30 שנה עברו מאז שקרן מור דפקה כניסה אופנתית לביזנס. שלושה עשורים מלאים בתפקידים, דמויות ומערכונים, שקשה בכלל לדמיין איך היה נראה עולם התרבות המקומי בלי הנימה הסקפטית או הפסאדה הבורגנית של מור. בגיל 54, היא מבכירות השחקניות והקומיקאיות המוערכות בישראל. חלק מקבוצה קטנה ומצומצמת של שחקנים שלא מפסיקים לעבוד ולהמציא את עצמם מחדש — בטלוויזיה, בקולנוע, בתיאטרון, אפילו בעולם האופנה, שם ביססה מור את מעמדה כמי שבוררת את הגרדרובה בדקדקנות לא פחותה מזו שבה היא בוחרת תפקידים.
עכשיו היא חוזרת. בשבוע הבא תעלה בכאן 11 הפקת מקור של תאגיד השידור הציבורי, "הפסיכולוגית", סדרה קומית חדשה בכיכובה. טייק אוף על סדרת הרשת המדוברת של ליסה קודרו "Web Therapy" שבה הופיעה כמטפלת אונליין אקסצנטרית. מור מגלמת שם את ד"ר תותי ליבליך, פסיכולוגית המטפלת בשיטה ייחודית־יסודית של, ובכן, שלוש דקות בלבד. היא נשואה לעורך דין עם שאיפות פוליטיות, וחפצה בעיקר בכל מה שמתחרז עם כוח וכסף. למרות ההשראה מחו"ל, הגרסה הישראלית של "הפסיכולוגית" נשמעת קצת כמו קריצה מתבקשת לפסי־כו־לו־גית אחרת, בשירות הציבורי, אבל מור דווקא מכחישה: "כל קשר למציאות מקרי בהחלט". ואם קודרו אירחה בתוכנית שלה מפורסמים כמו מריל סטריפ וקונאן אובראיין בתפקיד עצמם, ב"הפסיכולוגית" יגיעו לתפקיד אורח בין השאר: טל פרידמן, רותם סלע, דבל'ה גליקמן, מירי מסיקה ואפילו מיני קאמבק מקצועי עם בן הזוג מנשה נוי.
מור היא לא בדיוק האדם לסיכום ביניים. גם לא לרטרוספקטיבה מהירה. אבל שיחה איתה היא תמיד הזדמנות טובה לברר איפה אנחנו עומדים. העובדה שאנשים ברחוב עדיין שואלים אותה מתי "החמישייה הקאמרית" תתאחד, חושפת בעיקר עד כמה צרובה דמותה של קרן מור בדנ"א הישראלי. סקפטית, עוד באירופה, אבל חלק מאיתנו.
לייק מי
"אין לי אינסטגרם ופייסבוק, אבל אל תתפוס אותי במילה, אני עדיין חושבת לפעמים להצטרף בכל זאת. העניין הוא שכשפייסבוק יצא לדרך והיה ברור שכדי להתקדם בתוך הדבר הזה צריך להציע חברות אחד לשני ‑ חזרו אליי כל חרדות הילדות, של זאת שאף אחד לא הציע לה חברות, וידעתי שאני לא מוכנה לשים את עצמי שוב במצב הזה. אני לא אעמוד מבחירה במבחן הזה, לבדוק אם מציעים לי או לא מציעים לי חברות. אם עשו לי לייק או לא עשו לי.
"בגדול אני יודעת שאם היו לי פייסבוק ואינסטגרם וטוויטר ‑ בטוח הייתי מכורה לזה, ולראיה זה שאני סטוקרית דרך חשבון האינסטגרם של הבת שלי ועלוקת סטורי של אחרים ולא פעם מבקשת מחברים טובים 'תעלו לי' ו'תצלמו לי'.
"האמת, כשאני חושבת על זה עכשיו, נראה לי שאני ככה קרובה לפתוח חשבון. אני בונה על השקה רצינית, ואם לא יהיו לי חיים אחר כך ‑ אל תגיד שלא הזהרתי".
נערה במשקפיים
"אני נותנת סלפי לכל מי שמבקש. בשמחה רבה. אני בדרך כלל מורידה את משקפי הראייה, כי יש לי איתם עניין עוד מהילדות, ואז בוהה לאיזו נקודה מטושטשת בחלל. אם יש לי משקפי שמש, אני הכי מעדיפה להצטלם איתם. לפעמים שואלת איך יצא. העניין הוא כמה אנרגיה מושקעת בזה: אם אנשים מתחילים לחפש איתי לוקיישן או נותנים לי הוראות בימוי ‑ אז פחות בא לי על העניין".
