שנת ה־70 לעצמאות ישראל נפתחה בבשורה: התוצר המקומי לנפש בישראל, המדד ב־ה' הידיעה של עוצמה כלכלית, עבר בשנה שחלפה את המשוכה של 40 אלף דולר. זו הייתה שורה אחת יבשה מהודעתה לעיתונות הלשכה המרכזת לסטטיסטיקה: "התוצר לנפש ב־2017 הסתכם ב־144.5 אלף ש"ח, או 40.1 אלף דולר". הבשורה לא זכתה להבלטה תקשורתית או ציבורית, נבלעה במהומת החדשות הכללית. כאילו אין מדובר באירוע בר משקל.

לפני עשור חגגנו את שנת ה־60 לעצמאות עם תוצר מקומי לנפש השווה ל־25 אלף דולר. ב־1997 חגגנו יובל לישראל; התוצר לנפש היה אז 20 אלף דולר. בשנת ה־40 לישראל, 1987, התוצר לנפש אפילו לא התקרב לעשרת אלפים דולר.

ב־18 מדינות בלבד (להוציא נסיכויות זעירות וערי מדינה) התוצר לנפש, השווה הגדרתית להכנסה לנפש, מגיע ל־40 אלף דולר בשנה. התוצר לנפש בבלגיה, קנדה, פינלנד, אוסטריה והולנד גבוה רק ב־5% עד 10% מישראל. התוצר לנפש בגרמניה (42.5 אלף דולר) ובבריטניה (41 אלף דולר) קרוב מאוד לישראל. אבל התוצר לנפש בצרפת נמוך מישראל: 37 אלף דולר. גם התוצר ביפן נמוך במקצת מהישראלי. הממוצעים מדברים בעד עצמם. התוצר לנפש בממוצע בגוש המדינות עם מטבע אחיד (יורו) מגיע ל־36 אלף דולר ובמדינות המפותחות החברות ב־OECD נאמד התוצר לנפש ב־38 אלף דולר.

המדידה של תוצר לנפש במונחים של דולר אמריקאי נעשית על ידי חלוקת התוצר במטבע מקומי בשער החליפין של המטבע ביחס לדולר. מה עושים אם וכאשר השער של המטבע המקומי - שקל במקרה שלנו - אינו משקף נכונה את כוח הקנייה שלו מול הדולר? גבוה מדי או נמוך מדי? משתמשים בנוסחת התאמה הקרויה "תוצר לנפש במונחים של כוח קניה". הנוסחה מתבססת על השוואה בינלאומית של רמות מחירים, הנערכת מדי כמה שנים על ידי מוסדות כלכליים בינלאומיים.

נתניהו ושטייניץ. מסי ששינסקי גרעו מיליארדים מרווחי "תמר" | צילום: אלכס קולומויסקי

במדינות "זולות" במיוחד ההתאמה מגדילה את התוצר לנפש, במדינות יקרות היא מקטינה אותו. בדולרים המתואמים לכוח הקניה, התוצר לנפש בישראל עדיין לא עבר את הגבול של 40 אלף דולר, כי שער השקל ה"נכון" הוא לפחות 3.8 שקל לדולר.

האם זהו הפתרון האידאלי לבעיית ההשוואה של רמות חיים? רחוק מזה. החישוב של תוצר לנפש במונחים של כוח קנייה עלול להיות בעייתי ואף מטעה. המדדים עליו הוא נשען עמוסים בהנחות שרירותיות ובנתונים חלקיים. השימוש בהם מגדיל את ההכנסה והתוצר במשקים מתפתחים רבים במכפלות מטורפות.

התוצר לנפש ברוסיה, למשל, קופץ מ־11 אלף דולר ל־28 אלף דולר בחישוב המבוסס על כוח קניה ממשי (כביכול) של מטבע הרובל. כך גם באסיה, במדינות כמו סין והודו. בעבר גרמו חישובים דומים להטעיה גמורה בהערכת רמת החיים במדינות קומוניסטיות.

במיוחד יש להיזהר מחישוב תוצר לנפש במונחים של כוח קניה, במדינות עם מגזר ציבורי גדול, הוצאות ביטחון גבוהות והתערבות כבדה של המדינה והבנק המרכזי בשוק מטבע חוץ. כמו בישראל, בה שער הדולר מושפע מהתערבות של בנק ישראל בשוק החופשי. אז אולי כבר הגענו ל־44 אלף דולר תוצר לנפש? מספיק מכובדת החלפת הקידומת מ־30 ל־40.

