yed300250
הכי מטוקבקות
    מולכו השבוע. "הוא לא מתלכלך. תמיד יגיע בחליפה פיקס, תמיד מנומס"
    המוסף לשבת • 09.11.2017
    הוד מולכותו
    עו"ד יצחק מולכו גדל כנסיך, ירש משרד משגשג של משפחת אצולה ירושלמית, הפך למקורבו ולשליחו האישי של ראש הממשלה, וחי את האגדה עם וילה בקיסריה, מכונית יגואר ויקב פרטי | אבל השבוע הביאו אותו קשריו ועסקיו המסועפים אל חדר החקירות | "איציק הוא אולד מאני. מעטפות כסף הן לא הסטייל שלו", אומר חברו | ומנגד מאבחן חבר לשעבר: "הזהרתי אותו שמי שהולך על חבל דק, עלול ליפול. אבל הוא ראה את עצמו כיוצא מן הכלל"
    אתי אברמוב, יפעת ארליך | צילום: אוהד צויגנברג

    כבר בתחילת השבוע, עוד טרם נודע בפומבי שמו של יצחק מולכו כנחקר השני בפרשת הצוללות, ערך עורך הדין הבכיר סיבוב בשתי השלוחות של משרדיו. ביום ראשון הגיע למשרד בתל־אביב הנמצא בבניין פלטינום ברחוב הארבעה. ביום שלישי, שבו כבר נחשף שמו הגיע למשרד הירושלמי. "הוא עבר חדר־חדר", מספר אחד מעובדיו, "שאל כל אחד לשלומו ועל מה הוא עובד וביקש שיתרכזו בעבודה, 'כי זה מחזק אותו'. עוד קודם לכן ידענו שזה הוא, למרות הטשטוש. כולם ידעו שהוא זה, כל המדינה ידעה".

     

    בינואר הקרוב יחגוג מולכו 73. אולי לראשונה זה שנים, יצליחו הוא ואשתו שלומית לממש את חלומה ולקבוע חופשה בערים החביבות על השניים, רומא, לונדון או ניו־יורק – שנמנעה עד כה בשל מחויבויותיו כשליחו האישי של ראש הממשלה. השבוע, מספרים במשרדו, עם היוודע דבר פרישתו מהתפקיד, הוצפו מזכירותיו בטלפונים – מחברים, לקוחות, וגם ממנהיגים בעולם. "טלפונים ממדינות ערב", מספרים במשרד, "כולם שואלים, 'מה יהיה עכשיו'. את כולם הוא הרגיע ואמר שזה לא קורה מיד. מנהיג של מדינה מערבית כתב לו, 'אני מכיר אותך כאדם עם יושרה עמוקה. אם אתה זקוק למשהו רק תגיד'. בניגוד למה שאפשר לחשוב", אומרים מקורביו, "אנשים שהיו רחוקים דווקא מנסים עכשיו להתקרב. לא היה לקוח אחד שעזב את המשרד מאז החקירות".

     

    אלה שמתארים אותו משתמשים במילים דומות – חלק לחיוב, ואחרים לשלילה. מאלגנטי, ג'נטלמן ונסיך, ועד מתנשא, מרוחק וטפלון. "הוא צ'ארמר", מפרש אחד מחבריו, עורך דין בעצמו. "האמריקאים מתים עליו, עם האנגלית הדיפלומטית, החליפה הנכונה, לחיצת היד הנכונה. מצד שני, אני מבין למה הישראלים חושבים שהוא מתנשא. הוא נכנס בין הרגליים ולא נותן דין וחשבון לאף אחד. למרות שאם אמר לך משהו תקיף ולא נעים, הוא ישלח אחר כך סמס מתנצל. יש לו גינונים מלוכניים".

     

    לא בכדי מתייחסים למולכו כאילו מדובר בנצר מלוכה, אצולה מקומית. הוא נולד בירושלים, דור חמישי בעיר. סבא רבא שלו, יצחק יהודה כהן, רכש את האדמות שעליהן הוקם לימים גוש עציון, והיה עם מספיק חזון לרכוש את אדמות הבור מחוץ לחומות שהפכו לימים לשכונת רחביה. סבו יצחק רפאל, התגלה כאיש חזון בפני עצמו, כאשר רכש את הזיכיון להקרין בארץ את סרטי מטרו גולדן מאייר (MGM).

