בינואר 2009, באמצע היריון מורכב, נולדה ליה שחורי, תינוקת ביכורים זערורית במשקל 768 גרם. הרופאים לא האמינו שתשרוד, אבל הפגה ששקלה פחות מחבילת סוכר נשמה ונאבקה על חייה ונזקקה לחלב אם. "הסבירו לנו שהנקה תפחית את הסיכון של ליה למחלת נמק המעי (NEC) ושבמקרה שלה מדובר בטיפול מציל חיים", מספרת האם רומי, "אבל לי לא היה חלב. כל כמה שעות ניסיתי לשאוב טיפות בודדות בדם וביזע, וזה לא הספיק. זו הייתה הרגשה איומה של חוסר אונים, כי אחרי לידה רגילה אמא יכולה לחבק ולהלביש ולהיניק, אבל בפגיות התינוקות נחטפים מאיתנו לידי הרופאים המדהימים שצריכים להציל אותם, והנקה היא הדבר היחיד שאנחנו יכולות לעשות למענם".
צילום: טל שחר, עריכה: אורי סתיו
בזמן שברוב המדינות המפותחות משגשגים בנקים מבוקרים לחלב אם, בדומה לבנק דם, תאי גזע ומוח עצם, בישראל, מדינה מתקדמת שמקדשת ילודה וחיים, האופציה היחידה להזנת הפגה הקטנה הייתה תחליף חלב.
"בתוך כמה ימים ליה חלתה ב־NEC", מספרת רומי. "היא האפירה והכחילה ונגרם לה נזק במעי. בגיל שבועיים היא כבר עברה ניתוח ראשון לכריתת חלקי המעי הנגועים ואחר כך ניתוח קשה נוסף. 100 ימים היינו איתה בפגייה עד שהיא התאוששה ויצאה מכלל סכנה. היום, בגיל שמונה, נשארו בעיקר צלקות על הבטן וגם קצת אלרגיה ורגישות".
לטלי מדינה, אם לארבעה פגים ("פעם פג, תמיד פג"), דווקא היו עודפי חלב בשפע, שנשפכו לפח. "כשבני הבכור השתחרר מהפגייה קיבלנו שקית גדולה ובתוכה עשרות בקבוקים עם עודף חלב אם ששאבתי והקפאתי", היא מספרת. "צירפתי אותם לסטוק שהיה במקפיא משאיבות הלילה ומהר מאוד זה הצטבר. לא ידעתי מה לעשות עם העודפים הקפואים. לא הרשו להביא חלב שאוב בצידניות לתינוקות בבתי חולים, ובגלל שהרשתות החברתיות היו עדיין בחיתולים, אפילו לא הייתי מודעת לצורך הגדול. באותה תקופה היו לנו שני כלבים גדולים בבית ששתו הרבה חלב אם.
"כשבני השני נולד, הגדול, שכבר היה בן שלוש, שתה שוקו מחלב אם, אבל כשהשלישית נולדה, כבר מצאתי למי לתרום את העודפים. מפה לאוזן, דרך פורום הנקה ברשתות וקבוצות סגורות בפייסבוק. תרמתי לפג שהוצא מחזקת אמו האלכוהוליסטית ולזוג חד־מיני שנולד לו ילד מפונדקאית. היום שוב זכיתי ללדת ולהיניק ואני שואבת את העודפים, מקפיאה ותורמת בין 80 ל־350 מ"ל ליום".
מדינה, אחראית בריאות הרפת בקיבוץ אורים וממייסדות עמותת לה"ב למען הפגים בישראל, ורומי שחורי, מנכ"לית העמותה, הן חלק מהאנשים שנאבקים זה עשור, לצד גופים, עמותות ורופאים, על הקמת בנק ציבורי לחלב אם בישראל. סיפורן מייצג את הנתק האבסורדי בין הצורך הנואש במה שמכונה "הזהב הלבן", לצד הנכונות הרבה, המרגשת, לתרום אותו ולהציל חיים — לבין הזמינות לעשות זאת בפועל.
