"ב־1997, נאנסתי על ידי הארווי ויינשטיין פה בפסטיבל קאן. הייתי בת 21. הפסטיבל הזה היה 'איזור הציד' שלו", כך פתחה אסיה ארג'נטו את דבריה על הבמה ב"גראן תיאטרה לומייר" בחודש מאי האחרון. ארג'נטו, שהייתה אחת ממגישות הפרסים, סירבה להיצמד לפרוטוקול והמשיכה מול הקהל ההמום. "תנו לי לנחש. הארווי ויינשטיין לעולם לא יתקבל פה שוב בברכה. הוא נדון לחיות בבושה, מנותק מקהילת עולם הקולנוע שחיבקה אותו וחיפתה על פשעיו. ואפילו פה הלילה, יושבים ביניכם אלו שעדיין צריכים לתת את הדין על מעשיהם נגד אחראים. אתם יודעים מי אתם. אנחנו לא ניתן לכם לחמוק ממעשיכם יותר".
השחקנית והבמאית האיטלקייה בת ה־42 הצליחה לעורר סערה גדולה ולתת פרצוף ובעיקר קול לתנועת ה־MeToo#. היא אמנם סיפרה לראשונה על המעשה שעשה בה הארווי ויינשטין בקאן חצי שנה לפני כן, בכתבה זוכת הפוליצר ב"ניו יורקר" של רונאן פארו, בנו של וודי אלן, שפוצץ את הפרשה באוקטובר אשתקד. בימים שלאחר פרסומה יצטרפו עוד שמות לרשימה הבלתי נגמרת של נשים שהותקפו או הוטרדו על ידי מפיק העל ויינשטיין: גווינת' פאלטרו, אנג'לינה ג'ולי, רוזנה ארקט ומירה סורבינו.
אבל ארג'נטו הייתה זו שלא חששה לומר מהיום הראשון: אונס. כעת, אחרי הגילויים המביכים שנחשפו אודותיה בשבוע האחרון, לא מעט תוהים בהוליווד אם כשדיברה על אלו ש"שיושבים פה בינינו ולא נתנו את הדין על מעשיהם", היא בעצם דיברה על עצמה.
זה היה השבוע שבו אמריקה הליברלית כולה ליגלגה על ההתבטאות האומללה של רודי ג'וליאני, שסיכם באופן מושלם את הזמנים שבהם אנו חיים: "אמת אינה אמת". אך במקביל לסאגה הנשיאותית, הוליווד מצאה את עצמה מול דרמה לא פחות עוצמתית השבוע, שבה אי־אפשר לדעת למי להאמין, והמילה "אמת" הפכה למטושטשת מתמיד.
דרמה, כך נראה, היא לא דבר שזר לאסיה ארג'נטו, שחקנית שגם אם תנסו, תתקשו לזכור סרט שהשתתפה בו. ארג'נטו, בתו של במאי האימה האיטלקי המהולל דריו ארג'נטו, נולדה לאצולה של עולם הקולנוע, כמו סופיה קופולה ואיזבלה רוסליני. במשך שנים היא מג'נגלת בין דוגמנות, זמרה, משחק וגם בימוי, חוזים יוקרתיים ושערי מגזינים, אבל הפריצה הגדולה באמת בוששה לבוא.
ארג'נטו, שהפכה השבוע מקורבן למקרבן, הכחישה את הטענה המפוצצת שנחשפה השבוע ב"ניו יורק טיימס" לפיה תקפה מינית את ג'ימי בנט, שחקן כמעט אנונימי שגילם באחד הסרטים שביימה את בנה כשהיה בן 8. היא הכחישה שלקחה אותו לחדר במלון כעבור שנים, כשהיה כבר בן 17 — ואז שיכרה אותו, ביצעה בו מין אוראלי, ולבסוף קיימה איתו יחסי מין מלאים. ארג'נטו לא הכחישה בהודעתה כי שמרה על קשרי ידידות עם בנט לאורך השנים, והיא גם לא יכולה הייתה להכחיש שהשניים היו יחדיו במלון ב־9 במאי 2013, בגלל שיש תמונת אינסטגרם שמתעדת את שניהם מחייכים ביחד בחדר. היא כן הכחישה במפורש שהיו "יחסי מין מסוג כלשהו" באותו ערב עם בנט. אבל יש עוד פרט אחד שפורסם ב"ניו יורק טיימס" השבוע שהיא לא יכולה להכחיש: ששולמו לבנט 380 אלף דולר באפריל האחרון, ימים ספורים לפני אותו פסטיבל קאן שבו הפכה לסמל של תנועת ה־MeToo#.