     

    עם נתניהו. בן דוד שני של אשתו
    עם נתניהו. בן דוד שני של אשתו

     

     

    באמצע המאה שעברה תועלה האנרגיה העסקית של המשפחה לבנקאות. אביו של מולכו, שהיה מראשוני בנק דיסקונט, נקרא על ידי שר האוצר לוי אשכול לנהל את אגף מטבע זר וסחר בינלאומי שהוקם אז. האב נעתר ובמשך שלוש שנות העסקתו קיבל לפי דרישתו שכר של לירה בשנה. מולכו, כשליחו של נתניהו, קיבל שקל בשנה.

     

    זכות לבוגרי ליד"ה

     

    שני בנים נולדו למשפחת מולכו. יצחק, שכולם - מהשליח במשרד עורכי הדין ועד בכיר השותפים, קוראים לו איציק, ויעקב, אדריכל ירושלמי מצליח, שכולם קוראים לו קוקו. את לימודי התיכון סיים מולכו בבית הספר שליד האוניברסיטה העברית, הידוע יותר כליד"ה. אחד מחבריו לשכבה היה העיתונאי וההיסטוריון תום שגב. "היינו חברים מאוד טובים", משחזר השבוע שגב. "הוא למד בכיתה ההומניסטית ונחשב לתלמיד טוב.

     

    "משפחת מולכו הייתה משפחה מאוד מכובדת, וגם ביתם היה מרשים. הם שידרו 'ותיקות' בנוסף לאצילותם, אמירה של 'אנחנו פה מאז ולתמיד'. מעניין שהם שלחו את יצחק לליד"ה שהיה אז בבית הכרם, ולא לגימנסיה ברחביה שהייתה ממש מעבר לפינת ביתם. אולי בגלל שהליד"ה נחשב ליותר אליטיסטי אינטלקטואלית".

     

    היגואר עם לוחית הרישוי הדיפלומטית
    היגואר עם לוחית הרישוי הדיפלומטית

     

     

    בנוסף להיותו תלמיד טוב, היה מולכו גם אלוף הנוער של ירושלים בטניס, ולדבריו, אחד משחקני הזוגות הטובים בליגה הלאומית. במשרדו מוצב הגביע האחרון שבו זכה לפני שנים. הוא עדיין מקפיד לשחק שלוש שעות בכל בוקר שישי. מתמחים שמעידים בראיון הקבלה שהם שחקני טניס או בוגרי ליד"ה, או שניהם, מקבלים אצלו נקודות זכות. "הוא אומר, מי שמשחק טניס הוא תחרותי ובבית המשפט יעמוד על שלו", מספר אחד מעורכי הדין במשרדו.

     

    את אשתו שלומית לבית שמרון הכיר בתקופת התיכון, הגם שלמדה אצל המתחרים, גימנסיה רחביה. מי שהייתה ונשארה חברתה הטובה מאותם ימים היא נילי רייכר, אשתו של העיתונאי גדעון רייכר. "אבא שלה, ארווין, היה עורך דין נערץ", היא מספרת. "זה היה בית שהתנהל כבית אצולה לגמרי, עם אירוחים וקבלות פנים וכלי הפורצלן מהמפעלים הנכונים. הכל היה טיפ טופ. גם איציק הוא משפחת אצולה, אבל הוא ס"ט, לעומת האצולה היקית של המשפחה של שלומית".

     

    באופן רשמי את שירותו הצבאי עשה מולכו בחיל המודיעין, אבל השמועה אומרת כי שירת ביחידה בכור בדימונה. כך או כך, מיד עם סיום הצבא, בתום מלחמת ששת הימים, נישא לחברתו מהתיכון. "זה היה שידוך משמיים", אומרת אחת השכנות. "ממש חיבור בין המשפחות הכי־הכי". לבני הזוג נולדו שתי בנות, שלימים הולידו לבני הזוג מולכו שישה נכדים.

     

    עם חבריהם הקרובים של בני הזוג נמנים עורכי דין ירושלמים כמו אלון דיסקין, הקרדיולוג פרופ' דני צבעוני ואנשי עסקים כמו דן פרופר, מבעלי אסם. "שלומית מארגנת טיולים בחו"ל לחוג הידידים של מוזיאון ישראל, הגוף שבו היה בעלה יו"ר מועצת המנהלים, בליווי של אוצרי אמנות", מעידה רייכר. "לנו לא יצא להיות בטיול כזה, כי אנחנו לא באגודה, והטיולים הללו גם קצת יקרים".

