פרקליט המדינה שי ניצן הזהיר את הציבור הרחב אזהרה חמורה. כל מי שמעז להעלות בדעתו לנהוג שלא כהוגן, שיידע: יש עין צופייה ויד רושמת, ובכל פינה, מימינו ומשמאלו, מלפנים ומאחור, אורב לו עד מדינה. לא ניתן לסמוך על איש. ניתן רק לסמוך על האח הגדול, כלומר מערכת התביעה, שתמצא את עד המדינה.
אני מרהיב עוז להציע כמה מילות עידוד. לא כולם צריכים לחשוש. מתברר שלא התגלה עד מדינה שיספר לנו מה בדיוק התרחש בפרקליטות מחוז תל־אביב בתקופת כהונתה של רות דוד. גם בפרשת האזנות הסתר בעניינו של רמון לא התגלה עד מדינה, לא במשטרה ולא בפרקליטות. אגב, בעניין זה, כך נמסר לי, דווקא נמצא עד. לא עד מדינה אלא עד סתם, שמפיו נודע לרמון דבר אותן האזנות הסתר. עד זה היה מוכן להופיע בפני מבקר המדינה ולספר מה אירע, אך התנה זאת בכך שתובטח לו חסינות על כל מה שיאמר בעדותו. אולי זה לא כל כך מפליא שסירבו להעניק לו חסינות זו ועדותו לא נשמעה עד היום.
היה גם כתב אישום מופרך שהוגש נגד שר המשפטים יעקב נאמן. היועץ המשפטי דאז מיכאל בן יאיר ופרקליטת המדינה עדנה ארבל הטילו זה על זה את האחריות לכתב אישום זה. אולם נותרנו בלי עד מדינה שיבהיר מה אירע. פרשה אחרת נוגעת לחקירה המופרכת שנפתחה נגד ראובן (רובי) ריבלין ערב מינויו לתפקיד שר המשפטים, חקירה שמנעה את מינויו לתפקיד זה. גם כאן נותרנו בערפל נוכח היעדרו של עד מדינה שיספר כיצד בדיוק נולדה חקירה זו.
דוגמא נוספת היא החקירה האבסורדית שנוהלה נגד אהוד אולמרט בחשד מופרך לביצוע עבירה ביטחונית הכרוכה בכתיבת ספרו בימים שבהם שהה בכלא. החשד המופרך הזה שימש לפרקליטות עילה להפעיל את כוחה במלוא עוצמתו וללא כל ריסון, בקרה או מעצור. במסגרת זו נשמעה התנגדות לניכוי שליש ממאסרו של אולמרט עד לגמר "החקירה". היה זה כמובן תכסיס שקוף, שמשמעותו מניעת ניכוי השליש, שהרי הפרקליטות היא השולטת באורך החקירה היכולה להימשך ללא כל מגבלת זמן, ובוודאי עד שתחלוף תקופת השליש שדובר בו. לכך הצטרפה חקירה מדהימה במשרדי ההוצאה לאור של "ידיעות אחרונות", עם כל הברוטליות והדורסנות הנלווית לכך, לרבות בדיקה במחשבים, והשתלטות על חומרים שלא היה כל מקום לכך שהפרקליטות תעיין בהם. העניין כולו התפוגג, האוויר יצא מהבלון והסתבר שאין כלום.
ושוב אין לנו עד מדינה שיספר לנו על הדיונים בפרקליטות, מה הוביל להליך זה שלא הייתה לו שום הצדקה ואשר קשה למצוא לו אח ורע בישראל. אין לנו גם שום מידע על כך אם נעברה כאן עבירה של שימוש לרעה בסמכות או אולי הפרת אמונים. עדי מדינה בוששו להופיע ואנו נותרנו בערפל.
יכולתי למנות עוד ועוד מקרים הזועקים לעד מדינה שיבהיר את מה שאירע ואשר בהם אנו ניצבים בפני שוקת שבורה. מתברר אפוא שיש אזורים שלמים שרגל עדי מדינה איננה דורכת בהם. אולי לא כולם צריכים להיות כל כך זהירים.
