טיבו קורטואה מציע לאוהדי בית"ר ירושלים ובני־סכנין ללמוד מאוהדי אתלטיקו מדריד וברצלונה. כשהוא שומע שאוהדי סכנין לא הורשו להגיע לאצטדיון טדי למשחק נגד בית"ר מחשש לתקריות אלימות ועל רקע שנאה גזענית בין אוהדי הקבוצות, הוא מתרעם. "שמעתי כבר על מקרים שבהם נאסר על אוהדי קבוצה אחת להגיע למשחק נגד קבוצה אחרת", הוא אומר בראיון בלעדי ל"ידיעות אחרונות". "אוהדי כדורגל חושבים שמותר להשמיע קריאות גזעניות או לנהוג באלימות, כי באצטדיון כדורגל הכל מותר. בבלגיה וברוסיה אתה רואה אוהדים הולכים מכות, בלי קשר למשחק, רק כי הם צריכים לפרוק כעס. אני לא מבין למה אי־אפשר לעודד את הקבוצה שלך בלי קריאות גזעניות. כששיחקתי במדי אתלטיקו מדריד נגד ברצלונה הייתה באצטדיון אווירה כיפית של קבוצות שמשחקות ביחד. המשחקים היו טובים יותר בזכות האווירה הזו. גם כשהייתי עם צ'לסי במקום ה־17 בליגה, אוהדי קבוצות יריבות היו שרים לנו 'אתם מתרסקים מטה', והיינו מקבלים את השירים האלה, כל עוד הם לא חצו את הגבול".
השבוע הפך קורטואה לדובר הבולט של הקמפיין נגד אנטישמיות, שאותו השיקה קבוצת הפאר האנגלית שבה הוא משחק. צ'לסי היא הקבוצה הראשונה בעולם שיוצאת בקמפיין רב־שנתי, עתיר תקציב, למלחמה באנטישמיות במגרשי הכדורגל, וגם מחוץ להם. "הקמפיין, מבחינתנו, הוא חלק ממלחמה גדולה וכוללת באפליה", אומר ברוס באק, יו"ר המועדון. "כשרומן אברמוביץ' רכש את צ'לסי הוא רצה שהקבוצה תיקח אליפויות וגביעים, אבל גם לתרום לקהילה. אחד הפרויקטים שלנו בשנים האחרונות היה מלחמה באפליה על רקע דת, גזע, צבע עור והעדפה מינית. אבל לאחרונה חלה עלייה בתקריות אנטישמיות ברחבי העולם, דבר שרואים בצרפת, בארה"ב וגם כאן, בבריטניה. אז הגינו רעיון להשיק קמפיין ספציפי למלחמה באנטישמיות, שהוא מעבר למשחק אחד או לפעילות ספציפית חד־פעמית. אנחנו רוצים לדחוף את הפרויקט לאורך זמן".
הקמפיין הושק רשמית שלשום במשחק הביתי של צ'לסי נגד בורנמות', באצטדיון סטמפורד ברידג'. אתמול הוא קיבל משנה תוקף, כשבבריטניה התפרסם דו"ח האנטישמיות השנתי, שקובע כי ב־2017 נשבר שוב – בפעם השלישית ברציפות – מספר השיא של תקריות על רקע אנטישמי. רק התירוצים משתנים: אם לפני שלוש שנים היה זה מבצע צוק איתן שגרם לעלייה במספר התקריות, בשנה שעברה תרמו למספרים האווירה הבדלנית והגזענית שהציפה את בריטניה אחרי ההחלטה לפרוש מהאיחוד האירופי והתפשטותו של הניחוח האנטישמי בשורות מפלגת הלייבור. "לכדורגל יש השפעה אדירה, במיוחד בבריטניה", אומר באק. "החלטנו לרתום את ההשפעה הזו לטובת רעיון חשוב".
רומן אברמוביץ', המיליארדר היהודי ובעלי צ'לסי, אמר השבוע כי קבוצתו נותנת ביטוי למגוון של תרבויות ומקדמת פרויקטים למיגור הגזענות. "המאבק הזה לא נגמר. לצערי, אנחנו מגלים שוב ושוב כמה חשוב להמשיך לפעול נגד התופעה. בסוף השבוע ציין העולם את יום הזיכרון הבינלאומי לשואה – זיכרון לפשע האיום ביותר שבוצע בתולדות ההיסטוריה האנושית. אני גאה שאנחנו יוצאים ביוזמה חדשה לפעול בכל דרך אפשרית נגד האנטישמיות. אנחנו נמצאים בתחילתו של מסע ולכל אחד מאיתנו יש תפקיד חשוב במאבק הזה".