     

    עם נתניהו בפסגת וואי פלנטיישן. "מנהל מו"מ קשוח בלי לתת דברים בחינם ובלי לקחת סיכונים מיותרים"
    עם נתניהו בפסגת וואי פלנטיישן. "מנהל מו"מ קשוח בלי לתת דברים בחינם ובלי לקחת סיכונים מיותרים"

     

     

    "יש להם מנהג", מספרת חברה, "שפעם בכמה חודשים כולם, איציק ויעקב והמשפחות, נוסעים יחד לטיול. לא מזמן הם היו בבית המלון החברתי בירוחם". ולא רק אמנות, נסיעות, תיאטרון וספרות יפה אוהב מולכו, אלא גם יין. "משפחת מולכו הם הבעלים של יקב בעמק האלה", מספר אדם המכיר את המשפחה. "קשה לתאר את יופיו, וכל שנה הם עושים אירוע למוזמנים בלבד, השקות וטעימות של יין שמרכזים את טובי בניה של ישראל".

     

    את דרכו באוניברסיטה העברית החל כסטודנט לכלכלה ומשפטים. חצי שנה הספיקה לו לוותר על הכלכלה. אחרי הלימודים נסע לארצות־הברית ועבד באחת הפירמות הגדולות בניו־יורק. עם שובו לארץ, בימי מלחמת ההתשה, הפך שותף במשרד של חמיו, ארווין שמרון. שם נזרעו הזרעים לאחת ממערכות היחסים המשמעותיות בחייו, עם הנצר הרחוק יותר של המשפחה, משפחת נתניהו.

     

    אם השמרונים היו אריסטוקרטיה, הרי שמשפחת נתניהו הייתה קצת אאוטסיידרית, בין היתר בשל דעותיו הימניות של האב, בנציון, פרופסור שחי עם משפחתו שנים רבות בארצות־הברית. משרד עורכי הדין שמרון־מולכו ייצג את צילה ובנציון נתניהו מאז, וממשיך לייצג את המשפחה עד היום.

     

    כשנשאל בעבר על היחסים עם בנימין נתניהו, שהוא למעשה בן דוד שני של אשתו, אמר מולכו כי הם מכירים משנות הנעורים בשכונת רחביה. "קראתי השבוע שהוא היה חבר ילדות של נתניהו", אומר שגב. "קשה להבין איפה הוא הכיר אותו, כי נתניהו צעיר ממנו. גם בסוציולוגיה של רחביה זה לא מסתדר. משפחת מולכו הייתה מאבני היסוד של החברה, בעוד שמשפחת נתניהו הייתה בשולי רחביה, בקטמון. ביבי נתניהו בעצם לא היה שייך לאליטה הזו של רחביה".

     

    על מגרש הטניס. אלוף הנוער שעדיין משחק שלוש שעות בכל בוקר שישי
    על מגרש הטניס. אלוף הנוער שעדיין משחק שלוש שעות בכל בוקר שישי

     

     

    בילט אין כמו שרה

     

    זמן קצר לאחר שמולכו חזר מניו־יורק נפטר שמרון האב וחתנו, עורך הדין הצעיר, שהיה אז בן 34 נשאר להוביל את המשרד. "אחרי מותו של ארווין המשרד עבר זעזוע כי הכל עמד על האב, והרבה לטשו עיניים להשתלט על הקליינטורה שלהם", מספר מי שהיה אז חבר קרוב. "מי שהציל אותם היה מישאל חשין שבדיוק סיים אז את כהונתו כמשנה ליועץ המשפטי ובשידוך גורמים בכירים הגיע למשרד, עבד שם חמש שנים והעמיד אותו על הרגליים. מולכו, שצבר יותר ניסיון, המשיך את זה הלאה ובהצלחה".

     

    דוד, גיסו של מולכו (אחיה של אשתו) – היום שותפו הבכיר שנחקר גם הוא בפרשת הצוללות – עשה אז סטאז' בפרקליטות, ומולכו ביקש שיאפשרו לו להיות מתמחה שלו. כשהפך שמרון לעורך דין הפכו השניים לשותפים. היום מונה משרדם 35 עורכי דין ובהם 12 שותפים. התחום שאליו הוביל מולכו את המשרד היה חדשני – מחשבים וטלקומוניקציה. היום נמנים עם לקוחותיהם חברות סלולר, CNN, עסקיו של טייקון התקשורת רון לאודר (גם הוא מקורבו של נתניהו) ומשרד המשפטים האמריקאי בישראל.

