הכרטיסים להופעה של סטורמי דניאלס ביום שישי שעבר נחטפו במהירות. בפוסטרים שהוצבו מחוץ למועדון החשפנות בעיר גרינוויל, צפון־קרוליינה, נראית כוכבת הפורנו — ששמה האמיתי הוא סטפני קליפורד — כשהיא מצולמת ליד דונלד טראמפ, הבעה של שביעות רצון מרוחה על פרצופו הסמוק.
"הוא ראה אותה לייב", זעקה הכותרת בראש הפוסטרים, "עכשיו גם אתם יכולים". מתחת לתמונה הופיע הסלוגן, שעליו מן הסתם האבות המייסדים של הרפובליקה האמריקאית לא העזו לחלום: "Make America Horny Again" ("עושים את אמריקה לחרמנית שוב").
באותה שעה, בלוס־אנג'לס, זה היה עוד יום רגיל עבור מייקל וולף, מחבר הספר "אש וזעם", שהבעיר את הדליקה הגדולה בבית הלבן. זה כמה שבועות שוולף נודד מראיון לראיון, ובכל פעם זורק עוד גפרור קטן כדי ללבות את האש ועל הדרך להגביר את קצב המכירות. הפעם התארח בתוכניתו של הקומיקאי הפוליטי ביל מאהר, ושני הגברים ניהלו שיחה זקופה על סטורמי, שיש לה, לכאורה, מידע ממקור ראשון על יכולותיו הבינוניות של טראמפ במיטה, במיוחד כאשר אשתו עסוקה בביתם עם התינוק שרק נולד.
"יש משהו שאני בטוח לחלוטין שקורה גם עכשיו", אמר וולף למאהר, "אבל לא הייתה לי הוכחה כמו השמלה הכחולה של מוניקה לווינסקי במקרה של ביל קלינטון, אז לא הכללתי את זה באופן ישיר בספר, השארתי רק רמזים". "אתה אומר שטראמפ מנהל רומן גם עכשיו?" שאל מאהר. "אני רק מוכן להגיד שבבית הלבן יש דלתות אחוריות שאפשר להיכנס דרכן בלי שאף אחד יידע".
בחדרה באגף המגורים של הבית הלבן, שבו — לפי הדיווחים — היא ישנה בגפה, ישבה מלניה טראמפ (47) ואפשר להניח ששאלה את עצמה, ולא בפעם הראשונה: האם כל זה שווה? אחרי הכל, היא זוכרת איך ב־2005, כשהייתה בהיריון עם הבן בארון, אמר טראמפ להווארד סטרן כי הוא ייתן לה כמה ימים, אולי אפילו שבוע שלם, כדי לחזור לגזרת טרום הלידה, ואחר כך הבטיח בכל זאת לא לעזוב אותה, "גם אם יישארו צלוליטיס, כי אני אדם נאמן מאוד". והנה היא מגלה — כך לפי ספרו של וולף — שמיד אחרי שילדה את בנם היחיד ניהל בעלה רומן עם כוכבת פורנו, וממש לפני הבחירות ב־2016 הוא שלח, כך דיווח ה"וול סטריט ז'ורנל", את עורך דינו לשלם לה 130 אלף דולר כדמי שתיקה.
אם אירועי יום שישי — הרמיזה של וולף וסיקור הופעתה של סטורמי דניאלס — השפיעו על מלניה, אי־אפשר היה לראות את זה עליה בשבת, אז צוין יום השנה הראשון להשבעתו של טראמפ. מלניה העלתה ציוץ אסיר תודה שבו סיפרה כמה שמחה לפגוש כל כך הרבה אמריקאים בשנה החולפת, אבל האינטרנט המרושע שאל אותה שוב ושוב אם בין כל האמריקאים האלה היא פגשה גם את סטורמי. זה הזכיר לה שכמו הרבה נשים אחרות, היא משלמת מחיר לא הוגן על דברים שבעלה עושה — אבל גם הזכיר לעולם שהיא כנראה לא קורבן אלא מישהי שמודעת היטב לבחירות שעשתה בחייה, והשנה הראשונה בבית הלבן לא שינתה אצלה שום דבר.
