הקרב על קיצור השירות

בעוד ארבעה חודשים יכנס לתוקפו קיצור השירות לבנים. מתגייסי חודש אוגוסט 2015 ישתחררו מצה"ל אחרי 32 חודשים, ארבעה חודשים פחות מהתוכנית המקורית. למעשה, מכאן מתחיל צה״ל להיכנס לבור כח האדם שיימשך עד שנת 2023.

נציב קבילות חיילים האלוף (במיל') יצחק בריק סבור שהצבא לא מוכן לתהליך וזאת מתוך שיחות שניהל עם מ"פים ומג"דים בצבא. בריק הזהיר מפני מחסור של אלפי חיילים ופגיעה בכשירות של צה"ל. לדבריו, "ביקרתי בבסיסים ברחבי הארץ, דיברתי עם קצינים והם אמרו לי שצה"ל לא ערוך לכך - זה יפגע במוכנותו הצבאית ובאימונים", אמר בדיון בכנסת, כפי שפורסם בגלי צה"ל, וסיכם כי מדובר בטירוף מערכות.

שלשום, הגיב לכך קצין בכיר באכ"א בתדרוך לכתבים צבאים, והפתיע כשאמר כי לא רק שהוא מוכן לקיצור השירות לארבעה חודשים, הוא תומך בקיצור של חודשיים נוספים שייכנסו לתוקפם ב־2019, במסגרת הסיכום בין שר הביטחון הקודם משה יעלון לשר האוצר משה כחלון.

בעקבות הדברים מבהיר שר הביטחון, אביגדור ליברמן, כי עמדתו המקצועית קרובה לזו של נציב קבילות חיילים אותו הוא מעריך מאוד על יושרו גם באמירת דברים שאינם פופולריים בקרב הצבא. ליברמן מתנגד להחלטה לקיצור שירות אך לא יכול להפוך אותה כעת. כשהנושא יועלה לדיון מחודש ב־2019 לא רק שהוא לא יתמוך בקיצור של חודשיים, אלא אף יתמוך בחזרה לשירות של שלוש שנים לחיילים קרביים. התייצבותו של ליברמן לצד נציב קבילות החיילים מייצרת עימות מקצועי נוסף בינו לבין הצבא.

יצויין, כי בישיבת הקבינט שאישרה את קיצור השירות לפני כשנתיים היה זה שר השיכון, האלוף (במיל') יואב גלנט, היחיד שהתנגד למהלך מתוך הבנה שהוא יפגע ברמת הכשירות של צה"ל. "זו שגיאה חמורה. הנסיבות הבטחוניות באזורנו אינן מאפשרות זאת", אמר גלנט. "קיצור השירות בשישה חודשים מקצר את השירות האפקטיבי של לוחם ב־25%. למעשה זהו קיצוץ של רבע מן הסד״כ הלוחם".