yed300250
הכי מטוקבקות
    הציור השבועי לילד (הסובל מתת–תזונה)
    7 ימים • 14.12.2017
    מאבד מזון
    כשאומרים לנו "תתֿ–תזונה", אנחנו חושבים על ילדים כחושים במדינות עולם שלישי. אבל בשנים האחרונות מתאר המושג דווקא תופעה נפוצה במדינות מפותחות ועשירות, וישראל בתוכן: מצב שבו, למרות תחושת שובע, הגוף לא מקבל את רכיבי התזונה החיוניים לו. אנחנו צורכים פחמימות, חלבונים ושומנים, אבל פחות ופחות ויטמינים ומינרלים. ההשלכות הבריאותיות נוגעות לכל התחומים: מפגיעה בהתפתחות ועד תחלואה מוגברת. מדלדול מסת העצם והשריר ועד דיכאון ואפילו מוות. תסמונת "הרעב הנסתר", הסיפור המלא
    שרית רוזנבלום | איור: ג'קי

    ד"ר גידי שטיין, רופא בכיר בבית החולים בילינסון, חשב שכבר ראה הכל במהלך הקריירה שלו. אך התסמינים המשונים שמהם סבלה הצעירה שהגיעה למחלקה פנימית ב', שבה הוא עובד, בילבלו אפילו אותו.

     

    "זו הייתה בחורה בת 19, שהגיעה אלינו עם תסמונת מוזרה של כל מיני דימומים", הוא מספר. "היא אושפזה עם אנמיה משמעותית. לקחנו לה בדיקות ושלחנו אותה הביתה, אבל היא חזרה לבית החולים שוב, הפעם עם דימומים מהרגליים. זה היה מחזה משונה ומסתורי.

     

    "בהתחלה בדקנו את הדברים הרגילים, בעיות קרישה במערכת הדם שלה וכולי, אבל המתמחים שלי שמו לב שהיא סובלת מתופעות נוספות, למשל שינויים במרקם השיער. הם אמרו לי שהם חושדים שהיא סובלת מצפדינה, מחלה נדירה שמופיעה בגלל חסר חמור בוויטמין C, ושהייתה שכיחה בקרב יורדי ים במאה ה־18 שלא אכלו פירות וירקות טריים. בהתחלה, כמובן, שללתי את הרעיון. אמרתי, 'חבר'ה, תהיו הגיוניים'. הרי זו מחלה שעברה מהעולם. מאז ימי צ'רלס דיקנס לא היה מקרה כזה. אין סיכוי שנראה אותה פתאום בתל־אביב. אבל להפתעתי, התברר שהם צדקו. כשתיחקרנו את בני המשפחה, התברר שהבחורה סבלה מהפרעת אכילה קיצונית וניזונה מתפריט מאוד מצומצם, שהיה מבוסס אך ורק על שניצלים ופתיתים, בלי פירות וירקות. על פניו, לא ראו עליה שום דבר חריג, כי היא הייתה במשקל תקין, אבל בפועל היא הייתה חולה מאוד. אפילו בסכנת חיים".

     

    המקרה של אותה צעירה, שהבריאה בזכות טיפול אינטנסיבי בוויטמין C, אמנם חריג מאוד — הן בקיצוניות התפריט שממנו ניזונה והן בחומרת התופעות שמהן סבלה, אבל בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים סובלים מתופעות של חוסרים תזונתיים ועלולים להציג תסמינים כמו עייפות קשה, חיוורון, קשיים בריכוז ובזיכרון, תופעות נוירולוגיות שונות, נשירת שיער ועוד.

     

     

    המושג "תת־תזונה" מעלה אסוציאציה של ילד כחוש באחת ממדינות העולם השלישי. אבל בשנים האחרונות הוא דייר קבע דווקא במדינות המפותחות והעשירות, בהן ישראל, ומתאר מצב שבו, למרות צריכה קלורית גבוהה, הגוף לא מקבל את הרכיבים שנדרשים לשגרת הקיום היומיומית שלו. הבטן התפוחה התחלפה בצמיגי שומן והרעב התחלף בשובע, אבל העיקרון זהה: מחסור משמעותי ברכיבי תזונה חיוניים פוגע בפוטנציאל החשיבה והגדילה ומעלה את הסיכון למחלות שונות, חלקן כרוניות, בעתיד. לעיתים זה עלול אפילו להיות קטלני.