רק בימים אלו, באיחור ניכר ולאחר חמש שנות מחקר, הצטרפה ישראל למדינות המערב והניחה את היסודות להקמת בנק חלב האם הלאומי הראשון. את הבנק, שיוקם בשיתוף מרכז שירותי הדם של מגן דוד אדום והעמותה לתרומות חלב אם ויתוקצב על ידי משרד הבריאות, תנהל ד"ר שרון ברנסבורג־צברי, ביוכימאית, יועצת הנקה וממייסדות העמותה, ויאפשר לנשים מיניקות לתרום חלב אם עודף בצורה מבוקרת ובטוחה.
טלי מדינה תהיה בו, ללא ספק, ספקית נאמנה. "אני כל כך שמחה על מיסוד תרומות החלב", היא אומרת. "הקשר בין מי שלא יכולה להיניק למישהי שמעניקה מזון לתינוק שהיא אפילו לא מכירה, זה בעיניי דבר שאין גדול ממנו. יסעור שלי בן עשרה חודשים ואני מתכוונת להיניק עד גיל שלוש, כך שאוכל לתרום למרחקים ארוכים ואני ממש מקווה שהתרומה הראשונה בבנק החלב תהיה שלי".
בדיקות מחמירות
במדינות מפותחות, בנק חלב אם נחשב לסטנדרט מקובל. בברזיל פועלים כ־220 בנקים ציבוריים לחלב אם. בארה"ב ובקנדה מספקים כ־20 בנקים יותר מ־3.7 מיליון ליטר בשנה ובאירופה ישנם יותר מ־210 בנקי חלב אם במודל צמוד בית חולים, מתוכם 36 בצרפת, 16 באנגליה ו־37 באיטליה. ישראל היא מהמדינות הבודדות ב־OECD שהתנהלה עד כה ללא מאגר כזה. "אפילו באיראן יש בנק חלב אם", אומר ד"ר אשר מוזר, רופא ילדים וסגן מנהלת שירותי הדם של מד"א ומי שיזם את החיבור בין הגופים שהקימו את בנק חלב האם. "ממש מביך שמדינה מתקדמת כמונו מגיעה לזה רק עכשיו".
עד כה, ובהיעדר תרומת חלב אם מפוסטרת ובטוחה, נאלצו הורים נזקקים לפנות לתורמים פרטיים ולנהל מערך סיכונים אישי מולם. "ישראל היא מספר אחת בילודה אבל לא בתמיכה ביילודים ובפגים", אומרת ד"ר ברנסבורג־צברי. "משרד הבריאות ניסה לקדם את הנושא ושריין תקציבים התחלתיים, אבל אף גוף לא רצה להיכנס לזה בגלל היעדר הכדאיות הכלכלית. הפתרון נמצא רק כשבמד"א הרימו את הכפפה והסכימו להעתיק את הידע והתשתיות של בנק הדם לבנק חלב אם".
הדרך אל תרומות חלב עם תו תקן תעבור דרך בדיקות מחמירות, במטרה לשלול מחלות זיהומיות ולמנוע העברת חומרים מסוכנים כסמים ואלכוהול. התורמות יזומנו לראיון רפואי קצר ולבדיקת דם ולאחריה יקבלו ערכה לשאיבת החלב, שיאוחסן בשקיות ויוקפא בביתן עד לאיסוף על ידי ניידת הבנק. במעבדה יעברו המנות הפשרה, בדיקות ופסטור, ולאחר מכן יאוחסנו בהקפאה ויישלחו להורים הזקוקים לחלב אם.
"נכון שהפסטור יעלים מהחלב מעט חלקים תזונתיים כמו תאים של מערכת החיסון", מודה ד"ר מוזר, "ויש גם מרווח קטן, כמעט אפסי, של בקרת איכות שלא נוכל לעמוד בו, בדיוק כמו בבנק הדם. למרות כל הבדיקות המחמירות יהיה סיכון שחיידק שרד פסטור והקפאה. אבל זה מאוד־מאוד נדיר".