בקבוצה מדגישים שהקמפיין לא נולד כתוצאה מעלייה בתקריות אנטישמיות באצטדיונים. "דווקא היום יש פחות תקריות כאלה מאשר, למשל, בשנות השמונים", אומר באק. אני מזכיר לו את המשחק של צ'לסי נגד פריז סן ז'רמן, לפני שלוש שנים, כשאוהדים אנגלים השמיעו קריאות נגד שחורים בתחנת המטרו בפריז ומנעו מאדם שחור לעלות לרכבת. "איתרנו את האוהדים האלה והשעינו אותם לתקופה ממושכת. עירבנו גם את המשטרה ושיתפנו פעולה בחקירה. באצטדיון יש לנו מצלמות במעגל סגור. יש לנו שליטה ובקרה טובה יותר מאשר בעבר".
זה לא היה המקרה היחיד. צ׳לסי הייתה מעורבת מספר פעמים בשנים האחרונות בתקריות גזעניות חמורות. מלבד התקרית המכוערת בתחנת המטרו בפריז, עלה לכותרות שלא בטובתו גם שחקן הקבוצה, רוברט קנדי, שצייץ ברשתות החברתיות ציוצים פוגעניים כלפי סינים. במקרים אחרים, קראו אוהדי הקבוצה קריאות גזעניות כלפי שחקני הקבוצות היריבות. מהבחינה הזו, אין ספק שהקמפיין נגד אנטישמיות מגיע בתזמון טוב.
כשהארי פגש את צ'לסי
קצת לפני השקת הקמפיין וכהכנה לו, נפגשו שחקני צ'לסי עם הארי ספירו, ניצול שואה המתגורר בבריטניה. ספירו בן ה־88, אוהד נלהב של הקבוצה, הגיע למתקן האימונים של צ'לסי וסיפר לשחקנים את סיפורו האישי. הם נראו המומים, התקשו לדבר אחרי אותו מפגש. המשחק הגרוע שלהם נגד נוריץ', ערב קודם, נראה פתאום כמו עניין פעוט ולא חשוב.
“החוויה של הארי הייתה מטלטלת", אומר קורטואה. "זה בלתי נתפס, לעזוב את בני המשפחה שלך מאחור ולא לראות אותם יותר. המחשבה על כליאת אנשים בגטו או במחנה ריכוז כאן, על אדמת אירופה, לפני מספר לא רב של שנים, בלתי ניתנת לעיכול. כשפגשתי את הארי ידעתי בערך מה הוא עבר, כי למדתי על כך בשיעורי היסטוריה. אבל אתה לא קולט באמת את הדברים עד שאתה מאזין לעדות של מי שהיה שם. העדות שלו השאירה אותי בהלם, ולא רק אותי. אני רוצה שאנשים נוספים ישמעו עדויות של ניצולי שואה. האנשים הללו הולכים לעולמם ואני חושש מפני מצב שבו זיכרון השואה ילך ויתעמעם, עד שהוא יישכח. חשוב שנעביר את הסיפורים הללו לדורות הבאים, שיקשיבו ויקבלו השראה".
עד כמה אנטישמיות היה נושא קרוב אליך לפני הקמפיין?
"גדלתי בבלגיה ולימדו אותנו בבית הספר על מלחמת העולם ועל אנטישמיות והשואה. אבא של סבא שלי לחם במלחמת העולם השנייה במחתרת הבלגית נגד הנאצים, וסבא שלי סיפר לנו על אביו. אני זוכר שהיה קשה לי להבין כיצד הגרמנים נכנסו עם טנקים לבלגיה. אני חושב שבבלגיה שמים דגש על לימודי השואה, ודאי בהשוואה למדינות כמו ספרד, שבתקופת מלחמת העולם השנייה חיו תחת דיקטטורה משלהן. אז למדתי לא מעט על השואה, למרות שלא היו לי חברים יהודים. רק מאוחר יותר, כששיחקתי בקבוצת גנק ופגשתי את אליניב ברדה, הוא סיפר לי על ההיסטוריה של ישראל והעם היהודי. הקמפיין של צ'לסי חשוב, כי יש לקבוצה אפיל בינלאומי והיא יכולה להשפיע גם מחוץ לאנגליה, במדינות כמו בלגיה, שבה יש קבוצות ניאו־נאציות שצריך להוציא מחוץ לחוק".