     

    החיבור המשמעותי בין מולכו לנתניהו התרחש באמצע שנות ה־90, כשזה נבחר בפעם הראשונה לראשות הממשלה. הוא ביקש מעורך דינו לעשות עבורו שליחות מדינית אל יאסר ערפאת שישב אז בעזה. לפגישה הבאה עם ערפאת שהתקיימה ברמאללה, נשלח מולכו מצויד בפתק ובו כתב נתניהו: "זה איש שאני נותן בו אמון מלא, ואני משוכנע שלכשתכיר אותו, גם לך יהיה בו אמון מלא". מאז ועד היום, עם הפסקה באמצע כשנתניהו לא היה ראש ממשלה, הוא נחשב ליועצו הקרוב, חלק בלתי רשמי אך בלתי נפרד מלשכת נתניהו. "בילט־אין כמו שרה", מגחך עליו אחד מיריביו.

     

    מולכו, מעידים אנשי לשכת נתניהו, זוכה ליחס מיוחד. "אתה רואה אותו מגיע", מספר אחד מהם, "ובניגוד לאחרים, לא נותנים לו לחכות בתור. הוא מודיע שהוא בא, ומיד נבלע בחדר של ביבי. בניגוד לשמרון שהוא מאוד סחבק, מולכו לא מתחבק. הוא שומר על דיסטנס".

     

    לא כולם אהבו את האיש שהפך לקרוב ביותר לראש הממשלה, שהיה כל כך שונה מפקידי המדינה או אנשי הצבא שהקיפו את נתניהו מתוקף התקשי"ר. אולי הייתה זו הופעתו החיצונית שמשכה תשומת לב: תמיד בחליפה יוקרתית שקנה בחו"ל, נעליים מצוחצחות, שנראות כאילו הרגע יצאו מהחנות, עניבות ממותגות. העובדה שכאשר הוא יורד לחניה מחכה לו יגואר מפוארת, שבה הוא נוסע לאחד משני בתיו, לזה שבירושלים או לזה שבקיסריה, לא מוסיפה לו למדד האהדה. וזה עוד בלי להזכיר את לוחית הרישוי הדיפלומטית, על שום היותו קונסול כבוד מטעם ממשלת אוסטריה. תואר שקיבל בירושה מאביה של אשתו.

     

    "ברור שיש בזה סוג של פלצנות", מתלונן אחד מיריביו. "במיוחד שאתה לא מקבל את זה משמיים, אלא ברור שהיית צריך לעשות משהו כדי להצדיק את זה. נגיד, שתארח אירוע או להגיע לקונסוליה. המשמעות היא שבניגוד למה שהוא אומר, מאוד חשוב לו הכבוד ולא העשייה לשם שמיים".

     

    "במידה רבה הוא אוהב כבוד ושייכות לאליטה שבאליטה – בייחוד בכסף", מסכים חבר לשעבר. "לדעתי הוא התנתק מההוויה הקודמת שלו מליד"ה, והוא חי את חייו החדשים בקיסריה, לשם הוא גם הביא את גיסו וגם את ביבי, ובעיקר הוא בחו"ל. חברים מהעבר מרגישים שהוא התנתק מהם. שכולם עובדים בשבילו. זו לפחות ההילה שנוצרה סביבו".

     

    אפס הישגים או הצלחה

     

    גם כשליח מטעם ראש הממשלה יש הרואים בו מקצוען מושלם ויש הרואים בו רודף כבוד ותפנוקים. תא"ל (מיל') מייק הרצוג, אחיו של בוז'י הרצוג, שהכיר את מולכו כששימש כשליח ראש הממשלה במו"מ על הסכם חברון, ואחר כך בוואי, שופע מחמאות לתפקודו במגעים החשאיים מול הפלסטינים ובנושא הסורי. "הסכם וואי לא היה בא לעולם בלעדיו. הוא היה המוציא והמביא בכל העבודה השקטה של הכנת הבסיס להסכם. מולכו הוא איש מנוסה, דיסקרטי, שמאמין שכדי להביא תוצאות, צריך לעבוד הרחק מהעין הציבורית. נושא ונותן קשוח שלא נותן דברים בחינם ולא לוקח סיכונים מיותרים. הוא לא יוליך שולל או ירמה את בני שיחו".