משהו טוטאלי
"יש משהו משחרר בזה ששתי התוכניות שאני משחקת בהן עכשיו, 'קופה ראשית' ו'הפסיכולוגית' משודרות בחינוכית ובתאגיד. גם התנפלתי על תפקיד ד"ר תותי ליבליך ב'הפסיכולוגית'. הבאתי לפרויקט את טלי שלום עזר, שביימה אותי בסרט ״פרינסס״. מצחיק או מעניין, מקרי או ההפך ממקרי, ששתי הדמויות, ב'פרינסס' וב'הפסיכולוגית', עיוורות למציאות סביבן. אחת מוצגת באופן טרגי ואחת באופן מגוחך ומוגזם, אבל שתיהן סובלות מאותה מחלה.
"אני אוהבת דמויות קיצוניות, שרוטות, סוטות, מטרידות ומוטרדות. דמויות לא צפויות, לא מתוקות וחביבות. ברגע שיוסף אל־דרור, שכתב את העיבוד הישראלי לסדרה (ומכותבי 'החמישייה הקאמרית' — א"ס), וטלי נכנסו לפרויקט, איבדתי את עצמי. עם ירידה מטורפת לפרטים ודיוק הסאבטקסט. לא ראיתי אור יום לאורך כל תקופת הצילומים, ממש לא זזתי מהכיסא במשך 15 שעות. באיזשהו שלב אמרתי שאני מרגישה כמו מרינה אברמוביץ' (אמנית המיצב המפורסמת, שישבה ללא תזוזה מול המבקרים במוזיאון — א"ס). רק חסר לי סיר מתחת לכיסא. הייתי חוזרת הביתה עם סוללה מלאה. אתה קולט? 15 שעות עבודה והבטרייה בנייד מלאה?! זה אומר הכל, לא?"
החברות המוצלחות שלי
"החברות שלי הן קבוצת תמיכה. ש לי חברה מגיל ארבע. היינו בגן יחד, בבית ספר באותה כיתה ובטירונות מיטה ליד מיטה, ואפילו הבנות שלנו היו יחד בגן. זה הכי אחות שיש לי.
"אני גם חושבת שאני יודעת להיות חברה ואוהבת את התחזוק שזה דורש. זה חלק מאוד מרכזי בחיים שלי, ואני לא מוצאת שזה קשה. אני גם בטוחה שזה הדדי.
"על יובל שרף אני צוחקת שהיא יותר חכמה מיפה. לא רק שהגיל לא משחק פקטור בקשר שלנו, ההפך הוא הנכון. לפעמים אני מרגישה שהיא הבוגרת עם הניסיון, התובנות וחוכמת החיים".
למי קראתם שוּק?
"אין לי בעיה עם התואר הזה, 'כוהנת אופנה'. הוא הרי לא אמיתי. גם מאוד נהניתי לעשות תוכנית על אופנה ישראלית. זה היה נורא מרתק לעבוד ולהתלבש בה. בגלל האינסטגרם וכל מה שקורה ברשתות החברתיות, אני מרגישה שנשמטתי מהרכבת הזאת. אני כבר לא בפרונט. זה קצת מבאס אותי, אבל אני לא באמת מוטרדת מזה.
"אני גם לא משקיעה הרבה אנרגיה במה ללבוש ביומיום. לפני פרמיירות או אירועים אני יותר דרוכה ועסוקה בזה. יש לי גם חברות שעוזרות לי. למרות זאת, אני הכי אוהבת שזה יוצא לי פתאום, שזה בלי מאמץ, שיש ויז'ן ברור. לפעמים זה נהיה מאמץ־על ואז זה גם לא יוצא טוב וגם ניג׳וס אטומי ואני נכנסת ללופ של אי־שביעות רצון כללי ומיותר.
"אגב, לקבל 'שוּק' זו חוויה מזעזעת וכואבת שאני לא מאחלת לאף אחד. קשה לי לתאר משהו בסדר גודל שישווה לזה, וברור גם שזה לא באשמתי. זו תוצאה של צילום, צלם, תאורה ועורך עקומים!"
גדלנו עלייך!
"בשנים האחרונות אני שומעת הרבה 'גדלנו עלייך'. אז אני עונה: ‘גדלתם יפה’. אני לא צריכה לפגוש אנשים ברחוב כדי להבין את הפרספקטיבה של הזמן. אני רואה אותה טוב במראה. אני מודעת לה. אני לא ממש זוכרת מתי הבנתי שמצעירת הקאסט הפכתי למבוגרת הקאסט. זה קורה פתאום".
