yed300250
הכי מטוקבקות
    ישראל אטיאס. "אשתי אומרת לי לפעמים: 'אתה סבא. אתה בן שלושים אבל מתנהג כמו בן חמישים'"
    7 ימים • 24.01.2018
    ישראל בעלייה
    אחרי שנים שניסה להיאבק בתדמית הבחור היפה ‑ ישראל אטיאס כבר לא מתאמץ להוכיח שיש לו הרבה יותר מעיניים ירוקות ובייבי פייס. השחקן שמככב כאברך רגיש בסדרה "שבאבניקים" מספר על ההתקרבות לדת, לימודי הגמרא עם חבריו השחקנים והטיסות השנתיות לאומן, האהבה ממבט ראשון שהסתיימה מתחת לחופה והיום הנורא ההוא, ממש למחרת החתונה
    יואב בירנברג / צילומים: שי פרנקו

    המראה המרשים לא ממש עזר לישראל אטיאס בשנה הראשונה ללימודי המשחק שלו. להפך. שוב ושוב, הוא מספר, נאלץ להתמודד עם מורים שהטיחו בו שהוא בעיקר פנים יפות, לא יותר. אבל הכוכב הצעיר, שפרץ ב"זגורי אימפריה" ומופיע בימים אלה בסדרה המצליחה "שבאבניקים", סירב להתייאש.

     

    "הייתי עולה לבמה לעשות מונולוג ואחרי שני משפטים בקושי, מיד היו אומרים לי: 'טוב, רד מהבמה. העיניים הירוקות שלך, הגבות המשורטטות והבלורית לא מרשימות אותנו'", הוא מספר בכנות האופיינית לו. "אנחנו שופטים רוב הזמן אנשים לפי המראה החיצוני, לפי שבלונות, ולא פעם זה היה בעוכריי. התייחסו רק ליופי שלי, כאילו אין לי שום דבר להציע מעבר לזה. לך תוכיח להם שיש לך הרבה יותר לתת".

     

    צילום: שי פרנקו
    צילום: שי פרנקו

     

    איך הגבת?

     

    "היו הרבה משברים. הייתי הולך הצידה ובוכה. חוזר הביתה ובוכה לאמא שלי. חשבתי ברצינות לפרוש. הרגשתי שנותנים לי אגרופים ללב, לנשמה, שרומסים אותי".

     

     

    מה שינה את המצב?

     

    "רק מורה אחת, מיקי מבורך, שאמרה לי, 'ישראל, יש לך נפש כל כך עמוקה, אני רוצה שתביא אותה לבמה. תוריד את כל המניירות, תתקלף'. יכול להיות ששידרתי בהתחלה את המגניב, את הגבר־גבר, ולא נכנסתי פנימה לנשמה. אולי הייתי צריך לחטוף את המכות האלה כדי לפתוח את הלב. מה החזיק אותי שם בכל זאת? ההורים שלי, אני, והאמונה בהוא שלמעלה. רק אחרי שמונה חודשים, באחד התרגילים, קיבלתי סוף־סוף מילה טובה. מיקי אמרה לי, 'מצוין. עכשיו אני רואה את הנשמה שלך'. בשנה השנייה משהו השתחרר בי. אז גם קיבלתי את התפקיד ב'זגורי אימפריה' ויחד איתו את האישור שאני בסדר, שאני שווה. סוף־סוף ראו שאני לא רק בייבי פייס עם בלורית".

     

    עדיין מפריע לך שאומרים לך שאתה יפה?

     

    "כבר לא, למרות שהייתה תקופה שהארכתי את השיער ולבשתי בגדים פחות יפים, כדי להתכער קצת. היום אני כבר מחבק את התדמית של היפה, אבל אומר: חבר'ה, בחייאת, תסתכלו גם מעבר לזה. אני יודע שאני נראה סבבה, אבל אני מקווה שהפנימיות שלי הרבה יותר יפה".

