דברים שנועה קירל חוששת מהם: ילדים. הורים לילדים. מבוגרים שחושבים שהם עדיין ילדים. "זה לא נעים כשמחכים לך כל הזמן מחוץ לבית. גם קצת מאיים", היא כמעט מתנצלת. "ויש גם אנשים מבוגרים שהם - איך להגיד את זה? - נפשית לא כל כך בסדר והם נאחזים בי. כל האינסטגרם שלהם תמונות שלי. הם מגיעים לידידים שלי, באים לחזרות שלי, ואני לא מבינה איך הם יודעים שאני שם. זה מפחיד שיודעים איפה אני כל שעה ביום. יש איזו מישהי מבוגרת שמגיעה לכל מקום שאני נמצאת בו. אני מניחה שזה לא מרוע אבל אני נבהלת מדברים כאלה. לא יודעת איך לאכול את זה. זה מלחיץ".
מתי הרגשת מאוימת?
"פעם יצאנו מהופעה ואיזה ילדה נשכבה על הכביש ולא הסכימה לזוז. זה היה מלחיץ".
"זו לא הייתה ילדה, זו הייתה אמא של מעריצה", מחדד שיר פינטו, היחצן הבלתי נלאה של קירל. "זה היה במעלות־תרשיחא. אני לא אשכח את זה בחיים".
נועה: "יש אמהות הזויות, את לא מבינה".
שיר: "האמא נשכבה על האדמה! והיא נלחמה עם משטרת ישראל שהיא לא תזוז עד שנועה לא תעשה לה תמונה או סרטון".
"חשוב לי לשמור על הכיף שלי ועל מה שאני אוהבת", אומרת קירל, "אבל יש הרבה התלבטות לאן ללכת ואם ללכת. למשל, אני אוהבת ללכת למסעדות, והרבה פעמים מכבדים אותי. יש פשוט את הבודדים שלא דופקים חשבון. אלה שיצלמו אותי כשאני אוכלת. או למשל במחזמר שאני משתתפת בו עכשיו ילד פתח את הדלת של חדר ההלבשה פתאום וביקש להצטלם - ואם פתאום הייתי מתלבשת? אם הייתי בשירותים? זה משהו שנורא קשה לי. הבנתי שלאנשים אין גבולות. זה מלחיץ. מלחיץ. מצד שני זה מאהבה וזה ממקום חיובי. ועדיין קשה לי עם זה".
את אומרת הרבה פעמים "מלחיץ".
"אני חרדתית. וואי, אני מפחדת. הפרסום הגדול קרה בשנה האחרונה. כשהתחלתי לעשות קמפיינים ולהיות בטלוויזיה ולהוציא בושם ומוצרים ולהפוך את זה למותג - ואז נהייתי עוד יותר חרדתית".
מה מלחיץ אותך?
"נגיד אם אנשים פוגשים אותי ובוכים זה מלחיץ אותי. 30 ילדות שבוכות - זה לא נעים! כאילו, למה לבכות? הכל טוב! או נגיד אם יש הרבה ילדים על הוואן אחרי ההופעה. אני מפחדת ממעליות. או מטיפוסים שכתבו לי דברים מיניים באינסטגרם והבהילו אותי, אבל השתדלתי לא להסתכל. מחקתי. זה לא נעים לראות את זה. והמזל היה שההורים שלי היו שם אחרת הייתי מתחרפנת. משתגעת. אי־אפשר. אף ילד לא מספיק חזק".
× × ×
ביולוגית היא בת 16 וחצי. מנטלית, יכולה להיות סבתא שלכם. ילדונת עם גרביוני רשת ומבט עייף בעיניים, בדרך לעוד הופעה או יום צילום. מתעקשת שהיא ילדה כששואלים אותה על סקס בשירים שלה, אבל כשמדברים על מקצוענות מצהירה בילדותיות שהיא עם הילדות שלה סיימה בגיל 12. רגישה מאוד, אבל לצד זה מדברת לא מעט בקלישאית, שפה של מי שצפתה יותר מדי בווידויי ריאליטי והפנימה את הקודים הטלוויזיוניים של התקופה.
