באהבה לפעמים פשוט יודעים שזה זה. יומיים אחרי שמירן בוזגלו, בת דודה של אבי נמני, ראתה את מאור מבקיע במשחק של הנבחרת הצעירה ופלטה, 'איזה חמוד', הוא התחיל איתה בבית קפה. בדייט הראשון הוא כבר רצה לסגור עניין. "הוא אמר, 'את תהיי אשתי. בואי נלך להכיר את ההורים'", היא מספרת. הטוויסט: באותו זמן הוא גר עם מישהי אחרת בכלל.
מה?
מאור: "בחורה מצרפת שהכרתי כששיחקתי בליון. אמרתי לה, 'תבואי, תגורי איתי בישראל אצל ההורים', וכך היה. פתאום הכרתי את מירן".
הוקלט באולפני הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה
אז בעצם הייתה לך בת זוג והלכת מאחורי גבה.
"כן. הייתי נוסע כל הזמן מסכנין לחולון כדי להיות עם מירן, להכיר את ההורים שלה. החברה מצרפת בינתיים המשיכה לגור אצלנו עד שאבא שלי אומר לי יום אחד, 'תגיד לי, היא חברה שלי או חברה שלך? זה לא יכול להימשך ככה'".
ואת לא ידעת?
מירן: "לא. יום אחד פורסם ב'גליצ'ים' ש'מאור בוזגלו נצפה עם מישהי שלא דומה לצמודה שלו'. אמרתי לו, 'מה, יש לך חברה ואתה לא אומר לי? אני לא עושה דברים כאלה'. הוא אמר לי, 'לא, נפרדנו מזמן'. האמנתי לו. לא כעסתי. מאור הסביר, וגם אבא שלו, שהוא התאהב בי ושהוא פחד לאבד אותי אז הוא שיקר שהם נפרדו לפני הרבה זמן".
ומה עם החברה מצרפת?
"היא התבאסה מאוד, היא אהבה אותו, אבל זה קורה. הוא קנה לה כרטיס טיסה לצרפת, לקח אותה לשדה. גם יעקב דיבר איתה, הסביר לה הכל".
× × ×
הגורל אולי חיבר לפני 11 שנים בין מירן, 29, למאור, 30, אבל בדצמבר האחרון הוא הראה למשפחת בוזגלו את הצד האכזרי שלו. אחרי היעדרות של חודשים מהמגרשים, חזר מאור בוזגלו, 30, לשחק במדי מכבי חיפה נגד האקסית, הפועל באר־שבע באצטדיון טרנר. בוזגלו גדל בקבוצת הנוער של חיפה, נדד להפועל פתח־תקווה, בני־ , מכבי תל־אביב, בלגיה ועזר להפוך את הפועל ב"ש מלוזרית לאימפריה מקומית. השיבה לקבוצת נעוריו, בעיצומה של התאוששות מפציעה, הייתה מערכה מרגשת במיוחד בהצגה של הכדורגלן עם הכי הרבה סטאר־קוואליטי בישראל שלאחר מעבר ערן זהבי לסין. הוא חזר למועדון מפואר שמצוי במשבר זהות ונכשל מקצועית כבר שבע שנים ברציפות. הוא המשיח. בוזגלו הספיק לשחק מעט מאוד משחקים ואז הגיע הקרב נגד באר־שבע, שממנה נפרד בטונים צורמים. 33 דקות חלפו עד שהמשיח של חיפה הרגיש כאב חד בעקב אכילס שלו: הרצועה הצולבת בברך נקרעה שוב. זה סידר ל'בוזגלוס' מבית yes סיום לא ייאמן לעונה הראשונה, כולל קפיצה בין המראות הקשים לרגע בו מירן העניקה למאור צמיד עם מגן דוד לשם הגנה מגבוה. העונה השנייה שתעלה בראשון הקרוב, תתחיל שם.
מירן: "קודם כל נהייתי אפאתית. לא הגבתי. לא ידעתי מה לעשות עם זה. כשהתחלתי להבין מה קורה באמת, נכנסתי לדיכאון קשה. ואז מאור מגיע הביתה, כולם יושבים ככה בדאון והוא אומר, 'הלו, מה יש לכם? הכל בסדר, אף אחד לא מת פה, תתעוררו'. ואז התעשתנו והבנו שאין מה לעשות. נשמנו והמשכנו".