     

    ב"זגורי אימפריה". "כל החיים הובילו אותי לשם"
    ב"זגורי אימפריה". "כל החיים הובילו אותי לשם"

     

     

    לב פתוח

     

    אטיאס, 31, כבר לא צריך לשכנע אף אחד. אחרי שכבש את המסכים כאביתר (אביה) זגורי, הדמות שגילם בסדרה "זגורי אימפריה", הוא מגלם עכשיו את האברך מאיר סבג בסדרה המצליחה "שבאבניקים" (שני 20:15 ב־HOT3 וב־HOT VOD), שכתב אלירן מלכא וגם ביים, עם מאור זגורי ואריאל בנבג'י. "התפקיד הזה מוכיח לי שאני שחקן אמיתי", הוא אומר. "מאיר הוא ההפך הגמור מאביתר זגורי. אביתר היה ערס, ומאיר הוא בחור שקט ותמים. בזכותו המנעד שלי כשחקן התרחב. אחרי 'זגורי אימפריה' ניסו ללהק אותי להרבה דמויות בסגנון אביתר, אבל לא רציתי. אמרתי: 'חבר'ה, אל תדביקו לי טייפ־קאסט. אני יכול להיות גם גבר־גבר וגם הבחור העדין והרגיש יותר".

     

    ב"שבאבניקים". "רציתי להוכיח שאני יכול לשחק גם את הגבר העדין והרגיש"
    ב"שבאבניקים". "רציתי להוכיח שאני יכול לשחק גם את הגבר העדין והרגיש"

     

    הוא נולד ביבנה, האמצעי מבין שלושה אחים, לאבא שהיה קצין רפואה במשטרה ואמא מנהלת גן ילדים, שניהם עלו לארץ ממרוקו כילדים. "בית מסורתי מלא באהבה, מלא אכפתיות ומלא שמחת חיים".

     

    את שמו, ישראל, קיבל בעקבות חלום מפתיע של אמו שבו נתגלה לה הבאבא סאלי ‑ הרב ישראל אבוחצירא. "בחודש התשיעי להיריון באבא סאלי בא לאמא שלי בחלום ואמר לה: 'אני רוצה את השם שלי בבית שלך'. אחרי שלושה ימים נולדתי".

     

     

    בגיל שלוש וחצי עבר ניתוח לב פתוח. "נולדתי עם חור באחד החדרים בלב", הוא מספר. "הרופאים אמרו שלא אוכל לעסוק יותר בספורט, אבל אני עושה ספורט בלי שום בעיה. הרבה זמן גם התביישתי בצלקת הארוכה מהניתוח ולא הורדתי את החולצה מחוץ לבית בגללה. אבל כשגבהתי, היא התכווצה, והיום זה כבר ממש לא מזיז לי".

     

    בכיתה ה' הצטרף לחוג מחול בבית הספר, אבל מהר מאוד עזב את התחום. "היינו בחוג רק שני בנים ומאוד נהניתי לרקוד", הוא אומר. "אבל בשלב מסוים התחילו לצחוק עליי בחבר'ה ולקרוא לי 'ישראלה'. אמרו לי: 'ישראלה, בשביל מה לך מחול, בוא לשחק כדורגל כמו כל הבנים'".

     

    ונעלבת?

     

    "ברור שנעלבתי. כשאתה צעיר, הכל יכול לרסק אותך. בגלל הלחץ החברתי הפסקתי לרקוד וחזרתי רק בגיל 16".

     

     

    למרות עברו הרפואי שירת כמאמן כושר קרבי בצבא. אחרי השחרור, עד שהחל ללמוד משחק בבית הספר "הדרך" בהנהלת אייל כהן, עבד בעבודות מזדמנות — כשליח וכברמן במועדונים, בין היתר, במסיבות גייז. "גם בנים וגם בנות התחילו איתי", הוא מחייך. "עד היום גברים מתחילים איתי פה ושם, שואלים אם אני סטרייט או גיי, ואני עונה: 'תודה רבה על ההצעה, אחי, אבל אני לא בקטע. אני נשוי'".

     

    את ההצעה להיבחן ל"זגורי אימפריה", כאמור, קיבל עוד כסטודנט שנה ב' למשחק והבין מיד שמדובר בהזדמנות שיכולה לשנות את חייו. "כשקיבלתי את התסריט ידעתי שאעשה הכל כדי לקבל את התפקיד של אביה. אמנם בדרך כלל כשאני יוצא מאודישן אני שוכח מה היה וממשיך הלאה. אומר לעצמי: זה כבר שייך לעבר, אבל משהו בסיפור של משפחת זגורי לא הניח לי. לא הפסקתי לחשוב עליו".

     

    איך הגבת אחרי שהודיעו לך שהתקבלת?

     

    "הדבר הראשון שעשיתי היה להסתכל לשמיים, להודות לבורא עולם ולהתקשר בבכי להורים ולחברה שלי. הרגשתי שכל מסלול החיים שלי, שכל התשובות השליליות שקיבלתי עד אז, הובילו אותי לרגע הזה והתפרקתי. ידעתי גם שזאת הולכת להיות סדרה בלתי רגילה בנוף הישראלי. סדרה שמביאה את הבית המרוקאי, על הטוב והרע שבו, על ההווי ועל הדמויות המיוחדות שאפשר למצוא בפריפריה".

