אל"ף־בי"ת של קניות

בלהט הקניות המרגשות לקראת כיתה א', נעשות לא מעט טעויות, שמתבטאות בסופו של דבר בערימות של מוצרים מיותרים, לא איכותיים או יקרים שלא לצורך. אחת הטעויות היא קניית יתר. 97 מתוך 100 אמהות שילדיהן עולים לכיתה ב' הודו כי ביצעו קניות מיותרות ו/או החלטות קנייה שגויות בשנה שעברה, כשהצטיידו לקראת הכניסה לכיתה א'. כך עולה מבדיקה שנערכה בלעדית ל"ממון" באמצעות מערכות הסקרים הצרכניים של חברת המשפיעניםLEADERS של אפרת סלע איתמר.

התחום המוביל בטעויות הוא מכשירי הכתיבה: 58 אמהות הודו ברכישות שגויות. אחריו (38 אמהות) – בחירת קופסאות/תיקי אוכל ובקבוקי שתייה, ואחריו (29) קניית מחברות, קלסרים וציוד לימודי. הגזמה בקניות היא מכת מדינה, לפי הסקר. קונים הרבה, דברים שלא צריך, וללא הצדקה כלכלית. כך עולה גם משיחות שניהלנו עם 12 אמהות ואבות לילדים שעולים ל־ב', ועם אם שילדיה התאומים עולים ל־ג'.

אפרת סלע איתמר, מנכ"לית LEADERS ואם לאגם, שעולה לכיתה ב' בבית הספר "הנדיב" בהרצליה, מצאה עצמה קונה שוב ושוב קופסאות אוכל. "אחרי שלוש קופסאות הבנתי שכולן לא מתאימות. את הולכת בסופר, מוצאת קופסאות אוכל ב־15 שקל בסלסילות, לוקחת, ובבית מגלה שהן לא מתאימות, שהתאים קטנים ולא מתאימים ללחמנייה, לפירות ולירקות. דבר דומה קורה לבקבוקי המים: החלפתי לפחות חמישה. התחלתי בעלי אקספרס - הבקבוק נראה מעולה, עד שהסוגר נשבר אחרי שבקושי השתמשנו בו. עברתי לקניות בישראל - כולם טיפטפו או נשברו". ואכן, בני גרינאפל, מנכ"ל רשת עידן 2000, אומר ששוק בקבוקי המים בארץ "פרוץ על גבול חוסר האחריות, עם פערי מחירים ואיכויות גדולים. מספר היבואנים הוכפל בהשוואה לשנה שעברה, והפלסטיקה הבעייתית חוגגת".

ענבל פלאח יעקב מפתח־תקוה היא אם לתאומים שהיום עולים לכיתה ג'. בעקבות הניסיון של כיתה א', היא מצאה עצמה נרתמת לפעילות בבית הספר והפכה ליו"ר ועד ההורים: "לקראת כיתה א' שילמתי 1,200 שקל לספרים וחוברות לכל אחד משני הבנים, כי בית הספר לא הצטרף לפרויקט השאלת הספרים של משרד החינוך. בסוף השנה התברר שקניות רבות היו מיותרות, ובתום שנת הלימודים לא ניתן היה למכור או אפילו להעביר את החוברות, כי הילדים כותבים בהן. במסגרת פרויקט השאלת הספרים, לעומת זאת, ההורים משלמים רק 280 שקל. בעקבות הלקח שלי נלחמתי כדי להפעיל את הפרויקט בבית הספר".

טליה ואשר שי ובנם יואב | צילום: אלכס קולומויסקי

מהסקר ומהשיחות עם ההורים ריכזנו את הטעויות העיקריות שנעשות בקניות לקראת כיתה א' (ראו מסגרות), וגם טיפים איך להימנע מהן.

הטיפים של ההורים:

• רשימות בית הספר: התייחסו בכבדהו וחשדהו. אל תקנו כל מה שמופיע ברשימות מראש. אפשר לקנות בחלקים, וחלק מהפריטים מיותרים. אם זה ילדכם הבכור, היוועצו בהורים שילדיהם בכיתות גבוהות יותר. היה נחמד אם בבתי הספר היו בונים רשימות מציאותיות יותר.

• זול ויקר: לימדו את המוצרים. לפעמים הזול הוא יקר, ולהפך. בעפרונות, מספריים, זכוכית מגדלת, בקבוקי מים, קלמרים, מחקים - לכו על האיכותיים. במחברות ויומנים אפשר ללכת על הזולים.

