בתאילנד, שבה התיירות היא ענף מרכזי ומכניס, מאוד לא אוהבים את הפעילות של עבריינים ישראלים. הגישה הזאת עלולה להביא להחמרת עונשם של אייל בוקל (26) ודולב זוארץ (24) המואשמים ברצח של מאור מלול, עד כדי הטלת עונש מוות – כך מספר עו"ד ג'קי סגרון, יועץ של שני החשודים, שחזר השבוע מתאילנד, שם הכין חוות דעת משפטית עם עורך הדין מיכאל סיבוני בעבור זוארץ ובוקל. סגרון: "התאילנדים קצת חסרי סבלנות. הם חושבים שהישראלים זה מאפיה. הם גם מכנים אותנו מאפיה שם. כשהגעתי לשם הם אמרו לי, אתה מייצג את המאפיה הישראלית. זה קצת מטריד".
למה מטריד?
"כי אני לא חושב שיש מאפיה ישראלית".
הרצח של מאור מלול לא היה סגירת חשבונות, בסגנון של מאפיה?
"לא. זו עדיין לא מאפיה. מאפיה זה גוף ששולט ומחובר לשלטון. ואילו כאן מדובר על סכסוך עברייני מצער שנגמר באופן טרגי. לא יותר מזה. אבל אין מאפיה ישראלית בתאילנד. יש עבריינים בתאילנד".
איך זה ייגמר לדעתך?
"יש עונש מוות בתאילנד על רצח בכוונה תחילה. אין ספק שצל הגרדום מרחף מעליהם. הענישה שם הזויה באופן כללי. אנשים שנתפסו, רק לדוגמה, עם 100 גרם חשיש, מה שהיה מסתיים בארץ במאסר על תנאי וקנס, קיבלו שם 16 שנה. אבל בתאילנד לא הוציאו עד היום אזרח זר להורג. יש ישראלי שנידון למוות, אבל בסופו של דבר הומתק עונשו למאסר עולם. מה שכן, לפני זמן קצר, המלך התחלף. המדיניות החדשה תלויה גם בו. יש התגברות של הפשיעה הישראלית בתאילנד, מה שלא מתאים למקומיים שם. מצבם של בוקל וזוארץ לא טוב".
בינתיים, יושבים זוארץ ובוקל בכלא התאילנדי ומעצרם מוארך מדי 12 ימים. עו"ד סגרון: "בשיטת המשפט הישראלית, כשאדם נעצר, הוא עולה לבית המשפט להארכת מעצר. במסגרת הארכת מעצר קמה הזכות לעורך הדין שלו לשאול שאלות. אז ראשית עורך הדין יודע מה קורה, פלוס־מינוס, מה שהוא מצליח לחלוב. בתאילנד זה לא עובד ככה. בתאילנד אתה יכול להיות עצור עד 84 יום, שזה למעשה שבע פעמים 12 יום. זאת אומרת, כל 12 יום אתה מגיע לשם, אלא שבזמן העלייה להארכת מעצר, מה שהשופט עושה, הוא רק מזהה אותך. הוא אומר לך, דולב זוארץ, קום. אייל בוקל, קום. שלום, ביי, להתראות. פה נגמר. אין שאלות. אז אתה לא יודע מה קורה איתך. אין אפילו פרוטוקול".
עד כמה חמורים באמת תנאי הכליאה בתאילנד?
"מבחוץ הבניין נראה יפה, אבל התנאים מאוד קשים ביחס לרמה במדינות מערביות. זה שירותי בול פגיעה. מעירים אותך מאוד מוקדם. קשיי שפה. מזון מאוד דליל. בעצם אתה אוכל רק סטיקי רייס, האורז הדביק הזה, יחד עם איזה כף של חזיר קצוץ ביום. בוקל וזוארץ שומרי מסורת, אז הם לא אוכלים כמובן חזיר. בית חב"ד אמרו שהם מעמידים לרשותי כל דבר: מזון כשר, תפילין, סידורים, הכל, אבל התאילנדים לא רוצים להכניס אז אין לזה טעם. הם מוכנים להציב את החמגשיות כל בוקר בפתח של בית הסוהר, כל בוקר לתת אוכל כשר לכל מי שדורש. אבל הם לא רוצים. הסיבה היא שזה ייצור מעמדות. לא יכול להיות שכולם אוכלים אורז ואחד יאכל בשר ועוף ודגים".