     

    זה הזכיר לך את הבית שגדלת בו?

     

    "לא, אין ביניהם שום קשר. הדמיון היחיד הוא החום, החיבוק והנשיקה שאני מקבל עד היום מההורים שלי כשאני בא אליהם. אצלנו לא התעסקו אף פעם בגזענות. בבית המרוקאי שלי לא היה דיבור על זה. אמא ואבא שלי תמיד אמרו לי, 'תהיה טוב ותצליח'. אני אישית גם מעולם לא נתקלתי בגילויי גזענות. יכול להיות שהיא הייתה קיימת סביבי, אבל לא הרגשתי אותה. אני גם לא נשען על המקומות האלה. היום בארץ אנחנו כולנו קיבוץ גלויות אחד גדול. אשתי בכלל רומנייה, אבל זה כמובן לא היה אישיו כשהתחלנו לצאת. מי בכלל שואל את השאלות האלה היום? למי אכפת? התאהבנו וזהו".

     

    במהלך העבודה על "זגורי אימפריה" הפך גם לאחד מחבריו הטובים ביותר של יוצר הסדרה, מאור זגורי. "מאור בן אדם מדהים, יש בו הרבה חום ואהבה. הפכנו מאז לחברי נפש ויש לנו גם כינויי חיבה אחד לשני. אני קורא לו פטריק, כמו פטריק סטאר, כוכב הים הוורוד מהסדרה המצוירת 'בובספוג', והוא קורא לי בובספוג. למה פטריק? בגלל החמידות. מאור הוא ילד בנשמה שלו. יכול להיות איתי הכי שטותניק ופתאום להביא הברקות על הסט. אנחנו מדברים על הכל — גם על הזוגיות וחיי הנישואים של כל אחד מאיתנו ועל המקצוע. כשהתחתנתי, הוא היה מאוד מעורב. גם אני ידעתי שהוא הולך להציע לחן אמסלם נישואים ועודדתי אותו. אמרתי לו: 'אתה חייב לעשות את זה. היא האישה של החיים שלך. חד־משמעית. צא לדרך'".

     

    זגורי, הוא מספר, היה אמור גם להצטרף אליו לביקור השנתי שלו באומן, בקברו של הרבי נחמן מברסלב. "אבל בסוף זה לא הסתדר לו. אני מאוד מחובר לרבי נחמן ולתורתו והנסיעות לשם ממלאות אותי. יש שם אווירה מאוד נעימה".

     

    בכלל, העולם שממנו הגיע מאיר האברך מ"שבאבניקים" לא זר לו. מדי יום ראשון הוא יושב ולומד תורה וגמרא עם החברים הקרובים: השחקנים אביב אלוש, דני שטג, איתי תורג'מן, מוריס כהן וגיל דסיאנו.

     

    אתה מה שנקרא "מתחזק"?

     

    "אנשים כל הזמן שואלים: 'אתה חוזר בתשובה? מתקרב לדת?' מה שמאוד מצחיק אותי. אף פעם לא הייתי בשאלה כדי לחזור בתשובה. אני מחובר לדת ולאמונה מאז שהייתי ילד, למרות שאני לא חובש כיפה. תמיד הלכתי לבית הכנסת וכבר שנים שאני מניח תפילין כל בוקר. אני גם חושב שככל שאני מעמיק יותר בתורה, אני מתפתח יותר כבן אדם וכשחקן. נהיה יותר מחודד".

     

    תמיד שמרת שבת?

     

    "מגיל 18 עד גיל 23, כשניהלתי ברים, היו חמש שנים שבהן לא שמרתי שבת — אבל גם אז הייתי מחובר מאוד לדת. כשאתה צעיר, אתה אומר לעצמך: יאללה, תיהנה, תזרום, חיים רק פעם אחת. כל המשפטים ההזויים האלה, שהיום אני כבר פחות מתחבר אליהם. בשנים האלו הייתי יוצא ומבלה ושותה. היום, אשתי אומרת לי: 'אתה סבא. אתה בן שלושים אבל מתנהג כמו בן חמישים'".

     

    מה עם סמים?

     

    "הייתי פחות בעניין. אני מפחד לעשות סמים, כי אני מפחד לא להיות בשליטה. אני לא מתחבר לעולמות האלה".