הפנייה אל התורמות תיעשה באמצעות פרסום וגם בתינוקיות בבתי החולים ובתחנות טיפת חלב. "אנחנו צופים שהפעילות תעודד את מגמת ההנקה הקיימת", אומר ד"ר מוזר. "ההתנדבות אמנם כרוכה במעט השקעה כמו שאלונים ובדיקות ולפעמים אפילו ניהול יומן שאיבה, אבל כשמדובר באלטרואיזם, אף אחד לא מתלונן על קיצורי דרך".
התרומות יימסרו לפי סדר עדיפויות שקבע משרד הבריאות, כשהראשונים לקבל יהיו פגים מתחת למשקל 1.5 ק"ג ותינוקות שסובלים ממומים במערכת העיכול ומליקויים במערכת החיסון. "בעדיפות השנייה יהיו תינוקות שאינם פגים שלא מסוגלים לעכל תמ"ל (תרכובות מזון לתינוק)", אומרת פרופ' אילת שנער, סגנית מנכ"ל מד"א ומנהלת שירותי הדם בארגון, "והקבוצה השלישית, אם יהיו עודפים, תהיה תינוקות בריאים שהוריהם לא מסוגלים להיניק, כמו למשל בגלל כישלון בהנקה, פטירה או מחלה של אם, הורים מאמצים או הומואים שהביאו ילד בהליך פונדקאות".
תקציב הבנק עומד, נכון לפתיחתו, על שני מיליון שקל. עלות הטיפול בליטר חלב אם, כולל איתור וסריקה, איסוף, בידוק, אחסנה והפצה — עשויה להגיע לכ־500 שקל, כך שמדובר בבסיס התחלתי בלבד. "פגים ויילודים באשפוז יקבלו את מנות החלב בפגיות ובבתי החולים", אומרת ד"ר ליזה רובין, מנהלת המחלקה לאם, לילד ולמתבגר במשרד הבריאות. "תינוקות שאינם מאושפזים וזקוקים לחלב אם מסיבות בריאותיות יקבלו את המנות ככל הנראה דרך סל הבריאות, והורים שירצו לרכוש חלב אם מסיבות אחרות יוכלו לעשות זאת במחיר מפוקח".
ד"ר מוזר סבור שהבנק יוכל לספק הזנה חלקית גם לתינוקות בעדיפות השלישית. "לפי התחזיות שלנו, כמאה נשים פעילות בכל רגע נתון יספקו כ־300 ליטר חלב בחודש", הוא מחשב, "והתחזיות האלה בנויות על מודל של אוכלוסייה רגילה, בעוד שאצלנו מדובר באחוזי הנקה גבוהים יחסית לעולם".
ברנסבורג־צברי אופטימית אפילו יותר. "מהיכרותי עם קהילת המיניקות בישראל, יש פער בין התחזיות ממדינות מערביות לגבי לידות ראשונות לבין ישראל, שמאופיינת בכמה לידות במשפחה ובאמהות מנוסות, עם חוויית הנקה יציבה. ביחד עם הקהילה החרדית, שרואה בתרומת חלב אם מצווה, אני מקווה שנשבור את השיאים העולמיים".
כ־7.5 אחוזים מכלל התינוקות בישראל נולדים בטרם עת, כשתמותת פגים מהווה כ־45 אחוז מתמותת התינוקות הארצית. לפי נתוני העמותה לתרומות חלב אם, הסיכון של פג לחוות מצב מסכן חיים גדול פי שישה עד עשרה כשאינו מקבל חלב אם. "הדבר הראשון שנראה כתוצאה מהשימוש בתרומות חלב אם מבוקרות הוא ירידה דרסטית במחלות מעי נמקיות שגורמות לנכות ולמוות ועושות שמות בפגים שלנו", אומר ד"ר שמואל צנגן, יו"ר האיגוד הישראלי לנאונטולוגיה (רפואת יילודים) ומנהל מחלקת ילודים ופגים במרכז הרפואי ברזילי. "צמצום נוסף יתרחש בזיהומים נרכשים בתוך בית החולים, במיוחד בקרב פגים שנחשבים לקבוצת סיכון לתחלואה זו. יהיו פחות ימי אשפוז של פגים ובהתאמה יתפנו יותר מיטות, שלא לדבר על המשמעות החברתית ועל הערבות ההדדית".