סופיה גורוב ובתה ליה | צילום: דנה קופל

• מחברות: היזהרו בכמויות. מחברות בכלל ומחברות חכמות בפרט נחשבות לשיאניות הקניות לכיתה א'. אם אחת סיפרה שההורים התבקשו לקנות 15 מחברות, ואחרת אפילו 40, ואי אפשר להעביר אותן לכיתה ב'. הן יקרות עד פי 5 ממחברת פשוטה חומה. בנוסף, אין סיבה לקנות לכיתה א' מחברות ממותגות. מספיקות החומות. בתי הספר דורשים לעטוף את המחברות, כך שממילא לא ניתן להבחין בדמויות המותג.

• טרולי: הטרולי הוא הילקוט המועדף על ההורים, שממליצים גם על ילקוטים מרובי תאים. לכו על טרולי איכותי. עם זאת, חלק מההורים סולדים מהטרולי כי הוא מסורבל ובעייתי במדרגות, ולא ניתן לכביסה. הטרולים המתפרקים שנויים במחלוקת במיוחד. החליטו מה נכון יותר לכם.

• ילקוט במתנה: קיבלתם ממקום העבודה? בדקו אם הוא ראוי ומתאים. אם לא, בדקו אם אפשר להחליפו. סבא וסבתא קונים? נסו להיות שותפים מראש בבחירת הילקוט הטוב והמתאים ביותר.

• טושים: נוטים מאוד להיאבד. קנו את המכלים הגדולים בחנויות הדיסקאונט שבהם נמצאים הצבעים העיקריים – בכמויות גדולות (למשל, 4 אדומים, 4 ירוקים וכו'), והוציאו לשימוש לפי הצורך.

אורי רמות, אבא ליאיר

• בקבוקי מים: לכו על האיכותיים והחזקים, ברשתות ספורט או ברשתות מתמקצעות. דלגו על המאוירים במותגי הילדים שמככבים במבצעי הסופרים והחנויות הזולות, יש סיכוי טוב שלא ישרדו. אל תקנו בקבוק עם קש פנימי, כי הוא לא ניתן לניקוי. בדקו אם הבקבוק ייכנס לתא הייעודי בצד הילקוט. אפשר לחלופין להשתמש בבקבוק מים מינרליים, - בתנאי שלא יבלה שעות בחום.

• קלמרים: אורי רמות ממליץ לקנות רק מבד ולא קשיח, עם שני תאים. הם בעלי עמידות ותכולה גבוהות יותר.

• בלוק ציור: אל תקנו את הגדולים. הם מסורבלים ויקרים יותר. אפשר לקנות בלוק במחצית הגודל.

• עטיפות: הורים רבים עוטפים חוברות וספרים בחנויות, שמציעות שירות עטיפה במכונה. זה נחמד, העטיפה איכותית, אבל יש מחברות כמו תנ"ך או חגים, שבחודש השני הילדים מתבקשים לעטוף בזהב או בעטיפות ייעודיות - והלך הכסף. בררו מראש מה דרישות בית הספר לגבי עטיפות ספציפיות. אורי רמות ממליץ: קנו סט כפול של עטיפות בצבעים. במהלך השנה קשה למצוא אותן, ותמיד צריך.

• דיסק־און־קי: הורים רבים קונים, והמורים דורשים. נוטים ללכת לאיבוד. בכל חנות צילום תמצאו מחזיק מפתחות עם שם הילד - קנו והצמידו לדיסק־און־קי.

• טי־שירטים: לא להגזים בקניית טי־שירטים רגילים, אבל חשוב לקנות שלושה בצבע לבן לימי שישי, ערבי חג וימים מיוחדים. בחורף יוכלו לשמש כגופיות.

• סימון פריטים: תלמידי הכיתות הנמוכות, ו־א' במיוחד, סובלים ממכת "איבדתי". הדביקו על כל פריט את שם הילד, מילקוט וקלמר ועד בקבוק ומרקר, ואפילו עפרונות ומחקים. זה גם נותן לילדים תחושת אחריות ומאפשר להם להבדיל בין הפריטים שלהם לשל חבריהם.

• קנייה מרוכזת: צרו קבוצת רכישה של הורים וקנו יחד. תוכלו להוזיל ב־20%.

• סיור מקדים: לפני קנייה ערכו סיור כדי להחליט על מקום הקנייה הסופי, לפי המחיר וההיצע. השאירו לילדים את זכות הבחירה לגבי תקציב מסוים או מספר קטן של פריטים, בסיכום איתם מראש, למניעת מהומות לא נעימות בחנות.

• עליונית בתיק: אל תשכחו. למורות/מורים בדרך כלל חם יותר מאשר לילדים. המזגנים מופעלים בשיא, והילדים, במיוחד הקטנים, קופאים.