כמה אנשים בתא?
"זה כמו אגף עם תאים קטנים, באגף יש איתם ביחד עוד 60 איש. אין מקלחת, יש צינור מים. בגלל שזו מדינה טרופית, מעת לעת יש הצפות של המים, אז הביוב עולה על גדותיו, הוא עולה בתוך התאים ויחד איתו חולדות, ג'וקים. איתם בתא יושב גם נתי חדד (החשוד בהפעלת מרפאה לא חוקית) שקצת הרגיע אותם, בכל זאת זה קשר של ישראלים".
לדעתך, יש חרטה?
"בעניין של מה שקרה, תשמע, אני פחות יכול לדבר".
יש גורמים שעדיין רוצים נקמה?
"אני באמת לא יודע. אין לי מושג כמה הסכסוך הזה רחוק ועמוק. אני משפטן ואני מתעסק בעניין המשפטי, לא בעניין האבטחתי ולא במי צודק ומי לא צודק ולמה, ואיך וכמה. אני את העבודה שלי עושה מול בית המשפט ומול הרשויות. העולם הזה הוא עולם עם חוקים משלו, תת־חוקים, תת־תרבות כזאת, אתה יודע, של כל מיני קודים עברייניים. אין לי מושג אם יש לזה המשך. יותר מעניינת אותי ההתנהלות המשפטית".
ברוך בוקל, אחיו של אייל בוקל, יושב בכלא בארץ. האם השמירה עליו תוגברה בעקבות האירועים בתאילנד?
"כן. תנאי הכליאה שלו הוקשחו. אני עוד לא יודע אם נערער על כך, רק נחתתי מתאילנד".
אתה מכיר את מפת הפשיעה של נתניה כאת כף ידך. אתה חושב שמעגל הדמים הזה הסתיים?
"אני מקווה מאוד. תשמע, זה מותיר אחריו נכים, יתומים, אלמנות. אני מקווה מאוד שזה יסתיים".
בקברה של האם
הלוויה של מאור מלול ז"ל בכפר יונה הייתה אירוע קשה. מלול, עבריין מוכר, נסע לטיול בתאילנד, אבל חוסל לאור יום כשנדרס ונדקר לעיני אשתו ברחוב סואן, הסמוך לחוף צ'אוונג הפופולרי באי קוסמוי. מלול פונה לבית חולים "בנגקוק הוספיטל", ושם מת מפצעיו.
מלול נקבר בסמוך לאחיו, אבי, שנרצח רק לפני שנתיים וחצי. הקבר שבו נקבר יועד במקור לאמו, שהגיעה ללוויה אחרי שסבלה מהתמוטטות, וקראה: "איך לא שמרתי עליך, מאור שלי? למה נתתי לך לנסוע? למה אתה צריך להיקבר בקבר שלי?" אשתו של מלול, רחל, שגם נפגעה במהלך החיסול של בעלה, לא נכחה בלוויה, כי הייתה דרושה לעדות בקוסמוי. יומיים אחרי ההלוויה, נחתה ישר לשבעה. "קשה לה לתקשר", מספר עורך הדין ישראל קליין, המייצג את המשפחה. "היא לא זוכרת הכל. לדעתי זה סוג של הדחקה, אי־יכולת להכיל. היא הרי נפגעה גם על האופנוע וקיבלה הוראות מפורשות להגיע לבית החולים, כדי לא לסכן את בריאותה, ולהיבדק. לדעתי היא בסוג של הלם".