מאור: "אני לוקח הכל בצורה מאוד אופטימית, זוהרת וחייכנית. זו אולי קלישאה, אבל תמיד האמנתי שאנרגיה טובה מביאה אנרגיה טובה יותר. אם אהיה כעוס ואאשים את עצמי ואשאל שאלות למה זה קרה לי, זה רק יפגע בי".
חלק לא מבוטל מהקהל של באר־שבע צעק ברגעי הפציעה "בוזגלו מת".
מירן: "מטורף. אני הייתי עם הקהל של באר־שבע ארבע שנים בקשר מדהים. כל מה שהם ביקשו - ואני מדברת על אלפי בקשות - הם קיבלו. כל יום הוא היה עם הטלפון, מצלם עבורם סרטונים באהבה, ביקר ילדים חולים, הלך לגני ילדים, אירועים, גם אחרי שהוא עבר לחיפה. ופתאום לשמוע את הקריאות האלה?"
איך הגבת באותם רגעים, כשאת שומעת את הקריאות?
"לא יכולתי להפסיק לבכות. בנאדם שרוע על הדשא בחוסר אונים, וככה הקהל מגיב? אי־אפשר לקבל את זה בשום צורה".
מאור?
"אני די אדיש למה שקרה. במהלך קריירה של כדורגלן, אתה כבר יודע מה לנטרל ומה להכניס אליך. במגרש שמעתי את זה כסוג של זמזום. כשהגעתי לחדר ההלבשה שמעתי את זה הרבה יותר".
אבל בכל זאת, אלפים צועקים בשמחה לאיד, 'בוזגלו מת'?
"אני לא מופתע. תרבות הספורט שלנו היא כזאת, רעה. דווקא ממקרים כאלה אפשר לחנך את הדור הצעיר, שילמד איך לא מתנהגים. מצד שני אני לא יכול לשפוט את הקהל. הם יכולים לעבור שבוע קשה בעבודה, והמגרש הוא מקום מפלט שלהם. לבוא, לצעוק, לקלל ולהוציא החוצה. אז אני מקבל את זה בהבנה".
אבא שלך אמר שתבוא קללת בוזגלו על באר־שבע. זה לא הצליח לו. הם לקחו אליפות שלישית ברציפות.
מירן: "יעקב היה בסערת רגשות מטורפת. כאב לי הלב לראות אותו באותם רגעים. הוא לקח את זה קשה. באצטדיון של באר־שבע התנהגו לא יפה, מאור על הדשא ומתגרים ביעקב, הולכים אחריו, צועקים, 'מגיע לו'. אתם רואים שהבנאדם בוכה. גם אמא של מאור ואמא שלי לא הפסיקו לבכות".
מאור: "שמע, זה הכל ביחד, סיטואציה לא פשוטה. כי גם הטלוויזיה עליו, הצלמים עליו, ומקללים אותו".
חשבת שנגמרה לך הקריירה?
מאור: "מהרגע שנפצעתי כבר ראיתי את עצמי בחדר ניתוח מתחיל בשיקום. שבעה חודשים אחרי, אני יכול לבוא ולהגיד שעברתי את התקופה הזאת כמו גדול. בספטמבר אני אמור להיות במגרש, אם הכל ילך כמו שצריך".
מירן, את בעצם הקדשת את כל החודשים האלה לתמיכה במאור.
מירן: "זו הייתה התקופה הכי קשה שלי, אבל השתדלתי לא להראות כלום למאור. בלילות, כשהוא היה נרדם, הייתי הולכת לחדר השני ובוכה, בוכה הרבה. נורא כאב לי. התסכול גדול. הוא עשה שבעה חודשים של שיקום לשווא".
גם אתה בכית?
"לא. שמע, התקופה הכי קשה הייתה כשלא יכולתי לדרוך על הרגל והייתי עם סד ועם קביים, ולא יכולתי להרים את הילדים, לא מהאוטו, לא מהמיטות". (לזוג יש שני זוגות תאומים לא זהים, בני שש ובני שנה)
מירן: "במשך כמה חודשים אני הייתי הגבר של המשפחה. להרים את הסלקלים, הילדים היו נרדמים באוטו, אני צריכה להעלות אותם בבית לקומה שנייה, להרים מזוודות".
