ההיסטוריה כותבת את עצמה בימים אלו בכל מה שקשור לשירותן של נשים בצבא. מפקדת טייסת ראשונה מונתה, לוחמות מתפעלות טנקים על הגבול, וחיילות דתיות נוהרות בהמוניהן ליחידות הכי יוקרתיות שיש. צבא של לוחמים ומזכירות הופך לצבא של אחים ואחיות לנשק. על הרקע הזה, הקריאה של הרב אבינר להשתמט מגיוס ולא לשרת בצבא מעורב היא אמירה עצובה, מקוממת, אבל בעיקר – תלושה לחלוטין מהמציאות. קרב מאסף אחרון. האף־16 יצא מזמן מהתחנה.
הרב אבינר הוא איש רוח קיצוני, שעמדותיו תמיד מוגזמות, ולא פעם ייאמר בשקט - מגוחכות. אפשר לומר שתפיסת העולם שלו בהחלט לא מייצגת את הציונות הדתית של היום - מגזר שהפך למעורב יותר ושיוויוני יותר. ובכל זאת, לא כדאי לבטל במחי יד את השפעתו על השיח בקרב המגזר. כל התבטאות שלו למעשה מגדירה מחדש את גבולות הגזרה של השיחה - בעיקר בקרב בני נוער.
עיקר כוחו של הרב בימינו נובע מהיותו משיב פופולרי במדור שאלות ותשובות בעלון השבת הנפוץ "עולם קטן" ובאתר כיפה. תשובותיו הופכות לסמן הקיצוני בשיח, לפיו ראוי לשאר הרבנים להתיישר. הרב אבינר רואה בילדה בת שלוש גורם מכשיל לגברים? עמיתיו ידברו על בנות שש. הרב אבינר מורה שנשים לא צריכות לרוץ לכנסת? עמיתיו יספקו אישורים מיוחדים לחברות כנסת דוגמת ציפי חוטובלי. המאבק על דמותו של צה"ל הוא כרגע מלחמת הקודש התורנית. אך גם הפעם, במקום לכתוב מאמר תורני עם נימוקים הלכתיים מסודרים, הדברים המובאים בשם הרב בנויים בצורה של שיחה עם תלמיד. התלמיד האלמוני שואל ומקשה והרב עונה ומתרץ. וזה עובד. תנו לנו שאלות מצוצות מהאצבע עם תשובות קצרות ולא מבוססות - והשיחה הבאה בבית־הכנסת מתרחשת מאליה.
לשמחתנו, הקרע עם הצבא הוא תודעה כוזבת השייכת לשוליים של חוגים שמרניים בלבד. בתי־הספר המובילים בגיוס קרבי הם דתיים. כמות החיילות הדתיות מזנקת באחוזים מדהימים. חיילים וחיילות טוענים שהם יוצאים מצה"ל דתיים יותר, והם מכוונים לתפקידים איכותיים יותר. בהחלט קשה להיות חייל או חיילת שומרי מצוות בצה"ל, בדיוק לשם כך צריך לתת לשאלות אמיתיות ומורכבות מקום, ולא לסיפורי מעשיות. קולו של הרב אבינר הוא קול אחד שולי, שמקבל הגברה אדירה בחינם בכל במה מגזרית, וזהו שורש הבעיה. המציאות החדשה (והמבורכת) דורשת מגדלורים רוחניים והלכתיים שמחוברים לשטח, דורשת עיסוק מסיבי בגבולות גזרה, דורשת אורך רוח ואפשרות לניסוי וטעייה. לשם כך נחוצים רבנים ורבניות שיתמודדו עם השאלות הללו בקול רם מתוך מחשבה, היכרות וענווה. הקול שלהם כל כך חסר בזירה, שהופקרה לרדידות מטרידה.
