נועם שוחט היה רק בן שש כשהחל להתאמן בקבוצת הכדורגל של הפועל תל־אביב. "יום אחד הגעתי למגרש מאוד מוקדם, הרבה לפני האימון של בני השש. בדיוק היה שם אימון לילדים גדולים ממני והיה חסר להם שחקן. ביקשו ממני להצטרף, הבקעתי ארבעה גולים ברצף, ומאותו רגע שיחקתי רק בקבוצות גיל בוגרות ממני", נזכר שוחט, כיום בן 13.

מילדות הוא משחק כקשר, לפעמים ממש במרכז, לפעמים קשר אחורי. מאמניו טוענים כי הוא משלב באופן מושלם ראיית משחק, יכולת התקפית ויכולת הגנתית, בדיוק המאפיינים שנדרשים לקשר מצטיין. לפני שנתיים עברה משפחתו לקיבוץ שובל שבנגב הצפוני, והוא חיפש קבוצה חדשה. מי שהרוויחה אותו היא עירוני קריית־גת. "נועם השתלב אצלנו בצורה נפלאה", מספר אילן כנפו, המנהל המקצועי בעירוני קריית־גת, "בשנה הראשונה איתו זכינו באליפות המחוז והוא מוביל כיום את ילדים א' בפעם השנייה לאליפות. הוא אמנם קטן פיזית, אבל הוא ילד נבון וזריז שיודע תמיד לצפות מהלך אחד קדימה. כשנועם מקבל את הכדור הוא יודע מראש לאן הוא מיועד ללכת. בנוסף, הוא מתמיד ועובד קשה, שזו הדרך להגיע להישגים".

השקידה וההתמדה הם בדיוק ההבדל בין שחקן מוצלח לשחקן מצליח. שוחט, מעבר לשגרת האימונים והמשחקים בקבוצתו, מקפיד להתאמן במהלך השבוע בחצר ביתו. "יש לי שלושה אימונים בשבוע במגרש הכדורגל של עירוני קריית־גת ואני מוסיף לעצמי עוד שני אימונים בשבוע בבית. אני מציב קונוסים בגינה שלנו, עושה תרגילים, מקפיץ כדור מאות פעמים ורץ מסביב לקיבוץ. אם אני רוצה להיות שחקן גדול ולהצליח ברמות הגבוהות ביותר, משלוש פעמים בשבוע זה לא יקרה. בשביל המטרה הזו אני צריך להשקיע עוד כמה שעות בשבוע", הוא אומר.

שוחט הוא אחד מ־500 נערים ונערות מקריית־גת והסביבה שמתאמנים במגרש הכדורגל שנחנך בעיר לפני כשנה והביא לתושבים בשורה ספורטיבית. המגרש המרשים, שהוקם במימון מפעל הפיס והטוטו, מכיל דשא סינטטי, מסלולי ריצה ו־350 מקומות ישיבה. הוא משמש כמגרש אימונים ומשחקים של קבוצות הבוגרים בעיר, מחלקות הנוער ובתי הספר לכדורגל.

"עד לפני שנה היינו משחקים במגרש פחות מקצועי, וזה השפיע על מהלך ותקינות האימונים. בשביל שרמת הכדורגל בעיר תהיה גבוהה, ההשקעה והבנייה של מגרש כזה היא דבר הכרחי. כולנו שמחים שבמפעל הפיס ובטוטו הבינו שיש לזה השפעה ישירה על הקריירה של הספורטאים במקום כמו קריית־גת. בתור שחקן, זה מרגש מאוד ומשפיע על המוטיבציה כשיש מתקן כזה", מעיד שוחט.

כשמדובר בכישרון צעיר כמו שוחט, אחד המפתחות המרכזיים להצלחה הוא תמיכה משפחתית נכונה. הוריו, ששותפים מלאים לקריירה הספורטיבית שלו, מציבים לו תנאי סף מפורש: הזנחת הלימודים לא תבוא בחשבון, גם לספורטאי מצטיין ועסוק.

"אני לא מסוג ההורים שמתערבים על המגרש. אני מאוד מעריך את אסף, המאמן שלו", מסביר מתן שוחט, אביו של נועם. "מה שכן, אני שומר על נועם. חשוב שאם יום אחד כדורגל לא יהיה המקצוע שלו, אז יהיו לו אופציות אחרות. אנחנו, כהורים, כל הזמן מקפידים לחנך אותו שהלימודים יהיו בראש סדר העדיפויות שלו, ויחד עם זאת נמצאים מאחוריו ומסייעים לו בכל דבר שדרוש להצלחת הקריירה שלו ולעתיד הספורטיבי שלו. זה כולל הסעות מרובות, נסיעות לחו"ל, וכמובן עידוד במשחקים".