מה התחושה כשאתה במגרש ואוהדים קוראים קריאות גזעניות נגד שחקנים שחורים, למשל?
"קשה לי לומר כי אני מעולם לא חוויתי קריאות גזעניות. מה גם שאני מפוקס בתוך המשחק ולא שומע קריאות. אבל היו תקריות גזעניות בעבר, שעליהן למדתי רק למחרת היום, מקריאה בעיתון. היו קריאות, 'אף של קוף' לעבר שחקנים שחורים כמו קאנטה – וכשנודע לי, חשבתי שזה נורא. יש אוהדים שחושבים שהכל מותר במגרשי כדורגל ויש כאלה שקוראים קריאות גזעניות אפילו נגד שחקני הקבוצה שהם אוהדים. הקריאות שמופנות כלפי דת או צבע עור של שחקן צריכות להישאר בחוץ. חייבים לנקות את האצטדיונים מהקריאות הללו, כי מה שקורה בתוכם מתפשט מהר מאוד לשאר חלקי החברה. לפעמים, אני רואה ביציע ילד שצועק דברים מכוערים כשהוא עומד ליד אביו, אבל האבא לא אומר שום דבר. אתה מבין? הכל מתחיל בחינוך".
החבר של ברדה
בגיל 25 בלבד, נחשב קורטואה לאחד השוערים הטובים בעולם. הוא נולד בעיר הקטנטנה ברי, בחלק הפלמי של בלגיה, למשפחה של שחקני כדורעף. הוריו שיחקו והנחילו את אהבת הכדורעף גם לטיבו ולאחותו, ואלרי, שחקנית כדורעף מקצוענית בבלגיה. "ההורים שלי רצו שנתעסק בספורט, לא היה משנה להם איזה ענף", הוא מספר. "מגיל קטן שיחקתי כדורעף, כדורגל וטניס. כשהייתי בן שמונה, שעות אימוני הכדורעף והכדורגל התנגשו והייתי צריך לבחור, אז בחרתי בכדורגל. שלוש שנים לאחר מכן, שיחקתי בקבוצת ילדים מקומית והייתה לי חצי שנה מאכזבת. החלטתי לחזור לכדורעף, אבל הייתי צריך להמתין עד סוף העונה כדי להתקבל מחדש לקבוצת הכדורעף. בחודשי ההמתנה, חל שיפור גדול ביכולת המשחק שלי והתאהבתי מחדש בכדורגל – אז החלטתי להישאר. בחיים, החלטות קטנות יכולות לעשות שינוי גדול וזה בדיוק מה שקרה לי – אם הייתי בוחר בכדורעף, לא הייתי נמצא כאן היום".
הוא התקבל לקבוצת הנוער של ראסינג גנק. עשרים וארבעה ימים לפני יום הולדתו ה־17 ערך את הופעת הבכורה שלו במדי הקבוצה הבוגרת, שם גם הכיר את אליניב ברדה, ששיחק במדי הקבוצה הבלגית. שנה וחצי לאחר מכן כבר היה השוער הראשון של הקבוצה ואחד משחקני המפתח שהובילו אותה לזכייה באליפות בלגיה. באותה שנה קורטואה זכה בתואר שוער העונה של הליגה הבלגית ובתואר שחקן העונה של גנק. הוא עלה על הכוונת של הסקאוטים של צ'לסי ונרכש על ידי הקבוצה האנגלית. במונחים של היום, החוזה של קורטואה אז היה מחיר מציאה: הוא חתם לחמש עונות תמורת סכום של 9 מיליון יורו בלבד.
שבועות אחדים לאחר רכישתו, הושאל מצ'לסי לאתלטיקו מדריד מהליגה הספרדית. מהר מאוד התקדם מהספסל לעמדת השוער הבכיר של הקבוצה. שנה לאחר מכן קורטואה שיחק נגד קבוצת האם שלו, במסגרת הסופר־קאפ. המשחק הסתיים בניצחון אתלטיקו על צ'לסי 1:4. באותה עונה קבע קורטואה שיא קבוצתי עבור אתלטיקו, כשהצליח לשמור על שער נקי במשך 820 דקות משחק.
