שימי אטיאס, נשוי ואב לשניים, נולד בשנת 1977 וגדל בקריית־אתא. החל במופעי הקסמים בגיל 13 בקניונים ובימי הולדת. פרץ לתודעה בתוכנית 'אורי גלר מחפש את היורש' ב־2006, ומאז השתתף בתוכניות ובפינות טלוויזיה רבות, בין היתר ב'המופע הבלתי נתפס' עם נמרוד הראל (ערוץ עשר), שימש כמנטור ב'מי יפיל את המאסטר' (ערוץ 2) והשתתף ב'גולסטאר 2' של HOT. בימים אלה משודרת בערוץ ZOOM (ראשון עד רביעי) תוכניתו החדשה 'הזוי'. בעקבות הצלחת התוכנית יעלה בקרוב מופע אישי של טלפתיה וקסמים באותו שם, כשהמופע הפותח יתקיים ב־30 ביוני במועדון הגריי ביהוד.

מה הזיכרון הכי מוקדם שלך?

"יושב על הברכיים של אבא שלי בגיל שלוש־ארבע בשולחן שישי לפני קידוש. שימי תבורי ברקע ואני מתופף על השולחן. השמועה אומרת שגם שתיתי לאבא שלי את כוס הוויסקי אבל לך תזכור. אגב, תופפתי כבר בגיל שלוש. עד היום זה אחד הפספוסים הגדולים שלי".

מה הייתה החופשה הכי גרועה שלך?

"לפני עשר שנים הזמינו ממני הופעה בהפלגה של שלושה ימים בים התיכון. אמרתי לעצמי מגניב, על הדרך נהנה מקצת חופש. חשבתי שמדובר באוניית פאר וכשהגעתי התברר לי שזו הייתה אחת מאוניות הקזינו הכי מצ'וקמקות. ריח של סולר מהול באוכל שמנוני, והשיא היה שהאונייה לא הפסיקה להיטלטל והתחושה הייתה שעוד שנייה היא מתהפכת - בזמן ההופעה. בקושי הצלחתי לעמוד ולהופיע, כשברקע המנהל שלי לא מפסיק להקיא את נשמתו. מאז אני לא מופיע בהפלגות כאלה".

מה הדבר הכי גרוע שכתבו עליך או אמרו לך?
"בתוכנית של אורי גלר היה לי תעלול של לעצור את הדופק. פתחתי אינטרנט למחרת, על הבוקר, וכל הטוקבקים קרעו אותי לגזרים ברמה של 'מי זה הביזאר הזה'. כל החיים חלמתי על חשיפה וכשקיבלתי אותה, הבנתי שזה יכול להיות גם כואב".

מה מפחיד אותך?

"נחשים. גם כשאני רואה נחש בטלוויזיה, אני בורח. עשיתי בקריירה הרבה דברים מסוכנים, אבל נחש זה משהו אחר. הביאו לי לצילומים פעם נחש וברחתי מהאולפן. לא חזרתי עד שהוא לא עזב את הבניין".

מתי היית הכי קרוב למוות?

"לפני חצי שנה, מיד אחרי שסגרתי על התוכנית ב־ZOOM, הייתי במסיבה של התעשייה, שתיתי כוסית ושכחתי שבלהט יום העבודה לא אכלתי שום דבר. הרגשתי לא טוב, הלכתי הביתה, הקאתי את נשמתי כל הלילה. קמתי בבוקר עם פנס בעין, שלא היה ברור מאיפה הוא, וכאבי ראש איומים. מאותו רגע הכל התחיל להסתבך. הגעתי לבית חולים, עשיתי סי־טי, אמרו שהכל נראה תקין. חזרתי הביתה. נזרקתי שלושה ימים למיטה עם כאבי תופת בראש, ברמה שאני לא יכול לשים אותו על כרית. הייתי ממוטט. לא הצלחתי לישון, לא תיפקדתי. אחרי שלושה ימים חזרתי למיון לבדיקות, ושוב הכל תקין. שוחררתי הביתה. הפעלתי את כל הקשרים האפשריים, את החברים, הגעתי לשלושת הפרופסורים המובילים בישראל בתחום הראש והתבשרתי שייתכן שיש לי גידול בראש".

ומה קרה אז?