לבד במגדל
שנה ושבוע עברו מאז צהרי אותו יום שישי בהיר וחמים בינואר 2017, אז עצרה מכונית שרד בכניסה לבית הלבן, ודונלד טראמפ יצא ממנה, שועט פנימה ואפילו לא חושב לחכות לאשתו. מלניה יצאה אחריו בשמלה כחולה אלגנטית וקיבלה יד תומכת מברק ומישל אובמה. אחר כך באה ההשבעה עצמה, שכל מה שייזכר ממנה בהקשר של מלניה הוא הניסיון מכמיר הלב שלה למחוק את החיוך המאולץ מפניה ברגע שטראמפ סובב את הגב. בסיום אותו יום רקדו הנשיא והגברת הראשונה לצלילי "My Way" של פרנק סינטרה, ואי־אפשר היה לפספס את המרחק הפיזי ביניהם.
למחרת, כשמיליוני אנשים, בעיקר נשים, יצאו לרחובות להפגין נגד הנשיא הטרי, כבר הייתה מלניה בדרך חזרה למגדל המוזהב הנושא את שמו של טראמפ בניו־יורק. היא התחפרה שם במשך כמה חודשים, בעלות של כמיליון דולר לשבוע מכספי משלם המסים, ובכך הייתה לגברת הראשונה שלא הצטרפה לבעלה בבית הלבן מאז אנה הריסון, שדווקא התכוונה לעבור, אבל בעלה, הנשיא התשיעי וויליאם הנרי הריסון — הלך לעולמו אחרי חודש אחד בתפקיד.
והנה, איכשהו, שנה ושבוע אחרי ההשבעה, מלניה היא האדם היחיד ששם משפחתו טראמפ ועדיין נהנה מאהדה בדעת הקהל בארה"ב. כל הסקרים שנעשו לקראת סוף 2017 הראו כי אחוזי התמיכה בה עלו במספרים דו־ספרתיים, בעוד אצל שאר בני המשפחה הם צללו לתהומות. היא פופולרית אפילו יותר מאיוונקה, שנכנסה לבית הלבן כמי שאמורה להיות הגורם שירסן את אביה, ולא ממש הצליחה.
מלניה לא עבדה קשה במיוחד כדי להשיג את הפופולריות היחסית הזאת. היא בקושי נראתה, ונשמעה עוד פחות, אבל הספיקו האיפוק והאלגנטיות שלה על רקע עיסת היאבקות הבוץ היומיומית שטראמפ משתכשך בה. היא מזכירה יותר את הנשים הראשונות המוקדמות בהיסטוריה האמריקאית מאשר את אלה של התקופה המודרנית. לואיזה אדמס, למשל, אשתו של ג'ון קווינסי אדמס — הגברת הראשונה היחידה חוץ ממלניה שלא נולדה בארה"ב — העבירה את זמנה בבית הלבן באכילת שוקולד. יותר ממאה שנה אחריה סירבה בס טרומן, אשתו של הארי, לדבר עם עיתונאים כי "לא נבחרתי, אין לי מה להגיד לציבור". מלניה, בכוונה או לא, נראית כמי שנוצקה מהתבנית הזאת. "אנחנו נמצאים בתקופה של נסיגה מהחברה הפרוגרסיבית שהיינו בה", אמרה ל"גרדיאן" הבריטי ג'ין בייקר, שכתבה את הביוגרפיה של מרי טוד לינקולן. "הצורה שבה מלניה טראמפ מתנהלת כגברת הראשונה כנראה משקפת את זה".
היא אכן גברת ראשונה ייחודית בהיסטוריה המודרנית: מהגרת, דוגמנית לשעבר, אשתו השלישית של הנשיא. היא גם אדם פרטי וסגור יותר מרוב אלה שקדמו לה. "ברור שהיא לא מרגישה בנוח לחשוף יותר מדי מעצמה", אמרה לסי־אן־אן קייט אנדרסן בראואר, מחברת הספר "הנשים הראשונות". "צריך לכבד את הפרטיות שלה, אבל זה מקשה עלינו להיקשר אליה או להרגיש שאנחנו בכלל מכירים אותה".
מה שעוד מקשה להתחבר אליה זו העובדה שטראמפ ביטל כמעט את כל המסורת הטקסית שנבנתה במשך עשרות שנים בבית הלבן. כך, למשל, היא מפסידה הזדמנויות להפגין את הטעם המשובח שלה בלבוש, כיוון שטראמפ הוא הנשיא הראשון שלא אירח אף מנהיג בינלאומי ל"סטייט דינר" — נשף נוצץ שנועד לחגוג את היחסים הדיפלומטיים עם ידידותיה של ארה"ב — בשנתו הראשונה בתפקיד, ולפחות כרגע אין תוכניות לאירוע יוקרתי כזה גם בקרוב.
