" וכי שי חי עצמו היה למעשה שותף מלא לריקונה של "האורווה". בכך דחה השופט צימרמן גם את בקשת שי חי לקיום דיון בתיק תחת איסור פרסום גורף ובדלתיים סגורות.

שי חי מסר בתגובה כי "העובדות מלמדות כי בעת שהנתבעת עבדה עם שי חי היא שלחה לו תמונות ומסרונים בעלי אופי מיני, באופן שהטריד אותו מינית. בעקבות כך, שי חי הגיש תלונה על הטרדה לממונים עליו, בהתאם להוראת הדין. מאותו רגע החלה הנתבעת במתקפה חסרת תקדים שכללה בין היתר תלונת שווא במשטרה, אשר נסגרה מאז, מתוך ניסיון לבצע דה לגיטימציה לשי חי ועל מנת לגרום לו למשוך את תלונתו.

"בעקבות כך, שי חי הגיש תביעה כספית נגד הנתבעת. היא מצידה הגישה 'תביעת הפחדה' שכנגד. בשל פגם טכני בהגשת כתב ההגנה, ניתן פסק דין שבוטל היום על ידי בית המשפט.

"התופעה שבה התוקף מינית מנסה לעשות דה-לגיטימציה לקורבן, כולל מסע הכפשות וניצול ציני של התקשורת, ולהפוך את הקורבן לנאשם - היא תופעה ידועה ופסולה. העובדה ששי חי הוא גבר ולא אישה אינה משנה את העובדה שהוא הקורבן שהותקף מינית.

"אילו גבר היה שולח לאישה שעובדת איתו תמונות ומסרונים בעלי אופי מיני, לא היה כל ספק כי מדובר בהטרדה מינית.

"לצערנו הרב הוצא צו איסור פרסום על שמה ופרטיה של האישה ולא על שמו של שי חי. לכן אנו מנועים מלחשוף פרטים שיש בהם להוכיח את טענותינו."

עו"ד יערה רשף המייצגת את התובעת מסרה בתגובה:

"צר לנו על תגובתו של הנתבע, שרצופה באי דיוקים. אמנם חי הגיש תלונה על הטרדה מינית נגד התובעת, אך תלונה זו נעשתה כאקט של התגוננות מתלונה שהוגשה נגדו בגין ובצדק על ידי התובעת. לכן, לא בכדי תלונתו נגד התובעת נסגרה כלאחר יד ובמהרה מחוסר אשמה, בעוד תלונת התובעת נגדו נמצאה מבוססת ראייתית ונסגרה בעילה המקוממת 'חוסר עניין לציבור'.

"הטענה כאילו הוטרד מינית היא טענה שמדגימה היטב את האמרה 'ההגנה הטובה ביותר היה ההתקפה' ודינה להידחות על הסף. לאורך תקופה חיזר חי אחר התובעת כאשר שלח לה עשרות הודעות אינטימיות בהן כינה אותה בכינויי חיבה, הציע לה להתלוות אליו לבילויים אינטימיים בספא ובבתי מלון, הזמין אותה למסעדות יוקרה וטען שוב ושוב כי הוא 'אוהב ומתגעגע אליה'.

"חומר הראיות בתיק מלמד כי הפצת תמונותיה של התובעת נעשתה על ידי חי במודע ובזדון והכל על מנת לפגוע בתובעת, זאת לצד סילוף העובדות בפני הערכאות והפצת שקרים, דיבה ולשון הרע על התובעת.

"התובעת בחרה לשים סוף להתנכלות ממושכת של חי נגדה ובאומץ הגישה תביעתה, שהתקבלה נוכח אוזלת ידו של חי. ביטול פסק הדין נעשה באופן טכני בלבד תוך שבית המשפט קובע כי ייתכן ויש מקום לפצותה על נזקיה וכי לתביעה חשיבות ציבורית וחברתית.

"נסיוני המקצועי בייצוג נפגעות עבירה לימד אותי שלא קיים הסכום שיש בכוחו כדי לפצות נפגעת על פגיעה מינית שעברה, לה בדרך כלל נלוות פגיעות נוספות כגון לשון הרע, פקפוק חברתי ואכזבה עמוקה מרשויות החוק. אני קוראת לנפגעות לפעול בדרך המשפט האזרחי, שהיא כיום הדרך היחידה שבה ניתן לקבל צדק, ולהקהות במידת מה את מסע ההשפלה שעוברות מרגע הפגיעה".

התובעת עצמה מסרה:

 "בחודשים האחרונים נאלצתי בעל כורחי להתמודד עם מסכת איומה, אלימה וקשה מנשוא מצד אדם שביקש שוב ושוב לפגוע בי על לא עוול בכפי ושלא בחל בשום מעשה כדי לפגוע בי לרבות איומים חמורים, השפלה והטרדה. 

"מי שהציג עצמו כחבר וידיד במשך תקופה ארוכה התגלה כאדם מסוכן עבורי וכאשר הגיע לידי מידע מבוסס ומתועד על מעשים חמורים ביותר הנעשים על ידו לא היססתי לרגע ופניתי לרשויות המוסמכות. פעולה זו הניבה תגובה קשה מאיימת ואלימה שבגינה פניתי לבית המשפט. לא הפיצוי הכספי מענין אותי אלא ההוקעה וההרחקה של אנשים פוגעניים כמותו מהשפעה על הציבור ועל החברה בישראל."