מי שהתחילה את הקריירה שלה בגיל 14 כילדה אמביציוזית, שעולה על גדותיה - ועל גדותינו - ממיניות מתפרצת, היא כבר הרבה יותר מפרובוקציה. מאחוריה: קריירה כרקדנית וזמרת פלוס כניסה לפלייליסט של גלגלצ, כיכוב בריאליטי 'פושרז' ובסרט הקולנוע 'כמעט מפורסמת', הנחיית תוכנית הנוער 'ליפסטאר', חשבונות מניבים ברשתות החברתיות, מגוון קמפיינים לחברות כמו קרביץ ובזק (האחרון הפך את המדינה בחידוש לשיר 'אצל הדודה והדוד'). לפניה: כיבוש הגלקסיה.
לאחרונה התווספו לרזומה שלה עוד שתי חותמות שלא משאירות מקום לספק: תפקיד ראשי במחזמר לחנוכה 'שלושת המוסקטרים', ותפקיד ראשי בסדרה 'כפולה', המבוססת על חייה ותעלה בקרוב בערוץ kidZ ב־yes וב־HOT (מ־1 בינואר, בימים א'־ד' ב־14:50). ועוד בעתיד הקרוב, היא צפויה לתפוס כיסא של שופטת, לא פחות, בריאליטי 'גאט טאלנט ישראל' שיעלה בערוץ 13, רשת, וגם לשחק בתפקיד ראשי ב'שלטון הצללים', דרמה חדשה ב־HOT.
בקיצור - קירל של היום היא מותג כל־ישראלי יציב, השוקולד למריחה של 2017. וכראוי למותג, היא בלתי מושגת, מוקפת 24 שעות בסוללה של אנשי מקצוע, המכונים "הצבא של נועה קירל". הקריירה שלה מנוהלת על ידי שלושה גברים דומיננטים: האב, אמיר קירל, בעל עסק ליבוא ושיווק זכוכית, הסוכן רוברטו בן שושן, האיש שהביא לנו את אגם רודברג ומאיה בוסקילה, והתוספת החדשה בכוורת: איש היח"צ שיר פינטו, בעצמו ילד בן 23, ודמות אקסצנטרית ומתישה במידות שוות, עד כדי כך שהיחצן הצעקן בסדרה שמשחק עפר שכטר ומבוסס עליו הוא ההברקה של העונה.
'כפולה' היא תוצאה של לילה יצרני במיוחד במוחו של הסוכן בן שושן, איש שקם מהשינה עם הפרקים בראש. דמותה של קירל, נקראת - הפתעה! - נועה קירל, והיא מוקפת בטבעת הדוקה של שוחרי טובתה וגם קנאים. כמו בחיים עצמם. גם בסדרה יש לה נמסיס בשם גאיה סבן, מעין רפרנס לעדי ביטי, וגם שם היא מעוניינת לא פעם להיעלם. היא רק מוצאת פתרון מקורי ומתחפשת לאלטר אגו עם גשר בשיניים, בלוגרית בשם קיטי פופר.
"כל הסדרה הזו היא פארודיה על המקצוע הזה", מסבירה קירל. "לקחו דברים מהחיים שלי והקצינו אותם. כל שבוע נפגשתי עם הכותבים וסיפרתי להם על החיים שלי ועל דברים שהם עצובים ומצחיקים ומגניבים. סיפרתי להם גם על רגעי שבירה שלי. ועשו מזה סדרה".
איפה זו פארודיה?
"דברים שהסדרה מקצינה הם בבסיס נכונים בסופו של דבר. מה שנראה לאנשים זוהר מהצד - הם לא רואים את חוסר השינה ואת מה שמאחורי זה. את רגעי השבירה. אני לא אעלה תמונה שלי בוכה לאינסטגרם. בכלל האינסטגרם מייצג משהו שהוא זוהר יותר. זאת גם הבעיה שלו. כשלא מדהים לך אתה לא מראה את זה".
ומתי נשברת בחיים עצמם?
"תוך כדי צילום הסדרה. בקיץ עשיתי 25 ימי צילום ו־20 הופעות. למדתי טקסטים והופעתי. לא ממש ישנתי. שלוש שעות בלילה. יש לי מלא אנרגיות. אבל בסוף קורסים. היו רגעים שלפני עלייה לבמה אמרתי, אני לא מסוגלת לעשות את זה. איך אני אופיע עכשיו? אני נרדמת בין סצנה לסצנה. זה היה מאוד־מאוד קשה. למדתי מזה איך לעונה השנייה אני מסתדרת שלא יהיו מלא הופעות כשאני מצלמת. זה רגעים שפיזית ונפשית אני לא מתפקדת - כשלגוף אין שינה הוא פועל בהתאם. כלומר לא פועל. אני עייפה. מותשת. תפוסה. בוכה. זו פעם ראשונה בחיים שלי שנתקלתי בכל כך הרבה עומס בחודשיים".