למותג "גברת ראשונה" יש פוטנציאל עצום. הרבה יותר אמריקאים מכירים את הנשים הראשונות מאשר את סגני הנשיא. ברק אובמה אמר החודש לדיוויד לטרמן כי "מישל הבינה יותר מהר ממני שהיכולת להוביל מדינה לא חייבת להיות קשורה לחקיקה או לרגולציה, אלא לעיצוב עמדות ותרבות ומודעות". ואכן, מישל אובמה עזבה את הבית הלבן כאחד האנשים הפופולריים ביותר באמריקה. הנאום שלה בוועידת המפלגה הדמוקרטית בקיץ קיבל יותר ציוצים חוזרים מהנאומים של הילרי קלינטון ודונלד טראמפ. לעומת זאת, הופעת הבכורה של מלניה בוועידת המפלגה הרפובליקנית הוכתמה כשהתברר שחלקים גדולים מהנאום שלה נלקחו מנאום ישן של מישל. מאז היא דיברה מעט מאוד בפומבי וגם המסרים שהיא מעלה לרשתות החברתיות מהודקים, פשוטים וחפים מכל נקיטת עמדה שלא ניתן למצוא על כרטיס ברכה של הולמרק.
מצד שני, מלניה כן הצליחה רוב הזמן להתעלות מעל הסחי שבו שוחה ארה"ב מדי יום. הפעם היחידה שבה נגסה בפיתיון הייתה באוקטובר, כאשר איוונה, האקסית המיתולוגית של טראמפ, יצאה במסע קידום מכירות לספר חדש ושמחה להגיד שוב ושוב שהיא למעשה הגברת הראשונה האמיתית. הלשכה של מלניה פירסמה תגובה שבה הגדירה את איוונה "מי שמחפשת תשומת לב כדי למכור ספרים". זה לא מקרה שאיוונה הייתה היחידה שהצליחה לשרוף למלניה פיוז קטן. פדריקו פיניטלי, חבר ותיק של טראמפ, אמר ל"ואניטי פייר": "איוונה הייתה אישה אינטליגנטית ויזמית, בן אדם חזק ונועז. מלניה לא ממש קרובה לזה".
בלי שכיבות סמיכה
מלניה עברה לגור בבית הלבן רק בחודש יוני, אחרי שהבן בארון סיים את שנת הלימודים. לפחות זו הייתה הגרסה הרשמית. כשעשתה את המעבר, טען השבועון "יו־אס וויקלי" כי הלימודים של בארון היו תירוץ אידיאלי. מלניה, כך נטען, מעדיפה לחיות כמה שיותר רחוק מבעלה. "יש להם חדרי שינה נפרדים, הם אף פעם לא מבלים לילה ביחד". ספרו של וולף חוזר על הטענה הזאת וקובע כי הטראמפים הם הזוג הראשון מאז ג'ון וג'קי קנדי שמתגוררים בחדרי שינה נפרדים בבית הלבן (לא כולל, יש להניח, את ימי פוסט־מוניקה, שבהם הילרי שלחה את ביל לישון על הספה). לדברי וולף עוברים ימים שלמים מבלי שהם בכלל מדברים זה עם זו, וטראמפ מתנהג למעשה כאילו רעייתו לא ממש שם. היא באמת לא רצתה להיות שם, היא אפילו לא התלבשה באופן מיוחד בליל הבחירות, טוען וולף. וכשהתברר כי בעלה מנצח, היו לה דמעות בעיניים — אבל לפי ספרו של וולף, לא דמעות שמחה.
כך או אחרת, אחרי שהגיעה לבית הלבן החלה מלניה לתפקד קצת יותר כמו גברת ראשונה, אם כי עברו חודשים רבים עד שהצליחה להרכיב צוות גדול מספיק. הנסיעה הראשונה שלה לצד טראמפ הייתה בחודש מאי, למזרח התיכון ולאירופה, והיא הייתה מוצלחת מאוד. מלניה היא מהגרת שקריירת הדוגמנות שלה הביאה אותה להרבה מקומות בעולם, והיא מרגישה מאוד בנוח בחו"ל. הניגוד הקבוע שהיא מציבה להתנהגות הבוטה של בעלה משחק לטובתה ברחבי העולם, כמו גם ההשוואות לג'קי קנדי, אייקון של אלגנטיות, חינוך טוב והערצת המונים. זה כמובן לפני שדיברנו על הדמיון בבגידות — לפחות לכאורה — שמיוחסות לשני הגברים.