מחתרת החלב
בנק חלב האם הלאומי הוא שחקן חדש בזירה שעד היום, מחוסר ברירה, פעלה במחתרת. בעוד הקהילה הרפואית משקיעה בחינוך להנקה ובהקמת מערך יועצות הנקה משומן, הצורך בשטח הוליד מיזמים ופורומים שמתווכים באופן וולונטרי בין תורמות חלב אם לבין מי שזקוק לתרומה. המצוקה גוברת על החשש ממחלות ומזיהומים שעלולים לעבור מהאם לחלב, מהשינוע הפיראטי ומהיעדר הבקרה על תכונות החלב ועל מצב הצבירה שלו. מי שמוכנה לתרום משהו כל כך אישי ומקבלת על עצמה את הטרחה הכרוכה במעשה, אומרים שם, תהיה אחראית מספיק לשמור על אורח חיים בריא ולדווח על בעיות.
"השוק השחור של תרומות לבנות התחיל בציבור החרדי והדתי", מאפיין ד"ר מוזר. "משפחות פירסמו בקשות לחלב אם בבית הכנסת, והחברות בשכונה התנדבו לספק את החסר. עם הזמן זה חדר גם לאוכלוסייה הכללית. נשים עם עודפי חלב שאומרות, חבל לזרוק את הנוזל היקר לפח, מציעות תרומות ברשתות החברתיות ודרך מיזמים קהילתיים. זה מאוד מסוכן, כי אין בקרה על כמות האלכוהול, הזיהום והמחלות שהמיניקה נחשפת אליהם, ואם פג יקבל חלב נגוע, הוא עלול למות. בנק חלב אם שיבדוק, יפסטר ויבקבק את החלב יסיים את התופעה המחתרתית".
אירה דוידוב (33), נשואה ואם לפעוטה ולתינוקת שניזונה מחלב אם, נזקקה לתרומה לאחר ששתי בנותיה היו רגישות לפורמולות והיא עצמה לא הצליחה להיניק. "האופציה היחידה הייתה חלב אם כי כל תחליף גרם להן להקיא", היא מספרת. "הרגשתי שאני חייבת להשיג תרומת חלב אם, שכל האמצעים כשרים. שגם אם זה לא מפוקח ולא אידיאלי, אין ברירה אחרת. פניתי לאינטרנט ודרך גוגל יצרתי קשר עם פורומים וקבוצות בפייסבוק. מצאתי גם תורמות חלב אם שמפרסמות באופן עצמאי וגיליתי שיש ביקוש אדיר ומעט היצע, ושעל כל תורמת קופצות כמה נשים".
מה את בודקת אצל התורמת?
"אני שואלת אם היא בריאה, מעשנת, שותה. מרגיע אותי שבסופו של דבר כולן מיניקות קודם כל את התינוק שלהן ובטח לא ירצו לפגוע בו. חלקן אחרי לידה, שלפניה עושים בדיקות צהבת, ומסכימות לשתף אותי בתוצאות הבדיקות. אחר כך אני נפגשת איתן ונותנת להן שקיות חלב להקפאה שעולות המון כסף, אז לפחות זה המעט שאנחנו יכולים לעשות. בעלי עמיר שותף מלא בתהליך והוא אחראי על הלוגיסטיקה. יש לו פק"ל באוטו צידנית עם שקיות וקרחוניות, והוא זה שעומד בקשר עם הנשים. ביחד אנחנו עושים את זה כבר שנה ותשעה חודשים".
את לא מפחדת מזיהומים, מהיעדר סטריליזציה, מחיידק תועה שהתורמת לא תמיד מודעת לו?
"איידס מפחיד אותי, וירוסים פחות, אבל אין ברירה. ולמען האמת גם תחליפי החלב מפחידים. תראי מה קרה לתינוקות רמדיה בזמנו".
קורה שלפעמים לא משיגים תרומות?