קרסת?
"אני זוכרת שהגעתי הביתה איזה ערב ופשוט לא הפסקתי לבכות. אמרתי אני לא יודעת איך אני קמה מחר בבוקר. איך אני ממשיכה. זה היה יום אחרי יום של לקום בארבע וחצי בבוקר לצלם עד שבע בערב וללכת להופיע הופעה, שתיים, שלוש. למזלי, לא איבדתי את הקול. לפחות זה. ואז את צריכה לעלות על הבמה ולחייך. המזל הוא שכמה שאני עייפה את עולה על הבמה ואדרנלין מחזיק אותך - את ישר מקבלת אנרגיה מהקהל. אבל זו הייתה תקופה ממש קשה".
גם בסדרה היא מוקפת באנשים שאין להם מושג כמה להיות נועה קירל זה לא קל בכלל. "כשאני נפגשת עם בנות מהכיתה אני לא ממש מבינה על מה הן מדברות: ההיא דיברה עם ההוא וזו עשתה ככה וככה - קשה לי להתחבר לזה. אני מחפשת דברים אחרים. שואלים אותי, 'את לא מפספסת את הילדות?' אז לא, אני עושה משהו יותר מעניין. שגם יותר ממלא אותי. ואני גם חושבת שהילדות מסתיימת בגיל 12, אז אני לא מרגישה שפיספסתי משהו. אני יותר מתחברת לאנשים שגדולים ממני".
שיר: "תספרי גם כמה את מחוברת לאבא ולאמא".
נועה (מדקלמת): "אבא ואמא מאוד חשובים במערך הזה סביבי. כי צריך לזכור שאני עדיין ילדה ואני לפעמים יכולה לשכוח שאני צריכה ללמוד טקסט או להופיע, שאני יכולה לגמרי לשכוח שאני צריכה ללמוד, או לישון. כל מיני דברים שההורים יכולים להגיד לי. אני ילדה בת 16. אני צריכה גם מסגרת. אבל אף אחד לא באמת מחליט עליי. לא אומרים לי תעשי ככה ותלמדי טקסט ככה. הם לא מתערבים בעבודה שלי".
אז על מה כן מתווכחים?
"על הלו"ז".
יש דברים שאת רוצה והם אומרים לך לא?
"לא. כי אני נורא מודעת. הדבר היחיד שחשוב לי זה שישמרו על הלו"ז שלי נורמלי. שאני לא אאבד את עצמי בסוף ואגיד, די אין לי כוח, לא בא לי יותר. ייאמר לזכותם שהם תמיד שואלים אותי אם אני רוצה. מתחשבים בדעה שלי".
ומה את עונה?
"אני תמיד אומרת כן. אף פעם אין לי בעיה".
למה אף פעם אין לך בעיה? זה קצת מוזר.
"כי אין לי. אני רוצה את זה. אני יכולה להגיד לא בעיקר על קמפיינים אם יש מוצר שאני לא מתחברת אליו. הרוב זה על תוכן שיווקי באינסטגרם - אני לא אוהבת להרגיש כמו לוח מודעות. אם אני עושה קמפיין ייקחו את האינסטגרם בחשבון. אבל אם שולחים לי קרם פנים זה לא אומר שאני אעלה עליו פוסט. בגלל זה למדתי לא לקחת דברים. אין לי בעיה לקנות והכל בסדר, ואז אני לא חייבת לאף אחד. אלה דברים שלמדתי תוך כדי תנועה".
ואיך זה עובד עם הכסף שאת מרוויחה? הכל הולך אלייך?
"אני לא מתעסקת בעניינים האלה. נותנת להורים שלי לנהל את זה. אם אני רוצה לצאת עם חברות אני מבקשת מאבא".
דיברנו על פחדים. בסדרה הנמסיס שלך אומרת שאת בובה פוזאיסטית. מפחיד אותך להפוך לכזו?