בניגוד לטענתו של בנט שנגרמה לו טראומה מהמפגש ביניהם, ההסבר שסיפקה ארג'נטו מזכיר באופן אירוני את הדברים שאומר הארווי ויינשטיין על כל המתלוננות במשפט המתנהל נגדו בימים אלה בניו־יורק. המילה "סחיטה" לא הופיעה בהצהרה של ארג'נטו, אך היא נרמזת בכל משפט בתגובתה הזועמת. "זמן קצר אחרי החשיפה שלי בפרשת ויינשטיין, בנט — שבאותה תקופה היה בקשיים כלכליים חמורים והיה מעורב בתביעה כספית של מיליונים מבני משפחתו — יצר איתי קשר ודרש ממני סכומי כסף מופרזים", טענה.
התאבדות בסימן שאלה
ואז הגיע טוויסט, שהיה זוכה להרבה שבחים ממורים לתסריטאות שמוכרים את מרכולתם באינטרנט לכותבים נואשים באל־איי: לטענת ארג'נטו מי שלחץ עליה לשלם לבנט את הכסף הוא בכלל בן זוגה המנוח, השף הטלוויזיוני אנתוני בורדיין. בורדיין תמך בה מאז החשיפות אשתקד, פירסם ציוצים מעליבים נגד כל מי שהעז לפקפק במסע הצלב שלה, והפך לדובר בוטה נגד גילויי שובניזם בתעשיית הקולנוע והטלוויזיה של הוליווד. לטענת ארג'נטו, בורדיין "חשש מפרסום שלילי" ולכן לחץ עליה לשלם לבנט מתוך רחמים. בטח רחמים.
העובדה שבורדיין התאבד לפני חודשיים הופכת את הסיפור לעצוב ומטריד עוד יותר. האיש בעל שמחת החיים האינסופית והתאווה לאוכל ולנסיעות, נמצא תלוי בחדר המלון שלו בחבל היין באלזאס שבצרפת, בעיצומה של הכנת עוד תוכנית גרגרנית. סימני השאלה לאחר מותו התרבו כאשר צהובונים בריטיים ואיטלקיים טרחו לפרסם תמונות של ארג'נטו מחבקת עיתונאי צעיר ברומא — תמונות שצולמו שלושה ימים לפני התאבדות בן זוגה.
ההנחה בתעשייה הייתה שהשניים שומרים על יחסים פתוחים, אך חברים של בורדיין ניסו להסביר את התעלומה וסיפרו כי "טוני היה פשוט אובססיבי לאסיה, והאהבה שלו אליה הדאיגה אותנו". מאז שהכירו לפני שנתיים, זה נראה בתמונות כמו סיפור אהבה גדול מהחיים. בורדיין אפילו צילם תוכנית ספיישל בהונג־קונג בפרק שאסיה ביימה. האינסטגרם שלהם התפקע מפוסטים נוטפי דבש אחד לשני. האם באמת כל זה נגמר בגלל איזה חיבוק לעיתונאי לא מוכר?
האם יכול להיות שההתאבדות של בורדיין לא רק קשורה למאהבים פוטוגניים ברומא או בקאן, אלא לסיפור הסחיטה שהתרחש די בסמוך לה? לחשש שלו שמשהו ייחשף, עליו או עליה? מה שבטוח, השף המנוח כבר לא יכול להגיב, ולא מעט גולשים ברשתות החברתיות טענו שארג'נטו זרקה את אהובה מתחת לגלגלי הלימוזינה המטאפורית בניסיון להתגבר על הפרסומים המביכים.