החמישייה לנצח
"אנשים עדיין מדברים איתי הרבה ברחוב על 'החמישייה'. מתי אתם מתאחדים? מתי אתם חוזרים? אני מקבלת את זה באהבה גדולה, אולי כי גם לי יש געגוע תמידי לתקופה הזאת. לאופן שבו עבדנו, למה שעשינו. לפעמים אני נתקלת במערכונים או שידורים חוזרים. זה נורא כיף לראות משהו שרחוק ממך. את כבר לא מבקרת את עצמך. היום אני הרבה יותר סלחנית כלפי עצמי.
"מה שהיה מאוד חזק ב'החמישייה' זה שלא התערבו לנו בכלל. הגשנו קלטת לשידור. היום אני לא חושבת שאפשר להרים תוכנית כזאת ככה. כבר יש הרבה פרמטרים ושיקולים שלא בהכרח קשורים בעשייה עצמה. הכותבים ואנחנו היינו יושבים יחד בחדר. הריבים היו בינינו, ולא בינינו לבין הזכיין, בינינו לבין עצמנו. היום זה לא היה יכול לעבור".
מנשה ואני
"אנחנו יחד כבר 24 שנה. התחתנו ביום ההולדת השלושים שלי, למרות שיש כבר גיל שבו אתה לא זוכר בדיוק בן כמה אתה, וכנראה גם לא כמה זמן אתה נשוי.
"מה הסוד שלנו? אומרים שזוגיות זאת עבודה, ואני מזדהה עם זה. נכון שזה נשמע לא רומנטי, אבל האמת שאני אדם שאוהב לעבוד. יכול להיות שזה עוזר. אני אוהבת עבודה, אז מה אכפת לי איפה אני עובדת?
"אני חושבת שאחד הדברים הכי חשובים בזוגיות הוא להבין שאם יש משהו לתקן ‑ תתחיל בעצמך. אתה הבעיה. תמיד. זה לא אומר שאני מצליחה ליישם את זה, אבל אני חושבת שלקבל אחריות על עצמך, גם בזוגיות, זה מאוד מהותי.
"עבדנו יחד המון שנים, ובשנים האחרונות פחות. כל אחד פנה לאפיקים אחרים, בשאיפה שנוכל לחזור לעבוד יחד מתישהו. אני גם מעודדת זוגות לעבוד יחד. לא מאמינה לקלישאות האלה, לא לערבב בין עבודה לזוגיות. כיף גם להתגעגע אחד לשני לפעמים, אבל אנחנו דווקא נהנינו מהטוטאליות והאינטנסיביות הזאת".
כתבו עליי בעיתון
"למרות העונג המזוכיסטי, אני משתדלת שלא לקרוא טוקבקים. לפני כמה שנים, כשפפראצי צילמו אותי עוברת דירה, כתב עליי מישהו בטוקבקים: שטוחה כמו הולנד המגעילה. הולנד נעלבה יותר. חברה שלי הדפיסה לי את הטוקבק הזה על חולצה, שתהיה לי מזכרת".
חייכי, אכלת אותה
"אני נורא פתי מאמין להכל. לכל דבר שתספר לי, מופרך ככל שיהיה ‑ אני אאמין. אם טרחת לספר את זה, למה שלא אאמין לך?
"חברה שלי סיפרה לי למשל שביבי יצנח ממטוס ביום העצמאות. האמנתי. לפני הרבה שנים התראיינתי בעיתון וסיפרתי שעברתי טסט ראשון אצל הבוחן האכזרי ביותר בגוש דן. אפילו ציינתי את שמו בגאווה. שבוע אחרי נתקלתי ביצפאן שאמר לי שהוא משתף עכשיו פעולה עם משרד הרישוי ומכיר את הבוחן שסיפרתי עליו. הוא אמר שהבוחן נעלב נורא ומתכוון לשלול לי את הרישיון ולעשות לי עוד פעם טסט. הוא אמר את זה באופן משכנע, ומאותו רגע, התמוטטות. התקשרתי לברוריה, חברה שלי, שמכירה את יצפאן, והתחננתי שתבקש ממנו לדבר עם משרד הרישוי, שהכל נאמר בהומור ויצא מהקשרו, רק לא עוד טסט. היא אמרה לי: ‘תקשיבי, הוא עובד עלייך’. אגב, היא גם זאת שסיפרה לי שביבי צונח ביום העצמאות".
