כן מנצלים. את החלשים

הממשלה בישלה דייסה. ולמי לא נשאר? אתם ודאי מנחשים. לנכים, לדיירי הדיור הציבורי, לעולים ולמוחלשים.

מאות מיליארדים מחולקים מדי שנה בתקציב המדינה לשלל מטרות כאלו ואחרות: חינוך, ביטחון, תעסוקה, רווחה, בריאות וכן הלאה. השבוע דיוני התקציב יגיעו לשיאם. משרדי הממשלה יתכתשו ויריבו אחד עם השני כדי לקבל עוד כמה שקלים לתקציבם. ובכנסת ימשיכו לזעוק ולצעוק ולהטיל אשמה, ומשרד האוצר ידליף תוכניות פנימיות לקיצוצים והעלאות, ועזים ייזרקו לחלל האוויר מכל הכיוונים.

אבל המחקר המדאיג של המרכז להעצמת האזרח מגלה תמונה עגומה ביותר: משרדי הממשלה בכלל לא מנצלים חלקים גדולים מהתקציבים שלהם. עיקר חוסר הניצול, עושה רושם, הוא בתוכניות חברתיות לסיוע למוחלשים. הסיבות מגוונות והתירוצים מרובים. אבל כאשר במשרד הבינוי לא מנצלים חצי מהתקציב לרכישת דירות לדיור הציבורי יש לנו בעיה קשה.

והראשונים לסבול ממנה, כמו בכל דבר אצלנו, הם המוחלשים. את המקורבים לצלחת איש לא ישכח. הם ידאגו לתקציבים שלהם וינצלו אותם עד תום. אבל לדיור הציבורי, לנכים ולעולים מאתיופיה אין לובי. איש לא צובא על הכנסת עבורם ואיש לא יעבור מדלת לדלת כדי לשכנע משרדי ממשלה לטפל בהם כמו שצריך.

"העברנו את התקציב", הם יגידו. "אז מה עוד אתם רוצים?". אני רוצה שתפנימו שיש לכם תפקיד חברתי חשוב. אם פקיד במשרד הרווחה רואה שיש תקציב מסוים שלא ינוצל עד תום, הוא צריך לזעוק ככל שכוחו יכול עד שיגיע ללשכת המנכ"ל, השר וראש הממשלה אם צריך. כאשר 10% מתקציב אינם מנוצלים, אפשר להניח שפקיד אחראי אמר לעצמו שירצה לשמור רזרבה למקרה שיהיו שינויים או בעיות. כאשר 10% מתקציב מנוצלים, מדובר בפקידי ממשלה שפשוט חוטאים לעבודתם.

וכשהכסף הזה אמור להגיע לחלשים, למסכנים, לעניים – הבעיה כפולה. כסף שלא מגיע ליעדו, זה המשך העמקת הפערים החברתיים. כל שקל שמגיע ליעדו החברתי זה לא אקסלים ותקציבים מרשימים על גרף במחשב, אלא עוד ילד ממשפחה במצוקה שיגדל ויגיע למוסד אקדמי איכותי וייצא ממעגל העוני. התקציב החברתי של המדינה גם ככה מביך ונמוך להחריד בהשוואה לחברותינו ב־OECD, אז אפילו את זה אתם לא יודעים לנצל כמו שצריך?