     

    דוח בינלאומי, שפורסם לפני שנה ובחן את המצב התזונתי ב־129 מדינות, קבע כי 44 אחוז מהארצות, ואחד מכל שלושה אנשים בעולם, חווים בעיות קשות ובו־זמניות של השמנה ותזונה בלתי מספקת.

     

    "תת־תזונה היא הנורמה החדשה", ציינו מחבריו, והוסיפו כי ממצאי הדוח "מגדירים מחדש" את מה שהעולם מכיר כתת־תזונה, "שמשמעה כיום תזונה רעה, כלומר כל מי שאינו מוזן כהלכה".

     

    מחקרים שנערכו בשנים האחרונות בארה"ב מגלים כי 85 אחוז מהאמריקאים סובלים ממחסור בוויטמינים שונים: רק 11 אחוז צורכים סיבים תזונתיים בכמות המומלצת, ורק חמישה אחוזים צורכים את הכמויות המומלצות של אשלגן. שיעורים משמעותיים אינם מקבלים מספיק ויטמיני A, B ו־C, סידן וברזל, אבל צורכים יותר מדי שומן רווי, כולסטרול ומלח.

     

     

    בישראל לא נערכו עד היום מחקרים לאומיים הבודקים חוסרים כאלה בפועל, אולם סקרים נקודתיים בקבוצות אוכלוסייה שונות מצביעים על מגמה דומה של מחסור בצריכת ויטמינים ומינרלים, בהם רכיבים החיוניים להתפתחות מערכת העצבים והמוח בילדים.

     

    בעיה ברמת המיקרו

     

    כבר שנים רבות מדברים על מגיפת ההשמנה ועל הסכנות הבריאותיות הרבות הנלוות לה. מחקר אנגלי, שהוביל אימפריאל קולג' בלונדון ושפורסם לפני שנה, השווה את מדד מסת הגוף (BMI) אצל כמעט 20 מיליון גברים ונשים ברחבי העולם מ־1975 עד 2014 וגילה כי השמנת יתר משמעותית בגברים ובנשים שילשה את עצמה בארבעת העשורים האחרונים.

     

    מחקר של אוניברסיטת וושינגטון, שהתפרסם לפני חודשיים, קובע כי תזונה לקויה אחראית לאחד מכל חמישה מקרי מוות בעולם, וכי תפריט עתיר מלח ודל בדגנים מלאים, פירות, אגוזים ושמני דגים טובים מעלה משמעותית את הסיכון למוות מוקדם. במחקר, שהתפרסם במגזין הרפואי "לנסט", גילו החוקרים כי אף שאנחנו חיים יותר מבעבר — אנחנו גם חולים יותר ותזונה גרועה היא גורם הסיכון השני בחשיבותו למוות מוקדם אחרי עישון סיגריות.

     

    צילום : ידיעות אחרונות
    צילום : ידיעות אחרונות

     

     

    גם בישראל חלה בשנים האחרונות עלייה דרמטית בשכיחות ההשמנה, כפי שנחשף השבוע ב"ידיעות אחרונות", עד 50 אחוז מילדי כיתות ז' וכ־60 אחוז מהמבוגרים סובלים מעודף משקל ומהשמנה. אבל זהו צד אחד בלבד של התמונה: ב־50 השנים האחרונות שינה הרכב המזון שלנו צורה ומרקם והפך מטבעי ברובו — למעובד. מזונות מעובדים הם בעלי יכולת השבעה נמוכה ודחיסות קלורית גבוהה מאוד. זמינות המזון הזה לצד שיווק מסיבי הביאו לעלייה דרמטית בצריכה הקלורית. במקביל, איבדו המזונות חלקים ניכרים מערכם התזונתי: הסיבים הטבעיים, הוויטמינים והמינרלים הלכו לאיבוד בתהליך התיעוש.

     

    במציאות החדשה הזו צומחת תופעה חדשה ופרדוקסלית: חלק הולך וגדל באוכלוסייה סובל מהשמנה ומתת־תזונה יחד. יש לזה אפילו שם חדש: הרעב הנסתר. מי שסובל ממנו נראה בריא ולעיתים אפילו סובל מעודף משקל אבל בפועל, מזהירים המומחים, הוא מורעב.

