פתאום נזכרו שאין כביש מתאים
מתי יצא לדרך: הפרויקט בתמנע, הנקרא על שם אילן ואסף רמון ז"ל, הוצג על ידי עיריית אילת במסגרת פרויקט "השער הדרומי" לפני כ־10 שנים.
ההבטחה: אמור היה להיפתח לפעילות בסוף 2017.
הבעיות: במהלך הבנייה התברר שההגנה הביטחונית לא הושלמה, בגלל הקרבה לגבול, וכן שאין כביש מתאים בין שדה התעופה לאילת. רק בספטמבר 2014, תוך כדי העבודה, הוחלט להאריך את מסלול ההמראות והנחיתות של שדה התעופה בחצי קילומטר כדי שיתאפשר לכל סוגי המטוסים להמריא ולנחות בתמנע כגיבוי לנתב"ג בעת חירום. במהלך הבנייה גם הוחלט להכפיל את מספר עמדות החניה למטוסים ל־60.
הצפי: סוף 2018־תחילת 2019.
רשות שדות התעופה בתגובה: "בעקבות השינוי בתפיסת הביטחון של מדינת ישראל לאחר מבצע צוק איתן הונחתה רש"ת להכפיל את כמות רחבות חניית המטוסים בשדה התעופה ולהאריך את מסלול הנחיתה. כל התוספות שבוצעו הושלמו. עם כל התוספות האמורות השדה עומד ביעד, כולל גדר הביטחון שנבנתה לבקשת משרד הביטחון".
"ראשי הערים מעכבים בגלל הבחירות"
מתי יצא לדרך: ב־1997 הוקמה חברת נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) לצורך הקמת הרכבת הקלה. ב־2008 הולאם הפרויקט ועלותו יותר מהוכפלה. החפירות החלו בקיץ 2015. ההערכות כעת הן שהעלות הכוללת עשויה להתקרב ל־17 מיליארד שקל.
ההבטחה: תחילה דובר על תחילת נסיעה ב־2013. ההבטחה המעודכנת: אוקטובר 2021, וכבר מתחילים לדבר על דחייה ל־2022.
הבעיות: מנכ"ל נת"ע, יהודה בר־און, ציין באחרונה כי ראשי הערים שבתחומם תעבור הרכבת הקלה מעכבים את הפרויקט בגלל הבחירות לרשויות המקומיות שיהיו באוקטובר. דוח מבקר המדינה מתח ביקורת על נת"ע, בטענה שהיא פועלת ללא פיקוח ממשלתי, מנהלת מכרזים לא תקינים ולא עומדת בזמנים בתחנות התת־קרקעיות. לפי המבקר, משרד האוצר, משרד התחבורה ונת"ע עובדים ללא הסכם מסגרת, כאשר עד ספטמבר 2016 העבירה המדינה לנת"ע 6 מיליארד שקל.
חברת אג'יס, הממונה מטעם משרדי הממשלה לפקח על הרכבת, ציינה שההערכות למועד ההפעלה היו אופטימיות מדי. למשל: בנובמבר 2012 פירסמה נת"ע מכרז פומבי בינלאומי לרכישת הקרונות, אבל רק כעבור 3 שנים הוכרזה זכייתה של CNR הסינית. מועד הגשת ההצעות למכרז נדחה 3 פעמים.
הצפי: אוקטובר 2021 לכל המוקדם.
מנת"ע נמסר בתגובה: "פרויקט הקו האדום מורכב ביותר וכולל עשרות אלפי פעילויות. יש בו סיכונים רבים, כפי שציין גם המבקר. נת"ע מתמודדת עם האתגרים האלה בהצלחה מרובה, בצמוד לתוכנית עבודה מפורטת. אנו ממשיכים להתקדם לפי לוח הזמנים המתוכנן, ומתחייבים לסיים באוקטובר 2021, כמובטח".
הביורוקרטיה תוקעת
מתי יצא לדרך: פרויקט הקטעים הצפוניים של כביש 6 יצא למכרז בתחילת העשור ומיון מוקדם נעשה כבר ב־2011. הקמת הפרויקט מתבצעת באמצעות מכרז זכייני (BOT) הכולל מימון, תפעול ותחזוקה של קטע כביש מאזור יקנעם ועד מחלף סומך. היזם הפרטי ("שפיר הנדסה חוצה ישראל צפון" בבעלות חברת שפיר הנדסה, קרן נוי ולאומי פרטנרס) הוא שמקים ומממן את הפרויקט הציבורי, מתפעל אותו לאורך כל תקופת הזיכיון, ומקור הכנסותיו בציבור המשתמש בפרויקט לאורך השנים. הפרויקט כולל סלילת כ־15 ק"מ כביש, וכן ביצוע 5 מחלפים, הקמת 3 גשרים וכריית 3 מנהרות כפולות.
ההבטחה: המועצה הארצית לתכנון ובנייה העריכה תחילה שסיום העבודות צפוי ב־2015.
הבעיות: בסמוך לפרויקט החלו גם עבודות לסלילת הכביש דרומה על ידי נתיבי ישראל (עבודות שעשתה המדינה ולא זכיין פרטי) שהצליחו להשיג את העבודות הצפוניות, שנדרשו להרבה יותר אישורים והיתרים. בנוסף, צו הפסקה מינהלי הוצא על ידי הוועדה המקומית לתכנון ובנייה קריית־אתא ביוני 2014 נגד המשך עבודות מקדמיות לסלילת הקטע הצפוני (קטע 3) בכביש 6 שבתחום היישוב, בטענה כי מדובר בעבודות שטעונות היתר בנייה. חברת כביש חוצה ישראל הגישה ערעור, שהתקבל על ידי בית המשפט המחוזי. אלא שבינתיים העבודות התעכבו.
