רגע לפני שוועדת שרים לענייני חקיקה אמורה הייתה להצביע על הצעת החוק מעוררת המחלוקת שנועדה להגביל את היקף פעילותו של מבקר המדינה, הגיע לישיבה שר האוצר משה כחלון, באופן חריג, כדי להצביע באופן אישי נגד היוזמה. בשל המחלוקת שנתגלעה בין חברי הקואליציה סביב החקיקה, החליטה שרת המשפטים שקד לדחות בחודש את ההצבעה — במקום להסתכן בהפלתה.
להזכיר למבקר את תפקידו | שלמה פיוטרקובסקי
"מפלגת כולנו בראשותי תמשיך לעמוד כחומה בצורה כנגד הניסיונות לפגוע בשלטון החוק ולהחליש את שומרי הסף", אמר כחלון ל"ידיעות אחרונות".
אף על פי ששר האוצר רשאי להצביע על הצעות חוק בוועדה מבלי להגיע באופן אישי לישיבות, כחלון התייצב שם כדי לעצור את אישור החוק. “הביקורת של המבקר חשובה גם אם לפעמים היא לא נוחה לנו”, אמר כחלון לשרים. “אני מתנגד להצעה מכל וכל. להגיד לו אל תתערב? הוא אומר גם דברים נכונים. למשל חסכנו מיליארד שקל לציבור כשבעקבות דו”ח המבקר עצרנו את הפרטת תעש. אז מה אגיד, סמוטריץ’ אמר שאסור לך להתערב?”
הוא לא היה לבד: השרה גילה גמליאל (ליכוד) והשרה סופה לנדבר (ישראל ביתנו) מתנגדות לקצץ את סמכויות המבקר, אם כי הן הסכימו עם הגבלת הביקורת על תהליכי עבודה וקבלת החלטות של הממשלה. “לא ייתכן שהצעת החוק לא תעלה להצבעה כי אין לך רוב”, טענה השרה לשוויון חברתי גמליאל, שדרשה הצבעה. גם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, הבהיר כי קיים קושי משפטי בהצעת החוק שעשויה לעמוד בסתירה לחוק יסוד: מבקר המדינה.
הופעתו הבלתי צפויה של כחלון, כאמור, שביקש לקיים הצבעה, קילקלה לשקד את התוכניות. בשל האפשרות ל"תיקו" בין השרים בהצבעה, חששה שקד כי ייתכן שהוא לא יעבור. והתוצאה: היא החליטה במקום לדחות בחודש את ההצבעה על הצעת החוק שאותו יזם חברה של שקד לסיעת הבית היהודי, ח"כ בצלאל סמוטריץ'.
הצעת החוק מעוררת הסערה, שעליה פורסם אתמול ב"ידיעות אחרונות", מחלישה את כוחו של מבקר המדינה באופן משמעותי וקובעת כי הוא לא יוכל להתערב בתהליכי קבלת ההחלטות של גוף מבוקר "תוך כדי התהוותם" או להעניק הוראות לגוף מבוקר "לעשות או להימנע מלעשות פעולה כלשהי".
ההצעה עדיין זוכה לתמיכה רבה בקרב השרים ורחוקה מלראות את הסוף. השר אורי אריאל, למשל, שתמך בהצעה, אמר כי "כאשר מתנהלת ועדת חקירה פרלמנטרית בעקבות דו"ח ביקורת, המערכת הממשלתית משותקת".
השרה שקד, שגם תמכה במהלך, טענה כי מוסד המבקר הרחיב במהלך השנים האחרונות את סמכויותיו בלי הסמכה מפורשת: "שרים צריכים לנהל את משרדיהם, ומבקר המדינה צריך לעסוק בביקורת כדי לשפר את הליכי עבודת המשרדים — אך לא לנהלם".
