אם לא יהיו שינויים דרמטיים של הרגע האחרון, במרוץ לקראת הבחירות הכלליות בשוודיה ביום ראשון הקרוב ימצא את עצמו ג‘ימי אוקסון, מנהיג מפלגת “הדמוקרטים השוודים“ הימנית־קיצונית, כראש המפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט. זו לא פחות מרעידת אדמה פוליטית שסופה טרם ידוע, שתוביל ככל הנראה את מדינת הרווחה הליברלית לחוסר יציבות פוליטי ושלטוני שלא נראה כדוגמתו.
מפלגת “הדמוקרטים השוודים“ (SVERIGEDEMOKRATERNA) הוקמה ב־1988 כאיגוד של קבוצות ימניות קיצוניות, חלקן ניאו־נאציות. בדומה למפלגות ימין אחרות באירופה, המפלגה חרתה על דגלה מדיניות מגבילה של הגירה, דרישה להטמעת התרבות והשפה השוודית אצל כל מהגר שמבקש להשתקע במדינה והגברת לימוד והאדרת הערכים השוודיים.
מאז הקמתה נחשבה המפלגה ל“מוקצה מחמת המיאוס“ בפוליטיקה השוודית והמפלגות האחרות מסרבות לשתף עמה פעולה, למרות היותה השלישית בגודלה בפרלמנט. הסירוב הביא למצב בו לאף גוש פוליטי אין רוב בפרלמנט, מה שגרם לכך שבארבע השנים האחרונות שולטת בשוודיה ממשלת מיעוט בראשות הסוציאל־דמוקרטים.
שוודיה נחשבת לאחת מהמדינות הליברליות ביותר ביבשת אירופה ובעולם כולו. שגשוג כלכלי בשילוב עם מדיניות והנהגה סוציאל־דמוקרטית הביאו את הציבור השוודי לאמץ גישה פתוחה מאוד להגירה ולמהגרים שנבנתה על יסודות ה“חיה ותן לחיות“. שילוב של מדיניות זו, יחד עם שירותי ותשלומי רווחה מהנדיבים בעולם ויכולת לקבל אזרחות כמעט באופן אוטומטי, הפכו את שוודיה ליעד מועדף על פליטים ומהגרים, במיוחד מארצות העולם השלישי.
ככל שגדל מספר המהגרים, התברר חוסר היכולת של מערכות הקליטה השוודיות להתמודד עם הכמויות ההולכות וגדלות. בשטוקהולם, גטנבורג ומלמו, שלוש הערים הגדולות במדינה, נוצרו “פרברי מהגרים“ מובחנים. במקביל, עלה שיעור הפשיעה החמורה במדינה כך שמלמו נחשבת כיום לאחת מ“בירות הרצח“ האירופאיות.
עם זאת, כל השינויים הללו כמעט שלא השפיעו על המערכת הפוליטית בשוודיה. שני הגושים המרכזיים, מפלגות השמאל בראשות הסוציאל־דמוקרטים ומפלגות המרכז־ימין בראשות “המתונים“, המשיכו לקדם פתיחות ודיכאו כל ניסיון שיחה על מדיניות ההגירה.
מדיניות זו גרמה לתסכול הולך וגובר בקרב האזרחים במדינה, שמרגישים כי הפוליטיקאים אינם מייצגים את רגשות הציבור בכל הקשור להחמרת מדיניות ההגירה והמלחמה בפשיעה. תסכול זה הביא להכפלת כוחה של המפלגה הימנית הקיצונית. ב־2010 זכתה המפלגה ב־6% ונכנסה בפעם הראשונה לפרלמנט, ובבחירות 2014 זכתה לכמעט 13% והפכה למפלגה השלישית בגודלה.
מאז 2015 יישרו כמעט כל המפלגות השוודיות קו עם מדיניות “הדמוקרטים השוודים“ בנוגע להגירה, אך רבים טוענים כי מדובר ב“מס שפתיים“ בלבד ורואים את “הדמוקרטים השוודים“ כיחידים שבאמת מאמינים בהחמרת המדיניות. אם צודקים הסקרים, תזכה המפלגה בבחירות ביום ראשון ב־20% עד 25%. עם זאת, עקב סירובן של שאר המפלגות לשתף פעולה עם “הדמוקרטים השוודים“, לאף אחד כרגע לא ברור כיצד תיראה הממשלה הבאה של שוודיה.