ביורוקרטיה דיגיטלית

בדנוור, קולורדו ארה״ב, יישמו את השיטה. תושב העיר נתקל במפגע תחבורתי? תושבת העיר נחשפה לערימות זבל? המשפחה מעדה על מדרכה שבורה? אין בעיה: שולפים את הסלולרי, מצלמים ושולחים את התמונה למוקד עירוני, באמצעות יישומון מיוחד. המוקד מאשר את קבלת הצילום ואת פתיחת התיק לטיפול בו. כל שלבי הטיפול פתוחים למעקב של מגישי התלונה המצולמת. כעבור שבוע לכל יותר הטיפול מסתיים ותמונת הסיום נשלחת אל התושב או התושבת.

אגדה אמריקאית? בקרוב אצלנו, ואם לא ממש בקרוב אז ברחוק. את מערך ההידברות בין תושבי דנוור לעירייה מפעילה חברת "סיילספורס" Salesforce המרחיבה מאוד את פעולותיה בארץ. סיילספורס, חברת התוכנה הרביעית בגדולה בעולם אחרי מייקרוסופט, אורקל ו־SAP, עוסקת בניהול קשרי לקוחות בעידן דיגיטלי של חברות פרטיות, ציבוריות, גופים ממשלתיים, מוסדות שלטוניים ועוד. זה עתה זכתה סיילספורס, המנוהלת בישראל על־ידי אוליבר אלבז, במכרזים של רשות הדואר ושל משרד האוצר, שלקוחותיהם כל תושבי המדינה. הלקוחות מתלוננים על הפגמים והליקויים האינסופיים במגעים בינם לבין הדואר והאוצר, על אגפיהם. במיוחד ברשות המסים, המתקשה עדיין לעכל את המהפכה הדיגיטלית. סיילספורס כבר עוזרת לה. מראשית השנה מעבירה רשות המסים חלקים מהמגעים עם הציבור - כולל תיאום המס השנתי על הכנסה מכמה מקומות עבודה - אל האינטרנט.

מה הסיכוי שהמהפך שעשיתם בעירית דנוור יתרחש באחת מערי ישראל? שאלתי את סטייסי קולמן, ראש חטיבת הממשל בסיילספורס הגלובלית. הסיכוי מאוד מוחשי, השיבה.

קולמן: "השינוי מתחיל מהמנטליות, מהגישה. על הפקידות להפנים את היותם משרתי הציבור ולא מכשלי הציבור. מביקורי בישראל אני מתרשמת שיש אצלכם עובדי ציבור רבים שנפשם ממש יוצאת לשיפור השירות ולמהפך דיגיטלי. אין אצלכם פחד מחדשנות ומנטישת סטטוס קוו". אין פחד, אבל יש הרגל מושרש. נקודת המוצא ביחסי ממשל־אזרח בישראל כיום היא שהאזרח לא צודק ומתכוון לרמות את המדינה אלא אם יוכיח אחרת. נטל הוכחת החפות וטוהר הכוונות - עליו.

ניהול נכון של קשרי לקוחות, עליו מדברים קולמן ואלבז, הופך את התפיסה הזו על ראשה, למען הדיוק מעמיד אותה על רגליה: האזרח צודק וטענותיו נכונות אלא אם המדינה תוכיח אחרת. עליה לתת אמון באזרח בלי לטרטר אותו ולהתעלל בו. "האמון", אומרת קולמן, "הוא העיקר".

בעוד כשבועיים תפרסם סיילספורס את הדוחות הפיננסיים השנתיים שלה ולפי הערכות של אנאליסטים, יגיעו מכירותיה ל־10 מיליארד דולר, לעומת 2.5 מיליארד דולר ב־2013. סיילספורס נוסדה ב־1999 ומנוהלת מאז על ידי מרק בניוף, יהודי אמריקאי גדול מידות שהונו היום מוערך ב־5 מיליארד דולר. בניוף, טיפוס ססגוני, מוחצן, גורו של המהפכה הדיגיטלית, תורם נדיב למדע, רפואה ונזקקים ופעיל חברתי ופוליטי מוצהר המערב בשמחה פוליטיקה בעסקים (בצד הדמוקרטים, כמובן: תמך בהילרי קלינטון בבחירות לנשיאות), הוא בן דוד רחוק של דויד בניוף, סופר מצליח ויוצר סדרת הטלוויזיה משחקי הכס.