     

    לדבריו, "מולכו הוא איש מאוד חרוץ, כל הזמן בתנועה, כל הזמן בעבודה. מצד אחד אתה יכול לדבר איתו על נושאים ברומו של עולם ומאידך הוא לא אחד שבא סתם לבזבז את הזמן עם להג אין־סופי. באחת הנסיעות לוושינגטון הוא חלה מאוד, אבל ניהל את השיחות המדיניות גם כשהוא חיוור ובשארית כוחותיו".

     

    על היחסים מול נתניהו אומר הרצוג כי "יש ביניהם אמון מלא, עם הרבה 'ארבע עיניים'. הוא אדם שאומר לנתניהו מה שהוא חושב, ללא מורא וללא משוא פנים. פתוח וישיר. ראיתי לא מעט מעמדים שאנשים לא אומרים הכל לבעל השררה. הוא מרגיש איתו מספיק חופשי".

     

    מולכו עסק בעיקר בענייני המו"מ מול הפלסטינים. חלק מהמשימות תואמו מול המוסד. "לאורך השנים", מספר גורם בלשכת רוה"מ, "בכירים במוסד מאוד לא אהבו את זה שאין דיווח על השיחות שלו. הוא נוסע בכל העולם בשליחויות ואין משהו כתוב. בנוסף, הוא טען שהוא עובד בהתנדבות בעד שקל בשנה, אבל היה מגיש למוסד חשבונות הוצאות מטורפים. למוסד יש תרבות של חיסכון. ולו - לא. הם מאוד כעסו עליו אבל פחדו מביבי פחד מוות. עד שברגע מסוים מבקר המוסד וראש המוסד אמרו שדי, ולהבא זה יהיה על דעת החשב של ראש הממשלה כי הדרישות מפונקות.

     

    "ולא רק ההוצאות הכעיסו", ממשיך אותו גורם, "הוא גם ביקש שהמוסד יעזור לו לוגיסטית. זו בקשה הגיונית כאשר מדובר בארצות שיש בהן נוכחות מוסדית שקטה, בלי יחסים. ארצות ערביות למשל. אבל במדינות מערביות כמו ארה"ב ובאירופה אין צורך להשתמש במוסד. אף על פי כן, הוא אהב שייתנו לו שירותי קרקע: שינהגו אותו מפה לשם, שילוו אותו, שיקנו לו כרטיסי טיסה. אנשי המוסד התלוננו שמולכו מתייחס אליהם כאילו הם משרתים שלו. ולכן היו קבילות נגדו".

     

    איך היית מגדיר את תפקודו כשליח?

     

    "היו אנשי מוסד ואנשי שב"כ שטענו בשיחות פנימיות ש'הוא לא בדיוק תותח' בוודאי לעומת אנשי המקצוע שבקיאים ושוחים בחומר. גם בנושא הפלסטיני הוא גילה שטחיות רבה, והופעתו לפני זרים לא הייתה בשיעור קומה".

     

    ובכל זאת, אתה יכול להגיד עליו מילה טובה?

     

    "כן, שיש גרועים ממנו".

     

    מקורביו של מולכו דוחים את הטענות מכל וכל. הוא אירח בישראל פונקציונרים רבים לסעודות וקבלות פנים, הם אומרים, ומעולם לא ביקש הוצאות מהמדינה. "בחו"ל יש אש"ל והוא מבקש רק מה שמוכר. להפך – הוא נשא במהלך נסיעותיו בהוצאות נכבדות על חשבונו הפרטי. ולגבי 'שירותי המוסד' גורמי הביטחון המלווים הם אלה שקבעו כיצד מולכו יגיע ליעדו בכל שליחות ושליחות".

     

    "אם הוא היה מצליח, אז מילא. היו סולחים לו על ההוצאות המופרזות", אומר בכיר בצוות המו"מ, "אבל לא התקדמנו לשום מקום. אפס הישגים בעשור האחרון. ואולי זו ההצלחה המזהירה, כי הוא עשה מה שביבי ציפה לייצר – מצג של חתירה לפתרון".

     

    "אני מכיר את הטענות האלו", מגן הרצוג על מולכו. "הרי ברור שהוא לא היה שליח מטעם עצמו, אלא מטעם נתניהו. אני מכיר את הביקורת עליו וחלק ממנה מגיע מכאלו שמודרו, ומרגישים כעס. תמיד היו נושאים שראש הממשלה רצה לנהל לבד, וזכותו להחליט מי השליח. במו"מ מול הפלסטינים שהוא היה מבין יוזמיו, היה ערוץ חשאי בין השנים 2011־2013, ואני אומר לך שאם היו מרחיבים את מעגל שומרי הסוד, זה היה מתפוצץ אחרי חודש. בסוף זה לא הצליח, אבל לא בגלל אישיותו של מולכו. הסיבה הרבה יותר מורכבת".