"קרה שכמעט לא היו, אז ניסיתי שוב את התמ"ל וזה לא הצליח. אבל בסוף תמיד מסתדרים איכשהו. זה לא מובן מאליו, כי יש המון בקשות קורעות לב של הורים לפגים קטנים או של חולי סרטן, שטוענים ששתיית חלב אם עוזרת להם להתמודד עם תופעות הלוואי של הכימותרפיה. מתסכל אותי שיש המון נשים שיכולות לתרום כי יש להן עודפים, אבל אין להן מודעות שאפשר, שמישהי תרצה. הייתה לי תורמת שאמרה, 'לפני שפירסמתי את המודעה שאני מוכנה ורוצה לתרום, מה־זה התפדחתי. הרי זה כל כך הזוי'".
אין דרך לאמוד את היקף תרומות החלב הפרטיות בישראל. רובן מתבצעות בחשאי, מפה לאוזן, בפורומים סגורים, בקבוצות תמיכה או דרך מיזמים קהילתיים. הבולט שבהם הוא "מאמילק", שנוסד כפרויקט עזרה הדדית על ידי זוג הורים, בעקבות מרדף מייגע אחרי תרומות חלב אם לבנם שסבל משימוש בתמ"ל. לדבריהם, מאז הקמתו ב־2012 נעזרו ב"מאמילק" אלפי תינוקות. על פי הנתונים שהצטברו שם, בכל חודש נתרמים בין 60 ל־70 תינוקות, שלעיתים מקבלים תרומות חלב אם מכמה אמהות. "פתיחת בנק חלב אם תעזור בהעלאת המודעות לנושא", אומרים ב"מאמילק", אבל מודים שימשיכו לפעול גם לאחר הקמת הבנק ובמקביל לו.
ד"ר ברנסבורג־צברי מעריכה שמדובר במאות תרומות חלב אם פרטיות, שמצליחות להפיק יחד כ־300 ליטר בחודש. "תינוק צורך ליטר חלב ביממה", היא אומרת. "אמא מיניקה יכולה לתרום כ־200 מ"ל נוספים, כך שבעצם צריך חמש נשים כדי להזין תינוק אחד".
גם את מקבלת פניות לתרומות חלב אם במסגרת העמותה?
"אני מקבלת טלפונים כל שבוע, בכל זמן, וכואב הלב. לפני שבועיים פנתה אליי אם לתאומים בפגייה שלא הצליחה לשאוב חלב ובית החולים לא הסכים להכניס לפגייה חלב אם ממקור חיצוני. שמעתי בקולה שהיא במצב רגשי לא פשוט כי אחד התאומים כבר סבל מנמק במעי והיה מחובר ליציאת צואה חיצונית. זה נורא, כי הורים במצוקה כזו בורחים למקום הכואב של למה כשלתי, למה אני לא מצליחה. אני עומדת מולם בידיים ריקות ובצער כשהתשובה הנכונה אמורה להיות: בואו לבנק חלב אם ותקבלו את מה שהילד צריך. במקביל, בכל שבוע אני מקבלת טלפונים מאמהות שאומרות, יש לי שפע של חלב, בואו קחו — אבל אין לי דרך לחבר בין שני הקצוות. אין לי יכולת להקל את חוסר האונים ולעשות את החסד הזה שהוא המשך נתינת חיים".
את עצמך תרמת פעם?
"אחרי שבני השלישי נולד, מישהי סיפרה על אישה שאושפזה אחרי לידה, והתינוק שלה עם בעיות אלרגיה קשות לתרכובת מזון ולכן אוספים לה תרומות חלב אם. העברתי משהו כמו שישה ליטרים לתינוק הזה. פעם בשבוע הייתי נפגשת עם רב, שהגיע עם צידנית, ומעבירה לו את החלב. הסברתי לו איך מפסטרים אותו במתכונת ביתית. אבל מאז אני לא עושה את זה יותר".
למה?
"זה בעייתי. כשתורמים חלב אם באופן פיראטי, במיוחד לפגים שצריכים חלב מועשר, אף אחד לא בודק את איכות החלב ואת מצב הבריאות של התורמת. הדבר הנכון ביותר הוא לתרום חלב אם בצורה מסודרת".