     

    הרבה נשים בטח חיזרו אחריך.

     

    "חיזרו, לא יודע אם הרבה", הוא נבוך. "לפעמים זרמתי. היו מקרים שבחורות רצו אותי ואני רציתי אותן, פה ושם היו לי סטוצים, אבל גם הייתי ביישן מאוד. עד היום אני מאוד ביישן".

     

    איך אשתך מסתדרת עם הקרבה שלך לדת?

     

    "אשתי למדה בבית ספר דתי וגם היא שומרת שבת. הציעו לי עכשיו תפקיד בהפקה שחייבת לרוץ גם בשישי בערב, אז ויתרתי. אני לא מוכן לשחק בשבת. אני שומר על השבת גם בגלל המשפחתיות, היא נורא חשובה לי. לא הכל בחיים זה כסף ועבודה".

     

    מהאוורסט לתהום

     

    את אשתו, נעמי עידן (25), דוגמנית לשעבר וכיום היי־טקיסטית, הכיר אחרי שיצא מאודישן שבו השתתפה גם היא. "היא עמדה בחוץ, הסתכלה עליי ואני עליה, וזהו", הוא אומר. "אחר כך הראיתי לאמא שלי תמונות שלה ואמרתי: 'אמא, התאהבתי'. יצאנו איזה שבועיים והיא הביאה לי ברקס. ממש שמה לי ברז. התקשרתי אליה והיא לא ענתה. נעלמה. אחרי חודש פגשתי אותה באיזשהו מקום ומובן שלא פניתי אליה. התביישתי. לשמחתי, זמן קצר אחר כך היא שלחה לי הודעה: 'מצטערת על כל התקופה שהייתה, עברתי קצת דברים עם עצמי. עניין משפחתי. אני מתנצלת'. קיבלתי את מה שאמרה, למרות שבהתחלה חשבתי שהיא קצת מחרטטת אותי. היום אני יודע שהכל היה אמת".

     

    בדיוק אז הגיעה הפריצה הגדולה שלך עם "זגורי אימפריה". לא חשבת שאולי כדאי לך להישאר רווק?

     

    "ממש לא. החבר'ה באמת אמרו לי, 'אם אתה רוצה להצליח בתחום, להיות שחקן, תצא כל יום עם מישהי אחרת, כדי שיכתבו עליך', אבל הסברתי להם שאני לא מתחבר לזה. אשתי היא האור שלי, ההצלחה שלי, העוגן שלי. היא יפה מבחוץ ומבפנים ומכירה הכי טוב את הלב שלי. הגבות היפות שלי זה לא מה שעושה לה את זה. אני מאוד מכבד את אשתי. מבחינתי, היא הדבר הכי חשוב בחיי".

     

    בחתונה עם  נעמי עידן. "מי  בכלל שואל 'מאיזה עדה את' היום? התאהבנו וזהו"
    בחתונה עם נעמי עידן. "מי בכלל שואל 'מאיזה עדה את' היום? התאהבנו וזהו"

     

    אבל יום אחרי החתונה, במקום לבלות בירח דבש, התרסק אטיאס אל קרקע המציאות באכזריות מצמררת. בדרך להצגה של המחזמר "מרי לו" הוא התבשר שחברו הטוב ביותר, שלומי ביטון ("קראנו לו 'שלומי פיטר' בגלל שהיה פיטר פן, ילד נצחי"), נהרג בתאונת דרכים.

     

    "הייתי מפורק מבכי ולא יכולתי לשחק. רעדתי כולי. הרגשתי שהעולם מתמוטט עליי", הוא מספר. "יום לפני זה התחתנתי והייתי על פסגת האוורסט, ולמחרת נפלתי עמוק לתהום. מזל שהיה לי מחליף להצגה כי לא הצלחתי לתפקד. לצערי, לא יכולתי גם להשתתף בהלוויה, כי אסור לחתן ללכת לבתי קברות בשנה הראשונה לנישואים".

     

    עכשיו הוא מרשה לעצמו לחלום בגדול. "בעוד עשר שנים אני מאמין שיהיו לי כבר לפחות שני ילדים. אני גם מאמין שאמשיך להתפתח כשחקן. אולי אפילו בחו"ל. אני לוקח שיעורי אנגלית, כדי שאם הרגע הזה יגיע לא אפספס אותו. נעמי אשתי הכי בעד".

     

    yoav-b@yediot.co.il

     


    פרסום ראשון: 24.01.18 , 04:14
    yed660100