לפני חצי שנה נראה היה שמירב כהן, שייסדה את רשת "ללין" יחד עם בת דודתה רויטל לוי, מבצעות אקזיט שלא מבייש חברות היי־טק: החברה הצרפתית נוקס עמדה לרכוש מחצית ממניותיהן בללין עבור כ־100 מיליון שקל (המחצית השנייה נרכשה לפני עשור על ידי קבוצת פוקס שבשליטת הראל ויזל תמורת 12.8 מיליון שקל). לחברה הרוכשת ניתנה אופציה לרכישת יתרת המניות של המייסדות תוך ארבע שנים לפי שווי חברה של 450 מיליון שקל. אבל העסקה לא יצאה לבסוף לפועל, לאחר שהחברה הצרפתית שינתה את התנאים, והחלום התנפץ.
אבל כהן אומרת שהיא לא מאוכזבת. "אני מאוהבת בללין, מבחינתי זה עסק לחיים. החלום שלי הוא שללין תהיה מותג בן 100, כמו המותג אסתי לאודר, ושהבן שלי, סאני, יהיה בבוא היום מנכ"ל הקבוצה, כמו הבן של אסתי, רון לאודר", היא אומרת.
מתברר שבארבע השנים האחרונות כהן התנתקה מהניהול השוטף של ללין ונותרה חברת דירקטוריון ובעלת מניות בלבד, כדי להתמסר לג'וב תובעני לא פחות – אמא במשרה מלאה לבנה בן השמונה, אותו אימצה ברוסיה כשהיה בן שנה והיא מגדלת אותו לבדה. "סאני זה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים", היא אומרת ומוסיפה: "הייתי וורקוהולית, ואחרי שהוא הגיע הייתי חייבת לעצור. זאת הייתה הפעם הראשונה בחיים שלי שלא עבדתי בכלום".
ללין היא אחת מהחברות־הבנות הרווחיות בקבוצת פוקס, וגם כאשר כהן (בת 48, גרושה) לא עבדה בניהול חלקה ברווחים המשיך, וממשיך עדיין, לזרום. כך, בעשור האחרון משכו היא ורויטל לוי מהחברה דיווידנדים בשווי 23 מיליון שקל.
אני פוגשת אותה יחד עם שני אחיה לבית כהן – מיכל כהן־ענבר (45, נשואה + 3) וערן כהן (40, רווק) - כשהם שרועים באמצע היום על מגוון פופים מעוצבים ורכים. זאת לא סתם הסתלבטות משפחתית, זה העסק החדש שבו שותפה מירב, "פוזיטיב", שאותו הקימה אחותה מיכל לפני שנתיים. לפני חודשיים הצטרפו אליה כשותפים מירב ועידן, שחזר משהות של 12 שנה בסן־דייגו, ארה"ב, שם עסק בעגלות ובמסחר.
פוזיטיב עוסקת בעיצוב, ייצור ושיווק של פופים בסגנון שהם מגדירים "זרוק־סקנדינבי־בוהמייני". את הפופים מעצבת מיכל. מירב אחראית על יחסי הציבור והשיווק לחברות וגופים מוסדיים. "זה מאוד קול, בעיקר בחברות היי־טק, לשים פופים בפינות הזולה", היא אומרת. עידן אחראי על התפעול, ובקרוב יחזור לארה"ב וימכור את הפופים משם. "באתי לארץ לשנה, חשבתי למצוא כאן כלה, אבל הבעיה כנראה בי", הוא מסביר.
ביחד הם מאמינים שכל בית צריך פוף. מיכל: "כולם מגיעים הביתה בסוף היום ורוצים לנוח, להרים רגליים ולהירגע. הפופים הם תמצית חוויית הסתלבט בבית". לצד מבחר הפופים הם משווקים גם שטיחים, שמיכות, מצעים, נרות, כריות, ועוד.