     

    מקורביו של מולכו לא מסתירים את כעסם. "ההשמצות נמסרו לכם על ידי גורמים צרי עין, אך אנו בטוחים שגורמי המוסד והשב״כ הרלוונטיים שמכירים ומעריכים את פועלו והישגיו של מולכו לא חושבים כך וגומרים את ההלל על פעילותו".

     

    כך או כך מסכימים כולם כי מולכו גרם להתקוטטויות בלשכה, שהיא מקום טעון גם כך. בין שזה עם ציפי לבני שהייתה שרת החוץ ב־2009, או בין שעם עוזי ארד שהיה יועצו המדיני של נתניהו בשתי קדנציות והתפטר ברעש גדול. מקורביה של לבני אומרים כי למולכו היה קשה לאבד את המונופול שהיה לו על המשא ומתן הפלסטיני, ועל כן נוצרו בין השניים ויכוחים. "לגיטימי שראש ממשלה ישלח נציג מטעמו, אבל את המשא ומתן ניהלה לבני", מבהירים בסביבתה.

     

    ארד, שהתייחס ליחסים הבעייתים בלשכה בספרו "המל"ל", טען כי מולכו לקה במגלומניה ולא הבין שאנשים לא רוצים לשמוע את עמדתו, אלא מנסים להתקרב דרכו לנתניהו. "הוא יכול להיות הכי חכם אבל הוא לא במקצוע", אמר אז ארד למקורביו. "יש התמחות וניסיון וידע ומסלול הכשרה. הוא בא חף מכל ניסיון. בחיים הוא לא עבד במשרה ציבורית. הוא עורך דין שמעולם לא עזב את משרתו בשביל שירות המדינה. יעקב נאמן לא היסס לעזוב את משרדו כדי להיות שר אוצר או משפטים, גם דובי וייסגלס לא היסס להתפטר. זה כאילו ביבי עשה הפרטה של מדיניות החוץ".

     

    אחד הנפגעים מדרך עבודתו של מולכו היה השגריר מייקל אורן. "מייקל היה יושב בוושינגטון", מספר אדם המכיר אותו היטב, "ושומע מפקידים בדרג בינוני מה העמדה של ביבי. והוא שואל מאיפה לכם? 'מה זאת אומרת', הם עונים לו, 'היה פה מולכו ואמר לנו'. ואז השגריר עומד נכלם כשלאמריקאים ברור שהוא לא בלופ ושמי שמדבר בשם ביבי הוא מולכו. מייקל הביע את מחאתו באוזני ביבי, אבל, במקום שביבי יגיד, 'אני מבין, ומולכו עושה עבודה חשובה וטובה, אבל אני אוודא שישמור אותך בתמונה' – הוא נזף וגער במייקל באחת מהשיחות הכי קשות שהיו לו".

     

    כולם משפחה אחת

     

    מולכו, יש לומר, לא התעכב על הנעלבים. היו לו צרות אמיתיות לפתור. למשל, סוגיית הבנייה בשטחים, בעיקר מול השליח האמריקאי ג'ורג' מיטשל. במקרה אחד, מספר אדם מהלשכה, התגלע ויכוח בין הפמליה של מיטשל לבין נתניהו ומולכו. "היה ברור שאחד הצדדים או שטועה מאוד או שטיפש מאוד או שמישהו אומר דבר לא נכון. וזה או מולכו או מיטשל. אני חושב שמיטשל שהוא איש מנוסה וגם עורך דין אמר את האמת כי היה לו מטה שלם מאחוריו. ומולכו שהוא סוליסט טעה והטעה את ביבי. וזה היה מאוד לא נעים. כי אתה יושב בחדר ושומע שתי גרסאות ומבין שאחת מהן שקרית. ולפי החרון והזעם על פרצופו האדום מכעס של מיטשל יכולת לדעת איפה הבעיה. אבל ביבי כמו תמיד גיבה את מולכו. השתררה דממה מביכה וכולם התנהגו בנימוס ובסוף עברו לסדר היום".