כמעט שנתיים לאחר מכן שיחק שוב נגד צ'לסי, בחצי גמר ליגת האלופות. לפני המשחק דווח כי צ'לסי אילצה את אתלטיקו לחתום על חוזה, שמחייב אותה לשלם שלושה מיליון יורו עבור כל משחק של קורטואה נגד קבוצת האם שלו, צ'לסי. אופ"א יצאה בהודעה דרמטית שבה נאמר כי כל סעיף כזה בחוזה – אם אכן נחתם – בטל ומבוטל. אתלטיקו ניצחה 1:3 אבל הניצחון הגדול יותר היה של קורטואה, שהפרשה הזניקה את מידת הפופולריות שלו ואת מניותיו כשחקן. בסוף אותה שנה זכתה אתלטיקו מדריד באליפות ספרד וקורטואה קיבל קרדיט רב על תרומתו להישג. במהלך העונה החלומית ההיא נטבע גם המונח "טיבואינג", כשהכוונה היא להצלה מדהימה של השוער. כוכב נולד.
ז'וזה מוריניו, מנג'ר צ'לסי, החליט להשיב את קורטואה לקבוצה על תקן שוער ראשון, במקום פטר צ'ך, השוער האגדי של הקבוצה. קורטואה לא מיצמץ גם מול צ'ך, הקמע של צ'לסי. "בחודשים הראשונים שלי בצ'לסי היה לחץ אדיר", הוא נזכר. "צ'ך ישב על הספסל וידעתי שאם לא אשחק טוב בשער, הוא יחליף אותי. ידעתי שאם אני רוצה להגיע לטופ, אני חייב להתמודד היטב עם לחץ, אחרת לא אוכל לשחק בקבוצה כמו צ'לסי. שיחקתי מגיל 16 בבוגרים בבלגיה, אז לחץ עוזר לי לשחק טוב יותר. בלי לחץ, אני מבצע טעויות. לשחקנים אחרים יש תמיכה מפסיכולוג בקבוצה או מהמנג'ר, אני מתמודד היטב עם לחץ בעצמי".
ריאל מדריד מחזרת
קורטואה האריך את החוזה בצ'לסי לחמש שנים נוספות. עם צ'לסי הוא זכה באליפות בעונת 2014/15. בשנה שעברה הוא סייע לצ'לסי לזכות באליפות נוספת, כשהוא שומר על שער נקי במשחקים רבים. שכרו בקבוצה עומד על 100 אלף ליש"ט בשבוע, מה שהופך אותו לאחד השוערים היקרים בעולם.
השנה הסיפור אחר לגמרי. מנצ'סטר סיטי של פפ גווארדיולה משאירה אבק לשאר הליגה ונראה שהסיפור גמור. אפילו קורטואה מודה בכך בחצי פה. "הכל יכול לקרות בכדורגל. יש בין סיטי לצ'לסי הפרש גדול. אנחנו צריכים לנצח בכל המשחקים שנותרו לנו על מנת להדביק את הפער. לפעמים צריך לדעת לשנות את הפוקוס ולהתרכז בגביע האנגלי או בליגת האלופות, שני מפעלים חשובים נוספים. אני אוהב מאוד לשחק בליגת האלופות ומקווה שנעבור את ברצלונה ונשחק נגד פריז סן ז'רמן. בליגה האנגלית חשוב שנישאר ברביעייה הראשונה ונקדים את טוטנהאם ואת ארסנל. אולי סיטי יאבדו נקודות, אולי נסגור את הפער. דברים קרו לפני כן. אולי נסיים במקום השני".
בחודשים האחרונים גועשת חרושת שמועות סביב האפשרות כי קורטואה יעבור לשחק במדי ריאל מדריד. קורטואה עצמו תרם לבורסת השמועות, כשהצהיר בראיון לתחנת טלוויזיה בבלגיה שהוא שוקל את ההצעה. השמועות אינן בלתי מבוססות: ריאל ניסתה לרכוש את דויד דה־חאה ואת קפה אריזבלגה – וכשלה. לקורטואה יש סיבה נוספת לעבור לריאל: בת זוגו לשעבר, מרתה דומינגס, ושני ילדיו, אדריאנה בת השנתיים וחצי וניקולס, בן חצי שנה, גרים בספרד והוא רוצה להיות קרוב אליהם. את דפיקות הלב של צ'לסי אפשר היה לשמוע השבוע היטב. בחדר האוכל של הקבוצה אמר לי אחד הבכירים: "אני לא יכול לחכות עד שחלון ההעברות יסתיים". גם לפני הראיון עם קורטואה שוגרה דרישה מפורשת – אפשר לשאול שאלות על הקריירה, אבל תחום אחד צריך להישאר מחוץ לראיון: שמועות שמחברות אותו עם העברות עתידיות או עם קבוצות אחרות. ליתר ביטחון, הוצבו במהלך הראיון, לצד קורטואה, שני מנהלי תקשורת, שתפקידם היה לוודא שהכוכב לא פולט בטעות משהו שיכול להשתמע כהעברה – ויגרום לעלייה במספר האשפוזים בבית החולים המלכותי בצ'לסי. "הטלגרף", מנגד, מיהר להרגיע כשטען כי קורטואה יישאר בצ'לסי אחרי ששכרו הוכפל ל־200 אלף ליש"ט בשבוע – מה שיהפוך אותו לשוער שמקבל את השכר הגבוה ביותר בעולם.