מקורב למשפחת מלול סיפר לנו השבוע, בתום השבעה: "עד היום אף אחד ממדינת ישראל לא פנה אלינו, לא דיבר איתנו, לא הודיע לנו, כלום. שמענו הכל מהתקשורת. התקשרנו למשרד החוץ כדי להטיס את הגופה. שאלו אותנו, יש לכם ביטוח? אמרנו שלמזלנו כן. אבל אפילו בזה לא סייעו לנו. במשך כל השבעה חשבתי, מה עושות משפחות קשות יום? איזה חוסר רגישות. לא יצרו קשר עם אמא של מאור ולא יצרו קשר עם אשתו, שגם הייתה פצועה. אף אחד לא טורח להתקשר? התאילנדים, לעומת זאת, היו מדהימים: המלך שלח את הדובר שלו להביא מתנות לבית החולים לאשתו הפצועה של מאור. היחידים שעזרו לנו מהארץ הם בית חב"ד, בטיסות. בלהביא את הגופה, בטהרה. הם גם דאגו לאח של מאור כשהוא נכנס לאבל בתאילנד".
השבוע, גם אחרי שהסתיימה השבעה, האווירה בבית משפחת מלול הייתה נסערת. עו"ד קליין מספר: "כולם מסתובבים כמו זומבים. הם בדרך כלל אנשים צלולים וחדים. כרגע הם במצב של כאילו־תפקוד. יש כמה בני משפחה שרק עכשיו החלו להתאושש מהרצח של אבי, ועכשיו הכל מתחיל מחדש. אלה אנשים שחיים בדרך כלל אחד ליד השני, אחד בתוך השני. ופתאום, שני אחים נרצחים".
כעורך דין שמכיר את המשפחה היטב כבר תקופה ארוכה, מה עבר לך בראש כשראית את החיסול בתאילנד?
"אני לא מצליח להבין את הקלות הבלתי נסבלת שבה אנשים מגיעים עד סוף העולם כדי לנסות לפגוע במישהו. וכל זה במסגרת סכסוך שלכאורה, לפי הגישה שלהם, התחיל על שטות. על כלום. לפעמים אני תוהה למה הם לא אומרים לעצמם, דחילק, כל החיים לפניי, יש לי משפחה. הרי כולם יודעים שהכל בתאילנד מרושת במצלמות, ושיש שם עונש מוות בזריקת רעל".
מעקב שהחל בארץ
אייל בוקל (26) ודולב זוארץ (24) עשו לפי החשד את כל הדרך מנתניה כדי להתנקש בחייו של מאור מלול ז"ל. הרצח הזה, שהונצח במצלמות האבטחה בקוסמוי ושודר מאז אלפי פעמים, הפך לרגע את שני הנתנייתים לאנשים המפורסמים ביותר בתאילנד.
בתקשורת המקומית הם מכונים: "גאנג מאפיה צ'או איס־ר־אן" ("כנופיית המאפייה הישראלית"). אם הם יורשעו ברצח, הם עלולים כאמור לקבל עונש מוות. החיסול של מלול, דומה כמעט כאילו הועתק מניסיון החיסול ב־2015 של ברוך בוקל, אחיו של אייל בוקל, שהיה, על פי המודיעין המשטרתי בישראל, ראש ארגון פשע.
"תחשוב כמה השקעה ותכנון נדרשו כדי לבצע את המהלך הזה בתאילנד", אמר השבוע אחד מחבריו של מלול על חיסולו בקוסמוי, "רק עכשיו אנחנו מבינים שכנראה עקבו אחריהם מהשנייה הראשונה שנחתו ותיכננו את זה כמו במבצע צבאי. מאור הציל את אשתו, רץ אליה בלי לחשוב בכלל והציל אותה".
השבוע חזרנו אל שורשי החיסול ולמלחמת הכנופיות המרה בנתניה, כדי לנסות להבין איך התחיל לכאורה מעגל הדמים הזה ולנסות לברר, האם הוא הסתיים בקוסמוי? מקורב למאור מלול סיפר לנו השבוע: "זה משהו אישי של מלחמת אגו, שאני לא מצליח להבין אותו. שני אחים כבר חוסלו. הרי גם אבי, אחיו של מאור, חוסל לפני שנתיים וחצי בגלל טעות בזיהוי. הם רצו בכלל לחסל את מאור ואבי שילם את המחיר. חשבתי שאם הם באו וירו באבי מלול, אדם נורמטיבי שבא לבקר את סבא שלו בן 93, מול הפרצוף של הסבא, לאור היום – אז יאללה, פה זה נגמר".