     

    "תזונה נחותה, המורכבת מזמינות גבוהה של פחמימות וקלוריות וסוכרים, היא אחת הבעיות הקשות ביותר היום. גם במדינות העולם השלישי, למשל באסיה, וגם במדינות המפותחות באירופה ובארה"ב", אומר פרופ' רענן שמיר, מנהל המכון לגסטרואנטרולוגיה, תזונה ומחלות כבד במרכז שניידר לרפואת ילדים. "ישראל נמצאת בתחום הזה יחד עם שאר המדינות המפותחות. כדי לשמור על בריאות טובה, חייבים תזונה מגוונת, ואחד הדברים הבולטים מאוד בתזונה שלנו בארץ הוא שהיא לא מספיק מגוונת".

     

    הסכנה האמיתית לשלומנו, מתברר, טמונה דווקא במה שאנחנו כבר כמעט לא מכניסים לפה: בראש ובראשונה ויטמינים ומינרלים. רכיבי התזונה שלנו מתחלקים לשני סוגים: מקרונוטריאנטים — פחמימות, חלבונים ושומנים, שהגוף זקוק להם בכמויות גדולות ומספקים לו את האנרגיה הנחוצה לשמירה על תפקודים תקינים, ומיקרונוטריאנטים — ויטמינים ומינרלים המאפשרים לגוף לייצר אנזימים, הורמונים וחומרים אחרים החיוניים לגדילה תקינה ולהתפתחות. אמנם הגוף זקוק להם בכמויות קטנות מאוד, אך מחסור בהם עלול להוביל לתוצאות חמורות. תפריט חדגוני נפוץ, המבוסס על פיצה, פסטה, אורז לבן ולחם, גם אם יש בו מספיק רכיבי מקרו, עלול בהחלט לגרום למחסור כזה.

     

     

    ההוכחות לקשר בין עודף משקל לתת־תזונה מתרבות. מחקר אמריקאי שנערך בבוסטון גילה כי שליש מדרי הרחוב בעיר סובלים מהשמנת יתר קיצונית. "השמנה קיצונית היא הסוג החדש של תת־תזונה בקרב דרי הרחוב בארה"ב", כתבו החוקרים מבית הספר לרפואה בהרווארד.

     

    מחקר אחר, שנערך בניו־זילנד, גילה כי 82 אחוז מילדי הגן לא קיבלו מספיק סיבים תזונתיים, ול־68 אחוז לא היו מספיק חומצות שומן רב בלתי רוויות שנמצאות בדגים ובאגוזים. למרות החוסרים הללו, שליש מהילדים הללו הוגדרו כבעלי עודף משקל או שמנים מאוד.

     

    פרופ' רונית אנדוולט
    פרופ' רונית אנדוולט

     

    "המחסור התזונתי בוויטמינים ובמינרלים הוא בעיה שקיימת בכל העולם", אומרת פרופ' רונית אנדוולט, מנהלת האגף לתזונה במשרד הבריאות. "ההתחממות הגלובלית גורמת למחסור של ויטמינים ומינרלים בפירות ובירקות, וגם התפלת המים מוציאה מהם מינרלים חיוניים, שהיו עשויים לספק באופן טבעי עד 20 אחוז מהקצובה היומית המומלצת לאדם. כך שהמזון הטבעי שלנו מכיל פחות רכיבים חיוניים מבעבר. המעבר למזון מתועש פגע גם הוא בצריכת הרכיבים הללו. אנחנו אוכלים אוכל מענג, אבל לא מזין".

     

    "להפרעות תזונתיות יש השפעה גדולה מאוד על הבריאות", אומר פרופ' פייר זינגר, מנהל מחלקת טיפול נמרץ כללי והמכון לחקר התזונה בבית החולים בילינסון. "הן משפיעות על תוחלת החיים ועל התפתחות מחלות קרדיווסקולריות, אבל גם על התפתחות שבץ, סוכרת והפרעות מטבוליות אחרות, ולכן משפיעות לא רק על תוחלת החיים אלא גם על איכותם".

     

     

    פרופ' פייר זינגר
    פרופ' פייר זינגר

     

    הוויטמינים והמינרלים הנחוצים אינם מיוצרים בגוף וחייבים להגיע ממקור חיצוני. לכן תזונה לקויה היא הגורם העיקרי למחסור בהם. אחד המחסורים השכיחים באוכלוסיית העולם הוא בברזל, מינרל החיוני להתפתחות מוטורית וקוגניטיבית. אנמיה מחוסר ברזל פוגעת כמעט במחצית מהילדים מתחת לגיל חמש וביותר משליש מהנשים ההרות ברחבי העולם.