מאור: "איפה אתה מבין את הקושי? מעבר לזה שאני לא יכול לעזור למירן, הבן שלי ריי אומר לי, 'מה זה אבא, אתה כבר לא יכול לשחק איתי כדורגל?' זה כבר שבר אותי באמת. אבל אני לא יכול להראות לו שאני נשבר, כי אבא לא נשבר, אבא מאחוריך, אז עכשיו הוא לא יכול לשחק אבל אחר כך כן".
מירן: "בתקופה הזו הייתי רק למענו. היינו בלונדון פעמיים לעשרה ימים, בלי הילדים, כי קשה לקחת ארבעה".
מאור: "עשיתי קצת בעיות בלונדון".
אילו בעיות?
מירן: "יום אחד מאור התעלף. ישנתי איתו בבית חולים, למרות שהוא לא רצה. בבוקר הוא קם לשירותים, אחרי ניתוח עם כדורים נורא חזקים, ואז הוא אומר לי, 'מירן, יש לי סחרחורת'. איך שקמתי אליו, הוא פשוט התמוטט על הרצפה, על הפנים".
מאור: "כל המצח נפתח לי".
מירן: "התחלתי לצעוק, כולו היה דם. אני צועקת ומתחננת שיבואו לעזור לו, שיקימו אותו, ואני רואה אותו על הרצפה ואני מחזיקה את הראש ובוכה, והוא כולו דם, אומר לי, 'הכל בסדר, מה את דואגת? תירגעי'".
מאור: "שלושה ימים אחרי זה הייתי צריך לעבור ניתוח פלסטי כי הכל היה פתוח".
מירן: "עכשיו כבר לא כל כך רואים. עשו לו עבודה טובה. אתה לא רוצה לראות מה היה שם לפני".
בוזגלו היה אמור להמשיך לשחק במכבי חיפה אחרי שיקום נוסף, אבל בסופו של דבר ההצהרות החמות משני הצדדים לא הסתיימו בחוזה חדש, ואחד השחקנים היחידים בליגת העל שאנשים קונים כרטיס כדי לראות אותו מלהטט נותר ללא קבוצה.
"עד היום אני לא יודע את הסיבה האמיתית", הוא מתייחס לשאלה מדוע הוא לא עם הירוקים. הוא מסביר באריכות את הגרסה שלו לאירועים: אחרי שתי פגישות עם הנהלת חיפה סוכמו הפרטים, אבל טיוטת החוזה ששלחה הקבוצה הייתה שונה ממה שסוכם, והוצגה כתחתום או תלך. לא נותרה לו ברירה אלא לעזוב שוב את קבוצת נעוריו.
הופתעת?
"מאוד. הייתי מאוד מאוכזב, פגוע מכל מה שקורה. במקביל הופצו כל מיני פרסומים שונים ולא נכונים".
כמו?
"כתבו שדרשתי הרבה כסף ובגלל זה החוזה התפוצץ ועוד הרבה שטויות. באותו רגע אפילו חייגתי ליענקל'ה ואמרתי לו, 'תקשיב, אתם פותחים בור גדול ביני לבין הקהל שאי־אפשר יהיה לתקן אותו'. הוא העביר לי את אודי שוכטוביץ' (היועץ המשפטי – ר"ש). אמרו לי, 'אל תדאג, אנחנו נתקן את זה'. וככה זה הסתיים בינינו".
מה גרם להם לשנות את הסיכום?
"לא יודע להצביע על סיבה מדויקת אבל אני יכול לשער כל מיני דברים. יכול להיות שבגלל המצב הבריאותי שלי, העובדה שלא יכולתי לשחק, ראו בי שחקן שלא יכול לתרום להם עכשיו".
מה הלאה? אנחנו לפני פתיחת עונה, אין לך קבוצה.
"במצב שלי זה לא קריטי. אני לא הולך לשחק מחר. להשתלב עם קבוצה אני יכול במהלך החודש הקרוב. מאמין שאחזור לשחק בספטמבר, סביבות מחזור חמישי".
מירן: "יש לו הרבה אופציות, הצעות".
מאור: "גם מחו"ל. פשוט שמתי את זה כרגע בצד מבחינת סדר העדיפות שלי, כי אני עדיין לא בריא במאה אחוז. גם בטורקיה רצו אותי".