     

    במקרה אחר, מספר אותו אדם, מולכו הציל את המצב – ואת הבוס – כשממשל אובמה גילה בטעות שאושרו 700 יחידות דיור במורדות גילה. "התחיל בלגן מטורף ומולכו שהיה באותו רגע בשליחות חשאית בלונדון, מיד פתח קו לבית הלבן וחיסל את המשבר בתוך שעה־שעתיים. הוא דאג לזה שהאמריקאים לא יכעסו עלינו. מולכו עבד קשה כדי שביבי לא ייצא שקרן מול האמריקאים".

     

    בין יתרונותיו הגדולים, מסכימים כולם, הוא העובדה שעם אדם אחד, חשוב במיוחד, מולכו מקפיד ואף מצליח לא לריב: שרה נתניהו. "מולכו הוא אדם שלא מתלכלך", מעיד אדם שמכיר אותו. "הוא תמיד יגיע בחליפה פיקס, תמיד מנומס: 'שלום ידידי, מה שלומך?' הוא מהשפויים שעבדו מול נתניהו, אבל ידוע שהוא האיש בעל הכפפות הלבנות. זה שלא מתלכלך, כשצריך לא להיראות, הוא איננו. כאילו, 'תקראו לי כשצריך לדבר עם קונדוליסה רייס, לא כששרה מתחרפנת'. כשהיו את כל המשברים סביב שרה, תמיד הוא היה מתאדה.

     

    "אני חושב שיש שני אנשים על הפלנטה שהצליחו להישאר סביב נתניהו מבלי להיות בסיטואציה שהם מקבלים הוראות או צריכים לתת דין וחשבון לשרה, וזה הוא ורון דרמר. וזה מדהים כי אתה מצפה שבן משפחה שהוא כל כך מקורב ומעורב, וששותפו נמצא עמוק בעסק הזה, ידבק בו משהו. אבל הוא מצליח להרחיק את עצמו מהעניינים, וגם לא נכנס לרשימה השחורה. כל מי שלא היה עושה את דברה או לפחות שומר איתה על קשר, היה נשרף ונעלם. הוא הצליח לשרוד. טוב, שמרון עשה את כל העבודה השחורה וניהל את כל התלונות נגדה. זו הייתה חלוקת העבודה ביניהם".

     

    רק פעם אחת, מספרים, כמעט כשל. "בכל מה שקשור לשרה הוא לא התקרב אליה והיא לא אליו", מספר אותו אדם. "רק פעם אחת, אחרי שביבי הפסיד בבחירות ב־99' ושקל את דרכו, מולכו הציע דבר אחד ושרה דבר אחר. לימים טענה שרה שהוא נתן עצה לא טובה. לאורך כל חייו של ביבי", הוא מוסיף, "יש מצעד של דמויות שבאות והולכות. מולכו, שמרון ושרה נשארים תמיד. למה? כי כולם זה משפחה".

     

    מקורביו של מולכו שוב דוחים את הטענות ומסבירים כי הוא מקפיד לשמור על הפרדת עניינים כדי למנוע ניגוד אינטרסים ולא נמצא ליד שרה נתניהו, כי הוא אינו מטפל בענייניה. במקומו טיפל עמיתו שמרון וכעת עו"ד מיכאל ראבילו, אחד השותפים במשרד.

     

    שפריץ מהבוץ

     

    שאלות על רמת "הפרדת העניינים" ו"ניגוד האינטרסים", שעליה מקפיד כל כך מולכו לפי מקורביו, הן בדיוק השאלות שסיבכו אותו בחקירת פרשת הצוללות וגרמו לביקורות נגדו בשנים האחרונות. "צר לי על המצב שהוא נקלע אליו שלא בטובתו", אומר אחד מחבריו העוסק במשפטים. "אבל כל העסקתו ממחישה התמוטטות של שומרי הסף, בדרג העליון שלהם.

     

    "אם הוא כל כך רוצה לעבוד למען המדינה אז שיתכבד ויהיה עובד מדינה. הזהרתי אותו מכך, ניסיתי לנער אותו. אמרתי לו, 'אדוני, זה לא עובר'. אז הוא ענה: יש לי בכיס את חוות הדעת של של היועץ המשפטי לממשלה שעשו איתי הסדרים. כשנתניהו ראה שהיועהמ"ש – מרובינשטיין, דרך מזוז ועד מנדלבליט – מאפשר למולכו לשמש כשליח ולהחזיק בעסקיו הפרטיים, זה הוחלק. וברגע שאתה הולך על חבל דק, אתה עלול ליפול.