     

    יוד הוא המינרל החשוב ביותר להתפתחות המוח בעובר, אך הוא קיים בכמות זעירה בלבד במזון. מיליון תינוקות בעולם נולדים כשהם סובלים מפיגור כתוצאה ממחסור אמהי ביוד, ו־38 מיליון נולדים כשהם סובלים ממחסור חמור פחות בו. בסך הכל סובלים ממחסור ביוד כשני מיליארד איש בעולם.

     

    ויטמין A חיוני לראייה ולפעילות תקינה של המערכת החיסונית, אבל אחד מכל שלושה ילדים בגיל טרום בית ספר ואחת משש נשים הרות בעולם סובלים ממחסור בו. גם המינרל אבץ מחזק את מערכת החיסון ומסייע להתפתחות תקינה של מערכת העצבים. חומצה פולית חיונית להתפתחות תקינה של המוח, עמוד השדרה והשלד בעובר בשלבים הראשונים. צריכת כמות מספקת ממנה מפחיתה ב־50 אחוז את שיעור המומים במערכת העצבים העוברית.

     

    למחסור בוויטמינים ובמינרלים יש השפעות נוספות על הבריאות. מחקר שנערך באנגליה גילה שגברים הניזונים מתזונה צמחונית סובלים יותר מדיכאון בהשוואה לאוכלי בשר. אחד ההסברים האפשריים לכך הוא שהם מקבלים פחות נוטריאנטים המצויים בבשר אדום, שהיעדרם עלול לגרום לתסמיני דיכאון, ובראשם ויטמין B12. מחקרים אחרים גילו כי חולים פסיכאטריים סובלים ממחסורים אופייניים ברכיבים תזונתיים מסוימים, בהם חומצות שומן אומגה 3 וויטמינים מקבוצת B. מחקר של אוניברסיטת סידני שבאוסטרליה, שפורסם בתחילת החודש, גילה כי חוסרים תזונתיים קיצוניים בוויטמיני B ו־D שכיחים יותר אצל הסובלים מהתקפי פסיכוזה. "יש יותר ויותר עדויות לכך שתזונה ובעיקר תזונה לקויה עשויה להשפיע על הבריאות הנפשית ועל מצבים כגון דיכאון ומצבי רוח רעים", אמר החוקר הראשי. לעומת זאת, תזונה עשירה בפירות וירקות, דגים, אגוזים וחומצות שומן טובות עשויה, כך הוכח, להפחית דרמטית את הסיכון למחלות לב וכלי דם, לסוכרת ואפילו לסרטן.

     

    געגועים לשמש

     

    למרות הידע הרב לגבי חיוניותם של ויטמינים ומינרלים, משרד הבריאות לא בודק באופן שגרתי חוסרים כאלה בקרב האוכלוסייה בישראל. על איכות התזונה שלנו ניתן ללמוד מסקרים שעורך המשרד פעם בכמה שנים, והבודקים צריכת מרכיבי תזונה שונים ולא את רמתם בפועל בגוף, ומסקרים נקודתיים בתחום כזה או אחר, שנערכים על ידי גופים שונים.

     

    שני סקרים גדולים שערך המשרד בשנים האחרונות מציירים תמונה מדאיגה: למרות המגוון התזונתי העצום שקיים בישראל, האוכלוסייה אינה צורכת רכיבי תזונה בסיסיים וחיוניים. סקר התזונה המקיף שנערך לפני שנתיים בקרב תלמידי כיתות ז־י"ב גילה שבעוד שרוב התלמידים עמדו בהמלצות התזונתיות העולמיות לגבי מרכיבי המקרו בתזונה — חלבון, פחמימות ושומן — בתחום המינרלים והוויטמינים המצב היה שונה בתכלית: רק חמישית צרכו סידן, שני שלישים צרכו מגנזיום, רבע צרכו אשלגן ומחצית צרכו אבץ בכמויות הנדרשות.

