שמענו מכל עבר את המילים "דיור בר השגה", אך גם היום זוג צעיר שנרשם לתוכנית "מחיר למשתכן", בניגוד לכל היגיון, צריך לסרב לזכייה כי היא של דירת 5־6 חדרים שאין לו בה צורך. מתחילת משבר הדיור ב־2011 עסקה הממשלה רבות בסוגיית הדירות הקטנות, אבל הכל דיבורים. למרבה האבסורד, אפילו במחיר למשתכן לא נמצא דירות קטנות מ־75 מ"ר. התוצאה של כל הרפורמות והשינויים שנערכו בכנסת, ביוזמת משרדי האוצר והמשפטים, הייתה חיוב רשויות מקומיות ומוסדות תכנון לכלול בכל תוכנית חדשה 20% דירות קטנות (75־80 מ"ר כולל ממ"ד). ועם זאת, רק לאחרונה פורסם ב"ממון" שעל אף שינויי החקיקה והמדיניות - מספר הדירות הקטנות דל מאוד.

קשה לנצח את השוק, וכשעלות בניית מ"ר בדירה קטנה גבוהה בכ־10%־20% מעלות הבנייה של דירה גדולה, בשל מה שנקרא השטחים הרטובים (מטבח וחדרי רחצה ושירותים), אז ברור שהקבלנים יצטרפו לכמיהתם הברורה של ראשי הרשויות לדירות גדולות בלבד - ולאוכלוסיות החזקות שיגיעו בעקבותיהן. את התוצאות אנו רואים היום.

ואולי, רק אולי, את הקפיצות הלא הגיוניות הללו במחירים בשוק שנמצא בקיפאון אפשר להסביר בייאושם של נרשמי מחיר למשתכן, שבמקום להשתתף בהגרלה האחרונה מצאו את מבוקשם בדירות קטנות יד שנייה בלב אזורי הביקוש. מה שבטוח, המרוויחים הגדולים ממהלך שכזה הם משקיעי הנדל"ן, שנפטרים כיום מהדירות בבעלותם, כפי שרצה כחלון, במחירי שיא. דירות חדר עד שניים לסטודנטים? לא בבית ספרנו. כשהמוצר נדיר, הוא עולה בהתאם.