"מפחיד שהתהילה תהפוך אותי יום אחד למשוגעת, אבל אני נורא חזקה ויש לי סביבה מאוד תומכת שדואגת שזה הדבר האחרון שיקרה. וכלל ברזל מבחינתי לפני הכל זה להיות בנאדם. לעבור אחד־אחד בבוקר בהפקה ולהגיד בוקר טוב. כולם בני אדם. זה נשמע קלישאתי אבל אני מאוד מאמינה בזה".
מה זה אומר?
"אני החברה הכי טובה של המנקה אצלנו בהפקה".
אוקיי. אגב, למה לדעתך מעריצים אותך?
"הרבה בנות אומרות שהן אוהבות אותי כי אני צעירה ויודעת מה אני רוצה ועובדת כל כך קשה בשביל זה. זה הרבה יותר מחמיא לי מאנשים שאומרים, 'אני אוהב אותה בגלל שהיא יפה'. אני חושבת שיש בי גם קטע של העצמה נשית, בגלל זה קיבלתי את התפקיד ב'שלושת המוסקטרים'. אני נסיכה אבל אני מבהירה במחזמר שאני לא צריכה שישמרו עליי, אני נלחמת, יודעת להסתדר לבד. מקבלת עליי אחריות ענקית להיות מלכה. תמיד במחזות זמר הנסיכה היא זו ששומרים עליה, החלשה. בעיניי זו העצמה נשית לגמרי".
את פמיניסטית?
"בטח. קודם כל, אני בת. הנסיכה לא פראיירית. היא לוחמת. היא נסיכה מגניבה. וילדים גם אם הם לא קולטים את משמעות המילה פמיניזם, המסר עובר אליהם. והם אומרים גם שבגלל זה הם בחרו בי. כי אני מייצגת כוח נשי. וזה כיף".
× × ×
על הרקע הזה, מצחיק להיזכר שהכוח הנשי הזה פרץ לחיינו בקליפ "קילר" כשהיא מנענעת את גופה על רקע השורה של הראפר עומרי סגל: "מה המספר החביב עלייך? שלי 69". קירל היא לא הראשונה שפרצה לתודעה כשהיא אוחזת בגוזייה המשומשת של הפרובוקציה המינית, אבל היא עשתה את זה כאן כבר בגיל 14. הרבה כבר נכתב על ילדת הפלא שרקדה ושרה מגיל אפס, עד שגנבה לראפר איזי את ההצגה בבת מצווה שלה, שהוא הוזמן להופיע בה. כיום הופעה שלה לבת מצווה עולה 15 אלף שקל. ועדי עובדים וחברות כבר ישלמו 40 אלף. ביום העצמאות הקרוב, משוויץ הסוכן בן שושן, סגרו ארבע הופעות, כל אחת מהן מתומחרת ב־85 אלף שקל. בוטנים.
משפחת קירל גרה ברעננה. לנועה שני אחים, עפרי (23), מוזיקאי, וניב (27), שעובד בעסק המשפחתי. האמא, אילנה, ממעטת להיחשף. האבא, אמיר, הוא המנוע. איש עסקים מצליח, ששורשיו נטועים עמוק בארץ ישראל היפה. סבו וסבתו ממקימי מושב בית יוסף במסגרת חומה ומגדל. אביו קצין בכיר בצה"ל, שהיה גם השומר והמתורגמן של אדולף אייכמן במשפטו. קירל, מתברר, הייתה ילדה של אבא מגיל אפס. "בגיל שלושה חודשים היה לה זיהום בכליה וכליה אחת שלה נגמרה", מספר אמיר. "עד גיל חמש היא הייתה תחת אנטיביוטיקה. הייתה ילדה מאוד חולנית. עם מערכת חיסון בעייתית. כל חום זה בדיקות כי היא חיה על כליה אחת".
כמה זה הפך אתכם למגוננים?
"זה הפך אותנו להיסטרים. המצב שהיא נולדה חולה ככה נתן את הגושפנקה לגונן עליה יתר על המידה. לקחתי את זה מאוד קשה והיא בת זקונים והרבה שנים חיכיתי לבת. כל פיפס שלה בקטע בריאותי היה מבחינתי... חום הכי קטן הייתי עוזב את העבודה. המון אשפוזים. אנטיביוטיקה. תרופות. היום יש לה כליה ועשרה אחוז. מאוד מקווים שצה"ל יקבל אותה. משהו מהפחד נשאר כשיש בדיקות. יש מתח".
מתי בעצם החלטת לרוץ עם הכישרון שלה?