אם זה לא הספיק, שלשום הגיעה עוד חשיפה מדהימה. התברר בצעד שאין אלא להגדיר כחסר אחריות, שיתפה ארג'נטו את חברותיה בתחילת השבוע בתלאותיה לאחר חשיפת הפרשה. אחת "החברות", כך נראה, מיהרה עם החומר הלוהט לאתר הרכילות טי־אמ־זי, שסותר לחלוטין כמעט כל דבר שכתבה בהצהרתה. "שכבתי איתו וזה היה מוזר", כתבה במסרון ששלחה לחברתה. "לא ידעתי שהוא קטין עד מכתב הסחיטה שקיבלתי. הקהל הרחב לא יודע כלום, חוץ ממה שנכתב ב'ניו יורק טיימס'. וזה חד־צדדי. מכתב הסחיטה. הילד החרמן פשוט קפץ עליי". ארג'נטו המשיכה לכתוב בהודעות פרטים על התקרית, זרקה על בנט שוב ושוב את האחריות על אף שהיה קטין וטענה: "הוא המשיך לשלוח לי צילומי עירום בלי שביקשתי". בתכתובות אחרות עם חברות היא דנה כיצד להדליף עוד פרטים מהסיפור לעיתונאי ב"גרדיאן" כדי להבהיר שבנט הוא זה שסחט אותה, ושואלת אם לבקש מהפסיכולוג שלה שידליף פרטים מהפגישות ביניהם כדי להבהיר שהיא סיפרה לו בזמן אמת שהיא הקורבן. והדובדבן: צילום אינטימי של שניהם במיטה. מה שנקרא, הישארו עימנו.
"טיימינג חשוד, לא?"
ואולי מעבר לפינה מחכה לנו עוד טוויסט אחד במערכה האחרונה, בכיכובו של הארווי ויינשטיין. מפיק העל ההוליוודי עסוק במשפט שלו בניו־יורק, וגורמים בתעשייה תוהים האם טביעות אצבעותיו מרוחות על הדלפת המידע המביך בנוגע לארג'נטו — במסגרת נקמה שהוגשה חמה. כבר נחשף בעבר כי ויינשטיין שכר את חברת המודיעין הישראלית "בלאק קיוב" במטרה לחפש פרטים מביכים על המתלוננת השנייה הכי קולנית נגדו - השחקנית רוז מק'גוון, שטענה כי ויינשטיין אנס אותה באכזריות ב־1997 בפסטיבל הסרטים סאנדנס. הניסיון לחשוף פרטים אפלים על עברה התפוצץ לויינשטיין בפנים, לא מעט בזכות העיתונאי רונאן פארו שחשף גם את הפרשה הזו, והפנה זרקור לחברה הישראלית המסתורית באותה הזדמנות. אבל לא מופרך להניח שויינשטיין הוא זה שעומד מאחורי הדלפת המידע המביך על האויבת המושבעת השנייה שלו בפרשה, אסיה ארג'נטו, כולל כל אותן הודעות טקסט שננעצו כמסמר האחרון באמינותה.
מי שכתבה את התזה הזו באופן כמעט מפורש בטוויטר, ואז מחקה מחשש לתביעה, היא השחקנית רוזנה ארקט - עוד אחת מקורבנותיו של ויינשטיין, שהפכה לחברה טובה של ארג'נטו מאז פרוץ הפרשה. "המפלצת שוב עושה את זה", צייצה ארקט, ובהמשך הסבירה: "הטיימינג של הסיפור די חשוד, לא?"
הטיימינג אכן חשוד. משפט ויינשטיין נמצא בישורת האחרונה, וצוות ההגנה המיומן והמשולם היטב שלו הצליח לפני כמה שבועות לערער קשות את העדות של אחת המתלוננות המרכזיות, כשהוכיח שזו שטענה כי אנס אותה, אף כתבה לו "אני אוהבת אותך" במייל כמה שנים לאחר מכן, ונותרה עימו בקשר רציף.