"התחלתי לאבד שמיעה באוזן אחת, הזיה שאי־אפשר לתאר, לחץ אימים. ברגע אחד אתה מבין שכל עולמך מתמוטט. התחלתי סבב אצל מיטב הפרופסורים שוב, עשרות בדיקות. בחודש אחד עשיתי עשר בדיקות MRI ועשר סי־טי, לפעמים באותו יום. בסופו של דבר הגעתי עם אשתי לבדיקה המכרעת אצל פרופסור שאמר שזה גידול, בראש או במקום אחר בגוף. יצאתי מהפגישה גמור. אמיר פרישר גוטמן היה חבר קרוב שלי ובכל התקופה הזו אני רואה בעיניים את הפגישה שלי איתו באיכילוב, כשחשבו שהוא חולה. אחרי הפגישה אצל הפרופסור הופעתי בירושלים וזו הייתה ההופעה הקשה בחיי. כל המופע חשבתי רק על זה שאני הולך למות למרות שכבר הרגשתי די בריא כי הכאבים נעלמו".

איך זה נגמר?

"הפרופסור הציע לי לקבוע ניתוח ראש וביקש שאפנה שבועיים. אבל אחרי בדיקות של עוד מומחים הם אמרו שיש כאן טעות, שזה לא גידול ושכנראה באותו לילה נפלתי בבית בלי לשים לב, משם הפנס בעין, ושהבעיות בראש היו תולדה של זעזוע מוח שחוויתי. מאז אני בריא ושלם ומרגיש שקיבלתי את חיי במתנה".

מה השמועה הכי פרועה שהייתה עליך?

"שאני מיליונר. השכנה קראה בעיתון שאלי יצפאן קיבל מיליון שקל על תוכנית ואני חצי מיליון. לך תסביר שזה לא קרוב".

מה היה הרגע הכי מביך שלך?

"הופעתי באחת החברות ואני שם לב למבטים שונים מהרגיל וקצת מוזרים. כשירדתי מהבמה גיליתי שאני עם רוכסן פתוח. למזלי אני אמן חושים ולא קוסם, אז שפן לא יצא משם".

ממי אתה צריך לבקש סליחה ולמה?

"מאשתי, על ארבעת החודשים האחרונים שבהם לא הייתי קיים. לעשות תוכנית זאת עבודה קשה ואני לא מוותר על להיות מעורב בכל פרט ולו הכי קטן. לא ישנתי גם בחודשים האלה, עכשיו אישן קצת ואז אפצה אותה".

מי צריך לבקש ממך סליחה ולמה?

"אחת המורות ביסודי שבאה ואמרה לאמא שלי, 'מהילד שלך לא ייצא כלום'. אז הנה טעית".

אם היית אישה, מי היית?

"יעל אבקסיס. אני מת עליה".

מה הגילטי־פלז'ר שלך?

"צ'יפס בשתיים בלילה. אני חוזר מהופעות, תמיד עוצר איפשהו, דופק שווארמה עם הרבה צ'יפס ליד ואז מקטר למה הייתי צריך את זה".

באיזה ריאליטי היית משתתף?

"פנו אליי מ'מחוברים', נפגשנו, הם התלהבו יותר מאשתי מאשר ממני. חשבתי שזה לא יעשה לנו טוב כמשפחה וירדתי מזה. לשמחתי חודש אחרי קיבלתי את ההצעה מ'גולסטאר 2'".

איזו עצה היית נותן לשימי בן ה־16?

"בדיוק את מה שאמרתי לעצמי כשהייתי בן 16, 'תקשיב רק לעצמך'. זה מדהים כי כל מה שחלמתי, תיכננתי, דמיינתי בזמן השיעורים בבית הספר, קרה בדיוק מופתי. הבעיה היחידה שהכל מגיע לי בחיים בדיליי של עשר שנים. מגיל 16 הייתי בורח מבית הספר ונוסע באוטובוס לאולפני הרצליה, יושב שם על המדרגות, הולך לדן שילון, טל ברמן, יגאל שילון, מנסה לדחוף את עצמי. אבל לקח לי עשר שנים עד התוכנית של אורי גלר. ומאז חיכיתי עוד 12 שנה עד לתוכנית משלי".

מתי התרגשת לראות מישהו מפורסם?

"אדם היה אליל נעוריי. שנים אחרי, כשהתחלתי להופיע ופגשתי אותו, התרגשתי כמו ילד קטן שרואה את מושא הערצתו".

קמת בבוקר כברוס וויליס, מה הדבר הראשון שאתה עושה?

"מתקשר לדמי מור ואומר לה בואי נחזור".

איזה שיר ישמיעו בלוויה שלך?

"'ירח' של שלמה ארצי, 'הנמוך עם הטוקסידו' זה גם אני. אני לא נמוך, אבל חקוקים אצלי רגעים של 'למה לא רוצים אותי'".

מה תהיה השורה האחרונה בביוגרפיה שלך?

"אני הייתי שימי אטיאס, אחריי תגיע החשבונית".