מירן: "זה ירד מהפרק כי במצב של היום קצת לא נעים לחיות שם עם הילדים".
אתה באמת לא בלחץ שאין לך קבוצה?
מאור: "לא".
מירן: "אני קצת יותר בלחץ, אבל מבינה שצריך לחכות".
× × ×
כשמירן בלחץ, ההפקה של 'הבוזגלוס' מרוצה. בעונה הראשונה זה קרה לאחר שמאור הצטלם עם שיר אלמליח לקמפיין אופנה בצילומים שכללו חיבוקים מהסוג הצמוד, כמו שחלוצים מקבלים מבלמים להוטים בזמן הגבהה לרחבת ה־16. מירן חטפה התקף קנאה, אחרי שהמודיעין שלה נתפס לא מוכן. לקמפיין הבא, הבטיחה לעצמה, תבוא רגועה. "אבל נפלתי פעם שנייה", היא ממלמלת עכשיו, "זה היה בלתי נשלט".
מאור: "הפעם הצילומים היו ליד ים המלח. לקחתי מלון, מירן, הילדים ואני, והזכרתי שיש צילומים משותפים עם שיר אלמליח לעונה החדשה של הקמפיין".
מירן: "שאלתי מה הקונטקסט. אמרו לי, 'פארק מים, צחוקים, לא קשור, לא מגע'. אמרתי, טוב, מה כבר יכול להיות? ואז, איך שאני מגיעה, הסוכן מהצילומים בא ישר אליי, כאילו עשה לי דווקא. 'תראי איזה תמונות. ראית אותם? איך הם מחובקים?'"
קלאסיקה.
"ובאתי הפעם עם אנרגיות מה זה טובות! מחויכת. אמרתי, 'אני לא נופלת בפח, לא מקנאה, אין סיכוי. אני לוקחת את זה בכיף'. הוא הראה לי את התמונות, ראיתי אותם מחובקים. שם זה נגמר".
מאור: "בדיוק סיימתי להצטלם, אני בא לתת לה נשיקה, והיא מגישה לי את הלחי ואומרת, 'אני רוצה לחזור הביתה עכשיו!'"
מאור: "רדפתי אחריה, בעטתי באבנים. היא הסתובבה והתחילה ללכת, ואני מוצא את עצמי רודף אחריה. התבאסתי שהיא באה לצילומים, דרושה שם הרבה אנרגיה טובה והיא הורידה לי".
מירן: "אכן הורדתי".
מאור: "היה לה קמפיין לחברת פטיש, ואמרתי לעצמי, 'טוב, אני חייב להחזיר לה קצת, לראות איך היא תגיב'. ואני רואה אותה מצטלמת חופשי כזה, כמו הדוגמניות הגדולות בעולם, נראית וואו. אמרתי לעצמי, 'אני אכנס לסצנה, היא תבוא, תיתן לי נשיקה, אגיש את הלחי ואגיד לה שלא מתאים לי כל העניין, שאני רוצה ללכת הביתה'. אבל זה לא עבד. אני ישר צוחק".
ואם יבקשו ממנה להצטלם מחר עם עוז זהבי, נניח?
מאור: "ברור שאני אקנא, אבל זה יהיה מבפנים. לא אעשה סצנה".
מירן: "הוא לא יוריד לי את האנרגיות".
את מחטטת לו בנייד?
מירן: "היום לא, בהתחלה כן. ראיתי כל מיני הודעות לא קשורות שהיו שולחות לו בפייסבוק. זה היה בתחילת הנישואים שלנו, היום הן כבר יודעות שהוא תפוס חזק".
מאור: "אף פעם לא הסתרתי כלום. גם אם היו כל מיני הודעות שהיא לא הייתה צריכה לראות".
מירן: "היו מתקשרות אליו ואומרות, 'מה את עונה לי? תביאי לי את מאור'".
ולך, מירן, יש הודעות ממעריצים?
מאור: "אני הולך איתה ברחוב ומבקשים להצטלם איתה".
מירן: "באינסטגרם יש לי המון הודעות. אני לא יכולה לעמוד בקצב".
מאור: "אבל את לא צריכה לענות".
מירן: "הוא לא אוהב שאני עונה".
אז גם אתה קנאי לא קטן.
מירן: "קנאי בהכחשה".
מאור: "קנאי בלי סצנות".