     

    במקביל, רק כמחצית צרכו מספיק ויטמיני A, D ו־E וחומצה פולית. 12.2 אחוז מהתלמידים העידו כי אובחנו כסובלים מאנמיה, כשליש יותר מהסקר הקודם, שנערך ב־2004. סקר אחר של המשרד גילה צריכת סידן, ויטמיני A ו־E וחומצה פולית נמוכה משמעותית מההמלצות גם בקרב גברים ונשים בני 35־74.

     

    סקר רחב שערכה לפני שנה מכבי שירותי בריאות בקרב נשים הרות וילדי בית ספר, ב־229 יישובים ברחבי הארץ, גילה כי 62 אחוז מהילדים ו־85 אחוז מהנשים שנבדקו הציגו רמות יוד נמוכות מהמינימום המומלץ. לפי משרד הבריאות, אפילו מחסור קל ביוד במהלך ההיריון, הינקות והילדות עלול לגרור נזק בלתי הפיך למוח ולמערכת העצבים המתפתחת ולהפחית את היכולת השכלית בקרב ילדים.

     

    גם אנמיה מחוסר ברזל שכיחה בקרב ילדים בישראל. לפי נתוני משרד הבריאות, קיימות אוכלוסיות בישראל שבהן שיעור האנמיה מחוסר ברזל הוא יותר מ־50 אחוז בגיל שנה. סקר שנערך בצה"ל ב־2009 גילה אנמיה בשכיחות גבוהה בקרב מתגייסות וכן בקרב מתגייסים ליחידות קרביות.

     

    סקרים שונים שנערכו בשנים האחרונות בקרב האוכלוסייה בישראל גילו גם מחסור משמעותי בוויטמין D, הנוצר כתוצאה מחשיפה לאור השמש וקיים במזונות מסוימים כגון דגים שמנים, חלמון ביצה ומוצרי מזון מועשרים. ויטמין D עוזר לספיגת סידן מהמעי ולבניית העצמות, וחוסר בו עלול לגרום לפגיעה בחוזק העצם, לסיכון מוגבר לשברים ולרככת בילדים.

     

    סקר שפורסם בעיתונות הרפואית לפני שנה על ידי חוקרים מאוניברסיטת בן־גוריון וממשרד הבריאות בחן את מצבם של גברים בריאים בני 25־65 העובדים בהיי־טק, ביחס לכמויות הוויטמין D שנמצאו בדמם. נמצא כי כל עלייה של יחידת מדידה אחת ברמת הוויטמין בדם הייתה קשורה לירידה של תשעה אחוזים בסיכוי לכך שהנבדק ידווח כי מצב בריאותו סביר או לקוי.

     

    "על אף שאנו חיים בארץ שטופת שמש, יותר ויותר אנשים מגלים בבדיקות דם שיש להם חוסר בוויטמין D", אומרת פרופ' צופיה איש שלום, מומחית לרפואה פנימית, לאנדוקרינולוגיה ולסוכרת מהמרפאה האנדוקרינית בבית החולים אלישע. "הסיבות מגוונות: המודעות הברוכה לסרטן העור הביאה אותנו לנקוט מניעה בחשיפה לשמש. בנוסף לכך, עם הגיל, קטנה יכולתו של הגוף לייצר את הוויטמין וכבר אין די בחשיפה לשמש כדי לספק את המנה היומית הנדרשת. לפי מחקרים מדגמיים ומידע ממאגר נתונים של שירותי בריאות כללית, כשליש מהאנשים מתחת לגיל 65, שני שלישים מהחולים שסבלו מאוסטיאופורוזיס ומשבר צוואר הירך, 41 אחוז מעובדי ההיי־טק ומרבית החוסים במוסדות לילדים עם בעיות התפתחות — סבלו מחוסר בוויטמין D".

     

    פרופ' איש שלום
    פרופ' איש שלום

     

    חוסר כזה, אומרת פרופ' איש שלום, קשור בתחלואה רב־מערכתית, "ממחלות אוטואימוניות וזיהומיות, השמנת יתר וסוכרת, ועד מחלות ממאירות ואירועים לבביים. ניתן לתקן את החוסר בקלות על ידי מתן תוסף ויטמין D, אך אין להגזים בנטילת מינונים גבוהים מדי בגלל היעדר נתוני בטיחות וחשש לנזק אפשרי".