סיילספורס התרחבה במידה רבה על־ידי רכישת חברות מתחרות ומשלימות, גם בישראל. שווי השוק שלה כ־76 מיליארד דולר. בניוף לא מסתפק בכך ולא מסתיר את רצונו להכפיל את המספרים הללו עד 2022. בקרוב הוא יחנוך את מגדל המשרדים הגבוה במערבה של ארה"ב, 330 מטרים בקירוב. המטה החדש של סלייספורס כבר בולט מכל זווית ראיה בסן פרסיסקו וסביבתה.

בשנים האחרונות סיילספורס כבשה את השוק עם מוצר תכנה ייחודי המאפשר לחברות לנהל את המעבר לעולם דיגיטלי ולשמר את הקשרים עם לקוחות "על הענן", כלומר על מחשבים רבי העוצמה של סיילספורס, במחירים סבירים, ברמת הצפנה מרבית ובטכנולוגיות מתקדמות. ה"איינשטיין" שלה מציע שימושים מתקדמים בבינה המלאכותית, גם הם בענן. בכתבת שבחים מיוחדת וחריגה למדי שפרסם זה עתה השבועון "אקונומיסט", הודגש יתרונה של סיילספורס עבור לקוחותיה־שלה: הם שוכרים את שירותיה תמורת עמלה, מוסרים את ניהול קשריהם החיצוניים למומחיה וחוסכים מעצמם השקעות יקרות במחשוב וכוח אדם.

עם זאת, עתידה לא חף מסיכונים: על אף תזרים המזומנים המרשים אשתקד, 2.2 מיליארד דולר, רווחיותה דלה בגלל העלות הגבוהה של קידום מכירות וגיוס הלקוחות החדשים. למעגל המתחרים שלה נוספים ענקי אינטרנט כמו גוגל ואמזון, הלוטשים עיניים לכיוונה.

המהפך הדיגיטלי בשירות ללקוחות במגזרים ציבוריים קל יותר למימוש, מספרת סטייסי קולמן, במדינות קטנות כמו סינגפור ואסטוניה, אך אינו נעצר שם. באוסטרליה סייעה סייילספורס להאחדה ודיגיטליזציה של כלל מערך התחבורה הציבורית וכמו־ציבורית ובבריטניה חוללה מפנה בהנפקת רישיונות רכב, 80 מיליון בשנה. בארה"ב איחדה את הטיפול בענף החקלאות כולו - למערכת משולבת אחת המקלה על חיי החקלאי.

והביורוקרטיה לא התנגדה? שאלתי. "מניסיוני אני יודעת", השיבה קולמן, "שביורוקרטיה כן אוהבת להתחדש, אם רק יודעים איך להלהיב אותה. סוד השכנוע בהשגת שיפור נראה לעין כבר בתחילת השינוי. ליישם פתרון מהיר למצוקה אזרחית לוחצת במיוחד - ולהראות את השמחה שבה הוא מתקבל בציבור. לא קל להשתחרר מהרגלים רעים, ובכל זאת אני מאוד אופטימית: אצלכם אפשר לחולל שינוי משמעותי". אשרי המאמינה.

סידר אותו

למספר שפלט יאיר נתניהו, בנו של ראש הממשלה כשאמר לבנו של המשקיע קובי מימון - "אבא שלי סידר לאבא שלך 20 מיליארד דולר" - אין קשר למתווה הגז ואין אחיזה במציאות. דברי הבל של גאוותן שיכור צעיר.

יש טענה ולפיה קובי מימון מושקע בעקיפין בשותפות הנפט והגז ישראמקו שהיה לה המזל ליהנות מגילוי שדה הגז הגדול תמר. ישראמקו מחזיקה כ־30% מתמר וקובי מימון עשוי להחזיק באמצעות פירמידה סבוכה של חברות־בת וחברות־נכדה 20% מישראמקו. חשבון פשוט מראה כי חלקו במאגר תמר וברווחי תמר מסתכם אפוא ב־6% עד 7% לכל היותר. יצוין כי רשות המסים ורשות ניירות ערך לא מצאו הוכחות לבעלותו העקיפה של מימון.

מאגר תמר לא נסחר ישירות בבורסה, התעודות של ישראמקו כן נסחרות. השווי שלהן היה 5.9 מיליארד שקל בינואר 2012 , המריא ל־10 מיליארד שקל בקיץ 2015 וירד חזרה ל־5.9 מיליארד שקל עכשיו. הערכת שווי זו מסתכמת על תזרים רווחים עתידי של החברה, בהתחשב באינפלציה, שערי ריבית ותרחישים שונים בשווקי האנרגיה בעשרות השנים הבאות. נגזרת ממנה הערכת השווי של מאגר תמר, כ־10 מיליארד דולר.