הצפי: סוף 2018.
התחבורה הציבורית ||| אודי עציון
איפה יש מחסור בקווי אוטובוס ולמה הם תקועים
רק לפני חודש פירסם ארגון ה־OECD נתונים חמורים על העומס בכבישי ישראל ועל הצורך הדחוף להשקיע בתחבורה ציבורית.
תקציב משרד התחבורה הוא מהגדולים בממשלה, 19 מיליארד שקל ב־2018, ו־20.3 מיליארד ב־2019. יותר ממחצית התקציב מיועדת לתחבורה ציבורית.
אבל מסמך שהוכן ברשות לתחבורה ציבורית, שהגיע ל"ידיעות אחרונות", במסגרת הדיונים מול האוצר על תקציב המדינה ל־2018, מגלה שבמשרד התחבורה מודעים לכך שתקציב התח"צ אינו מספיק. במסמך מציג המשרד את צרכיו בתחום, ומבקש תוספת של מיליארד שקל לתקציב הפעלת התחבורה הציבורית. הוא קיבל בסוף תוספת של 250 מיליון שקל בלבד למימון קווים חדשים ולתגבורים.
כך נראית המצוקה מקרוב: הנה כמה מקרים שאספנו בסיוע ארגון צרכני התחבורה הציבורית "15 דקות". פניות תושבים למשרד התחבורה לגבי מחסור בקווי אוטובוסים או בהגברת תדירות, נענים שוב ושוב שמדובר בצרכים שאושרו, אך מחכים לתקציב שטרם אושר.
בית־שמש: 2 קווים חדשים, 4,ו־5, שאמורים לפעול: מהרכבת לשכונות רמת בית־שמש א' וג'. הקווים אושרו על ידי משרד התחבורה ואף מסלול הנסיעה והקילומטרים נלקחו בחשבון. הקווים היו אמורים להתחיל בתחילת 2018, אך מעוכבים, כמו קו בית־שמש-טבריה שמתעכב כבר שנה ולא החל פעילותו בשל תקצוב.
חיפה: תהליך הוספת 4 תחנות לשכונת רטנר בחיפה, כדי לשרת את האוכלוסייה המבוגרת, אושר לפני יותר משנה, אך מחכה לתקצוב משרד התחבורה.
ירושלים: תושבי הר חומה ממתינים לקו אוטובוס שיקשר את השכונה למרכז העיר, במקום הקו המאסף והמפותל שקיים כיום. עם זאת, אין צפי לביצוע, בראש ובראשונה בשל תקצוב.
ראש־העין: עיכובים בקבלת תוספת שירות לקו בני־ברק, וכן עיכובים בתוספת שירות לקו תל־אביב ופתח־תקווה ממתחמי התעסוקה, בקו לירושלים ועוד. כמו כן אין תקציב לקו רכבת נוסף.
בנוסף, קווים לרכבת בית יהושע מקדימה־צורן קיבלו אישור מממונה התחבורה הציבורית, ומשרד התחבורה אף מעיד שהוא נערך מול המפעיל. עם זאת האוצר לא אישר את התקציב, ואין צפי להפעלה. גם בקשות לתוספות שירות לאזורי תעסוקה נענות בשלילה. לדוגמה, שיפור השירות בקו 553, המחבר בין פתח־תקווה להרצליה־פיתוח. כיום התדירות שלו נמוכה מאוד.
תדירות השירות בקו 506, "קו הזנק" מתל־אביב לאזור תעסוקה קריית שדה התעופה, נפגעה משמעותית בשעות הבוקר. ככל הנראה נסיעות הוסטו לטובת קו 208 החדש שנפתח על חשבון הנוסעים הקיימים.
תוספות השירות חיוניות כדי להדביק את קצב גידול האוכלוסייה ואת צמצום הפערים בשירותי תחבורה ציבורית. היעדר תקצוב תוספות השירות שבא על חשבון ציבור הנוסעים גורם לפגיעה במשתמשים הקיימים, שלא אחת סובלים מתדירויות נמוכות ושירות חסר, ולפגיעה משמעותית בציבור המעוניין באלטרנטיבה לרכב פרטי. במצב הקיים שבו דרישות להוספת שירות אינן נענות, הציבור נתקל בחסמים משמעותיים ואף מייאשים, ומעדיף להמשיך לעמוד בפקקים.
מנכ"ל 15 דקות גיל יעקב: "העובדה שאישור או תגבור כל קו מקומי אמורה לקבל את אישור משרד האוצר היא אבסורדית וגורמת לפקק ביורוקרטי ממשלתי. כדי להיחלץ ממשבר התחבורה על האוצר לעסוק בניהול התקציבים ולא בניהול מקומי של קווים".
ממשרד האוצר נמסר: "כל תוספות השירות לאשכולות מפעילי התחבורה הציבורית נקבעים על ידי משרד התחבורה בכפוף לחוק התקציב המאושר. האוצר פועל במשותף עם משרד התחבורה ותוספות השירות הרלוונטיות אינן מעוכבות בשל היעדר תקציב".
ממשרד התחבורה נמסר: "אנו פועלים להרחיב ולהגדיל את תדירות קווי התחבורה הציבורית בכל הארץ, בהתאם לתוכנית העבודה שנקבעה.
עם זאת, המשרד מאשר את נתוני '15 דקות' לגבי הקווים החסרים".