הדמיון בין פופ לסבון
מיכל הגיעה לפופים עם רקע ארוך בעסקי הריהוט. לאחר שהשתחררה מהצבא היא נסעה לניו־יורק. מירב הצטרפה אליה ושתיהן התפרנסו ממכירת סנדוויצ'ים. מירב התאהבה בחנויות הקרמים והסבונים שראתה בניו־יורק, אבל התגעגעה לארץ ולאחר שנה, ב־1996, חזרה. מיכל, שנשארה בניו־יורק, הצטרפה לבחור ישראלי ששיפץ רהיטים, למדה את התחום והחלה לשפץ רהיטים ישנים ולצפות אותם במוזאיקה. כשחזרה לארץ אחרי תשע שנים התחתנה ופתחה ברשפון את סטודיו "טאצ" לספות. לפני שלוש שנים הסטודיו נסגר. לפני שנתיים, לאחר שהעלתה באינסטגרם תמונה של פופים שמצאה ברשת, והחלה התעניינות בין העוקבים היכן ניתן להשיגם, היא החליטה לייצר פופים בעצמה – וכך נולדה פוזיטיב.
מירב, מצידה, הקימה לאחר שחזרה מארה"ב, יחד עם שותף, את "נרות בשינקין", ואחרי שנה פרשה והקימה עם בת הדודה את ללין. היום יש לללין 120 חנויות בארץ ו־25 בחו"ל והיא מגלגלת מחזור מכירות של כ־140 מיליון שקל. מירב הצליחה לשכנע את הציבור שסבון זה לא רק דטרגנט אלא מותג לייף־סטייל מושקע. עכשיו היא מנסה לשכנע שפוף יותר זול ויותר מדליק מסתם כורסה. טווח המחירים של הפופים שהם מוכרים נע בין 200 ל־1,600 שקל.
אחרי שניהלת עסק ענק כמו ללין, פוזיטיב לא קטן עלייך?
"כולם, אפילו מיכל אחותי, שאלו אותי: איך מאימפריה את מתחילה משהו מההתחלה? רציתי לחזור ליצירה, ורציתי משהו חדש, ואנחנו נהיה גדולים – זאת רק ההתחלה. מיכל רצתה לצלם אצלי בבית את הפופים שלה, הסכמתי והתלהבתי. שאלתי אותה מה דעתה להרחיב את העסק. עידן בדיוק חזר מארה"ב. במקום לחזור לללין המוכר החלטנו שאנחנו מצטרפים למיכל. כנראה שגם האיחוד המשפחתי טוב לי. אנחנו שלושה שתמיד היו אחים אוהבים ואחד בשביל השני. את הירח אני אביא בשבילם, והם בשבילי. אבא שלי ממשפחה גדולה ממוצא סורי, הם שמונה אחים ואחיות. גם את ללין הקמתי עם משפחה – רויטל היא הבת דודה שלי, אמא שלה ואבא שלי אחים. עכשיו רויטל היא לקוחה שלנו. בניגוד לללין, כאן מיכל היא המעצבת ונותנת הטון, ואני המייעצת. רציתי לתרום מהידע שלי. זה דומה בקונספט לללין: מה שנעים בבית".
אבל פופים היו פה תמיד.
"גם בללין אפשר היה להגיד 'מה המצאתם? סבונים תמיד היו'. כשפתחנו אני ורויטל את החנות הראשונה של ללין, דוד שלי, אבא שלה, כל הזמן אמר 'אבל מה אתן מוכרות? אני לא מבין'. יש בעולם מותגים שמוכרים פופים, אבל אף אחד לא יפה ונוח כמו שלנו".
איזה תובנות מללין את מביאה לפוזיטיב?
"הדבר הכי חשוב זה אומץ ואמונה במה שאתה עושה. אני לא מאמינה בתוכנית עסקית. לא הייתה לי כשהקמתי את ללין. פעלתי מהבטן. 99% לא האמינו בעסק. שאלו אותי מה זה הדבר הזה? אמרתי: לייף סטייל".
"לא ויתרנו על ארה"ב"
איזו אשת עסקים את מעריצה?