ובכל זאת, יש יולדות שמצליחות להכניס תרומות חלב אם לפגייה מתחת לאפו של הצוות הרפואי. "כולנו יודעים שחלב אם מתורמת זה חשוב, אבל כולנו יודעים גם מה הסיכון שבחלב שחור", אומר ד"ר צנגן, "אנחנו גם יודעים שלפעמים מגיעה אמא ביולוגית לפגייה עם מנת חלב שהיא אומרת שהוא שלה ושהיא שאבה אותו בלילה, ובעצם זה של השכנה שלה. זה קורה בעיקר באוכלוסייה החרדית, שם הנושא כל כך חשוב ומושרש. חבל שהם לא מביאים בחשבון את הסיכונים שבמנת חלב אם שלא עברה בדיקות לשלילת זיהומים וחיידקים ואי־אפשר לדעת כמה זמן ובאיזה תנאים היא עמדה בחוץ".
גם מדינה מסכימה שלא תמיד אפשר לדעת בוודאות שמנת החלב בטוחה. "היחסים בין התורמת לנתרמת הם על בסיס אמון", היא אומרת. "האמא שאני תורמת לה עכשיו שאלה אותי אם יש לי במקרה בדיקות דם עדכניות, וכמובן שלחתי לה. אבל לא לכולן יש".
את מפסטרת את החלב שאת שואבת?
"אני לא מפסטרת, אני מעקרת את הבקבוקים. יש לי סטרליזטור למיקרוגל וכל כמה ימים אני מכניסה נאגלה של בקבוקים, שואבת ומקפיאה מיד. זה לא עומד בחוץ. אני עובדת בתחום של בריאות החלב ברפת של הקיבוץ אז יש לי מודעות. אני לא משחקת עם זה ולא רוצה לקחת צ'אנס שיהיה איזה חיידק בחלב שהולך לתרומה. אני שואבת פעמיים ביום, בבוקר כשאני קמה לעבודה ובלילה לפני השינה. ציצי אחד לתינוק וציצי שני לתרומה. ולתינוק שלי לא חסר כלום, הוא שמנמן ובריא".
הביקוש הרב לחלב אם, שעולה על ההיצע, מוליד גם שוק מסחרי. במדינות המערב ישנן מכירות חלב אם כעסקות מסחריות. "חברות חזקות קונות חלב ממדינות עניות", אומרת ברנסבורג־צברי, "ובעצם גוזרות את דינם של תינוקות חסרי ישע כשהן משכנעות את האמהות שעדיף לקחת את הכסף ולהסתפק בתחליף".
ובישראל?
"גם בישראל יש מחתרת כלכלית, אם כי בהיקפים קטנים מאוד. אני יודעת שיש. אני שומעת שמועות ואני יודעת מחברות שלי מצפון תל־אביב שזה קורה. אם תרומת חלב אם מסוכנת, אז קניית חלב אם מסוכנת פי מיליון, גם כי אין שום הוכחה שמדובר בחלב אם וגם כי היו מנות חלב אם שנמכרו בעולם במצב היגיינה מאוד בעייתי וכללו חיידקים מסוכנים. זה משהו שמאוד מפחיד אותי. כי אם מישהו ירצה למכור חלב אם, בטוח שיהיה מישהו בצד השני שירצה לקנות אותו".
השיקול הכלכלי
משרד הבריאות, בדומה לאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים ומשפחה, ממליץ על הנקה כדרך ההזנה הבלעדית לתינוק בששת החודשים הראשונים לחייו ועל הנקה בשילוב מוצקים בין גיל חצי שנה לשנה. בפועל, 66 אחוז מהיילודים בישראל ניזונים מהנקה בלעדית עד גיל חודש בלבד, בערך בגיל שלושה חודשים יש ירידה דרסטית באחוזי ההנקה ובגיל חצי שנה צונח מספר היונקים ל־20 אחוז. ד"ר רובין טוענת ששיעור הנשים המיניקות בחודשים הראשונים בישראל גבוה ביחס לשיעורי ההנקה בעולם, אבל ככל שעולה גיל התינוק, העולם מקדים אותנו. "המערב פונה לרגשות ההוריים", אומרת ברנסבורג־צברי. "בעבר האנשים היו עסוקים בהישרדות וההנקה הייתה דרך להשיג הזנה בחינם. היום תפיסת ההנקה היא לא הישרדות אלא איכות חיים; ההבנה שמה שפוגע בעולם המערבי ובמדינות המפותחות הוא תחלואה כרונית בילדות ובגיל המבוגר, שהוכחה מדעית כקשורה קשר הדוק לתזונה בראשית החיים".