אם יש בבעלותו של קובי מימון 7% מתמר, השווי ההיפותטי של אחזקותיו במאגר מגיע ל־700 מיליון דולר, תלוי באופן החישוב. והעיקר: השווי הזה לא התנפח בעקבות מתווה הגז. מקיץ 2015 הוא דווקא התכווץ בעשרות אחוזים. עמיתי עמיר בן דויד ערך ב"ממון" חישוב, ולפיו הרווחים העתידיים של קובי מימון מתמר עשויים להסתכם בכ־2 מיליארד דולר נטו עד 2055. לפי הערכות אחרות, קובי מימון עשוי לקבל מהשותפות הסמויה שלו בתמר (אם יש לו כזאת) עד שנת 2055 כ־400 מיליון דולר. נטו. כל המספרים הללו רחוקים מאוד מ־20 מיליארד דולר.

מתווה הגז כשלעצמו לא הוסיף לעושרם של בעלי תמר. אם כבר, אז להפך: המתווה מסכן את רווחיהם העתידיים ומשנה לרעתם את מבנה הבעלות. סביר להניח שבלי המתווה היה השווי של תמר היום גבוה בהרבה ממה שהוא למעשה. לעומת זאת, מיסוי רווחי היתר מהפקת הגז הטבעי לפי "חוקי ששינסקי" (שנחקקו בתקופת כהונתם של נתניהו כראש הממשלה ויובל שטייניץ כשר האוצר) גרע מיליארדי דולרים רבים מהרווחיות העתידית של מאגרי הגז בישראל, כולל תמר, והעביר אותם לטובת האזרחים. חוקי המיסוי הללו משמשים כיום מופת לחקיקה פיסקלית נכונה, המתבססת על המלצות מומחים מובילים מהארץ ומחוץ לארץ.

אחד המקורות של רווחי תמר הוא חוזה שנחתם - שנים לפני המתווה - בינה לבין חברת החשמל. החוזה לא הצמיד את מחיר הגז הטבעי בישראל למחירי הנפט או חומרי אנרגיה אחרים. הייתה זו טעות כלכלית־מסחרית של פקידים שנבעה מחשש מההתייקרויות נוספות של הגז בעולם ובטאה את הכוונה (הרצויה כשלעצמה) לעגן את המחיר במדד יציב.

מבקר המדינה העריך בעבר את סך ההפסד המצטבר לחברת חשמל, והרווח - לפני מס - לתמר מהטעות בהצמדה, ב־8.3 מיליארדי שקל. הטענה שמישהו הרוויח מהימנעות המדינה מהפרת החוזה עם תמר ב־2015, מתעלמת מהמחירים המשפטיים והכלכליים הכבדים של הפרה חד צדדית כזאת. מה גם שמאז עלו מחירי הנפט בכ־70%. לא נמצאה עדות לשיקולים זרים של הפקידות שניהלה את המו"מ עם בעלי תמר. הפקידים פעלו על פי שיקול מקצועי גרידא ואין להטיל בהם דופי. גורמי רגולציה אחרים, בעיקר ברשות החשמל, התנגדו להצמדה הבעייתית והצדק, עד כה, היה איתם. ה"רווח" של קובי מימון מהטעות עשוי להסתכם נטו ב־70 עד 80 מיליון דולר עד 2055. גג. לעומת זאת, מתווה הגז גורם כבר עכשיו ללחץ תחרותי על תמר, כאשר שני מאגרי גז טבעי אחרים, כריש ותנין, מציעים את הגז הטבעי שלהם לתחנות כוח פרטיות במחירים נמוכים יותר. אלמלא הוראה של הרשות למניעת הגבלים עסקיים, גם חברת החשמל הייתה נהנית מכך. כאשר יתחיל לזרום גז מהמאגר הענק לוויתן, יתעצמו מאוד הסיכונים הכלכליים לבעלי תמר.

ביבי לא "סידר" לקובי מימון רווחים של 20 מיליארד דולר. ביבי ובעיקר שטייניץ "סידרו" אותו עם מסי ששינסקי ועם מתווה הגז. יאיר נתניהו השתוי, המחליף גסויות עם חבריו במסעותיו במועדוני חשפנות, אינו מקור לשום דבר. הוא נשמע מדבר (בקלטת ששודרה) בשפה אלימה, מבזה ואינפנטילית; מאיפה הוא קלט אותה?.