אתה חושב שפה מעגל הדמים הזה באמת נגמר?
"אתה שואל אותי? אני מאמין שאלוהים, איך אומרים, יעשה איתם חסד, במירכאות".
האם ייתכן שמישהו מבני המשפחה, אולי מהגברים שנותרו, ייצא למסע נקמה?
"בוא אני אגיד לך משהו עלינו. אנחנו באנו בלי כלום. עבדנו קשה מאוד כל החיים שלנו והכל בצורה חוקית. אנחנו לא אנשים של אגו. אם אנשים היו חושבים כמונו, הם היו מבינים. אני מקווה מאוד שהם יבינו את זה. אני ראיתי גם שהם לא ניסו לפגוע באח יוסי, שהוא בעל משפחה שלא קשור לעולם הזה בכלל, ובחיים שלו לא היה במשטרה. ראיתי את זה בסרטונים. הרי יוסי גם היה שם על הכביש, אבל הם לא ניסו. הם תקפו רק את מאור ונסעו".
אתם מפחדים היום?
"לא. אני מפחד רק מאלוהים. אף פעם לא פחדתי מכלום וזה לא יקרה גם היום".
אתה לא בודק את האוטו שלך כשאתה קם בבוקר?
"לא, אם זה מה שכתוב לי, זה מה שיהיה".
סכסוך מימי נתניה
הניסיון להתחקות אחר שורשי סכסוך הדמים הזה מוביל ללילה אחד לפני ארבע שנים בפאב באזור התעשייה הישן של נתניה. אף אחד מהאנשים שעימם שוחחנו לא יודע בדיוק איך זה קרה. אולי הייתה זו הערה קטנה שהציתה הכל, או שאולי לא הייתה בכלל הערה. אבל את הסוף כולם יודעים: מאור מלול חטף מכות מאנשיו של ברוך בוקל. זה לא היה החיכוך הראשון בין מלול לבוקל, אבל זה היה ללא ספק החיכוך המשמעותי ביותר. מלול, עד אז עבריין בעל שם מכפר יונה, הבין כנראה שאם לא יגיב יישאר לעולם "ערבי" – כינוי הגנאי שהצמיד לו בוקל בעולם התחתון.
במקביל, באותו ערב בדיוק, התרחשה קטטה אחרת בפיצוצייה סמוכה, הפעם בין אנשי בוקל לבין אנשי ארגונו של עומרי זוארץ. הערב הזה, שתיעוד שלו נמצא בחומרי החקירה שהוגשו לבית המשפט בתיק ניסיון החיסול של ברוך בוקל, התחיל לכאורה שרשרת של אלימות במאבק על שליטה בעולם הפשע של נתניה. על פי חומרי החקירה וכתב אישום שהוגש נגד רון שבח ומלול בגיל ניסיון לרצח של ברוך בוקל, זוארץ ומלול חברו לקואליציה נגד בוקל. ואז, הדם החל להישפך.
פעולת התגמול הראשונה שמתוארת באותו כתב אישום הייתה חיסולו של "יוסי האתיופי" (אבנט אחבלצ'או), ששימש כנהגו של ברוך בוקל. אחר כך נדקר רון גניש, מכנופיית זוארץ־מלול. ביוני 2015 נדקר קובי גלאם מכנופיית בוקל. באותו היום חוסל אבי מלול, אחיו של מאור, מירי שבוצע לעברו על ידי שני רוכבי אופנוע. חודש נוסף עבר וקטנועו של אייל בוקל, אותו אייל שעכשיו נתפס בתאילנד, פוצץ. אייל, אחיו של ברוך, נפצע ברגלו ונותר מוגבל. שבועיים עברו, ויריות נורו על רכבו של אביב גניש, מכנופיית זוארץ־מלול. חברתו של גניש נפצעה.