מאחורי התוכניות לעידוד הנקה ולצמצום שימוש בתמ"ל עומד גם המחקר בעולם, שמציג עדויות לכך שבחלב אם יש הגנה חיסונית מפני זיהומים נפוצים בילדות, כמו שלשול ודלקת ריאות — שתי הסיבות המובילות לתמותת ילדים בעולם. מהמחקרים עולה שתינוקות שאינם יונקים חשופים יותר למוות בעריסה, לבעיות מטבוליות, לדלקת מעי, לאסתמה ולסוגים מסוימים של סרטן. ההנקה, על פי המחקר, משפיעה גם על איכות החיים בגיל המבוגר בכך שהיא מפחיתה את הסיכון לעודף משקל ולסוכרת סוג 2 ומשפיעה לטובה על התוצאות במבחני אינטליגנציה. משרד הבריאות פירסם תוצאות מחקר שלפיהן תינוקות יונקים זוכים בבגרותם בשמונה נקודות נוספות במבחני משכל.
ממחקר שהתפרסם בכתב העת הרפואי היוקרתי "The L ancet" בשנה שעברה, עולה כי חלב אם מגן מפני לוקמיה וכי שיעורי הנקה מוגברים בעולם יכולים למנוע יותר מ־800 מקרי תמותה בילדים בכלל, כ־13 אחוז מתמותת ילדים מתחת לגיל שנתיים ויותר מ־20 אלף מקרי תמותת נשים מסרטן שד מדי שנה. מחקר נוסף שהתפרסם באותו הגיליון מצא כי כל שנת הנקה מפחיתה בשישה אחוזים את הסיכון של האם לפתח סרטן שד. מחקר שהתקיים באוניברסיטת חיפה מצא שבקרב ילדים שינקו באופן מלא עד גיל ארבעה חודשים או באופן חלקי עד גיל שנה, היו 40 אחוז פחות מקרי סרטן מסוג לוקמיה ולימפומה.
"ההבנה שיש בחלב אם מרכיבים אנטי־סרטניים הביאה לפיתוח תרופות נגד סרטן שמבוססות על חלבונים מחלב אם", אומרת ברנסבורג־צברי. "בנק חלב אם לאומי בטוח ומסודר יוביל לא רק לפתרון מצוקת חלב אם, אלא גם לצמצום תחלואת סרטן אצל ילדים ומבוגרים".
הניסיונות לקדם בנק חלב אם לאומי נתמכו גם על מחקרים מתחום הכלכלה. על פי ההערכות, בנק החלב החדש יוזיל משמעותית את עלויות הטיפול בתחלואת תינוקות בישראל, בדומה למתרחש בשאר מדינות ה־OECD. לפי נתוני הארגון, העלאת שיעור התינוקות היונקים בחצי השנה הראשונה לחייהם תוזיל את עלויות הטיפול בתחלואת תינוקות בכ־2.45 מיליארד דולר בארה"ב ובכשישה מיליון בברזיל. חוזר משרד הבריאות לבנק חלב האם מדגיש כי עלות הקמת הבנק נמוכה משמעותית מעלות הטיפול הישיר בתופעות של אי־הזנה בחלב אם.
ח"כ אורלי לוי־אבקסיס התוודעה לנושא במסגרת תפקידה כיו"ר הפורום למען הפגים בישראל, שבו היא מכהנת יותר משש שנים. "פגשתי אמהות שסיפרו על החרדה הגדולה כשגופן לא הצליח לייצר חלב עקב הלידה המוקדמת”, אומרת לוי־אבקסיס, “בזמן שמערכת העיכול של הפג לא מפותחת מספיק לעכל תחליפי חלב. גיליתי שמצב זה גורם לא פעם לתופעה של נמק במעי התינוק, מה שמאריך את תקופת האשפוז ומסכן את חייו והתפתחותו של הפג. במקביל גיליתי שקיים שוק שחור של חלב אם שאינו מפוקח ומבוקר ושעלול להוות סכנה לבריאות התינוק, למרות הכוונות הטובות".