בגדים: מתלכלכים ונקרעים

סופיה גורוב: "קניתי לה כמויות אדירות ומיותרות של חולצות וג'ינסים ב־500 שקל בחנויות ממותגות, וחבל. הכל מתלכלך ונקרע. עדיף לקנות 6־7 חולצות בחנות של 5 ב־100 שקל. כשאח שלה יעלה לכיתה א' זה לא יקרה"

קופסאות אוכל: לא מתאימות

קופסאות רבות לא מתאימות - תאים קטנים מדי לסנדוויץ', קופסאות שנוזלות או נפתחות בתוך התיק, ולעיתים הילדים פשוט לא אוהבים אותן. אורי רמות: "בתיקי האוכל הקשיחים עם הבקבוק הצמוד אין מקום לאוכל, הבקבוק נוזל, והערכה ומסורבלת ולא נכנסת לילקוט"

עפרונות: זולים וגרועים

עפרונות זולים לא ישתלמו - הילדים לא מצליחים לחדד אותם, והם כל הזמן נשברים וחייהם מתקצרים. המחקים הזולים מפזרים פיסות מעצבנות, ולא רק שאינם מוחקים, הם גם משחירים את הדף

ילקוט: מתנה באיכות ירודה

מבין עשר אמהות שעימן שוחחנו, ילדיהן של ארבע קיבלו ילקוטים במתנה, והם התגלו ככישלון. חלק גדול מהילקוטים לכיתה א' מתקבלים במתנה ממקום העבודה או מקרובי משפחה, בעיקר סבא וסבתא. הורים רבים מתלוננים על איכות ירודה, בעיקר תיקים שהתקבלו ממקומות העבודה, אבל כאלה שנתנו קרובי משפחה, בעיקר כאשר הילקוט "מונחת" על הילד ולא נקנה בשיתוף עם ההורים. "קיבלנו תיק ממקום העבודה של בעלי, שהיה קטן מדי. קניתי עגלה כי הוא כבד, ובסוף אני זאת שסוחבת אותו", מספרת סופיה גורוב

קניות יתר: מחברות, עפרונות, מחדדים

נירה פולי טואף: "מצאתי עצמי עם כמויות אדירות ומיותרות של מחברות, ועם יומן ולוח מחיק שלא היו בשימוש כל השנה למרות שבית הספר המליץ לקנות. גם אוגדן המחברות מיותר, הוא גורם לילדים לקחת את כל המחברות לבית הספר ולהוסיף משקל מיותר". אדוה מלמד לוי: "בסוף השנה ישבתי עם הרשימה שחילקו בבית הספר, וגיליתי ש־75% מהמוצרים שקנינו נשארו חדשים - מחקים, עפרונות, מחדדים, שמרדפים". טליה שי: "אני אם מנוסה. יואב הוא בני הרביעי. אבל עשיתי שגיאה גדולה כשקניתי לו כל מה שהיה ברשימה שבית הספר נתן. קניתי צבעים לאמנות שעלו הרבה כסף וכמעט לא באו לידי שימוש, וגם קלסרים מיותרים". סופיה גורוב: "קניתי לבת שלי בחנות יקרה יחסית כמויות אדירות של דברים, שכמעט כולם אבדו במהלך השנה והייתי צריכה לקנות שוב. כשאח שלה יעלה לכיתה א', אני אקנה בחנות דיסקאונט"

טושים: הילדים מאבדים

"השקעתי יותר מדי בטושים ובמרקרים יקרים. זה לא שווה. אל תקנו בכמויות כי הילדים מאבדים אותם כל הזמן. בעתיד אלך על הזולים, אבל אשים לב כמובן שמדובר במוצרים לא רעילים" 

ההורים שאיתם שוחחנו:

אפרת סלע איתמר, אם לאגם, שעולה ל־ב' בבית הספר "הנדיב" בהרצליה; ענבל פלאח יעקב, אם לתאומים אורי יאיר ושי לי, שעולים ל־ג' בבית הספר "הראל" בבת־ים; סופיה גורוב, אם לליה, שעולה ל־ב' בבית הספר "משה הס" בחולון; נירה פולי טואף, אם לנויה, שעולה ל־ב' בבית הספר "חיים חפר" בפתח־תקוה; אורי רמות, אב ליאיר, שעולה ל־ב' בבית הספר "רמת חן" ברמת גן; לארה בן ארי, אם לגל, שעולה ל־ב' בבית הספר "הרצוג" ברחובות; אדוה מלמד לוי, אם לליבי, שעולה ל־ב' בבית הספר "בגין" בהוד־השרון; טליה ואשר שי, הורים ליואב, שעולה ל־ב' בבית הספר "אריאל" בגילה, ירושלים; ועוד ארבעה הורים שביקשו לא להזכיר את שמם.