בשלב הזה ניסו מאור מלול ורון שבח, על פי כתב האישום שהוגש נגדם, לחסל את ברוך בוקל עצמו. לשם כך, על פי כתב האישום, דהרו השניים על מכונית טויוטה גנובה, כאשר כובעי גרב לראשם, וניסו לדרוס את ברוך בוקל ברחוב הרב מכלוף בנתניה. שבח ירד מהרכב וירה על רגליו של בוקל כדור שנכנס ויצא מירכו. בוקל נאבק על חייו עם שבח, הצליח לחטוף ממנו את האקדח ואף להסיר את כובע הגרב מראשו ולזהות אותו. מלול יצא מהרכב עם נשק וכיוון אותו לעבר בוקל. שני היריבים עמדו עם נשקים שלופים אחד מול השני. שניהם החליטו לא לירות. כמה שנים אחר כך, על פי החשד, החשבון הזה ייסגר לכאורה במדינה אחרת ובזמן אחר.
בוקל אושפז בבית החולים. המשטרה התקינה מצלמות בחדרו ותיעדה את כל שהתרחש ליד מיטתו במשך שישה ימים. מחומרי חקירה שהגיעו ל"ידיעות אחרונות" עולה שבוקל שהעריך כנראה שמאזינים לו, סיפר למבקריו על האירוע בקודים. על פי חומרי החקירה, אחד המבקרים שאל אותו על כובע הגרב: "הצלחת להוריד?" ברוך ענה: "הצלחתי". המבקר: "ראית?" בוקל: "ערבים" (על פי המשטרה, זהו הכינוי של משפחת מלול ואנשיהם בפי בוקל).
בסרטון מצלמת האבטחה שתיעד את האירוע, אכן נראה בוקל כשהוא מצליח להוריד את כובע הגרב מראשו של שבח. הכובע נותר זרוק בזירה. מאוחר יותר, אדם נוסף הגיע ולקח אותו משם. האדם הזה היה דודו של בוקל, מאיר פלאח, שהודה בבית המשפט שלקח את הכובע. הכובע נמצא מאוחר יותר בחצרו של פלאח ועליו דנ"א של מאור מלול ושל רון שבח. על פניו, יש לפרקליטות עכשיו תיק סגור ומלול ושבח היו צפויים לשנות מאסר רבות. אלא שאז חלה תפנית חדה בעלילה: שיחה שצוטטה ונמסרה בטעות להגנה חשפה שהכובע הושתל בחצר של פלאח על ידי לא אחר מאשר החשוד בחיסול בתאילנד, דולב זוארץ.
עו"ד קליין נזכר: "השיחה התגלתה כתוצאה מהשגחה אלוהית, מאור ישב עצור על סמך הראיה הזו חודשים ארוכים. יום אחד גילינו את השיחה הזו שבעצם דולב השתיל את הכובע. עכשיו מגיע פלאח הזה לבית המשפט, ואפילו לא מזהה את הקול של עצמו בשיחה. אז הוא הפך להיות עד עוין, שלא זוכר כלום ולא יודע אם זה הקול של עצמו".
לצד הקושי בראיית הדנ"א, גילה עורך הדין קליין בין השורות כי ההקלטות שנמסרו להם מהציתותים ליד מיטתו של בוקל, חלקיות בלבד. המשטרה העבירה רק הקלטות שמע והסתבר שמדובר בכלל בצילומי וידיאו שלא הועברו להגנה. גורם המקורב לתיק: "ליד בוקל ישבו גם עורכי דין כך שאם המשטרה צילמה את בוקל 24/7, זו פגיעה קשה בחיסיון עורך דין־לקוח".
לאחר ההפתחויות האלה, במשטרה ובפרקליטות העדיפו לסגור עסקת טיעון, האישום בניסיון לרצח ירד ובמקומו הורשע רון שבח בחבלה בנסיבות מחמירות ומלול – בסיוע לחבלה בנסיבות מחמירות. עו"ד ישראל קליין: "אני חשבתי שמאור עומד להזדכות בתיק הזה, כי זה לא קרה. אלא שקיבלנו מסר: בלי שמאור יתרום את חלקו ויודה במשהו, יילכו עם רון שבח עד הסוף".
אז לטענתך, מאור הודה במשהו שהוא לא עשה?
"אנחנו חיים עם אנשים שהקודים שלהם, של העזרה לחברים, זה מעגל אחר של עקרונות, של התנהגויות שלא קיימים אצלנו".
מה למשל?
