רגע חלומי עבור השוער

בעיטות ההכרעה הן עולם מורכב במיוחד עבור השוער. לכל שוער יש שיטה שונה של עמידה בזמן שהשחקן ניגש אל הכדור שמונח על הנקודה הלבנה. יש שוערים שאוהבים לזוז הרבה על קו השער לפני שהשחקן בועט את הכדור, ויש כאלה שלא זזים ורק מחכים לבעיטה. יש גם שוערים שאוהבים להציק וניגשים להזיז לשחקן את הכדור כדי להוציא אותו מריכוז. 

יש שוערים שמחליטים לקחת פינה ברגע שהשחקן רץ לפי הגישה של כף הרגל לכדור. יש כאלה שמחכים כדי לראות לאן הגוף של השחקן נוטה ברגע הבעיטה או אפילו לאן הכדור הולך, ורק אז מגיבים.

הלחץ על השוער בזמן בעיטות פנדלים הוא לא כזה גדול. מראש יודעים שאין לשוער הרבה מה לעשות, ושאם הוא חוטף גול הוא לא אשם. מנגד, אם הוא עוצר את הבעיטה הוא יוצא ענק, וזהו רגע שכל שוער חולם עליו ורוצה להיות שותף לו. 

אנחנו יודעים שיש היום שחקנים שעוצרים ממש לפני הכדור, ורק אז בועטים אחרי שהשוער כבר זז לצד כלשהו. ההשהיה הזו מאפשרת להם לבעוט לצד השני.

יש את הבועטים שמגיעים עמוסי ביטחון, ובדרך כלל עושים הטעיה ומקפיצים בקשת למרכז השער. יש את הבועטים ששולחים פצצה בבעיטה עם רגל מלאה, העיקר שזה יהיה במסגרת, ויש את הבועטים המדויקים ששולחים את הכדור בפס שטוח או בבעיטה מלאה וחזקה צמוד לאחת הקורות. 

באופן אישי אני אוהב ללמוד את השחקן לפני המשחק, לראות את הגישה שלו לכדור ובעזרתה הקלה של האינטואיציה, אני מזנק אל הפינה. אם אני יודע שזה שחקן שאין לו פינה אותה הוא מעדיף, אני מחכה עד הרגע האחרון לראות לאן הוא בועט, ורק אז מגיב.