האיש שאהב אנשים

ישראלים אוהבים לחיות בקצוות, במונחים מוחלטים: מזרחים או אשכנזים, שמאלנים או ימנים, שחור או לבן. גם כשמדברים על תור הזהב של הקולנוע הישראלי בשנות ה־70, כמעט תמיד מתארים אותו כעימות מתמשך בין סרטי הבורקס, חביבי הקהל ושנואי המבקרים הקפוצים, לבין סרטי האיכות המהורהרים, הכמו־אירופיים, מה שכונה "הרגישות החדשה".

איפשהו באמצע, לא פה ולא שם, עומד הקולנוע ההומניסטי, הישיר ומלא החום של משה מזרחי. קצת מוזר שהבמאי הישראלי היחיד שאי־פעם זכה באוסקר - וסרטיו "הבית ברחוב שלוש", "אבו אל בנאת" ו"אני אוהב אותך רוזה" הם עדיין חברים של כבוד ברשימת 100 הסרטים הישראליים הנצפים בכל הזמנים - קצת נשכח מהלב ומהזיכרון הקולקטיבי.

קראו עוד: מותו של הבמאי שהביא כבוד לישראל | יואב בירנברג 

מזרחי מעולם לא היה רודף כיבודים. אפשר היה לראות זאת בקטע הקצר שבו זכה באוסקר, כשהודה בקצרה ובחיוך מבויש לכוכבת שלו סימון סיניורה ומיהר לרדת מהבמה. ואולי זה משהו עמוק יותר: מזרחי הוא נצר לתרבות ישראלית פתוחה, לא מתלהמת, שלעולם לא יצר כדי להכריז "אני כאן!" או "מגיע לי!".

הייתי סטודנט באוניברסיטת תל־אביב שבה הכירו כולם את מזרחי כמרצה מיתולוגי לקולנוע, עתיר זכויות ועם זאת צנוע, רך, ולעולם לא פסקן ומתלהם. את הסטודנטים היומרנים שהאמינו שסרטים הם רק תזוזות מצלמה או רעיונות גדולים הוא לימד קודם כל איך מדריכים שחקנים ובונים דמויות. איך מקשיבים לדמות שנמצאת על המסך, נותנים לה לצמוח מול עינינו, מחזרה לחזרה, מסצנה לסצנה. וזה אולי הדבר הכי יפה גם בסרטיו של מזרחי: הם על אנשים. לאחד מבני כיתתי אמר פעם: "כדי להיות קולנוען גדול לא מספיק להיות מוכשר, צריך גם לאהוב אדם".

ב"הבית ברחוב שלוש", סרטו האישי ביותר של מזרחי, בכל זאת היה רגע קטן של "שוויץ" מצד בן דמותו של הבמאי על המסך. סמי, גיבור הסרט, נער בן משפחה יהודית־מצרית הגדל בנווה צדק של תקופת המנדט, ממש כמו מזרחי, מתרברב בחינניות מהולה בביישנות בפני שכנתו הספרנית סוניה (בגילום הבמאית מיכל בת אדם, מושא אהבתו של מזרחי גם במציאות לאורך כמעט חצי מאה): "אני יודע לדבר צרפתית, ערבית, אנגלית, איטלקית, לאדינו, יוונית וארמנית". וכך גם היה מזרחי. גאה במבול ההשפעות על הילד שטעם מכל העולמות: נולד באלכסנדריה, גדל ביפו ואז בקיבוץ, למד קולנוע בצרפת ונע על הציר בין תל־אביב לפריז. לימד ולמד מכולם. מכל התרבויות, מכל סוגי האדם. כל האנשים לפניו.