האיש שחיבר בין עולמות
אם יש מוטיב שיכול לאפיין אישיות נדירה ומורכבת כמו של הרב אביחי רונצקי, הרי זה המושג צומת.
צומת הוא מקום המפגיש בין דרכים. צומת עלול להיות מקום של התנגשות וחיכוך בין דרכים מצטלבות, אך יכול להיות גם ערוץ של זרימה וחיבור בין ערכים שונים. הרב רונצקי עמד כל חייו בצומת הסואן, מאיר פנים, מצחו ועיניו בורקים, עומד ומכוון את התנועה. עומד אצילי ומחייך, מתאמץ לחבר בין עולמות: בין עולם חילוני לדתי, בין לימוד תורה לצבא, בין התנחלות ליישוב הנגב.
הוא גדל בבית חילוני, צמח במסגרות לימוד כלליות. בצבא החל בתהליך של חזרה בתשובה, יחד עם אשתו רונית, והפך להיות אחד מהרבנים המשפעים של הציונות הדתית.
הוא היה איש צבא וסייף, לוחם ללא חת, אשר הוביל את לוחמי סיירת שקד בקרב פנים אל פנים מול חיילי קומנדו מצריים במלחמת יום הכיפורים. הוא היה גם איש ספרא, עמל בתורה, וראש ישיבת ההסדר באיתמר.
את שיאו של החיבור בין צבא לתורה הביא לידי מימוש כרב הצבאי הראשי.
בתפקידו זה ביקש כדרכו לחבר בין עולמות, אך היו לדאבון הלב, מי שמשנתו, אוהבת אלוהים ואדם, איימה עליהם. הרב רונצקי ידע שמי שעומד בצומת עלול לעיתים לספוג את רסיסי ההתנגשות במלחמת התרבויות, וקיבל את הביקורת באהבה.
הרב רונצקי היה בין חלוצי המתיישבים בגב ההר, והקים את הישוב איתמר שבשומרון. הישוב ידע פיגועים קשים, והרב רונצקי כאב עד מאוד את מחיר הדמים.
בתום כהונתו כרב הצבאי הראשי פנה לאפיקים אחרים, והוא ורעייתו גרו תקופה מסוימת בכפר סטודנטים בנגב. בהמשך היו פעילים בבתים יהודים בהודו, מתוך רצון להתחבר לצעירים ולציבורים מגוונים.
אך הרב רונצקי לא הסתפק בעמידה של הכוונה בצמתים השונים.
הוא היה אדם של התמסרות ונתינה אישית. בני הזוג גידלו שישה ילדים, בהם ילד מאומץ. כוח הנתינה והדוגמא האישית שלו, באו לידי ביטוי כאשר החליט לתרום כליה. הוא סורב בשל גילו, אך נלחם במערכת, עד שזו נכנעה לו.
בבדיקה האחרונה לקראת תרומת הכליה התגלה בגופו סרטן. מאז הלוחם נלחם על חייו. אתמול נכנע גופו, אך רוחו עוד משוטטת בצמתים מחברת חיבורים, קושרת קשרים, מפזרת אהבה.
לפנייה לכתב/ת 