בינתיים, קורטואה, שנראה ונשמע כמו אדם המצוי בשליטה מוחלטת על הקריירה שלו, עושה חישובים מתמטיים. הוא לא נלהב, למשל, מהמהלך שביצעה בקיץ האחרון פריז סן ז'רמן, שרכשה את ניימאר מברצלונה תמורת 222 מיליון יורו, במסגרת העסקה הגדולה ביותר בתולדות הכדורגל העולמי. הסכום המנופח הצית את תחילתה של מלחמת רכישות ואינפלציה בתגי המחיר שהוצמדו לשחקני כדורגל. "השוק נהיה משוגע", אומר קורטואה. "היום מועדונים משלמים סכומים דמיוניים אפילו בהשוואה למה שהם שילמו לפני שנתיים. תסתכל על הסכום שצ'לסי שילמה עבור אדן הזאר רק לפני כמה שנים – היום אתה לא יכול לחשוב ששחקן ברמתו יעבור תמורת סכום כה נמוך. בארסה רכשה את קוטיניו במחיר גבוה (160 מיליון אירו – י"ח) ואני לא אומר שלא מגיע לו הכסף. אבל תשווה את זה למחירים ששולמו עבור רונאלדו או גארת' בייל, שחקנים מעולים שמגיע להם להרוויח את מה שהם מרוויחים. היום אתה רואה שחקנים שנמכרים במחירים זהים, אבל אוחזים בחצי מהיכולת של רונאלדו ושל בייל. הסכומים מטפסים במהירות ואני לא בטוח שאפשר להמשיך כך. למרות שהיום יש יותר כסף בכדורגל מחסויות ומשידורים, המחירים המנופחים לא טובים לקבוצות והם חייבים לרדת. אם שילמו עבור ניימאר למעלה מ־200 מיליון יורו, קבוצות יכולות לחשוב שיש להם שחקנים שלא נופלים ממנו ברמתם ולהעלות את המחיר שלהם מ־60 מיליון ל־150 מיליון יורו – והכל יהיה קשה. אני לא יודע אם וכיצד שוק המחירים המטורף ישפיע עליי. אני בינתיים בצ'לסי, אף אחד עוד לא קנה אותי".
אולי ריאל מדריד תרצה אותך. השאלה אם תסכים לשחק ביריבה המושבעת של אתלטיקו.
קורטואה צוחק. "אני לא חושב שזו השאלה כרגע. אני בצ'לסי – ולא חושב על מעבר למקום אחר".
קורטואה מתגלה כאדיב, חד, חכם, עם כושר רטורי מרשים מאוד. מתבטא בקלות, עם אנגלית משובחת, אחת מארבע שפות שהוא דובר באופן רהוט. הוא מזוהה מאוד עם הקבוצה. השבוע המתינו לו אוהדים רבים בקור מקפיא מחוץ למתקן האימונים של הקבוצה, בתקווה לזכות בכמה שניות עם האליל שלהם.
בתקשורת הוא זוכה לכינוי "השוער השלם" בזכות הכישורים הרבים שלו ומיעוט חולשותיו. הוא גבוה מאוד (1.99 מטר), חזק, מפוקס, ובאנגליה אומרים שהיכולת שלו כשוער מול שחקן בודד היא מהטובות בעולם. "היום מצפים משוער להיות מעל ומעבר לתפקיד של שוער, כלומר לדאוג להגנה באופן דינאמי ולא רק לעמוד בשער ולהדוף כדור", הוא אומר. "לפני 25 שנה, ציפו משוער להציל את השער מכדורים, אבל היום אתה נדרש לרוץ ולהיות מהיר יותר מהשוערים של פעם. כשאומרים שמראדונה ופלה היו טובים יותר ממסי ומרונאלדו, אני לא חושב שזה הוגן. אתה לא יכול להשוות את מהירות המשחק. כדורגל היום מהיר בהרבה מפעם".