"מה שהנחה אותי בסיפור של נועה זה הגשש החיוור בסיפור שלהם על נשרק'ה. זה תמיד היה בעוכריי: אני לא רציתי לגדל את 'נשרק'ה פוט דה בול אין טו דה באסקט'. גם כשאמרו 'הילדה מוכשרת' אני עשיתי בדיקות מאוד מעמיקות ועד שלא הייתי משוכנע ב־120 אחוז לא פעלתי".
כי כהורה אתה לא יודע אם הילד שלך באמת מוכשר או שזה כי הוא הילד שלך.
"על זה נאמר כל קוף בעיני אמו צבי. כל דבר שאני עושה אני בודק טוב עסקית. גם כאן הייתי צריך אישורים על אישורים. רק אחרי שקיבלתי אותם מכל אנשי המקצוע יצאנו לדרך".
אתה אומר שאתם הורים מגוננים, אבל הבת שלך מתארת קיץ שבמהלכו היא קמה בארבע וחצי בבוקר לצילומים ומשם המשיכה להופעות בלילה. נשמע לך סביר לילדה בת 16?
"אז היה חודש כזה שהסקנו ממנו את כל המסקנות. אבל למה ללכת רחוק: אני קם כל יום בשש וחצי..."
אבל אתה אדם מבוגר.
"גם כשהייתי בצבא הייתי ככה. מה ההבדל בין 16 וחצי ל־18?"
אמיר, היא לא בצבא.
"אבל הגוף יודע לשאת את זה. חוץ מזה, זו הייתה טעות. הסקנו מסקנות. לא יכול לקרות עוד פעם. זה לא נראה לי סביר אז. תפסתי את הראש. והייתי צמוד אליה ברמות־על. חיזקתי אותה נפשית. אז היה חודש קשה. סבבה. יש חודש של בגרויות של ילדים שלומדים עד שתיים־שלוש בלילה. זה יותר קל?"
כן.
"פיזית. בקטע הנפשי זה מתחים אדירים. להצלחה יש אדרנלין משלה. בגלל זה את לא יכולה לשפוט. היו רגעים שקלטתי שממש קשה לה. היא מסתגרת. לא מדברת. מופנמת. אבל היא מגיעה להופעה רגועה ואף אחד לא מרגיש. אני יכול להגיד שכאב לי הלב. זה יכול לקרות פעם אחת בחיים. זה מין באג. אין בכלל מה לדבר על זה. אני יכול להגיד שהייתי צמוד אליה כל התקופה הזו. יש לנו זכות גדולה - אנחנו יודעים כל הזמן איפה הבת שלנו. אין מצב שהיא מסתובבת איפשהו ואני לא יודע. בייביסיטר ענק יש לי".
אני יכולה להגיד לך ששמעתי ממישהו שנכח בהופעה שלה שהיא דפקה צ'ייסרים כשלא הסתכלת.
"אין מצב. את יודעת למה? בואי נגיד שבא לה לשתות צ'ייסר. היום לכל אחד יש פלאפון. אם נועה תשתה צ'ייסר ומישהו יצלם אני כן אראה. ואם נועה קירל תשתה צ'ייסר כולם יצלמו. היא הייתה באיזה לאונג' שהכניסה מגיל 18. איזה כתבות בעיתונים! שאלו אותי מה אני אומר, אמרתי, מהיום נועה לא הולכת גם לחתונות של בני משפחה כי יש שם אלכוהול. יאללה. את מבינה מה רמת הרגישות? גם שם שומרים לי עליה. איך שהיא נכנסת למקום קופצים עליה".
הייתה ביקורת על מה שאתם מאפשרים לה, הכנסת אפילו החליטה לקיים דיון אחרי שהתברר שנועה הופיעה במסיבת גייז במועדון הקומפורט, כולה בגיל 14.
"אני אעשה לך סדר: בסדרה 'פושרז', שהייתה על פי חוק, הייתה הופעה במועדון - מתוסרטת, מבוימת והכל, ושידרו את זה. רצו להקצין אז שמו שם זוגות מתנשקים וכאלה".
אבל הגרסה של רוברטו נשמעת אחרת: "החלטה לא נבונה של הצוות. זו הייתה טעות. ברור שהיא לא הייתה צריכה להופיע שם, אבל זה קל להגיד היום. בתחילת הדרך, כל הופעה שמבקשים ממך אתה רוצה לעשות כי אתה לא כוכב עדיין".