ונועם אכן חושב בגדול. "החלום שלי הוא לשחק בליגות הגדולות בחו"ל", הוא מספר. "אני מעריץ של מסי, תמיד צופה במשחקים שלו ומנסה לחקות אותו באימונים. הוא קטן פיזית כמוני, ולכן אני רוצה ללמוד את הזריזות שלו ואת צורת ההתחמקות עם הכדור משחקנים אחרים. מצד שני, אני מבין שיכולה להיות אפשרות שלא אהיה כדורגלן מצליח, ואני שמח שההורים שלי מקפידים איתי על הצלחה בלימודים".

לפני כשנתיים נבחר שוחט הצעיר להיות הקפטן של קבוצת ילדים א' של עירוני קריית־גת, תפקיד שהוא לוקח במלוא הרצינות. חלק מהאחריות היא לשמור על אחדות הנבחרת גם ברגעי משבר. "לא מזמן היה ריב בין שני חברי הקבוצה בזמן משחק. החלטתי, כקפטן, לנסות לגשר בין השניים. ניגשתי אליהם והסברתי בצורה הגיונית שאנחנו קבוצה אחת והמטרה של כולנו, ביחד, היא לנצח בצורה מכובדת. זה הרגיע אותם", הוא משחזר.

טבילת אש ראשונה של כדורגל מעבר לים הוא חווה עם קבוצתו מוקדם יותר השנה בטורניר שנערך בברצלונה. היו שם 64 נבחרות, וקריית־גת סיימה ראשונה. "זאת הייתה חוויה יוצאת דופן", מספר שוחט, "היה קהל גדול שעודד אותנו ואווירה טובה שגרמו לנו למוטיבציה אדירה. בגמר, במחצית השנייה, היינו בפיגור 1־0 והמאמן הוציא אותי. כמה דקות לפני הסוף מישהו מהקהל צעק למאמן: 'אסף, תכניס את ג'ינג'י, אנחנו צריכים סדר'. הוא הכניס אותי, השווינו, שמנו עוד שער ולקחנו את הגביע הביתה. זה היה ניצחון ענק", מסכם שוחט. •

הכתבה מתפרסמת במסגרת שיתוף פעולה עם מפעל הפיס.

המתקנים שמאפשרים לגדל ספורטאים

בכל דיון שבו נשאלת השאלה מה צריך לעשות כדי לשפר את רמת הספורט בישראל עולות שתי תשובות: יותר מתקנים ומשכורות גבוהות יותר למאמנים.

ברוב מדינות המערב, הממשלה משקיעה סכומי כסף עצומים בבניית מתקנים שיאפשרו לכל ילד להשתתף בסוגים שונים של פעילות ספורטיבית על בסיס קבוע. מתוך אותם ילדים נבחרים המוכשרים ביותר, ואלה מאיישים את הנבחרות הייצוגיות.

בישראל, מי שמממן בפועל את הקמת המתקנים זה בעיקר מפעל הפיס, שהשקיע מאז שנות ה־80 כשני מיליארד שקל במתקנים. אנחנו רואים אותם בכל פינה. ברחבי הארץ יש 346 מרכזי פיס קהילתיים, שבהם אולם ספורט משוכלל ולצידו חדרי חוגים. זה המקום שבו רוב אוכלוסיית המדינה משחקת כדורסל. מפעל הפיס בנה גם 128 אולמות התעמלות בתחומי בתי הספר, המאפשרים שיעורי ספורט ברמה גבוהה, רכיב הכרחי בהכשרת ספורטאים צעירים. בנוסף, נבנו בשיתוף עם הטוטו, שלהבדיל ממפעל הפיס מתמקד בעיקר במתקני כדורגל, 252 מגרשים מקורים שבהם ניתן לשחק בכל מזג אוויר.

בנוסף לכל אלה ישנם המתקנים לספורטאים מקצועיים: מפעל הפיס מימן מענקים להקמת 15 אצטדיוני ספורט, שבהם משחקים כדורגל ועורכים תחרויות אתלטיקה, וכן 20 בריכות שחייה מקצועיות.