אתה נחשב לאחד מחמשת השוערים הטובים בעולם. מסכים?
“אני השוער הטוב ביותר בעולם – כך אני מאמין ורואה את עצמי. אני עוזר לקבוצה באופן הגנתי ומציל שערים שאחרים לא מצילים. מנואל נוייר, מארק־אנדרה טר־שטגן ודויד דה־חאה טובים מאוד וכל אחד מהם ניחן בכישורים שבהם הוא מצטיין. אחד טוב בהדיפת כדור, אחר קופץ לגובה רב ולשלישי יש רפלקסים טובים. אבל אני הטוב מכולם".
זיכרון עמום ממכבי
את היכולות שלו הוא יעמיד למבחן בקיץ הקרוב, במסגרת המונדיאל. קורטואה משחק במדי נבחרת בלגיה כבר שש שנים והיה לשוער הצעיר בתולדות המדינה שמשחק בנבחרת הבוגרת. הוא שמר על שער הנבחרת במשחקי גביע העולם לפני ארבע שנים וסייע לשדים האדומים של בלגיה להגיע לרבע גמר. הוא שיחק גם בחלק ממשחקי יורו 2016, עד שנפצע. בלגיה העפילה אז לרבע הגמר ונכנעה מול וויילס. קורטואה אמר אז כי ההפסד לוויילס היה הרגע המאכזב ביותר בקריירה שלו.
במוקדמות היורו שיחק קורטואה עם בלגיה נגד נבחרת ישראל. הבלגים ניצחו איתו 0:1 בארץ והשלימו בלעדיו 1:3 בבלגיה. הוא פגש גם את מכבי תל־אביב, כשזו שיחקה נגד צ'לסי במסגרת ליגת האלופות. קשה לומר שהמשחק הזה השאיר עליו רושם עז. "שיחקתי עם צ'לסי נגד הפועל", הוא אומר ומנסה להיזכר, "אהה. רגע, נגד מי שיחקנו?"
מכבי תל־אביב.
"נכון! אני זוכר שתומר חמד הבקיע לי פנדל במשחק של מאיורקה נגד אתלטיקו. אני לא זוכר את השער הזה לטובה", הוא צוחק. "אני בקשר עם אליניב ברדה, ששיחק איתי בגנק. אני רוצה לבקר אותו בישראל ומקווה שזה יקרה בקרוב. הוא היה שחקן מצוין בבלגיה והאוהדים אהבו אותו מאוד, בזכות האישיות הנעימה שלו. מהמשחקים שלי בישראל אני זוכר שהישראלים היו אדיבים וחמים מאוד".
למונדיאל הקרוב מגיעה בלגיה עם ציפיות בשמיים. היא מדורגת במקום החמישי ברשימת הדירוג של פיפ"א והייתה לקבוצה הראשונה מאירופה שהבטיחה את העפלתה למונדיאל. כבר בשלב הבתים הוא יפגוש חברים מוכרים רבים מצ'לסי, אחרי שבלגיה הוגרלה לבית 7, עם נבחרות אנגליה, פנמה ותוניסיה. "כמובן שזה עוזר שאני משחק כאן ומכיר שחקנים רבים מנבחרת אנגליה ואת סגנון המשחק שלהם", הוא אומר. "שני שלישים משחקני נבחרת בלגיה משחקים בליגה האנגלית ומכירים היטב את השחקנים האנגלים. עם כל הכבוד לפנמה ולתוניסיה, המשחק היוקרתי בבית הוא בלגיה נגד אנגליה. שתי הנבחרות צריכות להגיע למשחק, שיהיה האחרון בבית, אחרי שהן גברו על פנמה ועל תוניסיה. לבלגיה יש שחקנים חזקים כמו רומלו לוקאקו ויאן ורטונגן והגנה חזקה. אנחנו יכולים לנצח כל מדינה – במונדיאל הכל נקבע במשחק אחד והכל יכול לקרות. רק שלא נמעד בטעות מול פנמה או תוניסיה, כפי שקבוצות מהפרמייר־ליג מועדות מול קבוצות מהליגה השנייה במשחקי הגביע. בדרך נצטרך להתמודד מול נבחרות חזקות כמו אנגליה, ספרד, צרפת, ברזיל וארגנטינה, שמסוגלות גם לנצח אותנו. אנחנו לא בהכרח הפייבוריטים, אבל יש לנו אמביציה ואמונה שהפעם אנחנו יכולים להניף את הגביע".