אמיר, לא הבנתי. מה האמת?
"יכול להיות שרוברטו צודק. לא עושים מזה עניין. זה דבר פעוט בהיסטוריה שלנו".
מה המחיר שהמשפחה משלמת?
"גאווה וסיפוק כזה זה דבר שאתה לא יכול לחלום עליו. כל בוקר אני קם, מנשק את המזוזה ואומר תודה. איזה מחיר? זה דבר נפלא!"
ומה המחיר שהיא משלמת?
"קשה לי לומר לך עכשיו. אני חושב שנפשית היא במקום טוב. הילדה מודעת לחיים, מה שאומר שהטעויות שהיא תעשה בעתיד קטנות יותר מילד שהוא כולו עטוף. ילדים היום יושבים בבתים ומדברים בווטסאפ. נועה חיה את השטח".
לא הבנתי. אבל אתה אומר שאתם עוטפים אותה.
"לא קשור. אבל היא נחשפת".
מה שאני מנסה להבין זה איפה הגבולות שאתם מציבים לה.
"אני חושב שמי שמציב את הגבולות הכי טוב זה נועה בעצמה".
היא אמרה לי שהיא לא אומרת לכם לא.
"היא אומרת. בענייני לו"ז. בעומסים. על מה הולכים ועל מה לא הולכים".
היא משדרת שהיא מבוגרת, אבל היא ילדה. אתה לא מתבלבל לפעמים?
"אני מדבר אליה כמו אל אישה. כמו אל נערה בוגרת ואינטליגנטית. לפעמים היא קצת 'מה אני עובדת קשה מדי, אני בת 16' - זה כשהיא רוצה להתפנק, וכשהיא רוצה לעבוד היא בת 25. מה שמשמח אותי זה שכל מי שעובד עם נועה נמצא בהלם, כי מבינים מי היא, בניגוד לתדמית שלה. אמרו שהיא גימיק שיוצרת פרובוקציות כדי להתפרסם, אבל היא אמנית. אין לי בעיה שהמילה פרובוקציה ונועה נקשרות באיזשהו מקום. זה אחלה. לנו יש את הקבלות ואת העובדות".
"מה כבר לבשתי שם?" נועה מתרתחת על התגובות ההן על הקליפ של 'קילר'. "אני באמת לא מבינה מה עשה את הבלגן הזה: אולי זה שילדה בת 14 מסתכלת למצלמה בצורה מקצועית".
המשפט הראשון ששומעים שם זה 'המספר האהוב עליי 69'.
נועה: "זה לא משפט שלי".
אבל השיר שלך.
שיר: "בואי נשים את הדברים על כנם! זה לא יוצא מהווקאל שלה! זה משפט של עומרי 69".
אבל זה השיר שלה. נועה, את יודעת מה זה 69?
(נועה שותקת)
פינטו (מזדעק): "סליחה, זו שאלה לא במקום על תנוחות מיניות. את שואלת ילדה על תנוחות מיניות?!"
היא לא יכולה להיות ילדה כשבא לך ובוגרת כשבא לך. אתה נזעק מזה שמדברים עם ילדה על מין, ואז דורש יחס של מקצוענית. זה לא עובד ככה.
"כי הגבולות הם מטושטשים. מצד שני, אני מדבר איתה בגובה העיניים. אז אני משחק על שני העולמות האלה. לחלוטין. חוץ מזה, אני גם לא בנאדם של גילאים".
× × ×
הפגישה הבאה שלנו מתרחשת בשעה מאוחרת, במסעדה, כשקירל מגיעה אחרי יום שלם של הופעות במחזמר, מתנצלת שהיא הרוגה. כמו רוב בני גילה היא לא קוראת. סרטים דווקא אוהבת. גם שיזוף. "אני בגמילה כבר כמה חודשים", היא נאנחת. "אני נורא אוהבת להיות שזופה. הייתי משתזפת בשמש ומשמרת את זה עם מכון שיזוף. לא הייתי יכולה לראות את עצמי לא שזופה. הזוי. העניין היה שב'מוסקטרים' אמרו לי, 'את לא משתזפת'. אמרתי, 'אני לא יכולה', אבל צריך להיות מקצועית! הבנתי לאט־לאט שזה גם לא בריא וגם מאפרים אותי. המחזה הוא גם תקופתי, אז זה לא ממש קשור. אני לא צריכה עכשיו ללכת למכון כל הזמן".