מתוך הצורך הזה וההבנה שישראל מפגרת בנושא יחסית לעולם המערבי לוי־אבקסיס ניסתה כבר בכנסת ה־18 לקדם הקמת בנק חלב מול משרד הבריאות. "את הצעת החוק כתבתי יחד עם ארגון הרופאים הנאונטולוגים וארגון לה"ב למען הפגים בישראל, שעושים עבודה מדהימה בתחום. אנחנו בישורת האחרונה, בתהליך ארוך ולא פשוט מול שרים שהתחלפו, והיום אפשר לברך על התוצאות. במסגרת יום הפג ערכנו דיון בוועדה למעמד האישה, ושם התבשרנו שהבנק הראשון לחלב אם יוקם עד ערב פסח, מה שימנע סבל וייסורים מיותרים הן מהפגים והן מהמשפחות".
בלי כפייה
בתוך התגובות השמחות על מיסוד חלב האם במאגר לאומי מפוקח, עולים גם חששות מפני לחץ פסיכולוגי על נשים שבוחרות שלא להיניק. יש הרואות בעידוד להנקה הטפה לא הוגנת שנועדה להשאיר את האישה עם ילדיה בבית ולמנוע ממנה להתקדם. תרומות חלב אם בתמיכה לאומית מעלות גם את השאלה האתית: האם באופן מסוים אנו מחזירים נשים לתפקיד הקדום של מינקת, גם אם הנשים התורמות עושות זאת בהתנדבות ומטעמים אלטרואיסטיים? "אחרי כל כך הרבה שנים בתחום ההנקה, אני יכולה להעיד על עצמי שמעולם לא שפטתי אישה שלא רצתה להיניק", עונה ברנסבורג־צברי נחרצות. "אני גם עוזרת לנשים שמבקשות להפסיק את ההנקה בצורה הקלה ביותר. רופאים ויועצות הנקה מונחים לעשות את הטוב ביותר לתינוק, אבל רק בהתאם להחלטה של אמו".
ועדיין, הניסיונות להשיג תרומות באמצעות פרסום או פנייה ישירה עלולים להתפרש אצל חלק מהנשים ככפייה סמויה שמאיימת על חירותן להחליט אם להיניק או לא.
"אף אחד כמובן לא כופה תרומה על מי שלא מעוניינת לתרום".
הזמינות של מנות חלב בטוחות לשימוש לא תגרום לנשים שמתקשות בהנקה להתייאש יותר בקלות כי יש אלטרנטיבה?
"תרומת חלב אם היא רק במצב של מצוקה כשאין דרך אחרת. הנקה היא לא העברת אוכל בדיוק כמו שנשיקה היא לא להוציא רוק בכפית ולהעביר לאהוב ליבנו לבליעה. מדובר בפעולה הורמונלית שמשנה את החיווט במוח, גם אצל האם וגם אצל התינוק. זו אינטראקציה אנושית מדהימה בפן הרגשי והפיזי. כשהתינוק על שד אמו, המנגנון הפיזיולוגי מתאים את עצמו ומייצר חומרים לצרכיו החיסוניים. אם מיניקה היא הרפואה האישית הטובה ביותר שאפשר להעניק לתינוק, וחשוב להבין שתרומת חלב של אמא אחרת ממקור בטוח היא רק במקום השני.
"מיסוד בנק חלב האם הוא בדיוק המסר לאבות וגם לאמהות, שחלב אם שווה כסף. שאם המדינה מוכנה להשקיע כל כך הרבה תקציבים ותשתיות כדי להשיג אותו, משמע שהוא בעל ערך רב. בעולם החומרני הנוכחי, כשאנשים מודדים הכל בכסף, חשוב שנשים יידעו שהדבר הזה שהן מייצרות הוא לא סוג של הפרשה אלא נוזל יקר ערך שערכו נשקל בזהב".