     

    B נשבעתי

     

    למחסור בוויטמינים ובמינרלים עלולות להיות השפעות מרחיקות לכת אצל ילדים. חסרים תזונתיים בגילים צעירים, במיוחד עד גיל שנתיים, עלולים לגרום לתופעות נוירולוגיות שונות ולעיתים לנזקים בלתי הפיכים. הדוגמה הקיצונית ביותר היא זו של פרשת רמדיה, שגרמה ב־2003 למותם של שלושה תינוקות ולפגיעה בלתי הפיכה בתינוקות נוספים, בגלל מחסור בוויטמין B1 החיוני, שנעדר מהפורמולה שקיבלו. על פי ההערכות, עשרות ילדים נוספים שצרכו את הפורמולה הפגומה נפגעו כתוצאה מהמחסור בוויטמין בחודשים הראשונים לחייהם, אולם פגיעותיהם אינן ספציפיות, ולכן אינן משויכות לפרשה.

     

    בבית החולים לילדים דנה בתל־אביב טופלו בשנים האחרונות כמה נערים אוטיסטים, שלקו בבעיות בריאות קשות כתוצאה ממחסור קיצוני בוויטמינים עקב אכילה בררנית. שניים מהם התעוורו וילד שלישי פיתח בעיות אורתופדיות שונות והבריא לאחר שקיבל מינונים גבוהים של הוויטמינים החסרים.

     

    "ויטמינים חיוניים לתהליכים מטבוליים בגוף, שמרביתם קשורים ליצירת אנרגיה ולפעילות של מערכת העצבים", אומרת פרופ' אביבה פתאל־ולבסקי, מנהלת היחידה לנוירולוגיה של הילד בדנה. "לכן מרבית החוסרים בוויטמינים מתבטאים בתסמינים נוירולוגיים, בעיקר חוסרים בוויטמינים מקבוצת B.

     

    פרופ' פתאל־ולבסקי
    פרופ' פתאל־ולבסקי

     

    "ראינו מחסור קיצוני ובלתי הפיך בוויטמינים אצל ילדים אוטיסטים, אבל בעיה דומה עלולה להתפתח גם אצל ילדים שסובלים מהפרעה בוויסות החושי, שזו בעיה מאוד נפוצה, שאוכלים רק מזונות בעלי מרקם מסוים, ובראשם פסטה, ומתנגדים לאכילת פירות וירקות טריים. למרות שאצל ילדים כאלה לא נראה חוסר עלייה במשקל, כי הם מקבלים פחמימות ושומנים, חסר להם מקור לוויטמינים".

     

    הבעיה העיקרית, אומרת פרופ' פתאל, היא לאבחן את המחסור הזה ולטפל בו בזמן. "התוצאה תלויה במידת החוסר וכמה זמן הוא נמשך. אם זה בשלב הפיך, מתן הוויטמינים החסרים יפתור את הבעיה. אבל אם מדובר בחסר ממושך ומשמעותי, כפי שקרה בפרשת רמדיה, לא תמיד אנחנו יכולים להשפיע".

     

    הבעיה קיימת גם אצל ילדים בריאים, שתזונתם חדגונית או מבוססת על מזון מהיר. מנתונים שנאספו בארץ עולה כי רק חמישית מבני הנוער דיווחו על אכילת פרי או ירק לפחות פעם ביום. המשמעות: ייתכן שיותר ממחצית מבני הנוער לא צורכים כלל ירקות ופירות על בסיס יומי.

     

    "הרבה ילדים שמגיעים אליי הם אכלנים בררנים מאוד", אומר פרופ' שמיר. "בחלק גדול מהמקרים, ילדים שאכלו לכאורה עד להתפקע, למעשה סובלים מחוסרים תזונתיים משמעותיים. לא מזמן עשינו עבודה על חוסרים תזונתיים בחולי קרוהן שסובלים ממחלת מעי דלקתית. בכל העולם מדברים על זה שיש לחולים האלה חוסרים תזונתיים, אבל למרבה ההפתעה, כשהשווינו אותם לאוכלוסייה הבריאה בישראל, הם לא היו שונים מאוד מבחינת רכיבי התזונה. מאוד הופתענו מהממצאים האלה. המשמעות היא שאצל כולנו, חולים ובריאים כאחד, התזונה לא מאוזנת".

