תעשיית המוזיקה העולמית הוכתה בהלם בסוף השבוע: המפיק המוזיקלי והדי־ג'יי השוודי אביצ'י הלך לעולמו בגיל 28 אחרי קריירה קצרה ומזהירה שבה עבד עם מיטב האמנים בעולם. הידיעות על מותו החלו לזלוג אחרי שנמצא ללא רוח חיים במסקט, עומאן, בשעות אחר הצהריים של יום שישי. נכון לסגירת הגיליון אתמול, סיבת המוות לא נמסרה, אבל השמועות ממשיכות לזרום, בהן דיווחים על מוות ממנת יתר. בשנים האחרונות אביצ'י גם סבל מהידרדרות בריאותית בעקבות צריכת אלכוהול מוגברת.
הוא נולד כטים ברגלינג בסטוקהולם, שוודיה. בגיל הנעורים החל לתקלט במסיבות, ובגיל 18 החל ליצור מוזיקה אלקטרונית ולהעלות אותה לרשת. התגובות הנלהבות בזכות רעיונות ההפקה היצירתיים שלו משכו את תשומת הלב של די־ג'ייז מפורסמים כמו טיאסטו וחברות מוזיקה, והוא זכה לחוזה ראשון במאי 2007. את שם הבמה בחר בהשראת הקומדיה האלוהית של דנטה. "אביצ'י הוא השכבה הנמוכה ביותר בגיהינום הבודהיסטי", הסביר, "והשמות הקודמים שניסיתי לדף שלי במייספייס, כולל השם שלי, היו תפוסים. אז נשארתי עם אביצ'י".
את ההמראה המשמעותית הראשונה עשה באוקטובר 2010 כשהוציא את הסינגל Seek Bromance, שזכה להצלחה גדולה באירופה וכבש את פסגת המצעדים בבריטניה. באותו חודש הוחתם בענקית המוזיקה וההוצאה לאור EMI, ולמומחים בסצנת המוזיקה האלקטרונית היה ברור שאביצ'י מתפתח לכוכב ענק. ביולי 2011 ההבטחה הגדולה החלה להתממש כשאביצ'י הוציא את הסינגל Levels, פרוגרסיב האוס שכלל סימפול משיר הסיקסטיז Something's Got a Hold on Me של אטה ג'יימס. השיר נחל הצלחה עצומה בעולם, זכה לרמיקסים של מוזיקאים מובילים, וחלק גדול ממעריציו רואים בו את היצירה הטובה ביותר שלו. מאז זכה אביצ'י לפוקוס של חובבי המוזיקה האלקטרונית בעולם והצליח לחצות בגדול את הקווים למיינסטרים, לוכד את אוזניהם של אמנים בעולם, שהחלו לפנות אליו בהצעות לשיתופי פעולה. אחד מהם, Sunshine עם דייויד גואטה, היה מועמד לפרס הגראמי. ב־2012 הציג סינגלים עם מדונה, Girl Gone Wild, ועם לני קרביץ, Superlove.
"הוא היה רזה וחיוור"
הילד השוודי החל להופיע בפסטיבלי המוזיקה האלקטרונית הגדולים, צבר מיליוני עוקבים ברשתות והפך לאחד הדי־ג'ייז המבוקשים בעולם. במאי 2012 הופיע לראשונה בישראל, וביוני 2013 הוציא את להיט הענק Wake Me Up, שהגיע למקום הראשון במצעדים בעשרות מדינות, ונמכר, כולל הורדות, ביותר מ־11 מיליון עותקים. באותה שנה הגיע למקום השלישי בדירוג הדי־ג'ייז היוקרתי DJ Mag, אחרי הארדוול וארמין ואן ביורן.
החותמת המקצועית הגדולה ביותר נחתה על הקריירה של אביצ'י ב־2014, כשמדונה החליטה לעבוד איתו על אלבומה Rebel Heart. אתמול היא הקדישה לו תמונה משותפת בחשבון האינסטגרם שלה וכתבה: "כה עצוב, כה טרגי. להתראות מתוק יקר. הלכת מוקדם מדי".
המפיק איתן סלימי, שהביא את אביצ'י פעמיים להופעות בארץ יחד עם רל נדל, לא הופתע ממותו. "ב־2013 הבאנו את אביצ'י לתקלט באירוע גדול בראש השנה בגני התערוכה בתל־אביב לפני 14 אלף איש", הוא מספר. "הוא נחת אחר הצהריים במטוס פרטי, סיים להופיע בחצות ובאחת בלילה כבר היה אמור לטוס ללונדון. הוא נראה אז מאוד רזה ומאוד חיוור, ואמר למנהלת הטור שלו, 'אני מאוד עייף, אולי נישאר לישון פה ונטוס למחרת', והיא ענתה לו: 'אתה לא יכול. יש לך טיסת המשך מלונדון לווגאס ולא תספיק להגיע להופעה שם'. במו עיניי ראיתי איך מעייפים אותו ומותחים אותו עד הקצה.
"כבר אז ידענו שיש לו בעיות בקיבה ובלבלב והוטל עליו איסור חמור לשתות אלכוהול. מהניסיון שלי, אני לא מכיר די־ג'ייז שמופיעים מאתיים הופעות בשנה ולא שותים אלכוהול. השילוב הזה היה מאוד בעייתי מבחינתו. הוא תמיד עשה עליי רושם של מוזיקאי ענק אבל פחות פרפורמר. אביצ'י פחות אהב להופיע מול אלפי אנשים, ומי שמכיר את חיי הדי־ג'י יודע שאלו חיים מאוד תובעניים".
מתי שמעת ממנו בפעם האחרונה?