× × ×
אם למשפחות ישראליות היה סמל כמו למשפחות אצולה אירופיות, לבוזגלוס היה כדורגל זוהר במרכז ומסביבו חרבות או איזה דרקון. יעקב היה כדורגלן וכיום מנווט בדרכו השקטה והרגועה את הקריירות של הבנים: אלמוג בוזגלו הוא שחקן בני־יהודה תל־אביב (ואולי כבר יחתום בהפועל חיפה עד שתקראו את זה), אסי בוזגלו שיחק בעונה שעברה במרמורק ופרש, אוהד בוזגלו הוא מאמן כדורגל ומאור זה מאור. הפקת 'הבוזגלוס' נהנית להבליט את מעמדו של מאור כבן המועדף במשפחה, וכך מתעוררת התהייה עד כמה הדבר הזה עובר חלק לאורך השנים והאם אין התקפי קנאה ברגע שהמצלמות נסגרות.
"זה לא סוד שמאז שהם קטנים, תמיד יעקב היה אומר, 'מאור זה הכוכב'", מסבירה מירן, "הם גדלו לתוך זה. ובסדרה זה אולי קצת מוקצן אז זה קצת מוזר לאנשים מחוץ למשפחה, אבל אנחנו חיים את זה. גם אני, כשהכרתי את מאור, ידעתי שבשביל יעקב הוא כל העולם".
מאור: "זה לא שהאחים שלי מקופחים. הם קיבלו מאבא שווה בשווה, כל אחד את מה שהיה צריך לקבל. פשוט אבא שלי חשב שלי יש את השילוב של כישרון ויכולת להתמודד עם עבודה קשה".
לפי הסדרה הם כן מרגישים קצת מתחתיך.
"כי כשאתה גדל במשפחה תחרותית אי־אפשר לקבל את זה בהבנה. כל אחד רוצה להיות מספר אחת. דווקא יש פרגון בין האחים. הם יודעים שיש סדרי עדיפויות. אם יש לי משחק במקביל לאלמוג או לאסי, אבא קודם יבוא אליי ואחר כך ינסה להתאים את עצמו למה שבא הלאה".
ייתכן שבתוך תוכם הם נפגעים מזה.
"אבל הם גדלו לזה. אני חושב שהם פיתחו סוג של חסינות. אני כן יכול להאשים את עצמי שלא יוצא לי הרבה להיות במשחקים שלהם כמו שהם באים לשלי, ואולי באירועים כאלה ואחרים, כי יש לי דברים אחרים לעשות, אבל זה לא אומר שאני לא אוהב ותומך".
מירן: "אי־אפשר לריב עם מאור".
מאור: "ואם יש ריבים, בסוף אבא שלי אומר, 'חבר'ה, קחו את עצמכם בידיים'".
בעונה הראשונה הפוקוס היה עליו.
מירן: "הסדרה עשתה ליעקב מאוד טוב".
מאור: "עשתה לו עבודת שירות יוצאת מן הכלל. כי התדמית שלו מאוד בעייתית, מאוד רעה, למרות שהוא רגיל אליה ולכל ההכפשות. בסדרה אפשר יותר להבין כמה הבנאדם חכם, עם הרבה ניסיון, כמה באמת אפשר לבוא ולשבת איתו ולהבין הרבה דברים על החיים עצמם".
מה יהיה עם הפוסטים שלו? זה עשה לך נזק מול באר־שבע.
מירן: "כשהוא שולח לי, אני אומרת לו, 'לא, אל תעלה'".
הוא שולח לך קודם לביקורת?
מירן: "לפעמים הוא שואל, מתייעץ איתי".
מאור: "הוא עושה לה חשבון יותר מאשר לי. ממני הוא יודע שאוטומטית הוא מקבל לא".
מירן: "וכשאני אומרת לו, 'לא יעקב, לא פוסט כזה', הוא לרוב מקשיב לי. יש לנו קשר מעולה, אנחנו חברים טובים".
אולי זה שמקבלים את יעקב בחבילה אחת עם מאור מרתיע קבוצות מלהחתים אותך עכשיו?
"בארץ שלנו לא יודעים להתמודד עם הסיטואציה של אבא שהוא סוכן. בעולם זה די נפוץ".
למה? גם לידך בבאר־שבע היה את בן שהר ואמו בתיה.