     

    קבוצה אחרת המועדת להיפגע כתוצאה ממחסור ברכיבי תזונה חיוניים היא קשישים. תת־תזונה בקרב קשישים קשורה בירידה תפקודית, הידלדלות מסת העצם, פגיעה בתפקוד השריר, הפרעה בתפקוד מערכת החיסון, אנמיה, ירידה קוגניטיבית, עיכוב בהחלמת פצעים ובהחלמה מניתוחים, שיעור אשפוזים ואשפוזים חוזרים גבוה יותר ותמותה מוגברת. סקר משרד הבריאות שנערך בקרב 1,852 קשישים בישראל בשנים 2006־2005 מצא כי יותר משני שלישים מהקשישים בישראל היו בסיכון תזונתי מתון וגבוה. 16 אחוז מהגברים ו־28 אחוז מהנשים היו בסיכון לתת־תזונה. בסקר אחר שנערך בעבר בישראל התגלה כי קשישים שהיו במצב תזונה ירוד לקו בשיעור גבוה יותר בדיכאון, בתפקוד קוגניטיבי וגופני ירוד ובמחלות רקע.

     

    פרויקט ידידות

     

    הסיבות לאי־צריכת רכיבי התזונה החיוניים בישראל רבות. מנתוני הלמ"ס עולה כי בעשור האחרון חלה ירידה של יותר מעשרה אחוזים בהוצאה המשפחתית על קניית פירות וירקות טריים. בשנת 2011 הוציאו אנשי העשירון העליון בממוצע 77 שקל לנפש בחודש על ירקות, ו־67 שקל על פירות, בעוד שהעשירון התחתון הוציא בממוצע 40 שקל על ירקות ורק 23 שקל על פירות. מחקר של מכון טאוב לחקר המדיניות החברתית, שהתפרסם לפני שנה, גילה כי ככל שרמת ההכנסה יורדת, מוותרים על פירות וירקות לטובת דגנים ומזונות עתירי שומן.

     

    אולם יוקר המזון הוא לא ההסבר היחיד לתפריט הדל של כולנו. גם שעות העבודה הארוכות של ההורים, שאינם נמצאים בבית כדי להכין אוכל ביתי ומזין, לצד הזמינות הגבוהה של מזון מהיר ותעשייתי, גורמות למגיפה השקטה של תת־תזונה במדינות המפותחות.

     

    איך משפרים את המצב? עד היום אין הסכמה בקרב המומחים או בין רשויות הבריאות השונות לבין עצמן, על התועלת הטמונה בשימוש בתוספי ויטמינים ומינרלים. כך, למשל, ממליץ משרד הבריאות האנגלי לתת לכל תינוק מגיל חצי שנה עד חמש העשרה יומית בוויטמיני A, C ו־D, בעוד שבישראל קיימת המלצה למתן ויטמין D בלבד, עד גיל שנה בלבד.

     

    כדי לעודד צריכת ירקות ופירות טריים, ב־2012 הופעלה תוכנית שבמסגרתה חולקו ירקות ופירות בחינם לתלמידי בתי ספר בטורעאן ובחולון בזמן הפסקת האוכל. יותר מ־40 אחוז מהתלמידים הצהירו שהם צורכים יותר ירקות ו־45 אחוז צרכו יותר פירות אחרי התוכנית, במקביל לירידה בצריכת החטיפים, אבל עד כה לא היה לתוכנית כל המשך.

     

    ומה באשר ליוד? בניגוד למאה מדינות אחרות בעולם, בישראל אין כיום חקיקה או תקנות המחייבות העשרת מלח ביוד, ורק אחוזים בודדים מהמלח המשווק בישראל מיודד. לאור הנזק הפוטנציאלי האדיר הטמון בחסרונו של יוד, מתחבטים כעת במשרד הבריאות אם להעשיר את המלח השולחני ואולי את המלח המצוי בלחם. נושא נוסף המצוי כעת בדיונים הוא העשרת הקמח ללחם ברכיבי תזונה חיוניים, בהם תיאמין (ויטמין B1), סידן, ברזל וחומצה פולית. כבר לפני כמה שנים הוחלט על העשרה מנדטורית של הקמח לייצור לחם, אולם הדבר טרם לא יצא לפועל.