קשיי ההסתגלות שלה כללו חיפוש אחר פלטפורמה עצמאית, משהו שיהיה רק שלה. גם עבור מישל אובמה השנה הראשונה בבית הלבן לא הייתה קלה, אבל בשנה השנייה היא מצאה ייעוד: מלחמה במשקל עודף אצל ילדים, תוך דגש על פעילות גופנית ותזונה נכונה. ההבדל הוא שמישל — שלפני בחירתו של אובמה לנשיאות נהנתה מקריירה מצליחה כעורכת דין — הייתה בטוחה מאוד בעצמה, קיבלה תמיכה מוחלטת מבעלה והייתה מוכנה להיחשף כדי למשוך תשומת לב לאג'נדה שלה. בניגוד לה, אף אחד לא חושב שמלניה טראמפ תגיע אי פעם לתוכנית של אלן דג'נרס ותתחרה נגדה מי עושה יותר שכיבות סמיכה.
בספטמבר שעבר אמרה מלניה כי היא מתכוונת להתמקד ב"עזרה לילדים", אבל לא ברור מה אומרת ההגדרה הרחבה הזו. על המטרה שבה הבטיחה להתמקד עוד לפני הבחירות — בריונות ברשת — היא כנראה ויתרה. "בגלל שבעלה כל כך שנוי במחלוקת וכל כך מפלג, כמעט כל דבר שהיא נוגעת בו הוא רדיואקטיבי", אומרת בראואר. "איך היא יכולה לפעול נגד בריונות ברשת כשבעלה הוא בריון רשת מוביל?"
ואכן, הצל הענקי שטראמפ מטיל, האגו האינסופי שלו וקרבות הציוצים היומיומיים מאפילים על כולם סביבו, כולל אשתו. נשיא ארה"ב הוא תפקיד בודד מאוד. הגברות הראשונות הן אלה שנותנות כתף, מטות אוזן סימפטית והרבה פעמים הן גם החברות האמיתיות היחידות של הנשיא. אלינור רוזוולט הייתה הרגליים של בעלה המשותק, פרנקלין דלאנו רוזוולט, כשנסעה לסיורים במכרות פחם ובקווי החזית במלחמת העולם השנייה. ננסי רייגן הייתה הפרטנר המושלם לאמריקה השמרנית של רונלד רייגן, והילרי קלינטון הייתה מעורבת עד צוואר בפוליטיקה של בעלה. גם נשים שהעדיפו להתחמק מאור הזרקורים התייצבו בגאווה לצד הגברים שלהן, כי זוגות בבית הלבן מנסים ליצור לפחות מראית עין של נישואים מאושרים. אפילו הקלינטונים, עם כל הבעיות שהיו להם, שפעו רגעי חיבה אמיתית והומור.
שום דבר מזה לא נראה מצידם של טראמפ ומלניה. להפך, הניכור בהופעותיהם המשותפות כמעט קשה לצפייה. זה לא מפתיע. טראמפ רואה בנישואים האלה את התוצר המושלם של הניסיונות שעבר בחייו. אשתו הראשונה, איוונה, הייתה עצמאית מדי, חזקה מדי ועסוקה יותר מדי בקריירה של עצמה. השנייה, מרלה, השפילה אותו כאשר נתפסה בוגדת בו עם שומר הראש שלה. מלניה היא כל מה שהוא צריך: אישה יפה התלויה לצידו, לא מנסה להאפיל עליו, וכנראה לא כל כך מוטרדת בשאלה איפה הוא נמצא בכל לילה. לחברים קרובים אמר טראמפ בעבר, כך טוען וולף בספרו, כי הוא סוף־סוף גילה את סוד הנישואים המאושרים: "תעשה מה שאתה רוצה".
אין מקום שבו מלניה התקשתה להביע את עצמה יותר מאשר בדיון סביב תנועת MeToo. לדעת רבים, התנועה נולדה למעשה עם בחירתו של טראמפ לנשיאות, ומלניה הבינה שהיא לא יכולה להגיד הרבה בנושא. או אפילו מעט. בכך לפחות הוכיחה שיש לה יותר מודעות עצמית מאשר לאיוונקה, שניסתה לתפוס טרמפ על נאום ההעצמה של אופרה ווינפרי בטקס גלובוס הזהב, כאילו 20 נשים לא התלוננו שאבא שלה הטריד אותן.