כילדה היית מלאה. זה הפריע לך?
"כן. בעיקר בריקוד. בבית הספר לא העליבו אותי על זה, יותר התרחקו. רק רציתי להגיע הביתה אחרי בית הספר. בטח שרציתי להיות יותר רזה, אני לא מכירה ילדה מלאה שרוצה להישאר ככה. אז הלכתי לדיאטנית".
והיום?
"אני לא מקל. אני חושבת שבגלל זה הרבה אנשים מתחברים אליי. הם לא אוהבים לראות רזון. אני לא מתיימרת להיות דוגמנית, לא בגובה ולא במידות. אני רוקדת, אני מביאה משהו אחר. הרבה פעמים אני מקבלת תגובות מדהימות שאני משדרת לילדות שלא צריך להיות אנורקסיות, שצריך לאכול. צריך ליהנות. אבל אחרי הדיאטה הייתי ממש רזה ולא הייתי חורגת מהתפריט. אם הייתי הולכת למסעדה הייתי מביאה איתי סנדוויצ’ים. היו לי את השעות שלי לאכול. שיגעתי את ההורים".
ב־2017 אין אישה שאין לה הפרעת אכילה באיזושהי רמה.
"נכון. מי לא מתעסק בזה?! אני מתה על אוכל, זה מדהים, לא מגבילה את עצמי, אבל ברור שלא אשב ואטחן. המשקל לא מנהל אותי, אבל זה נושא רגיש כזה. לא אוהבת להישקל. לא עוסקת בזה".
כבר שנה וחמישה חודשים היא עוסקת בזוגיות. הבויפרנד: הדוגמן ברק שמיר, שמבוגר ממנה בשנתיים. הזוגיות שלהם הרימה לא מעט גבות ותויגה לא פעם כמניפולציה יחצנית. קירל מכחישה: "לא היה לי לפני זה חבר. אני פיצית. הייתי עסוקה בחוגים. לא חשבתי על זה. שמעתי שהוא דיבר עליי. נפגשנו עם חברים משותפים. היה לי קצת מוזר בהתחלה כי לא היה לי חבר לפני. לא הבנתי כלום. בהתחלה כזה זרמתי. רק אחרי חודשיים התאהבתי בו. והייתה לו חברה קודם, אז הוא יותר עם ניסיון, ואני כל הזמן לומדת".
שניכם מחוזרים. זה לא נראה לי קל להחזיק מערכת יחסים ככה. מתי יש קנאה?
"זה לא פשוט כשכולם שואלים מה עשיתם אתמול ומה תעשו ויש מלא סכסכנים וקנאים, ותמיד יהיו כאלה. שישלחו תמונות או ימציאו סיפורים, שקרים, 'ראינו אותו במועדון הזה והזה עם מישהי'. זה קשה. הוא גם מצטלם כל הזמן עם דוגמניות, וזה לא משהו שכיף לי לראות. אני לא אשקר: מפריע לי שהוא מצטלם עם כל מיני דוגמניות כמו שלו היה מפריע שאני אצטלם עם מישהו".
בשלב הזה, בסביבות 23:00, אבא קירל פתאום מפקח על שעות העבודה. "נועה, את באה הביתה, אוכלת, מתקלחת והולכת לישון".
נועה: "נראה".
אמיר (מטעים כל הברה): "את. באה. הביתה. מתקלחת והולכת לישון".
נועה (בפינוק): "בסוף זה מה שאני אעשה, אבל בא לי קרפ".
אמיר: "נעצור בדרך".
נועה: "בעצם בא לי להקיא, אבל כי אכלתי יותר מדי. שלא יחשבו שאני אנורקסית".
אמיר: "אז נעצור ונקנה דלי".
חברים, אני עדיין מנסה להבין: איפה אתה ואשתך הטלתם וטו ונועה אמרה לכם לא?
אמיר: "אנחנו רצינו כלב זכר פודל והיא אמרה לא - תביאו נקבה לבנה!"
נועה (נבוכה): "אבא, נראה לי שהיא מתכוונת לקריירה שלי. צריך להתפשר, כמו בכל דבר".
ע' צלם: אלדד שושן • איפור: ערן פאל • עיצוב שיער: לירז אגם • סטיילינג: דניאל בית און איתי בצלאלי • ג'ינס: טופ שופ, גולף: עדיקה, ג'קט: דיזל