     

    "אבל איציק מולכו הוא מסוג האנשים שצמחו עם פריבילגיות ומחפשים אותן. בבית הספר הוא אמנם היה תלמיד חרוץ ומסור אבל בזמן שרובנו היינו צריכים לעבוד, הוא למד בתנאים של צמר גפן. הוא צמח לתוך משרד שבא לו מהמוכן. זה לא יש מאין. מכוח קשרים סידרו לו עבודה באמריקה. הוא יציר של קשרים ופריבילגיות. עד שהוא התנכר לכללים וראה את עצמו כיוצא מן הכלל. כמו תמיד. היה לו את כל התשתית לזה".

     

    בשבוע שעבר ערך מולכו מסיבת פרידה מעובדי הלשכה של נתניהו במסעדת מודרן במוזיאון ישראל, והשבוע חזר לכור מחצבתו, למשרד. העובדים יש לומר, מאוד אוהבים אותו. רואים בו אב מקצועי. בניגוד לפאר הנשקף דרך עיני מלעיזיו, הרי אנשי משרדו טוענים כי מדובר באדם צנוע, וכך גם משרדו, "משרד ירושלמי ולא תל־אביבי", אומר אחד מהם, "בלי יצירות אמנות במיליונים על הקירות או נוף לים.

     

    "יום אחד היינו בדיון והוא אמר בואו נלך לאכול. לאן הוא לקח אותנו? לפלאפלייה הכי פשוטה שיש. שם הוא נהנה. גם בתל־אביב הוא בדרך כלל אוכל במשרד, לא יורד למטה למסעדות היוקרתיות. פרוסת לחם עם קוטג' וקצת ירקות. כשביבי מתקשר מודיעים לו שזה מב"נ והוא מחבר טלפון לווייני מאובטח. בקטעים כאלו, אם הוא עם אנשים, הוא אומר: 'אני מתנצל אני חייב לענות לשיחה'".

     

    גם בהתנהלות המשרד מקפידים שלא לנקר עיניים. "לא משתוללים בכיבודים, בטיולי הגיבוש הוא מקפיד שיהיה ערך מוסף. לא ים־בריכה־וכיף. למשל, בטיול האחרון עלינו לראש פינה לתצפית לזכר נמרוד שגב שנפל במלחמת לבנון השנייה. האבא עשה לנו הרצאה, בכינו. שנה קודם היינו באילת ולקחו אותנו לראות קיבוץ עם חממות. תמיד ציונות ושורשיות".

     

    אגב ציונות, אומרים במשרד כי עם כל הכבוד לקשר עם נתניהו, דעותיו הפוליטיות אינן ידועות. "אנחנו מעולם לא ידענו לאיזו מפלגה הוא מצביע. הוא גם בחיים לא מסדר ג'ובים למרות שמתקשרים אנשים ומבקשים. גם לגבי לקוחות, אם זה נראה לרגע שמדובר בשתדלנות ולא במקרה משפטי, הוא אומר 'רבותיי, זה לא אני', וגם אוסר על השותפים במשרד לטפל בתיקים כאלה. רק פעם אחת בתו הרופאה ביקשה את עזרתו בהצלת חולה פלסטיני, עניין של חיים ומוות, והוא עשה את זה. במקרה אחר, הנכדה שלו הייתה במכינה קדם־צבאית, והוא הלך להרצות על בעיות ישראל־פלסטין. אחר כך עורכת דין מהמשרד שמעה על זה, אמרה גם אני רוצה. וגם למכינה של הבת שלה הוא הלך".

     

    בקהילה העסקית מאמינים שמולכו לא פשע, אלא מקסימום עשה טעות בשיקול הדעת. "מה שהניע את איציק להיכנס לענייני המדיניות זו המורכבות של העסק, האתגר. כסף זה לא משהו שחסר לו. הוא אולד מאני. זה לא הסטייל שלו מעטפות כסף או קופונים", אומר איש עסקים, חבר.

     

    "אם היו אומרים לי תעצמי עיניים ותחשבי מי האדם הכי דיסקרטי, הכי הגון, הכי ישר, הכי מקצועי, אז איציק היה בראש הרשימה", מסכמת נילי רייכר. "יש לו יושרה לא רק מקצועית, אלא גם אנושית. חבל לי שמשפריצים עליו את הבוץ הזה".

     


    פרסום ראשון: 09.11.17 , 19:36
    yed660100