הקשר לבארון
הדרך של נשים ראשונות ללב הקונצנזוס האמריקאי היא באמצעות חשיפת הצד האנושי שלהן. מלניה לא כל כך בנויה להוציא את זה החוצה. היו לה מעט רגעים כאלה במהלך השנה, בדרך כלל כשפגשה ילדים שהפיקו ממנה צחוק שנשמע אותנטי. והיו גם שני רגעים זכורים מהביקור בישראל: הרגע המרדני על השטיח האדום בנתב"ג, כשסירבה לניסיונו של טראמפ לאחוז בידה, והתמונות המרגשות במשכן הנשיא בירושלים, כשעזרה לנחמה ריבלין לצעוד בזמן שהייתה מחוברת למכל חמצן. אלה היו מקרים נדירים שנתנו טאץ' אנושי לאישה שרוב הזמן מסתתרת מאחורי משקפי שמש גדולים.
האדם היחיד בעולם שכנראה באמת עושה את מלניה טראמפ מאושרת הוא בארון, נער אניגמטי בן 11, שלפי כל העדויות הוא ילד חמוד ומנומס שאמו היא האחראית הכמעט בלעדית לחינוכו. בארון, שאפשר לספור על כף יד אחת את מספר הפעמים שבהן נראה בפומבי, לומד בבית ספר פרטי בוושינגטון, דובר שלוש שפות, משחק כדורגל, אוהב מתמטיקה וחולם להיות טייס. האמא והבן קשורים מאוד, עם האבא זה כנראה סיפור קצת אחר. הצילומים בשבוע שעבר, של טראמפ עולה למטוס הנשיאותי אייר פורס 1 עם מטרייה ענקית, כשהוא מותיר את בנו חשוף לרוח ולגשם — היו צורמים במיוחד.
גם למלניה לא היה מקום מתחת לאותה מטרייה, אבל לא צריך להתייחס אליה כאל קורבן. לאורך השנים היא לא היססה לעשות את מה שצריך כדי לחלץ את בעלה מצרות או סתם לעזור לו עם החבר'ה. ב־1999, זמן קצר לאחר שהתחילו לצאת, היא השתתפה בשיחת ועידה עם טראמפ ועם איש הרדיו הווארד סטרן, שמהלכה סיפרה בהתלהבות כי היא בדיוק שוכבת במיטה עירומה אחרי שעשו סקס. ב־2011 התראיינה בטלוויזיה וחזרה על השקר של בעלה שלפיו אובמה לא נולד בארה"ב. לפני הבחירות תקפה מהגרים לא חוקיים למרות שעד היום לא לגמרי ברור אם היא עצמה הגיעה לארה"ב באופן חוקי. ואחרי שדלפה הקלטת המפורסמת שבה טראמפ נשמע מתרברב בהטרדה מינית של נשים — היא התראיינה ואמרה ש"זה לא דונלד שאני מכירה".
האליטה הניו־יורקית טוענת שהיא יודעת מה היא עושה. "הנישואים הבטיחו למלניה כלוב זהב מושלם", אומרת יחצנית ניו־יורקית בכירה. "בית מפואר עם שפע של זמן לפילאטיס וקריאת מגזיני אופנה. היא ידעה שלא תצטרך לעבוד יותר בחייה ובוודאי לא לחזור למזרח אירופה. כל העניין של הבית הלבן לא היה בתוכניות שלה, והיא עושה כמיטב יכולתה. לא הוגן להשוות אותה לאלינור רוזוולט, להילרי קלינטון או למישל אובמה — הן התחתנו בידיעה שלבעלים שלהן יש שאיפות פוליטיות מרחיקות לכת. היא התחתנה עם אדם שניהל תחרויות יופי והגיש תוכנית ריאליטי בטלוויזיה. חברה שלה אמרה פעם שהיא חולמת שמלניה תעזוב את טראמפ, תהפוך לסמל פמיניסטי ותגיד, ‘אני לא יודעת מה חשבתי כשחייתי עם האיש הזה כל כך הרבה שנים’. זה חלום נחמד, לא הייתי בונה עליו".