"למשל, אם יש שניים בתיק, אז אחד לא פוגע בשני. אחד עוזר לשני. אחד לא מפליל את השני. מאור מבחינתו נקרא לדגל".
אתה בתור עורך הדין שלו, שמכיר דבר או שניים בעולם הפלילים, הזהרת אותו מפני ההודאה הזאת?
"לא".
אתה מתחרט היום?
"לא. מכיוון שהיה לי ברור מכל ניהול התיק הזה, שגם אם התיק הזה לא היה קיים, משהו היה קורה בסוף. אתה יודע מה הדבר היחיד שיכולתי להגיד לו? זה יישמע לך כמו בדיחה עכשיו, תיסע לחו"ל, לתאילנד, למקום שיש בו שקט, נוף, טבע ותברח מכל השיגעון פה. זה הדבר היחיד השפוי שיכולתי להגיד לו".
החייל האולטימטיבי
בגן העדן של האי קוסמוי, דולב זוארץ ואייל בוקל, שניהם אזוקים, מובלים לאזור הרצח. הם לבשו אפודים וראשם נעטף בכובעי גרב שחורים. דמותו של בוקל, שני מטר גובה, בלטה מעל קבוצת אנשי הביטחון וחוקרי המשטרה. הוא סירב לשתף פעולה עם החוקרים, ושמר על פני פוקר. להבדיל ממנו, זוארץ הדגים לשוטרים כיצד דקר את מלול, והחזיק את הסכין מעל איש ביטחון מקומי שמשחק את הנרצח וכורע אל המדרכה.
זוארץ, במונחים של העולם העברייני, הוא החייל האולטימטיבי. הוא גדל בבית שבו אביו נשלח למאסר עולם בגין רצח של חלפנית כספים אשר התבצע תוך כדי שוד בביתה. בגיל 20, זוארץ הבן כבר צבר גיליון הרשעות שלא היה מבייש עבריין בכיר: פריצות, איומים ותקיפות, גם של שוטר. אחד מקורבנותיו סיפר לנו השבוע: "אני יושב בשבוע שעבר מול הטלוויזיה. ואשתי אומרת לי, זה דולב שפרץ לנו לבית. אני אומר לה, לא יכול להיות. והיא אומרת, בטח, זה הוא. ישר עבר לי בראש, מה היה קורה אם הייתי בבית בזמן שהוא פרץ. בהתחלה היה לי קשה להבין איך מבחור שהתעסק בפריצות קטנות הוא הגיע לרצח בתאילנד".
אמו של דולב, מאירה, שגידלה אותו למעשה לבד מאז שאביו שאול נעצר בגין הרצח, ניסתה לשקם את בנה. מיד עם מעצרו נסעה אליו לתאילנד מלווה בבן נוסף שלה. השבוע ביקשה שלא להגיב ואמרה לנו: "אנחנו עוברים תקופה מאוד קשה. אין לי כוחות נפשיים לדבר עכשיו".
אייל בוקל, ששתק בחקירה בתאילנד, הוא אחיו של ברוך בוקל והשותף שלו. הוא פתח מקום לאירועים בשם "אחוזת אלכסנדרה", עסק חוקי לאירועים. אבל בעקבות ניסיון החיסול של ברוך בוקל, הוצא לו צו סגירה מנהלי על ידי המשטרה מחשש לחיי ציבור המבלים בו.
אייל ניסה להתנגד לצו באמצעות עורך הדין ג'קי סגרון ובשלב מסוים אף הצליח, אלא שאז, המקום נשרף עד היסוד. "לאייל אין עבר פלילי. הוא נורמטיבי, לוחם לשעבר, שירת ביחידה קרבית, יחידה עילית, בחיל מודיעין", אמר לנו השבוע עו"ד סגרון. "זה היה העסק שלו. מטה לחמו. עסק חוקי לכל דבר. הוא נסגר בגלל מידעים מודיעיניים ולא בגלל איזושהי פעילות עבריינית. לכן הוא היה ממורמר".
אפשר לומר שסגירת המקום ואחר כך הצתתו דחפו את אייל לפינה, עד למקום שהוא נמצא בו היום, בכלא בתאילנד?
"תראה, זה היה הבייבי שלו, אז יכול להיות שכן".