     

    "הבעיה היא שאין בישראל מידע מבוסס על מה חסר לאוכלוסייה", אומר פרופ' זינגר. "לא עשו כאן מעולם אנליזה של האדמה ושל הריכוזים של חומרי יסוד כגון ויטמינים, ואי־אפשר להסיק על מחסור מאוכלוסיות אחרות, כי יש שוני בין אזורים בעולם. מאוד פופולרי, למשל, להגיד שיש חוסר בוויטמין B, אבל לא בטוח שזה נכון — ותפיסה שגויה בנושא עלולה להיות מסוכנת".

     

    למה?

     

    "אני אספר לך סיפור. בצ'ילה שמו לב לפני עשור, שרמות החומצה הפולית אצל נשים בהיריון מאוד נמוכות, והוחלט להעשיר בה את כל הקמח במדינה. חמש שנים לאחר מכן שמו לב לעלייה בגידולים במעי הגס — שזו תופעת לוואי של חומצה פולית, כי היא מעודדת גדילת תאים. או שלפני שנים אמרו לאמריקאים שלאכול שומן זה לא בריא, אז אנשים התחילו לאכול פחמימות, וכך התחילה כל מגיפת ההשמנה. המטרות היו מבורכות אבל התוצאה גרועה. צריך להיזהר מאוד בהמלצות האלה".

     

    "כל העבודות בספרות המקצועית מדברות על תועלת של פירות וירקות אבל לא של תוספי ויטמינים", אומר פרופ' שמיר. "אין אף הוכחה שתוספת מלאכותית של רכיבי תזונה באמת משפרת את הבריאות. עודף ויטמינים יכול להזיק בדיוק כמו חוסר שלהם".

     

    אז מה הדבר הנכון לעשות?

     

    "המפתח הוא להגיע לתזונה מגוונת. ללמד את הילדים לאכול מגוון רחב של מזונות מגיל צעיר. חלק גדול מההורים שמגיעים אליי מתלוננים שהילדים שלהם אוכלים אכילה מאוד בררנית, עם מיעוט של ירקות ופירות — אבל ההורים חוטאים בזה בדיוק כמו הילדים. לפני שמוסיפים ויטמינים צריך קודם כל להעריך מה הילד אוכל ומה חסר לו, ורק אחר כך לשקול טיפול ממוקד, לפי החוסרים המסוימים של הילד המסוים הזה ולא סתם. לפעמים אפשר פשוט לשפר את התזונה שלו".

     

    ממשרד הבריאות נמסר בתגובה:

     

    "אנו עורכים יחד עם קופת חולים מכבי והאוניברסיטה העברית בדיקה לסטטוס היוד של האוכלוסייה וביקשנו מידע מקופות החולים לגבי שאר הוויטמינים והמינרלים. לפי מידע שהתקבל מחלק מהקופות, ברוב קבוצות הגיל בישראל יש חוסר של ויטמין D, ברזל, יוד, B12 וצריכה נמוכה של מגנזיום וסידן. אצל אנשים ממעמד כלכלי נמוך או מהמגזר הערבי והחרדי, נמצאו חוסרים תזונתיים גבוהים יחסית ואוכלוסיות מסוימות נמצאות במחסור חריף ביותר.

     

    "לגבי המחסור ביוד: יש היום מלח מועשר ביוד אך הוא לא נגיש לכלל האוכלוסייה. אנו פועלים מול משרד הכלכלה והאוצר על מנת לאפשר העשרה ביוד של המלח השולחני והמלח בלחם, ולהעשרת המים במגנזיום במסגרת פיילוט באזור אשקלון. כמו כן פירסמנו הנחיות לכל הנשים ההרות לקחת תוספת יוד, ויטמין D וחומצה פולית לפני הכניסה להיריון וברזל במהלכו.

     

    "תזונת הנוער בישראל אכן דלה בצריכת ויטמינים ומינרלים, בעיקר בגלל התבססות על מזון מעובד ואולטרה־מעובד. לגבי סקר המבוגרים, מדובר בתת־מדגם של סקר ראשוני, שאינו מייצג את כלל האוכלוסייה. למחסור בוויטמינים ומינרלים השפעות רבות וקשות על הבריאות והמשרד מינה ועדה בנושא העשרה תזונתית, שכבר גיבשה המלצות ראשוניות בנושא. הוועדה, שבה חברים אנשי המשרד, מומחים בתזונה ובבריאות הציבור ויועצים מחו"ל, תסיים את עבודתה בתוך כשלושה חודשים".

     

    yed660100