ללא שיניים

במשך שבוע אחד כל קיץ – בשיאה של עונת המלפפונים הטלוויזיונית – האמריקאים מאבדים את השיט שלהם על משהו שנקרא Shark Week. שבוע של תוכניות דוקומנטריות כמה שיותר צהובות ומטופשות על כרישים, אנשים שננשכו על ידם ועוד קצת כרישים. 'אימה במצולות', שיוצא באותו עיתוי של סוף הקיץ המהביל, אחרי שכל שוברי הקופות הגדולים שוחררו כבר – אמור להיות המקבילה הקולנועית של מופע הטראש הזה. כמתבקש יש עלילה מטופשת על צוות שצריך לעצור כריש ענק תת־ימי, ג'ייסון סטיית'האם צועק בלי סוף במשך שעתיים, ומספיק כוכבים סינים שאתם לא מכירים כדי לפתות את הקהל מהמזרח הרחוק שיביא לסרט את הכסף האמיתי.

אז בינתיים הסרט מצליח, כי מי צריך מבקרים כשיש מזגן באולם. אבל גם בסטנדרטים הסלחניים ביותר, 'אימה במצולות' הוא סרט אקשן־אימה די נלעג ובעיקר נשכח. השוואה ל'מלתעות' היא כמובן מיותרת, אבל הבעיה שהסרט מחוויר אפילו מול סרטי טראש־כרישים דומים כמו 'ים כחול עמוק' עם סמואל ל. ג'קסון או 'פיראנה' המדמם באמת. הוא גם בשום שלב לא לוקח סיכונים, או נהיה מטורלל או מוזר או אלים מדי חלילה. סטיית'האם אפילו התלונן שקיצצו לו את הסרט, שהיה אמור להיות בי־מובי מלא מראות מזוויעים, והפכו אותו לסטרילי כדי להתאים אותו לכל המשפחה. מה כבר ביקשנו? כריש אוכל בנאדם, ושנוכל לראות את זה.

מה שנותר הם סצנות הַבהלה זולות עם כריש ענק שכולו נוצר במחשב, הרבה בדיחות קרש ורגעים שבהם השחקנית הסינית לי בינגבינג עוקצת בקול מעצבן את ג'ייסון סטיית'האם, והוא עוקץ אותה בחזרה, וכולנו כאילו לא יודעים איך זה ייגמר. יש כמובן גם מיליארדר רשע, מדען טוב לב, ילדה מנג'סת שמשום מה כולם גוררים לסיטואציות הכי מסוכנות, וכו' וכו'. הבמאי ג'ון טרטלטאוב מפגין פה עוד פחות דמיון מבסדרת סרטי 'אוצר לאומי' שהוא חתום עליה. במילה אחת: מיותר.