"חבר טוב מאוד שלי נפגש איתו לפני שבוע בלוס־אנג'לס ואביצ'י סיפר לו שהוא בדיוק מסיים אלבום חדש ויש לו כוונות רציניות לחזור לתקלט ב־2019. הוא גם סיפר לו על הנסיעה לעומאן ואמר שזו הזמנה של משפחת המלוכה".
חזר לסורו
"התרומה של אביצ'י למוזיקה האלקטרונית ולסאונד שעיצב את המוזיקה הזו מ־2008 הייתה עצומה, ומה שעשה עם אטה ג'יימס היה פורץ דרך", אומר עברי לידר. "להביא את הסימפול מהשיר הזה לתוך מוזיקת מועדונים ולעשות את הסינגל רגשי מצד אחד וגם מיינסטרימי מצד שני, זה משהו מרשים מאוד. אביצ'י הפך למעשה את מוזיקת הדאנס האלקטרונית לפופ העולמי החדש. אם אתה מסתכל על מוזיקת הפופ של היום, אתה רואה אמנים רבים שהושפעו ממה שאביצ'י עשה כבר בתחילת 2010. היכולת שלו להגיע גם לרדיו עם אותם שירים הייתה יוצאת דופן, ומכאן חשיבותו בהיסטוריה של המוזיקה".
מה לקחת ממנו למוזיקה שלך?
"כולם לוקחים ממנו דברים, גם מי שלא עושה את זה ישירות ובמודע. אם אתה מוזיקאי שיוצר ובאיזשהו אופן מתכתב עם מוזיקה עכשיווית, ברור שאתה מושפע ממה שהוא עשה".
הדלת של מדונה פתחה לאביצ'י עשרות שיתופי פעולה עם אמנים גדולים, בהם רובי וויליאמס, גרין דיי, קולדפליי, הראפר פלו־ריידה, ליאונה לואיס, מייג'ור לייזר, ריטה אורה, וייקליף ז'אן (שיר המונדיאל ב־2014) ומתיסיהו. ההצלחה המרשימה שלו באה לידי ביטוי בלהיטי ענק כמו Hey Brother (2013), אבל בעוד שבמישור המקצועי הכל תיקתק באופן די מושלם, בריאותו החלה להידרדר וסימנים ראשונים לבעיות התגלו כבר בינואר 2012 כשאושפז בניו־יורק ל־11 ימים בגלל דלקת קשה בלבלב שנגרמה משתיית יתר. במארס 2013 אביצ'י אושפז באוסטרליה בגלל כאבים עזים.
הרופאים הציעו לו להסיר את כיס המרה, אבל הוא סירב. במארס שנה אחר כך נאלץ לפרוש מפסטיבל אולטרה במיאמי ואושפז בבית החולים כשהוא סובל מכאבים עזים שנגרמו מבעיות בכיס המרה. הוא טען שהפסיק לשתות, עבר ניתוח להסרת כיס המרה והתוספתן, אבל מהר מאוד חזר ללוח זמנים בלתי אפשרי ולא נתן לגופו מנוחה. "לקחתי חודש הפסקה, אבל זו לא באמת הייתה הפסקה", הודה אז. "עבדתי 12 שעות באולפן מדי יום ואז רציתי לחזור לטורים, לנגן בכל מקום שאני יכול. קשה לומר 'לא' להצעות בתעשייה הזו".
בסופו של דבר החליט אביצ'י לתת לגוף שלו את המנוחה הדרושה והדהים את העולם עם הודעת פרישה מהופעות במארס 2016. "הבנתי שאני צריך לעשות שינוי", הסביר במכתב פתוח למעריציו. "אני נאבק בהחלטה הזו תקופה ארוכה. הבחירות שלי מעולם לא נוהלו על ידי מונחים חומריים. אני אסיר תודה על כל ההזדמנויות והנוחות שההצלחה שלי איפשרה לי.
"אני יודע שבורכתי בכך שאני יכול לנסוע ברחבי העולם ולהופיע, אבל נותר בי מעט מדי בשביל לחיות חיים נורמליים", ניבא את עתידו, "תודה למוזיקאים והאמנים שעזרו לי להתפתח מוזיקלית ואישית. אין אחד שעבדתי איתו ולא למדתי ממנו משהו. תודה שנתתם לי להגשים כל כך הרבה מהחלומות שלי. אמשיך לעשות מוזיקה גם אחרי הפרישה מהופעות, ואמשיך לדבר דרכה עם המעריצים שלי".
אביצ'י יצא לסיבוב הופעות אחרון ב־2016, שעבר גם בישראל, וירד מהבמה ב־28 באוגוסט אותה שנה אחרי הופעה באיביזה, ספרד, מקום אהוב עליו במיוחד. בראיון לבילבורד הסביר: "הייתי חייב את הפרישה הזו לבריאות שלי. הסצנה הזו לא בשבילי. אלה לא ההופעות ולא המוזיקה, אלא כל מה שמסביב שכרוך בלהיות אמן. אני אדם מופנם בסך הכל ולקחתי איתי יותר מדי אנרגיות שליליות בדרך. אני אדם מאושר עכשיו. זו הייתה ההחלטה הקשה בקריירה שלי, אבל קיבלתי את חיי הפרטיים בחזרה ואני מפוקס על עצמי, לראשונה זה הרבה זמן. התחלתי את הקריירה בגיל 16, התחלתי להופיע בגיל 18. קפצתי לתוך כל זה במאת האחוזים. אלה היו השנים הטובות בחיי אבל הן גם גבו מחיר: המון מתח וחרדה. קאמבק? אולי בעוד 60 שנה".
