נלחמה כלביאה

ספיר הייתה חברה אמיתית שלי מזה 25 שנה. הקשר בינינו התהדק כשהיא נישאה ליואב, שאני מכירה מאז שהיה נער. היא הייתה אשה צנועה שלא נפנפה בעושרה, בחורה קלאסית שתמיד דאגה לאחותה ולהוריה, והמשפחה עמדה בראש מעייניה.

ספיר הייתה מלכה אמיתית, ואי אפשר לדבר על ספיר בלי לדבר על יואב שטיפל בה שנתיים בזמן המחלה הקשה ולא מש ממנה. לפני שנה הלכתי איתה ועשינו לה פאות תואמות לשיער שלה, כדי שאף אחד לא ידע ושלא ירחמו עליה חלילה. היא נלחמה כלביאה בסרטן.

היא הייתה אישה מדהימה ואימא לתפארת שגידלה שלושה ילדים מקסימים. היא העניקה לי אוזן קשבת בכל עת, ונתנה לי עצות שאפילו ממרום גילי עזרו לי. היא הייתה באמת משכמה ומעלה ושימשה כדודה לבנות שלי. באופן בלתי מוסבר בתי הגדולה, אילונה, מאוד דומה לה. קשה לי לדבר עליה בלשון עבר. 

בעלה יואב טיפל בה יום ולילה ולא עזב אותה לרגע אחד, הוא תמיד היה שם וזה ראוי להערצה. סבבו אותה לא מעט אנשים טובים בשנים האחרונות שעשו לה הרבה טוב — וזה הגיע לה. הגיע לה הכל. נוחי בשלום על משכבך. היית מלאך, והיום את מוקפת במלאכים. אוהבת אותך.

הביאה לדפוס: קורן אלבז־אלוש