מלוחים, אבל פחות

עדיין לא ברור מתי ייכנסו לתוקף התקנות החדשות של משרד הבריאות בנושא סימון מזון, אבל המהדורה המחודשת של חטיפי "קראנצ'וס" של "מנה" כבר מקדימה את זמנה. על האריזות מופיע הכיתוב "עומד בדרישות משרד הבריאות לתכולת נתרן, סוכר ושומן רווי" לאחר הפחתה דרמטית בתכולת הנתרן.

כמות הנתרן בחטיפים צומצמה מכ־750 מ"ג ל־100 גרם בגרסה המקורית לכ־390 מ"ג. לשם השוואה, בסדרת ביסלי של "אסם" יש 650־720 מ"ג נתרן ל־100 גרם.

מדובר בתואמי ביסלי, ש"מנה" מוכרת כבר שנים. עם זאת, בשוק החטיפים המלוחים המגלגל כ־1.1 מיליארד שקל, תופסת "מנה" רק כ־2% מהשוק (ו־5% מעולם הביסלי). "הייתה לנו אסטרטגיה של מחיר, אך היא לא עבדה", מודה דוב גוברין, משנה למנכ"ל קבוצת "שסטוביץ", בעלת המותג. "ראינו שנתחי השוק יורדים וקיים חוסר כדאיות להישאר בקטגוריה. לכן החלטנו לאמץ את גישת הבריאות". כעת סדרת קראנצ'וס מכילה 40% פחות נתרן ו־60% פחות שומן רווי לעומת סדרת ביסלי.

הסדרה כוללת 6 טעמים (גריל, ברביקיו, פלאפל, בצל, פיצה ומיקס) ומשוווקת באריזות של 70 גרם בכ־3 שקלים. מדובר בהתייקרות לעומת הסדרה הקודמת, ולדברי גוברין היא נובעת מעלויות ההשקעה.

מ"אסם" נמסר: "מזה שנים אנו מפחיתים את המלח בחטיפים, וכבר היום ביסלי עומד בדרישות הנתרן של משרד הבריאות. אנו ממשיכים בתהליך בהדרגה במטרה לאפשר לצרכן להתרגל להפחתת הנתרן תוך הקפדה לא לפגוע בטעם המוכר והאהוב".

מה אומרת הדיאטנית?

מריאנה אורבך, דיאטנית בכירה בשירותי בריאות כללית, שמעה על הרכיבים מבלי לדעת באיזה מפעל מדובר ובירכה על השינוי. לדבריה, "השינוי בתכולת הנתרן משמעותי. גם הרכיבים סבירים למוצר מסוג זה. לצרכני חטיפים זוהי בשורה טובה בגלל ההפחתה במלח, בתנאי שישלבו את החטיף בתזונה נכונה".

ואיך הטעם?

20 חובבי חטיפים מלוחים טעמו ארבעה מבין טעמי קראנצ'וס: בצל, ברביקיו, פלאפל ופיצה. ביקשנו מהם לדרג את הטעם ולזהות את היצרן.

הופתענו לגלות שרבים היו משוכנעים שמדובר בחטיפי אסם ("לא מרגישים שזה 'פייק' ביסלי"). חלק אפילו מצאו שהם טעימים יותר מביסלי. היתרונות שצוינו, בין השאר: טעמים פחות חזקים, טקסטורה נעימה, לא מותירים אצבעות שומניות. טועם אחד ציין שהם "פחות מרעישים".

לגבי טעם הגריל הייתה הסכמה כמעט כוללת, שהוא מאוד טעים ומאוד דומה לביסלי "אמיתי". טועם אחד אמר שמדובר בשדרוג כי זה פחות מתובל ומרגיש פחות "כימי".

לגבי שאר הטעמים, הדעות היו חלוקות. הטועמים טענו שחטיף הבצל לא מספיק ארומטי ושלחטיף הפלאפל אין מספיק טעם של פלאפל. עם זאת, הרוב ציינו שההבדלים לא דומיננטיים ולכן היו קונים את החטיף בזכות הערכים התזונתיים המשופרים. טעם הפיצה זכה לציונים פחות טובים, ולא מעט הגדירו אותו כ"לא טעים" ו"לא מספיק מתובל".