"תמרה מלון (עורכת המגזין הבריטי "ווג" – נ"ז). זאת בחורה בגילי, אני עוקבת אחריה באינסטגרם. יחד עם מעצב הנעליים הסיני ג'ימי צ'ו היא הקימה את מותג הנעליים המצליח בשם הזה, שכיכב ב'סקס והעיר הגדולה'. כבר ארבע פעמים שקרנות השקעות רכשו את ג'ימי צ'ו, והיא כבר לא שם, אבל היא הקימה מותג נעליים חדש תחת שמה, תמרה מלון. הוא עוד לא הגיע לממדים של ג'ימי צ'ו, אבל הנעליים שלה הן אורחות כבוד על הרבה שטיחים אדומים. אני תמיד אומרת שאם הייתי חיה באמריקה ומקימה שם את ללין, ההצלחה שלנו הייתה בקנה מידה ענק. ההצלחה של ללין בארץ מדהימה, אבל זה לא בקנה המידה שיכול היה להיות בארה"ב".
אבל הניסיון שלכם לכבוש את ניו־יורק לא צלח. סגרתם את החנות של ללין בטיים סקוור לאחר שנה בלבד.
"לא ויתרנו על ארה"ב. כל דבר בעיתו. שכר הדירה מאוד יקר בניו־יורק. החלטנו להתמקד בספרד – נפתח חנות בברצלונה. בטורונטו נפתח שבע חנויות בהפעלה ישירה שלנו, בעקבות הזיכיון של נייקי שפוקס קיבלה בקנדה, ובמסגרתו פתחה בעיר חנויות בניהול החתן של הראל ויזל (בעלי פוקס – נ"ז). יש לנו גם 20 חנויות ביפן ובהוואי".
גם את מתלוננת שקשה לעשות עסקים בישראל?
"כששואלים אותי אם כדאי לעשות עסקים בישראל אני אומרת שכן, ישראל ארץ מדהימה. אבל אני רק אומרת שאם הייתי מקימה את ללין בחו"ל, הדרך להצלחה הייתה קצרה יותר. יש לי חבר בניו־יורק שפיתח ערכות לניקוי הגוף מרעלים, זה טרנד חזק מאוד שהולך עם טבעונות, עם צום. השחקנית גווינת' פאלטרו דיברה על הערכה שלו בתוכנית הבוקר של אופרה ווינפרי, ובשבוע אחד הוא מכר מה שאנחנו מוכרים בשנה".
לללין יש 120 חנויות. את לא חוששת שהקניות באינטרנט יחסלו את המסחר בחנויות?
"אני מאמינה שיש חוויית קנייה בחנויות, שלא יוותרו עליה, במיוחד בללין, והעולם הזה לא ייעלם. בישראל כל נושא האון־ליין עדיין בחיתוליו. זה באמת מפתיע אותי שאנשים קונים באתר של פוזיטיב פופים ולא באים לחנות להתנסות ולמשש, אבל הרוכשים הם בעיקר מאזורים שמרוחקים מהחנות שלנו בהרצליה. כנראה שאני דור קודם. הבן שלי כבר כל היום במחשב. הצד החיובי הוא שזה אחלה בייביסיטר. הבעיה שגם כשבאים חברים הם משחקים כולם במחשב.
"לדעתי, כל הבאזז הזה של קניות באינטרנט נובע מההתלהבות של הקהל ממשהו חדש. גם אני התחלתי לקנות באינטרנט ואני מבינה את הריגוש בלקבל הודעה שיש חבילה בדרך, אבל אני רוכשת רק דברים שקשה להשיג בארץ, וגם זה מוגבל, כי אחת החוויות המרכזיות בנסיעה לחו"ל זה השופינג, ואני אוהבת, אז כמה כבר אפשר לקנות".
לפני שנה הופעת בכתבה ב"ממון" על רווקים ורווקות נחשקים ונחשקות, ואמרת שאת מקווה שהשנה תתחתני. מה קרה מאז?
"אני בזוגיות, לא גרים ביחד, אבל לא רוצה לחשוף את בן־זוגי".