"אבא שלי בא מעולם הכדורגל, אתה משווה אותו לבתיה? היא כמובן רוצה לשמור על האינטרסים של בן, אבל אבא שלי היה שחקן נבחרת, הוא מכיר כל פינה בכדורגל הישראלי".
בוא נדבר גם על אמא שלך, חני. בסדרה היא מוצגת ככנועה יחסית.
מאור: "שמע, קודם כל, צריך להסיר בפניה את הכובע על זה שהיא מתמודדת עם אבא שלי. הוא כמו תינוק".
מירן: "אף אחת לא הייתה מצליחה לחיות עם יעקב כמו חני. יש לה אופי דומה למאור, היא מצליחה להכיל את הכל כדי לא ליצור ריבים. אני חושבת שהיה לי מאוד קשה להיות כמוה, אבל זה מעורר הערצה. והיא לא כנועה לדעתי, אלא עומדת על שלה כשהיא רוצה. לרוב היא מעדיפה להבליג".
ביניכם זה אחרת?
מאור: "אני מתרכז בלהיות הכי טוב על הדשא ובבית אני כמו חייל, עושה כל מה שיגידו לי. אבסולוטי. תהיה עם הילדים, לך לקניות, מאה אחוז. אבל יש דברים מסוימים שאני לא מסוגל להתמודד איתם, ענייני הכספים של הבית. אם לא מירן, איפה אני היום".
מירן: "מאור פזרן".
מאור: "כשהייתי ילד הייתי דווקא אחראי עם כסף. בכל זאת, לא גדלתי בבית עם כסף. יצא שהרווחתי המון כסף בגיל צעיר, ילד בעיר הגדולה, וזה גרם לבלבול גדול. אתה לא יודע מי באמת חבר שלך ומי לא".
על מה הוצאת?
מירן: "על הכל. כל מיני שטויות וגם בגדים, נעליים, מכוניות".
מאור: "בשלב כלשהו היו לי שלוש מכוניות אספנות, אחת מהן פורש שנת 71', אחת באגי 54'".
מה ההוצאה הכי שטותית שלך?
"קניתי סט תיקים של לואי ויטון ב־23 אלף שקל. תיק רחצה, תיק צד וטרולי קטן".
מירן: "הוא גם היה נותן כסף לאנשים שבאים ומבקשים, ולא הלוואות. פשוט נתן".
כמה במצטבר, עשרות אלפים?
מאור: "כן. כשמירן נכנסה לעניינים האלה בצורה אבסולוטית, עצרתי".
מירן: "מאור הוא כמו יעקב. מישהו יבקש ממנו משהו, הוא ייתן. זה משהו שאי־אפשר להסביר".
מאור: "היא הגיעה מבחוץ למשפחה קצת לא נורמלית, שלא קל להתמודד איתה, ולקח קצת זמן עד שלקחה את המושכות".
המשפחה חוותה הפתעה גדולה עם הפרידה של אוהד בוזגלו מאשתו פאני אחרי שנים ארוכות של זוגיות. העונה השנייה מתמקדת גם באורח חייו החדש, ובאחד הפרקים הוא נראה מסתובב עם שלוש נשים באותו יום, לא פחות.
מאור, תגובתך?
"ללא מילים".
מירן: "ללא מילים 2".
מאור: "הוא עובר משהו מאוד קיצוני בחיים שלו. משגרה עם המשפחה לצד שאני קורא לו התבוללות. בלי עבודה, בלי יכולת לעשות כלום".
ולפני?
מירן: "הבעל המושלם, איש משפחה מדהים. פתאום זה קיצוני לצד השני. קשה לי עם המעבר הזה. אני גם לא כל כך אוהבת שמאור צריך לצאת איתו. מעדיפה שלא".
אתה מבין אותה?
מאור: "כן. אני גם לא בליין גדול מדי בשביל לצאת".
מירן: "אני חושבת שזה מאוד מפחיד. אתה רואה מישהו שהוא כל כך איש משפחה ופתאום מתהפך".
אמרת איש משפחה, מה עם המשפחה שלכם? אתם רוצים עוד ילדים?
מירן: "לא תודה, רק שהארבעה שיש לנו יהיו בריאים".
מאור: "מה שייתן ההוא למעלה. כן, למה לא? היום היא אומרת לא, אבל עוד מעט היא תתגעגע לגיל הזה שהם קטנים".