זה אגב נכון גם לגבי ארג'נטו, רק שהיא לא ניסתה להסתיר זאת: כבר בכתבה הראשונה והמיתולוגית של פארו היא הודתה כי אחרי אותו אונס בפסטיבל קאן היא קיימה עם ויינשטיין עוד מספר פעמים יחסי מין בהסכמה. לטענתה, היא פחדה שיפגע בקריירה שלה ולא באמת הייתה לה ברירה.
בעיני תומכיה של ארג'נטו, זו בדיוק הנקודה: קשר השתיקה של הוליווד וקאן סביב ויינשטיין היה כה עמוק, מעשי האונס והתקיפה המינית הפכו לכאלה נורמליים, שגם הקורבנות עצמן כבר חשבו שאין להן ברירה. מי שסירבה, ראתה מיד את הקריירה שלה מתנדפת, ויעידו על כך אשלי ג'אד, מירה סורבינו, רוזנה ארקט ורוז מק'גוון. הוכחה ל"רשימה השחורה" שניהל ויינשטיין התקבלה בדצמבר האחרון, כשנחשף שמפיק העל חיבל במודע בקריירה של ג'אד וסורבינו. הוא מנע מהן להתקבל לאודישן לסרטי "שר הטבעות" אותם הפיק בשלב מסוים. "סיוט לעבוד איתן", אמרו אנשיו לבמאי פיטר ג'קסון — שגם הוא לא רצה להרגיז את המפיק רע המזג.
במולדתה השמרנית והמאצ'ואיסטית של השחקנית־במאית, לא מקבלים את ההסברים שלה: כבר שנה שארג'נטו, סלבריטאית מוכרת מאוד אך גם שנויה במחלוקת בארץ המגף, מתוארת כנבל בסיפור הזה. עם פרוץ הפרשה היא נמלטה לברלין לכמה חודשים, אחרי מתקפה בלתי פוסקת נגדה בעיתונות האיטלקית שתיארה אותה כרודפת בצע וכאישה שממציאה סיפורים וחושפת את ערוותו של גבר מרשים שבסך הכל קצת השתובב עם כמה מאהבות. אחרי מותו של בורדיין וחשיפת התמונות של אסיה עם "ידיד" ברומא, היא נמלטה בשנית לברלין. ועכשיו, עם חשיפת הפרשה שלה עם בנט, כבר אין רמז לארג'נטו באיטליה. כותרות העיתונים לא ידעו את נפשן מרוב אושר: "הגם את, אסיה?", נכתב באחת. וכמובן: "אסיה ויינשטיין".
הקורבן הגדול של ויינשטיין הפכה לאשתו, לשותפה שלו, לשווה לו. הג'וב שקיבלה כאחת השופטות בעונה הבאה של "אקס פקטור" איטליה ונועד לשקם את מעמדה אצל הקהל המקומי, כנראה כבר לא ימומש. בינתיים פורסם שמשטרת קליפורניה, שבה אירע המקרה הלא ברור עם בנט ב־2013, פתחה בחקירה. בנט היה אז בן 17, קטין. ארג'נטו עוד עלולה לשלם במאסר על מעשיה. ממש כמו ויינשטיין.
ובתוך כל הדרמה הזו, שזזה מקליפורניה לקאן, מברלין לניו־יורק ולרומא, עולה תמונה עכורה עוד יותר של הוליווד ועולם הקולנוע: תרבות של שתיקה והשתקה. בעיני לא מעט פעילות של תנועת ה־MeToo#, שמתלבטות בימים אלה איך להגיב לפרשת אסיה, יש בכל זאת מסקנה אחת מפרשת ויינשטיין וספיחיה, והיא התרבות הרעילה של ה־NDA או בשמם המלא Non disclosure agreements, קרי הסכמי השתקה. הסיפור על מפיק/במאי/שחקן עשיר, שמנצל את כוחו ואז רץ לעורך דין כדי לנסח הסכם שכולל את קבירת העובדות תמורת תשלום נאה למתלוננ/ת, חוזר על עצמו שוב ושוב. אצל ויינשטיין, קווין ספייסי, קייסי אפלק ועכשיו ארג'נטו - בכל פעם האמת נקברה רק כדי לצוץ שוב בצורה המכוערת ביותר.
